קיבלת מכתב יידוע לחשוד ? עומד בפני שימוע לפני כתב אישום ? הגעת למקום הנכון. עורך דין אביב מזרחי מייצג חשודים בהליכי השימוע המקדמיים להליך הפלילי. מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע משפטי רלוונטי בהקשר לסוגיית השימוע שמתנהל לפני הגשת כתב אישום לרבות עצות מועילות וחשובות בהקשר לשימוע.
מהו שימוע לפני כתב אישום?
שימוע לפני כתב אישום הוא הליך מקדמי להליך הפלילי והוא מתנהל בטרם הגשת כתב האישום. חשוב להבהיר כי הליך של שימוע לפני כתב אישום מתנהל רק במקרים שבהם התביעה אכן מצהירה על כך שבכוונתה להגיש נגד הנאשם כתב אישום ולפתוח נגדו בהליכים פליליים.
מעצם טבעו ומהותו של הליך השימוע הוא נועד ליתן הזדמנות לחשוד לשכנע את התביעה הפלילית (פרקליטות או תביעה משטרתית) שלא להגיש נגדו כתב אישום. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות כתב אישום.
יובהר כבר עתה, כי הנושא העיקרי שנבחן במסגרת הליך השימוע נוגע לראיות שעומדות נגד החשוד ובעוצמתן. המשמעות הינה כי התביעה הפלילית מתייחסת בעיקר לסיכוייה להרשיע את החשוד בתום ההליך המשפטי במידה ואכן תחליט להגיש נגדו כתב אישום לבית המשפט.
על אף שהשיקול הראייתי הוא הנושא המרכזי בהליך של שימוע לפני כתב אישום נהוג ואף רצוי להעלות טענות בעניין אופיו של החשוד ונסיבותיו האישיות. כך לדוגמא, כאשר מדובר בחשוד ללא עבר פלילי קודם התביעה הפלילית עשויה לראות בכך כנסיבות שמטות את הכף לכיוון סגירת התיק ללא הגשת כתב אישום.
הזכות לקיום שימוע לפני כתב אישום הינה זכות מהותית וחשובה שעומדת לחשוד וראוי לנצלה בתבונה. במשפט הפלילי הישראלי ה-"משחק" אינו שווה כוחות וקיימים פערי כוחות משמעותיים בין גופי האכיפה כגון המשטרה וגופי התביעה לבין חשודים ונאשמים.
זכות השימוע הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של חשודים וניצול נכון שלה עשוי לסייע לחשוד לסיים את התיק בסגירתו ללא העמדה לדין. לכן, מומלץ תמיד לממש את זכות לשימוע ולהגיש לגוף התביעה הרלוונטי בקשה לקיום שימוע.
מהו מכתב יידוע לחשוד?
מכתב יידוע לחשוד הוא למעשה המסמך שמודיע לחשוד על זכותו לקיים הליך של שימוע לפני הגשת כתב אישום מול יחידת התביעה הרלוונטית. נוסחו של המכתב האמור הינו קבוע וזהה בין כל החשודים למעט סוג העבירה שמיוחסת לחשוד.
כך לדוגמא כאשר החשוד נחקר באזהרה בחשד לעבירה של סחר בסמים אזי שמכתב היידוע יציין עובדה זו וכמו כן יציין את סעיף העבירה הרלוונטי בפקודת הסמים המסוכנים.
מה המשמעות של מכתב יידוע לחשוד?
הלכה למעשה, מכתב זה מודיע לחשוד כי תיק החקירה בעניינו הגיע למשרדי התביעה וכעת נשקלת האפשרות להגיש נגדו כתב אישום. מטבע הדברים, אזרח שנחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית מודע כי קיים בעניינו תיק חקירה כך שמכתב היידוע אינו נוחת עליו כרעם ביום בהיר.
לצד ההודעה הפורמאלית בדבר שקילת האפשרות להגיש כתב אישום, מכתב היידוע אף מבהיר לחשוד כי באפשרותו להגיש ליחידת התביעה טיעונים כתובים בטענה כי ראוי להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
כפי שיובהר בהמשך המאמר, כיום, הרוב המכריע של השימועים הפליליים מתנהל בכתב. המשמעות הינה שעורך דינו של החשוד מקבל לידיו את חומרי החקירה ועל בסיס החומר הראייתי הקיים מנסח טיעונים לשימוע ומגיש אותם לתביעה הפלילית. שימוע לפני כתב אישום נערכים בעל פה ובאופן פרונטלי במשרדי התביעה, במקרים חריגים בלבד ובהקשר לתיקים רחבי היקף שקשורים לעבירות חמורות במיוחד.
חקירת משטרה
ויודגש, השלב הנכון לערב עורך דין פלילי מקצועי אינו בשלב השימוע, אלא כבר בשלב החקירה המשטרתית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעורך דין פלילי מנוסה יכול לסייע ולתרום ללקוח שלו באופן משמעותי כבר בשלב זה על ידי ייעוץ לפני חקירה.
במקרים לא מעטים, ייעוץ מקצועי על ידי עורך דין לפני חקירה עשוי להוביל להשתלשלות עניינים שבסופה התיק הפלילי נגד החשוד ייסגר ללא הגשת כתב אישום.
כאמור, גרסת החשוד בחקירתו וכלל החומר הראייתי שנאסף על ידי המשטרה הינם הבסיס שעליו הצדדים דנים במסגרת שימוע לפני כתב אישום. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.
כיצד מתבצע שימוע לפני כתב אישום?
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 הוא מקור החקיקה שמעניק לחשוד בעבירה פלילית את זכותו לקיים שימוע ולתביעה הפלילית את הסמכות לבצע את השימוע. סעיף 60א לחוק סדר הפלילי הוא הסעיף הרלוונטי שעוסק בסוגיית השימוע.
חשוב לציין בהקשר זה כי החוק מאפשר לפרקליט מחוז או ראש התביעה המשטרתית להימנע משליחת מכתב היידוע במידה והוא סבור שקיימת מניעה לכך. יחד עם זאת, מדובר בסמכות שמנוצלת לעיתים נדירות, דהיינו שברוב המקרים יחידות התביעה אכן מקפידות על שליחת מכתב היידוע לחשוד.
על פי הסעיף האמור גוף תביעתי שאליה הועבר חומר חקירה שנוגע לעבירת פשע תמציא לחשוד הודעה על כך. בנוסף, סעיף זה קובע כי במסגרת המכתב התביעה תודיע לחשוד כי באפשרותו להגיש לה בקשה מנומקת בכתב להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. כלומר, חוק סדר הדין הפלילי מתייחס באופן מפורש לשימוע לפני הגשת כתב אישום כשימוע שמתנהל ומוכרע על ידי בקשה בכתב.
כפי שהבהרתי קודם לכן, במקרים נדירים בלבד התביעה מאפשרת לנהל שימוע בפגישה פרונטלית ובעל פה. ברוב המכריע של המקרים השימוע מתנהל בכתב. יתרה מכך, לאור נהלים מיוחדים שנקבעו בתקופת מגפת הקורנה גם פגישות משא ומתן שמתקיימות לצורך הסדרי טיעון בתיקים שבהם כבר הוגש כתב אישום מתנהלות באמצעות שיחות טלפוניות.
לדעת כותב המאמר, לעיתים השיחות האמורות משיגות את מטרתן ומקלות על הצדדים ובמקרים אחרים ישנם יתרונות לפגישה פרונטלית.
מהם הטיעונים הרלוונטיים לשימוע לפני כתב אישום?
בדומה לכל הליך משפטי אחר גם בהליך של שימוע לפני כתב אישום מומלץ להיעזר בבעל מקצוע מנוסה שבקיא בהליכים אלו ומכיר את הדקויות הקטנות שרלוונטיות בהליך מסוג זה. כאשר עסקינן בשימוע לפני כתב אישום בעל המקצוע הרלוונטי הינו עורך דין פלילי.
כפי שהסברתי קודם לכן, בהליך זה עיקר החשיבות הינו בטענות ראייתיות ומשפטיות כאלה ואחרות. לאזרח שאינו בקיא בהליכים פליליים, אין את הידע הנדרש על מנת לאתר את הנקודות החשובות והמהותיות בתיק הפלילי.
מנגד, עורך דין פלילי מקצועי שניהל בעבר הליכי שימוע, יודע לאתר את הסוגיות החשובות בתיק הפלילי ולהציג את טענותיו בפני התביעה הפלילית. על כן, כותב המאמר ממליץ להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי בכל הליך של שימוע.
כיצד מתקבלת ההודעה על תוצאות השימוע?
ההודעה בדבר התוצאה של שימוע לפני כתב אישום מתקבלת לעיתים בכתב ולעיתים בשיחה טלפונית שמתקיימת בין התובע לבין עורך דינו של החשוד.
לעיתים, התביעה הפלילית דוחה את טענותיו של החשוד ומודיעה לו כי לאחר שקילת טענותיו עדיין בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום, אולם, בו בזמן היא מוכנה להגיע עמו להסדר טיעון מקל עוד בטרם כתב אישום.
במקרים אלו, דווקא הטענות המהותיות שהועלו על ידי החשוד במסגרת השימוע עשויות לסייע לו לסיים את התיק הפלילי בתוצאה טובה שלא בהכרח הייתה מתאפשרת ללא שהתנהל הליך של שימוע לפני הגשת כתב אישום. קראו עוד על הסדרי טיעון במאמר שכתבתי על תיק פלילי.
האם קיימת הגבלת זמן לקיום שימוע?
התשובה לשאלה זו הינה חיובית. חוק סדר הדין הפלילי קובע כי טיעוניו של החשוד לעניין הימנעות מהגשת כתב אישום נגדו יוגשו בתוך 30 ימים מיום קבלת מכתב היידוע. בפועל, גופי התביעה הרלוונטיים נוהגים להמתין זמן מה נוסף בטרם הגשת כתב אישום נגד החשוד.
יתרה מכך, חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לראשי יחידות התביעה להאריך את המועד להגשת הטיעונים הכתובים לשימוע כך שהחשוד יוכל להגיש את טיעוניו במועד מאוחר יותר. לצורך ניצול הזכות להגשה מאוחרת יש לפנות לתביעה בבקשה מנומקת להארכת המועד, שכן זכות זו אינה ניתנת באופן אוטומטי.
ובמילים פשוטות, במקרים שבהם החשוד יאחר את המועד להגשת הטיעונים לשימוע ולא יבקש מהתביעה אורכה להגשת הטיעונים אזי שככל הנראה שכתב האישום נגדו יוגש לבית המשפט וההליכים הפליליים נגדו יחלו.
לכן מומלץ שלא לנהוג בשאננות בעת קבלת מכתב היידוע ולפעול באופן מיידי לניצול הזכות ובמידת הצורך אף לבקש הארכת מועד להגשת הטיעונים.
מהם תוצאות שימוע לפני כתב אישום?
מבחינתו של חשוד המטרה העיקרית לקיום השימוע הינה לשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום ולסגור את התיק הפלילי. כלומר, השימוע יכול להסתיים בהחלטת התביעה לסגור את התיק או לחלופין בהחלטה בדבר דחיית טיעוני החשוד והגשת כתב אישום נגדו.
ברם, בדומה לדברים אחרים בחיים, גם שימוע לפני כתב אישום אינו נושא של שחור ולבן דהיינו שניתן להגיע במסגרתו לתוצאת ביניים. כך למשל, החשוד יכול לשכנע את התביעה שבנסיבות העניין ראוי להגיש נגדו כתב אישום שמייחס לו עבירות חמורות פחות מהעבירות שיוחסו לו בתחילה במסגרת החקירה המשטרתית.
כך למשל, כאשר החשוד נחקר בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות ואין מחלוקת בדבר הפציעה ואחריותו של החשוד אליה, הוא יכול לנסות ולשכנע את התביעה שכתב אישום הוגן שיוגש נגדו יכלול את עבירת הפציעה הרגילה ולא את העבירה בנסיבות מחמירות. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על עבירת הפציעה.
לשינוי בסוג העבירה בעמדת התביעה צפויות להתלוות השלכות משמעותיות על אופיו של ההליך הפלילי, תוצאתו הסופית והעונש שיוטל על הנאשם בסוף ההליך.
מהם השיקולים שנשקלים במסגרת שימוע לפני כתב אישום?
כאמור, השיקול המכריע והמשמעותי ביותר במסגרת שימוע לפני כתב אישום הינו השיקול הראייתי. במסגרת זו התביעה שוקלת את סיכוייה הצלחתה לשכנע את בית המשפט להרשיע את הנאשם ככל שהיא אכן תחליט להגיש נגדו כתב אישום.
על כן, מטרתה של ההגנה הינה להצביע בפני התביעה על הפערים הראייתיים שקיימים בתיק החקירה ויקשו עליה לסיים את התיק בהרשעה. ככל שהקשיים הראייתיים הינם משמעותיים יותר כך גוברים הסיכויים שהחשוד יצליח לשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום ולסגור את התיק בנקודה זו.
כך לדוגמא, ככל שהחשוד יוכל להציג בפני התביעה ראיות שמחלישות את גרסת המתלונן נגדו ומערערות את אמינותו אזי שעמדתו מול התביעה תתחזק. ראיות מסוג זה יכולות להתבטא בהתכתבויות, עדויות של עדים אחרים, ממצאים פיזיים ועוד.
האם שימוע לפני כתב אישום נערך בכל עבירה?
התשובה לשאלה זו הינה שלילית. חוק סדר הדין הפלילי מורה כי שימוע לפני כתב אישום ייערך אך ורק בהקשר לעבירות מסוג פשע. מדובר בעבירות שהעונש המקסימלי שקבוע לצדן עולה על שלוש שנות מאסר.
דהיינו, בעבירות קלות יותר שאינן עבירות מסוג פשע, אין חובה לקיים שימוע ובפרקטיקה אכן לא נערך לגבי עבירות אלו שימוע. חשוב לציין כי העבירות שלגביהן לא נערך שימוע נחשבות לעבירות קלות באופן יחסי לעבירות פליליות אחרות. בגין עבירות אלו ברוב המקרים לא מוטל מאסר בפועל כאשר הן עומדות לבדן ללא עבירות נלוות אחרות. למשל, עבירת האיומים הינה עבירה מסוג עוון שלגביה לא מתקיים שימוע. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי על עבירת האיומים.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בהליך שימוע?
כפי שהדגשתי לאורך המאמר, תוצאתו של שימוע לפני כתב אישום מוכרעת בעיקר בהתאם לסוגיות ראייתיות ומשפטיות. בנושאים אלו לאזרח מן השורה אין את הניסיון והידע הדרוש על מנת לעמוד כשווה בין שווים מול יחידות התביעה הרלוונטיות.
מנגד, עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה שזהו תחום עיסוקו העיקרי בקיא בהליכי שימוע ויודע לאתר את הנקודות המשמעותיות בהליכים האמורים. במקרים מסוימים, עורך דין פלילי מנוסה יוכל לנצל את הליך השימוע על מנת לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. על כן, מומלץ לנצל את זכות השימוע בתבונה ולהיעזר בעורך דין פלילי במהלך הליך השימוע.
