ערר על סגירת תיק משטרה

הזכות להגשת ערר על סגירת תיק משטרה הינה זכות שמוקנית למתלונן (נפגע עבירה) שהגיש תלונה והמשטרה או הגוף התובע בחרו לסגור את התיק מבלי לנקוט בהליכים פליליים נוספים נגד האדם שפגע בו (החשוד).

זכות הערר קבועה בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 שזו לשונו:

"על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן…".

קיימים סעיפי חוק נוספים שמסדירים את הנושא באמצעות כללים והוראות שיפורטו להלן במאמר זה.

עילות סגירת תיק משטרתי

תיק משטרתי שנפתח לאחר שמוגשת תלונה על ידי מתלונן או נפתחת חקירה משטרתית יכול להסתיים בהגשת כתב אישום, הסדר מותנה או סגירת התיק ללא נקיטה בהליכים משפטיים נגד החשוד.

כאשר המשטרה או אחד מגופי התביעה מחליטים על סגירת תיק החקירה הם מנמקים את החלטתם באמצעות אחת מעילות הסגירה הבאות:

1. החלטת קצין שלא לחקור סעיף 59 לחוק מקנה לקצין משטרה מדרגת פקד ומעלה סמכות להורות שלא לחקור תיק אם הוא סבור שנסיבות העניין אינן מתאימות לחקירת משטרה או אם קיימת רשות אחרת שמוסמכת על פי דין לחקור את העבירה. יש לציין כי סמכות זו מתייחסת לעבירות שאינן מסוג פשע, כלומר עבירות קלות ממדרג חומרה נמוך.
2. החלטה שלא להעמיד לדין משום שהנסיבות אינן מתאימות להעמדה לדין– מדובר למעשה בשמה החדש של העילה המוכרת "חוסר עניין לציבור", אולם על אף שינוי שמה של העילה משמעותה נותרה כשהייתה בעבר.

סעיף 62(א) לחוק מקנה לתובע סמכות לסגור תיק חקירה בעילה זו גם כאשר קיימות מספיק ראיות להעמדה לדין. הכלל המנחה בעניין זה כי התיק ייסגר כאשר תובע מתרשם שבאותו מקרה האינטרס הציבורי שלא להעמיד לדין את החשוד גובר על האינטרס להעמידו לדין.

על פי הנחיות פרקליט המדינה במסגרת זו על התובע להתחשב בחומרת המעשה, היקף הנזק שנגרם ממנו, שכיחות ההתנהגות העבריינית, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ומשך הזמן בו בוצעה העבירה. בנוסף, על התובע לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של החשוד (עבר פלילי, גיל, מצב רפואי, נכונות לפצות את נפגע העבירה) וכן את נסיבותיו האישיות של נפגע העבירה.

באופן כללי ובלתי ממצה ניתן לומר כי עילת "חוסר עניין לציבור" שמורה למקרים בהם בוצעו עבירות קלות יחסית ללא נזקים משמעותיים לנפגעי העבירה.

• העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין– כפי שמרמז שמה מדובר בעילה שמתבססת על שיקולים ראייתיים בלבד. משמעותה כי התובע או קצין החקירות סבורים כי הראיות שנאספו בתיק אינן מספיקות להגשת כתב אישום נגד החשוד. המבחן הקובע בעניין זה הוא מבחן "האפשרות הסבירה להרשעה" שמשמעותו כי קיים סיכוי שבסוף ההליך המשפטי הראיות שנאספו יובילו להרשעתו של החשוד בבית המשפט. ככל שלדעת הגורם הבוחן (תובע או קצין) התשובה לשאלה זו היא שלילית התיק ייסגר מחמת חוסר ראיות.

• העדר אשמה פלילית- מדובר בעילה ששמורה למקרים מעטים כאשר בחומר הראיות שנאסף בתיק החקירה אין די ראיות על מנת להקים "חשד סביר" לביצוע העבירה על ידי החשוד. ובמילים אחרות, מדובר בתיקים שבהם ראיות שעומדות נגד החשוד הן חלשות מאוד. חשוב לציין כי ההבחנה בין סגירת תיק מחוסר ראיות לחוסר אשמה הינה חשובה ומשמעותית עבור חשוד. כאשר התיק נסגר בעילה של העדר אשמה הוא מנוקה לחלוטין מהחשדות נגדו והרישום בגין תיק החקירה נמחק לחלוטין גם מהרישום המשטרתי הפנימי. מנגד כאשר תיק נסגר מחוסר ראיות יישאר לחשוד רישום משטרתי שגופים ממשלתיים מסוימים רשאים להיחשף אליו. רישום מסוג זה עשוי לפגוע בעתידו של החשוד ולפגוע בסיכוייו להתקבל לעבודות מסוימות.

מה המועד להגשת ערר על סגירת תיק משטרתי?

זכות הערר הינה זכות שמוגבלת בזמן. על פי סעיף 64 לחוק על הערר להיות מוגש בתוך 60 ימים מהיום שבו נמסרה למתלונן ההודעה על סגירת התיק. על אף האמור לעיל החוק מקנה לבעל הסמכות להחליט בערר (קצין או תובע) להאריך את המועד להגשתו. נוכח הגבלת הזמן האמורה ראוי לפעול במהירות מיד לאחר קבלת ההודעה על סגירת התיק, ובמקרים המתאימים אף לפנות לעורך דין פלילי לצורך הכנת הערר והגשתו.

למי מגישים את הערר?

ככלל ערר על סגירת תיק משטרה מופנה לגורם בכיר מזה שסגר את התיק אולם הוא מוגש פיזית לאותו גורם שסגר את התיק. התכלית בדבר הנוהל האמור היא שהגורם שסגר את התיק מקבל את הערר, כותב את חוות דעתו ומעביר את המסמכים לגורם בכיר ממנו שיקבל את ההחלטה.

הסמכות להחליט בערר משתנה בהתאם לזהות הגורם שסגר את התיק ומשתנה מעניין לעניין. כך לדוגמא כאשר התיק נסגר על ידי קצין משטרה או תובע משטרתי הערר על החלטתם יופנה לפרקליטות הפלילית המחוזית שתכריע בו. במקרה שבו התיק נסגר על ידי פרקליטות המחוז הערר יופנה לפרקליטות המדינה.

 עיון בחומרי חקירה לצורך הגשת ערר

ראוי להבין כי קבלת ערר על תיק סגור אינה עניין של מה בכך. נדרשות טענות רציניות וכבדות משקל על מנת לשכנע את הגורם הרלוונטי לקבל את הערר ולפתוח מחדש בהליכים פליליים נגד החשוד. בלא מעט תיקים הסוגיות המרכזיות שיכריעו את הכף הן הסוגיות הראייתיות ואלו מתמקדות בשאלה האם קיימות ראיות מספיקות להעמיד לדין את החשוד ואם לאו.

במצב דברים זה קיימת חשיבות מהותית לצילום חומר החקירה בטרם הגשת הערר כך שניתן יהיה להתייחס לראיות במסגרת הערר ולהבין מדוע התיק נסגר מלכתחילה. לטעמי, ערר שמוגש בגין סגירת תיק מבלי שניתנת התייחסות לחומרי חקירת משטרה איננו יסודי ומקצועי וסיכויו להתקבל אינם גבוהים.

איך מצלמים את חומר החקירה?

לצורך צילום החומר המתלונן או מי מטעמו נדרש להגיש בקשה לגורם שסגר את התיק ולציין כי הצילום נדרש לצורך הגשת ערר. יש לציין כי לרוב צילום החומר אינו מתאפשר באופן מיידי ולעיתים עוברים מספר חודשים עד שהגורם שסגר את התיק מאשר את צילום חומרי החקירה. במצב דברים זה יש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערר על מנת שלא יחלפו 60 הימים להגשתו.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי לצורך הגשת ערר?

כפי שצוין לעיל, הגשת ערר אינה עניין של מה בכך ונדרשים נימוקים משפטיים וראייתיים כבדי משקל על מנת לשכנע את הגורם המחליט בערר לשנות את ההחלטה המקורית בדבר סגירת התיק. עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בהליכים מסוג זה יידע לאתר ולהתמקד בסוגיות החשובות והמהותיות ביותר בתיק. ניסוח נכון של אותן סוגיות מרכזיות יוכל לשנות את התמונה ולהוביל לפתיחת התיק מחדש.

עוד חשוב להבהיר כי אין אפשרות להגיש ערר נוסף לאחר שניתנת החלטה בערר זה ומדובר בהזדמנות אחת ויחידה להוביל לפתיחת התיק מחדש. בנסיבות אלו ראוי למקסם את זכות הערר ולהשתמש בה בתבונה באמצעות עורך דין פלילי בחיפה מקצועי שצבר ניסיון באותם הליכים. 

מחפש עורך דין פלילי בחיפה? הגשת תלונה והתיק נסגר? אתה שוקל להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.