חבלה חמורה בכוונה מחמירה

חבלה חמורה בכוונה מחמירה היא עבירת אלימות חמורה במיוחד שמצויה ברף הגבוה של עבירות האלימות בחוק העונשין הישראלי מבחינת מאפייניה ועונשי המאסר שמוטלים בגינה.

סעיף 329(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 מגדיר את העבירה באופן הבא: 

"העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)   פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2)   מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3)   גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4)   שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5)   מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6)   זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת".

מהי חבלה חמורה?

כפי שניתן לקרוא מלשון החוק החלופה הראשונה של עבירת החבלה חמורה בכוונה מחמירה מתגבשת כאשר מבצע העבירה פוצע אדם או גורם לו לחבלה חמורה שלא כדין.

התשובה לשאלה מהי בדיוק חבלה חמורה מצויה בסעיף 34כד לחוק העונשין שמתייחס לחבלה חמורה באופן הבא:

"חבלה חמורה" – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים".

על פי ההגדרה האמורה חבלה חמורה הינה חבלה מסכנת חיים או כזו שפגעה בקורבן לצמיתות באחד מאיברי גופו או הותירו בו מום תמידי.

יש לציין כי שבר באחת מעצמות הגוף נחשב לחבלה חמורה בהקשר לעבירה זו. יודגש כי גם חתכים שמותירים על גופו של הקורבן צלקות תמידיות ייחשבו לחבלה חמורה ואין הכרח כי הפגיעות אכן סיכנו את חייו של הקורבן.

מהי כוונה מחמירה?

היסוד הנפשי הנדרש להוכחת עבירה זו כולל כוונה מיוחדת לפצוע את הקורבן או לגרום לו לחבלה חמורה. בתיקים מסוימים בית המשפט יבחן את רכיב הכוונה המיוחדת באמצעות "חזקת הכוונה". מדובר בחזקה משפטית, כלומר הנחה משפטית, לפיה אדם מתכוון לתוצאות הנובעות באופן טבעי ממעשיו. לדוגמא, כאשר אדם יורה מספר פעמים ברגלו של אדם אחר, ואגב כך גורם לו לחבלה חמורה, מתקיימת חזקה כי הוא התכוון לגרום לאותן חבלות מעצם מספר היריות שירה לעברו.

ברמה התיאורטית מדובר חזקת הכוונה איננה חזקה חלוטה, כך שניתן לסתור אותה, ודי בכך שהנאשם יעלה ספק סביר בראיות על מנת שיפריכה. בפועל, במקרים של אלימות קשה שהסתיימו בחבלה חמורה, הרף הראייתי שנדרש על מנת לסתור את חזקת הכוונה הוא גבוה מאוד ומעטים המקרים בהם בתי המשפט קבעו כי הנאשם לא התכוון לגרום לחבלה חמורה.

מקרה מעניין שסוגיית הכוונה המחמירה עלתה בו הינו ע"פ 4597/00 דוד עובדיה נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 26.12.2000). באותו מקרה דובר על אדם שכעס על עורך דין שפתח נגד אמו בהליכי הוצאה לפועל. על רקע זה הנאשם הגיע למשרדו של עורך הדין ומצא את עצמו יושב במשרדו. הנאשם ניגש אל עורך הדין, סטר לו על הלחי והיכה אותו באגרופים. עורך הדין הצליח להדוף את הנאשם ואז הנאשם הוציא אולר מכיסו ודקר את עורך הדין מספר דקירות בפלג גופו העליון. למרבה המזל, לעורך הדין לא נגמרו חבלות רצינות פרט לדקירה אחת שפגעה באוזנו וגרמה לו לחתך ולדימום.

בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם בחבלה בכוונה מחמירה לאחר שהגיע למסקנה שהוא ביצע את המעשים בכוונה לגרום לקורבן לחבלה חמורה. בית המשפט המחוזי ביסס את מסקנתו על העובדה כי הנאשם הביא עמו את הסכין מהבית ודקר את המתלונן מספר רב של פעמים. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 3 שנות מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט העליון ובו העלה מספר רב של טיעונים בנוגע להרשעתו. הסוגיה הרלוונטית לענייננו היא כי בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של הנאשם בהקשר לכוונה המחמירה וקבע כי נותר ספק האם הנאשם אכן התכוון לגרום לקורבן לחבלה חמורה.

בית המשפט העליון נימק את החלטתו בכך שסוג הדקירות, עוצמתן, תוצאותיהם והנסיבות הנלווה למעשה הדקירה מעוררות ספק אם אכן התגבשה אצלו הכוונה המיוחדת הנדרשת בעבירה זו.

בהתאם לכך בית המשפט העליון זיכה את הנאשם מעבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה והרשיע אותו בעבירת של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות שנחשבת לעבירה חמורה פחות מבחינת מאפייניה והעונשים שמוטלים בגינה.

לבסוף בית המשפט העליון קבע כי הנאשם ירצה שנתיים מאסר בפועל במקום 3 שנות המאסר שנים שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי.

יש להבהיר כי על אף שמדובר בפסק דין מעניין במיוחד במסגרתו הנאשם הצליח לסתור את חזקת הכוונה, מדובר בהחלטה נדירה יחסית וקשה לאתר החלטות דומות מהשנים האחרונות בהן נאשם הצליח לסתור את חזקת הכוונה.

כוונות נוספות ברקע גרימת החבלה החמורה

מלבד הכוונה לגרום לחבלה חמורה הסעיף כולל גם את המעשים שפורטו למעלה כאשר הם נעשים בכוונה להתנגד למעצר, או לעיכוב של מבצע העבירה או זולתו. אותם מעשים קשורים לשימוש בחומר נפיץ או נוזלים מסוכנים.

חלופות הניסיון

סעיף 329(א)(2) מגדיר מעשים נוספים שנכנסים בגדר עבירת החבלה חמורה בכוונה מחמירה על אף שמדובר במעשים שמהווים ניסיון כך שאין צורך שהם גרמו בפועל לחבלה חמורה לצורך התגבשות העבירה:

"2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

המעשים שפורטו למעלה ייחשבו לעבירה של חבלה חמורה בכוונה חמורה וזאת גם במקרים שבהם כלל לא נגמרה לקורבן חבלה חמורה. החלופה הקבועה בסעיף זה נכללת בכתבי אישום רבים בסיטואציות בהן הנאשמים ירו על קורבן העבירה הפוטנציאלי או ניסו לדקור אותו אך פספסו את מטרתם.

מה העונש בגין חבלה חמורה בכוונה מחמירה?

סעיף 329(א) לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שיוטל על אדם שהורשע בעבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה הינו 20 שנות מאסר. מדובר בעבירה שנחשבת לחמורה במיוחד ועל כן העונש המקסימלי שקבוע לצדה מצוי ברף הגבוה של העונשים הפליליים ושווה לעונש שניתן להטיל בגין עבירת ניסיון רצח.

על אף העונש המקסימלי הגבוה שקבוע לצד העבירה מדובר בעונש מקסימלי בלבד ואינו מחייב כי בסופו של ההליך הפלילי זהו העונש שייגזר על הנאשם. העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר גורמים ספציפיים לעבירה הרלוונטית באותו מקרה. כאשר מדובר בחבלה חמורה בכוונה מחמירה נתונים רלוונטיים לענישה יהיו המניע לפגיעה בקורבן, דרך הפגיעה (נשק קר או חם), חומרת הנזקים שנגרמו לקורבן ועמדתו של הקורבן כלפי מבצע העבירה.

יצוין בעניין זה כי לעיתים קורבנות העבירה מביעים עמדה סלחנית כלפי מבצעי העבירה במעמד הטיעונים לעונש וזאת מסיבות כאלו ואחרות ששמורות עמם. במקרים מסוימים עמדה מקלה של נפגע העבירה כלפי האדם שפגע בו יכולה להוביל את בית המשפט להקל מעט בעונשו של הנאשם.

לצד נתונים אלו בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהם הרשעותיו הקודמות או עברו הנקי, מצבו המשפחתי, מצבו הרפואי גילו, לקיחת אחריות, חרטה שהביע כלפי המעשה ואמפתיה שמגלה כלפי קורבן העבירה.

ראוי להבהיר כי בעבירות אלימות חמורות כדוגמת חבלה חמורה בכוונה מחמירה בתי המשפט נוטים להטיל על הנאשמים עונשים שכוללים מאסר בפועל מאחורי סורג, וסיום תיק שכזה ללא הטלת מאסר בפועל הינו חריג ונדיר.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירה זו?

כפי שפורט במאמר זה עבירה זו נכללת בעבירות החמורות שבתי המשפט נוהגים להטיל בגינן עונשו מאסר חמורים וממושכים. לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט יכול להטיל על הנאשם בעבירות אלו, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות מסוג זה.

בהתקיים נסיבות מסוימות עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה מינימלי. גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות להוביל לסגירת התיק בהינתן קשיים ראייתיים כאלו ואחרים.

מחפש עורך דין פלילי בקריות? קרוב משפחה נחקר בגין חבלה בכוונה מחמירה? הוגש נגדך כתב אישום בגין חבלה בכוונה מחמירה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.