רוצה לדעת מה קורה אחרי הגשת כתב אישום ? הגעת למקום הנכון. מאמר זה כולל מידע משפטי בסיסי אודות הליכים פליליים וכן תשובה לשאלה מה קורה אחרי הגשת כתב אישום.
מה זה כתב אישום?
בטרם שיוסבר מה קורה אחרי הגשת כתב אישום מוטב להבין מהו כתב האישום ומהי המשמעות המשפטית שלו.
כתב אישום הוא המסמך שהמדינה מגישה לבית המשפט נגד אזרח שהיא מייחס לו ביצוע עבירות פליליות. מסמך זה מהווה האשמה רשמית בעבירה פלילית המוגשת על ידי אחד מגופי האכיפה הפליליים כגון התביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית.
חשוב לציין בהקשר זה כי בכל מחוז קיימת פרקליטות מחוזית ייעודית שמייצגת את המדינה בהליכים הפליליים שמתנהלים במחוז זה. כאשר מוגש כתב אישום, הוא מסמן את תחילתה של העמדה לדין פלילי. זהו השלב הראשון בהליך המשפטי הפלילי ומניע שורה של אירועים שמשפיעים על אופן סיומו של התיק.
לאחר הגשת כתב אישום, ישנם מספר שלבים שמתרחשים במקביל להתקדמות ההליך הפלילי. שלבים אלה כוללים העמדה לדין, בקשות מקדמיות, דיון הקראה, תשובה לאישום, הסדר טיעון או שלב ההוכחות.
בהתאם לחומרת ההאשמות ולגורמים אחרים, ההליך הפלילי עלול להימשך חודשים ואף שנים. בסופו של דבר, לאחר שננקטו כל הצעדים הללו, בית המשפט יכריע האם לזכות את הנאשם או לחלופין להרשיעו.
כפי שיוסבר להלן, השאלה מה קורה אחרי הגשת כתב אישום תלויה גם בשאלת מעמדו של הנאשם כעצור עד תום ההליכים או שמא משוחרר בערובה.
כתב אישום בתיקי מעצר
בתיקים שהינם תיקי מעצר הנאשם ייעצר ויובא למשפט כאשר הוא מלווה על ידי שירות בתי הסוהר. במסגרת הליך המעצר הנאשם מובא מפעם לפעם לבית המשפט לצורך הארכת מעצרו.
גם לאחר הגשת כתב האישום הנאשם עשוי להשתחרר בערבות עד לסיום המשפט. שאלת שחרורו או מעצרו של הנאשם תלויה בגורמים בהם שבראשם עומדת הערכת בית המשפט לגבי מסוכנותו של הנאשם וקיומה של חלופת מעצר מתאימה. קראו עוד בהקשר אלו במאמר שכתבתי בנושא עורך דין מעצר.
מה זה הקראה?
כאשר אין מדובר בתיק מעצר, הנאשם מנהל את משפטו כאשר הוא משוחרר. תיקים אלו, לאחר הגשת כתב אישום הנאשם יוזמן להתייצב בבית המשפט. במהלך הדיון, השופט יבקש לשמוע את תשובתו של הנאשם לכתב האישום דהיינו להבין האם הנאשם מודה במיוחס לו או כופר באשמה. דיון מסוג זה נקרא הקראה.
חשוב לציין שבמסגרת זו הנאשם רשאי להעלות טענות מקדמיות ולבקש את ביטולו של כתב האישום לאור טענה משפטית כזו או אחרת. אם השופט לא מוצא לנכון לקבל את טענת הנאשם ההליכים הפליליים ימשיכו. בית המשפט רשאי לקבוע מועד למשפט שבמסגרתו תתברר אשמתו או חפותו של הנאשם (משפט הוכחות) או להציע לצדדים לסגור את התיק בהסדר טיעון כזה או אחר.
כפי שידוע לכל, אם בתום ההליך המשפטי הנאשם יורשע, יוטל עליו גזר דין שעלול לכלול מאסר ועונשים אחרים כגון קנס, מאסר על תנאי, עבודות שירות, התחייבות להימנע ממאסר וצו מבחן. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי על תיק פלילי.
מה זה עבודות שירות?
כאמור, לאחר הגשת כתב אישום קיימת אפשרות שהנאשם יימצא אשם במשפטו. לאחר שהנאשם נמצא אשם בעבירה פלילית בית המשפט נדרש לגזור את עונשו. כאשר נאשם מורשע בעבירה פלילית משמעותית המשפט עלול לגזור עליו עונשים קשים כגון עונש מאסר מאחורי סורג ובריח או עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. יש להדגיש בהקשר זה כי עבודות שירות נחשבות לעונש שמהווה תחליף לעונש של מאסר בפועל.
אחת המשמעויות לכך הינה העובדה כי התוצאה של הפקעת עבודות שירות מחמת אי שיתוף פעולה של הנאשם משמעותה המרת חודשי עבודות השירות לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
חשוב להבהיר כי מה שקורה לאחר הגשת כתב אישום מושפע במידה רבה מאיכות הייצוג המשפטי של הנאשם. לכן מומלץ לנאשמים לפנות לייעוץ משפטי מעורכי דין מוסמכים שיוכלו לעזור להם להבין את זכויותיהם ולנווט את עניינם בבית המשפט.
ביטול כתב אישום בשל טענה מקדמית
ביטול כתב אישום בשל טענה מקדמית הוא אירוע משפטי נדיר באופן יחסי. מדובר במצב שבו בית המשפט מוצא לנכון לקבל את מטענות ההגנה שמועלית על ידי הנאשם או בא כוחו ומחליט להורות על ביטולו של כתב האישום. טענת הגנה מקדמית נפוצה במיוחד הינה הטענה של "הגנה מן הצדק".
במסגרת זו הנאשם טוען כי הגשת כתב האישום נגדו וניהול הליך פלילי בנסיבות העניין נמצאים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. לרוב, הטענה מתמקדת באכיפה בררנית. דהיינו, הנאשם טוען שבאותן נסיבות המדינה סגרה את התיק לאזרחים שנמצאים במצב דומה לשלו אולם נגדו דווקא החליטה להגיש כתב אישום.
טענה נפוצה נוספת בהקשר זה נוגעת לתיק שעניינו תקיפה הדדית כאשר המדינה מחליטה להגיש רק נגד אחד מהמעורבים כתב אישום. במקרה כזה הנאשם למעשה טוען כי גם הוא הותקף באירוע ולכן היה ראוי שהמדינה תנהג בצדדים בצורה שווה ותסגור את התיק נגד שניהם או לחלופין תגיש כתב אישום גם נגד המתלונן. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.
מתי בית המשפט מזכה נאשם?
כאשר התביעה לא מצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר, בית המשפט אמור לזכות את הנאשם. חשוב להדגיש כי בית המשפט יזכה את הנאשם רק במקרים שבהם התביעה לא הציגה די ראיות על מנת להרשיעו.
סיבות רבות ומגוונות עשויות להוביל לתוצאה של זיכוי. החל מעדי תביעה שאמינותם מוטלת לספק ועד למחדלי חקירה קשים שפגעו ביכולתו של הנאשם להתגונן מהאישומים נגדו.
למשל, כאשר מדובר על עבירה שהתרחשה לכאורה במקום ציבורי אולם המשטרה נמנעה מלבדוק את מצלמות האבטחה שהיו במקום. קראו עוד על מחדלי חקירה במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.
כתב אישום על עבירות מין
עבירות מין הן עבירות פליליות חמורות במיוחד שלהרשעה בהן עלולה להיות השפעות הרסניות וקשות על המשך חייו של הנאשם. לכאורה, הגשת כתב אישום בעבירות מין אמורה להתבצע לאחר שקילה מדוקדקת על ידי התובעים ורשויות האכיפה וזאת במטרה שלא יוגשו כתבי אישום נגד אנשים חפים מפשע שהואשמו בעבירת מין על לא עוול בכפם.
למרבה הצער, לעיתים קרובות חוקרי המשטרה ואף תובעי הפרקליטות הולכים שבי אחר טענות המתלוננות עד כי הם מפספסים את סימני האמת שעולים בגרסתו של החשוד.
כאשר אזרח מואשם בגין עבירת מין חמורה מסוג אונס הוא צפוי לעמוד לדין בפני הרכב מורחב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי. יש לציין כי גם תיקים שעוסקים באישום בעבירת רצח נשמעים בפני הרכב מורחב של שלושה שופטים.
כפי שידוע לכל, כתב אישום בגין עבירת מין חמורה הוא דבר שאין להקל בראש וזאת לאור העונשים החמורים שמוטלים על נאשמים שהורשעו בעבירות אלו.
לא מעט מהעוסקים במשפט הפלילי סבורים שעבירות מין הן בין העבירות החמורות ביותר שניתן לבצע. יש להודות כי לעבירות אלו יש השפעות הרסניות על הקורבנות ובני משפחותיהם, ועל כן גם רוב החברה הישראלית מגנה את עברייני המין ותומכת בהטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על נאשמים שהורשעו בעבירות מין.
מערכת המשפט הפלילי נוקטת צעדים שיבטיחו כי מי שמבצע עבירות מין יישא באחריות למעשיו. מדיניות האכיפה כלפי עבירות אלו מתבטאת בהגשת כתבי אישום שמלווים בבקשה למעצר עד תום ההליכים וכן בעתירת המדינה להטלת עונשי מאסר קשים על המורשעים.
לאור חומרת העבירות וההשלכות הפוטנציאליות, בכל מקרה של חשד לביצוע עבירת מין מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי ולשקול לשכור ייצוג משפטי איכותי.
