שינוי עילת סגירה של תיק פלילי

שינוי עילת סגירה של תיק פלילי החשיבות של שינוי עלית הסגירה וכיצד היא מתבצעת.

כידוע, כל תיק פלילי נפתח בחקירת משטרה, איסוף ראיות וגביית הודעות של עדים רלוונטיים. סיומה החקירה יכולה להוביל להגשת כתב אישום נגד החשוד והמשך ההליכים בבית המשפט במסגרת העמדתו לדין.

אולם, מרבית תיקי החקירה במדינת ישראל אינם מבשילים לכדי הגשת כתב אישום אלא נסגרים על ידי היחידה החוקרת (במשטרה) או על ידי אחד מגופי התביעה כגון התביעה המשטרתית או הפרקליטות.

כפי שיוסבר במאמר זה על שינוי עילת סגירה של תיק פלילי, כל תיק חקירה שנסגר ללא הגשת כתב אישום מקבל סיווג לעניין העילה, כלומר הסיבה שבגינה נסגר התיק. יובהר כבר עתה כי לעילת הסגירה קיימת חשיבות משמעותית לחשוד שבעניינו התיק נפתח, שכן לעילת הסגירה נלוות משמעויות לעתידו של החשוד במגוון תחומי חיים.

ההשלכות שכרוכות בעילת הסגירה חורגות מעניינו של התיק הפרטני שבגינו החשוד נחקר. הן משפיעות על יכולתו של האזרח הנחקר להתקבל לעבודה במוסדות עבודה ממשלתיים, להחזיק רישיון נשק ולעיתים אף לקבל ויזה או אזרחות במדינה זרה.

ככל שהחשוד מעוניין שהחשדות נגדו יוסרו באופן מוחלט וסופי, שמו הטוב ינוקה ועתידו לא יושפע מהחקירה שנפתחה בעניינו, עליו לפעול על מנת שהתיק ייסגר בעילה של חוסר אשמה פלילית. מכאן שינוי עילת סגירה של תיק פלילי היא בעלת החשיבות והשפעה רבה על עתידו של החשוד.

כאשר התיק ייסגר בעילת סגירה אחרת, שאינה חוסר אשמה, אזי שהרישום בעניין אותה חקירה יישאר במחשבי המשטרה ויהיה גלוי לגופים שונים שרשאים לקבל גישה למרשם הפלילי. כפי שהוסבר קודם לכן, קיומו של רישום פלילי הינו בעל פוטנציאל הרסני לעתידו של האזרח. קל וחומר כאשר מדובר בעבירות פליליות חמורות כגון עבירות מין או אלימות. קראו עוד בנושא עבירות מין במאמר שכתבתי על העבירה של מעשה מגונה.

מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע משפטי בסיסי בעניין עילת הסגירה של תיקים פליליים ודרכי הפעולה שהאזרח יכול לנקוט בהן על מנת לנקות את שמו ואת רישומו הפלילי. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי אודות חקירה משטרה.

עילות סגירה של תיק משטרתי

תחילה חשוב להבהיר כי מאמר זה מתייחס למצב שבו התיק המשטרתי נסגר לאחר ביצוע חקירה ללא הגשת כתב אישום וללא הרשעה בבית המשפט.

כאמור, קיימות מספר עילות סגירה לתיקים משטרתיים והעיקריות שבהן הינן חוסר ראיות, חוסר אשמה (העדר אשמה פלילית) והנסיבות בכללותן אינן מתאימות לבירור בהליך הפלילי (חוסר עניין לציבור).

סגירת תיק משטרה מחוסר עניין לציבור

עילת הסגירה לתיק משטרתי שנודעה בעבר כחוסר לעניין לציבור שינתה את שמה. כעת העילה הרשמית שהחליפה אותה מכונה נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

סמכותו של תובע (משטרתי או פרקליט) לסגור תיק בעילה זו מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

באופן כללי, ניתן לומר כי עילה זו שמורה למקרים שבהם התובע סבור כי בנסיבות העניין של אותו תיק והעבירה שנחקרה, האינטרס הציבורי שבסגירת התיק נגד החשוד גובר על האינטרס שגלום בהגשת כתב אישום נגדו והעמדתו לדין במסגרת הליך פלילי.

מטבע הדברים, הכלל האמור נושא עמו מקום רחב לפרשנות סובייקטיבית של התובע, ועל כן הנחיות פרקליט המדינה קובעות מספר קריטריונים מנחים בעניין סגירת תיק מחוסר עניין לציבור.

הנחיות פרקליט המדינה

על פי הנחיות פרקליט המדינה בקבלת ההחלטה התובע בדבר עילת הסגירה התובע נדרש להתחשב בחלוף הזמן שעבר מעת ביצוע העבירה, משך הזמן שבו בוצעה העבירה, חומרתה, הנזק שנגרם מביצוע העבירה. כמו כן, ההנחיות קובעות כי על התובע להתחשב גם בשכיחות ביצוע העבירות.

חשוב להבהיר בעניין הקריטריון של שכיחות ביצוע העבירה כי ההתייחסות הינה לשכיחות הכללית במדינה לביצוע אותה עבירה ולשאלה האם מדובר ב-"מכת מדינה" ואם לאו. כלומר, מדובר בנתון שמתייחס לנתוני הפשיעה הכלליים ולא לחשוד בעצמו או לעברו.

ככלל, כאשר מדובר בעבירה חמורה יותר ושהערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הוא גבוה יותר, כך הנחיות פרקליט המדינה מורות כי התיק לא ייסגר מעילה של חוסר עניין לציבור. שהרי בעניינן של עבירות חמורות שגרמו לקורבנות לסבל רב מלווה אינטרס ציבורי משמעותי בהעמדת לדין של מבצעי העבירה.

כך לדוגמא, כאשר מדובר בעבירת אלימות חמורה שגרמה לקורבן לנזקים פיזיים ונפשיים קשים כך פחות סביר להניח כי התיק ייסגר בעילת של חוסר עניין לציבור. מנגד, כאשר מדובר בעבירות קלות ובזוטי דברים כך פוחת בהתאמה האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין.

לשם המחשה, כאשר מדובר על עבירת אלימות מסוג תקיפה "סתם" (שלא גרמה לפגיעות לקורבן) ייתכן ותובע יחליט לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. מנגד, כאשר מדובר בעבירת מין חמורה כגון אינוס, החלטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור תיחשב לבלתי סבירה ואף מנוגדת להנחיות פרקליט המדינה.

לצד נסיבותיה של העבירה וחומרתה הנחיות פרקליט המדינה מורות לתובע להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של החשוד וביניהן מצבו הרפואי, גילו, עברו הפלילי או העדרו ומצבו המשפחתי והאישי.

בעניין עברו הפלילי של החשוד ראוי לציין שבהנחיות פרקליט המדינה נרשם כי יש לשים דגש על הרשעות קודמות של החשוד או תיקי חקירה קודמים שעניינם באותן עבירות בהן הוא נחשד בתיק הנוכחי.

דהיינו, ככל שלאותו חשוד עבר מכביד או מספר תיקי חקירה סגורים (שלא הוגשו לגביהם כתב האישום) בהתייחס לאותן עבירות, כך נתון זה צפוי לעמוד לחובתו בעניין סגירת התיק בעילה של חוסר עניין לציבור.

במובן הספציפי של נסיבותיו האישיות של החשוד שיקולי התובע כפי שנקבעו בהנחיות פרקליט המדינה דומים במהותם לשיקולי הענישה שנהוגים בהליכים הפליליים שמתנהלים בבתי המשפט בעת שבית המשפט שוקל כיצד לגזור את דינו בהתאם לתיקון 113 של חוק העונשין. קראו עוד אודות שיקולי ענישה בהליכים פליליים במאמר הבא.

לסיכום סוגייה זו ניתן לומר כי עילת הסגירה של חוסר עניין לציבור מתאימה יותר לתיקים שבהם אין נפגעי עבירה או שהנזקים שנגרמו להם הינם קלי ערך. ומעל לכל, מדובר בעבירות שנחשבות לעבירות קלות באופן יחסי בהשוואה לעבירות פליליות אחרות.

המשמעות של עילת סגירה מחוסר עניין לציבור

כפי שהוסבר בתחילת המאמר, כאשר תיק משטרתי נסגר בעילה של הנסיבות בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (חוסר עניין לציבור) הרישום המשטרתי בעניין אותו התיק ממשיך להישמר במחשבי המשטרה ואינו נמחק.

כתוצאה משמירת הרישום במחשבי המשטרה, גופים שרשאים לעיין במרשם הפלילי של האזרח ייחשפו לקיומו של התיק וחייו של האזרח עלול להיפגע מכך ולהיות מושפעים מכך בעתיד.  

החלטת קצין משטרה שלא לחקור

חוק סדר הפלילי מאפשר לקצין משטרה מדרגת פקד ומעלה לסגור תיק משטרה ללא ביצוע חקירה פלילית במידה והוא סבור שנסיבות העניין אינן מתאימות לחקירה משטרתית ואין בהן עניין לציבור.

יחד עם זאת, הסמכות האמורה ניתנת לקצין משטרה אך ורק בהתייחס לעבירות מסוג חטא או עוון כך שקצין משטרה אינו רשאי לסגור תיק ללא ביצוע חקירה כאשר מדובר בעבירה מסוג פשע.

המשמעות היא שקצין משטרה רשאי לסגור תיק חקירה בתחנה בעילה של חוסר עניין לציבור כאשר מדובר בעבירות קלות ערך באופן יחסי.

על אף הכלל האמור שמעוגן גם בחקיקה רשמית, לאורך השנים משרדנו נתקל במקרים ספציפיים שבהם קצין משטרה חרג מסמכותו וסגר תיק שעניינו עבירת פשע חמורה ללא ביצוע חקירה פלילית.

לדעת כותב המאמר, במקרים אלו החלטת קצין המשטרה הינה החלטה בלתי סבירה שקשה לעכלה ולקבלה, גם לאור הוראותיו הברורות של החוק וגם לאור המשמעויות הנורמטיביות והמוסריות של סגירת תיק שעניינו עבירה חמורה ללא ביצוע חקירה משטרתית.

באחד מהמקרים שמשרדנו טיפל בהם היה מדובר בעובד מפעל שהותקף על ידי עובד אחר ששבר את אפו וגרם לו לחבלה חמורה במהלך התקיפה. עבירת החבלה חמורה הינה עבירה שעונשה המקסימלי עומד על 7 שנות מאסר כך שאין מדובר בעבירת פשע שקצין רשאי לסגור ללא ביצוע חקירה. קראו עוד אודות העבירה של חבלה חמורה במאמר הבא. קראו עוד אודות העבירה של חבלה חמורה במאמר הבא.

באותו מקרה עורך דין אביב מזרחי ייצג את המתלונן והגיש בשמו ערר על סגירת התיק מחמת העדר סמכות של הקצין לסגור אותו ללא ביצוע החקירה. בעקבות הערר התיק נפתח מחדש וחודשו ההליכים הפליליים נגד החשוד. קראו עוד אודות הגשת ערר על סגירת תיק משטרה במאמר הבא.

סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות

עילת סגירה מרכזית של תיקים פליליים הינה העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין. כפי שניתן להבין מדובר בעילה שמתבססת על השיקול הראייתי ועל מהות הראיות שנאספו נגד החשוד במסגרת החקירה המשטרתית.

משמעות עילת הסגירה הינה כי התובע שטיפל בתיק סבור כי אין די ראיות על מנת להגיש נגד החשוד כתב אישום ולהעמידו לדין. המבחן שנקבע לעניין עילת זו מכונה מבחן "אפשרות הסבירה להרשעה". מבחן זה בודק האם במידה ויוגש כתב אישום נגד הנאשם קיים סיכוי גבוה שבסופו של ההליך המשפטי בבית המשפט הוא יורשע במיוחס לו. במקרים בהם התובע סבור שהתשובה לשאלה הינה שלילית התיק ייסגר בשל העדר ראיות מספיקות.

ראוי לציין בהקשר הראייתי כי קיימים אין ספור גורמים שבכוחם להשפיע על סיכויי ההרשעה בסופו של ההליך הפלילי שצפויים להשפיע על קבלת ההחלטה. בין אם מדובר בסתירות מהותיות בגרסת המתלונן, טענת הגנה טובה של החשוד או קיומן של ראיות אובייקטיביות שמעלות ספק הגיוני וסביר לעניין אשמתו של החשוד.

סגירת תיק מחוסר אשמה

העילה המרכזית האחרונה הינה חוסר אשמה שמכונה גם העדר אשמה פלילית. כאשר תיק פלילי נסגר מחוסר אשמה המשמעות המעשית היא שהתיק נמחק לחלוטין. ויודגש, כאשר תיק פלילי נסגר בעילת סגירה זו, הרישום המשטרתי נמחק אפילו מהמחשב המשטרתי כאילו שלא נפתח ולא התקיים מעולם.

מבחינתו של החשוד סגירת תיק מחוסר אשמה היא התוצאה הטובה ביותר שאליה הוא יכול לשאוף לאחר שנפתחה נגדו חקירה משטרתית.

לא זו בלבד שסגירת התיק בעילה זו מבטיחה כי עתידו לא ייפגע, אלא שלסגירה זו ישנה גם משמעות נורמטיבית סמלית לעניין חפותו.

הלכה למעשה, כאשר תיק נסגר מחוסר אשמה המשמעות הנורמטיבית או המוסרית היא שגם מבחינת הגוף שבחן את התיק (אגף החקירות או גוף תובע) החשוד הינו בחזקת חף פשע ולא נפל רבב במעשיו.

השיקולים בסגירת תיק מחוסר אשמה

בדומה לעילה שעניינה העדר ראיות מספיקות, גם עילה זו מוכרעת בהתאם למצב הראייתי כפי שהוא משתקף מחומרי החקירה שנאספו על ידי היחידה החוקרת. יתרה מכך, הלכה למעשה מה שמפריד בין שתי עילות הסגירה ומכריע האם התיק ייסגר מחוסר ראיות או מהעדר אשמה הוא השיקול הראייתי ועוצמת הראיות שעומדות נגד החשוד.

הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי ככל שהסיכוי שהאזרח ביצע את המעשים המיוחסים לו כך עילת הסגירה הראויה יותר הינה העדר אשמה. מנגד, ככל שהראיות שעומדות לחובתו הן חזקות יותר, אולם לא ברמה שבכוחה להצדיק הגשת כתב אישום, כך עילת הסגירה הראויה יותר הינה חוסר ראיות.

מטבע הדברים, ככל שהחשוד מספק מספיק ראיות אובייקטיביות שמחזקות את גרסתו ומחלישות את הסיכוי שביצע את העבירה המיוחסת לו כך גוברים הסיכויים שהתיק ייסגר מחמת העדר אשמה.

המשמעות של סגירת תיק מחוסר אשמה

כפי שצוין בחלק הקודם של המאמר, כאשר תיק נסגר בעילת סגירה אחרת מלבד חוסר אשמה, הרישום בדבר התיק ממשיך להישמר במחשב המשטרתי ולכאורה ממשיך "לרדוף" את החשוד. המשמעות היא שהאפשרות היחידה שעומדת בפני החשוד על מנת לנקות את שמו היא לוודא שהתיק אכן נסגר מחוסר אשמה.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי במרבית המקרים עילת הסגירה הראשונית תהיה העדר ראיות מספיקות. רק במקרים נדירים היחידה החוקרת או הגוף התובע סוגרים את התיק מחמת העדר אשמה ללא שהחשוד נקט בפעולה יזומה או הגיש בקשה לשינוי עילת סגירה.

כיצד סוגרים תיק מחוסר אשמה?

כאמור, ברוב המקרים שאלת עילת הסגירה הינה רלוונטית רק כאשר מדובר בתיק סגור שכבר נסגר מעילה מסוימת ולא הוגש בעניינו כתב אישום.

כאשר תיק נסגר מחוסר ראיות והאזרח מעוניין לשנות את עילת הסגירה להעדר אשמה המסלול הנכון הינו בפניה בבקשה מנומקת לגוף שסגר את התיק בבקשה לשינוי עילת סגירה. לדוגמא, אם התיק נסגר בפרקליטות הפלילית הבקשה לשינוי עילת הסגירה תוגש לפרקליטות ושם תנותב לאותו גורם שטיפל בתיק כך שישקול מחדש את החלטתו.

בקשה לשינוי עילת סגירה

תחילה ראוי להבהיר כי בקשה לשינוי עילת סגירה אינה עניין של מה בכך הואיל ונדרשים טיעונים כבדי משקל ונימוקים משפטיים על מנת לשכנע את הגורם שסגר את התיק לשנות את החלטתו. בקשה זו מתבססת בעיקר על טיעונים משפטיים וראייתיים לעניין חפותו של החשוד מהחשדות שיוחסו לו.

ודוק, במסגרת בקשה זו ניתן לטעון גם טענות בעניין נסיבותיו האישיות של החשוד והנזקים שהרישום המשטרתי מסב לו ולעתידו. במסגרת זו ניתן גם להגיש מסמכים בדבר אישיותו החיובית של החשוד, ניסיונו ותרומתו לחברה (למשל עבר תעסוקתי, שירות צבאי ונסיבות נוספות). קראו עוד אודות המשמעויות שנלוות לעילת הסגירה במאמר שכתבתי בנושא מחיקת רישום פלילי.

צילום חומר חקירה

 כפי שצוין קודם לכן הבקשה לשינוי עילת סגירה מוכרעת ברובה בהתבסס על המצב הראייתי בתיק ועל הראיות שעומדות לחובתו של החשוד. בהתאם לכך, קיימת חשיבות לעיון בחומרי החקירה שנאספו על ידי היחידה החוקרת, שכן הגורם שבסמכותו להכריע את גורל הבקשה מתבסס על חומרי החקירה ומעיין בהם בשנית במסגרת החלטתו. אשר על כן, הבקשה לשינוי עילת הסגירה חייבת להתייחס לאותם חומרים כך שהטיעונים יותאמו אליהם ויבהירו מדוע חומרי החקירה אינם מחזקים את החשד נגד החשוד.

בתיקים פליליים חומרי החקירה יכללו את הודעת המתלונן, הודעות של מעורבים נוספים, חקירתו של החשוד, מזכרים של שוטרים וראיות אובייקטיביות נוספות כגון צילומי מצלמות אבטחה ומסמכים נוספים.

העתקת חומר החקירה נעשית במשרדי התביעה לאחר שמוגשת בקשה להעתקתם. במסגרת הבקשה לצילום החומר יש לציין כי העתקת החומרים נדרשת לצורך הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק.

חשוב לציין כי בתיקים מסוימים ניתן ואולי אף עדיף להגיש בקשה לסגירת תיק מחוסר אשמה ללא עיון בחומרי החקירה. מדובר במקרים שבהם התיק מוגדר כתיק מב"ד כלומר תיק שהסטטוס שלו פתוח וטרם התקבלה החלטה בעניינו.

במקרים מסוג זה אין אפשרות לצלם את חומרי החקירה משום שהתיק נמצא לכאורה בבירור ועל כן הגוף שממונה על התיק לא יאפשר את הצילום מפאת החשש לשיבוש הליכי חקירה.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בתיק שממתין להחלטה מזה זמן רב והסטטוס הפתוח מסב פגיעה לחשוד, בהחלט ניתן להגיש בקשה לסגירת התיק ובמסגרתה במטרה לזרז את סגירת התיק.

במסגרת הבקשה לסגירת התיק ניתן לטעון כי עילת הסגירה הראויה הינה חוסר אשמה ולפרט את הנימוקים לכך, וזאת גם מבלי לעיין בחומרי החקירה. ברם, גם במקרה שהבקשה מוגשת ללא עיון בחומרי החקירה, ראוי ואף עדיף לבסס את הבקשה בהתבסס על טענות עובדתיות וראייתיות שידועות לחשוד.

האם ניתן להגיש ערעור על החלטה שלא לשנות עילת סגירה?

התשובה לשאלה זו הינה חיובית. ככל שבקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה נדחית על ידי הגורם המחליט ניתן להגיש ערר על החלטתו לגורם שמעליו. המועד להגשת הערר הינו 60 ימים מיום קבלת ההחלטה בדבר דחיית הבקשה.

לאחר שחולף מועד זה לא ניתן להגיש את הערר וההחלטה הופכת לחלוטה. על כן במקרים שבהם ההחלטה לשינוי עילת הסגירה נדחתה יש לפעול במהירות ולהגיש ערר על ההחלטה. קראו אודות מקרה שבו עורך דין אביב מזרחי הגיש ערר על החלטה שלא לשנות עילת סגירה של תיק והערר התקבל ועילת הסגירה שונתה להעדר אשמה פלילית.

ייצוג על ידי עורך דין בבקשה לשינוי עילת סגירה

בהליכים פליליים בכללותם קיימת חשיבות לייצוג איכותי ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מנוסה ומקצועי. הדברים האמורים נכונים גם בעניין בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי הואיל ועילת הסגירה הינה בעלת חשיבות ומשמעות לעניין עתידו של האזרח ויכולתו להמשיך את חייו באין מפריע גם בסיומה של החקירה הפלילית.

עורך דין פלילי שמכיר את ההנחיות הרלוונטיות ואת עבודת גופי התביעה יוכל לפעול לטובת מרשו במטרה לשנות את עילת הסגירה כך ששמו הטוב של האזרח ינוקה וקיומו של התיק לא ישפיע על עתידו והמשך חייו.