הוגש נגדך כתב אישום תקיפה ? זומנת לחקירה בגין חשד לתקיפה? הגעת למקום הנכון, עורך דין אביב מזרחי מייצג נאשמים במגוון רחב של עבירות אלימות לרבות עבירת התקיפה.
כתב אישום בתקיפה הינו עניין רציני שאין להקל בו ראש. מדובר בעבירת אלימות חמורה שבית המשפט עלול להטיל מאסר בפועל על נאשם שמורשע בביצוע. לצד האפשרות שבית המשפט יטיל על הנאשם עונש מאסר ראוי לזכור כי גם ההרשעה כשלעצמה נושאת עמה קלון חברתי שצפוי ללוות את המורשע שנים רבות לאחר שירצה את העונש שבית המשפט הטיל עליו.
כפי שיפורט להלן, קיימות מספר חלופות שונות לעבירת התקיפה כאשר כל חלופה שונה במהותה מבחינת יסודות העבירה והעונשים שקבועים לצדה. כך לדוגמא, העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה של תקיפה "סתם" עומד על שנתיים מאסר.
מנגד, העונש המירבי שקבוע לצד העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש עומד על 3 שנות מאסר. בנוסף, העונשים שקבועים לצד עבירות אלו כאשר קורבן העבירה הינו בן זוגו של התוקף הינם כפולים (דהיינו 4 שנות מאסר ו-6 שנות מאסר).
חשוב לציין כי עבירות האלימות מסוג תקיפה נחשבות ככלל לעבירות קלות יותר בהשוואה לעבירות האלימות החמורות ביותר כגון נסיון רצח, חבלה חמורה, פציעה שעבריין מזוין וחבלה חמורה בכוונה מחמירה.
עדיין, יחס הרשויות ובתי המשפט כלפי עבירות האלימות בכללותן הינו יחס מחמיר שמתבטא בין היתר ברמת הענישה הגבוהה בעבירות אלו. קראו עוד על עבירות אלימות במאמר שכתבתי אודות העבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.
המאמר הנוכחי כולל מידע משפטי אודות כתב אישום בתקיפה ועבירות אלימות אחרות לרבות העונשים שבתי המשפט נוהגים להטיל על נאשמים בעבירות אלו.
כיצד חוק העונשין מתייחס לתקיפה?
הלכה למעשה, החוק הישראלי כולל הגדרה רחבה למדי לפעולת התקיפה כך שכל פעולה אלימה שכוללת הפעלת כוח עלולה להיתפס כעבירה פלילית של תקיפה. בניגוד למה שנהוג לחשוב אין הכרח כי התקיפה גרמה לנזקים כלשהו לקורבן על מנת שהפעולה האלימה תיחשב לעבירה פלילית מסוג תקיפה.
כך לדוגמא, גם דחיפות, תפיסות ואפילו יריקות נחשבות לתקיפה. חשוב להבהיר כי גם זריקת חפצים על אדם אחר עלולה להיחשב לתקיפה.
חשוב לציין שכתב אישום בתקיפה יכול לכלול מספר עבירות תקיפה שונות. התביעה מסווגת את סוג עבירת התקיפה בהתאם לנסיבות המקרה והחבלות והנזקים שנגרמו לקורבן העבירה כתוצאה מהתקיפה.
תקיפה סתם
העבירה של תקיפה סתם קבועה בסעיף 379 לחוק העונשין. מדובר על תקיפה שהסתיימה מבלי שלמותקף נגרמו חבלות כלשהן. לרוב, מדובר על אירוע בדרגת חומרה נמוך ולא כזה שניתן להגדירו כתקיפה אכזרית.
כפי שציינתי במאמרים אחרים, לרוב כתב אישום בתקיפה סתם מוגש בגין אירועים שכללו דחיפות, תפיסות או מהלומות שאינן בעוצמה גבוהה. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי בנושא עבירת התקיפה.
חוק העונשין קובע כי העונש המרבי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה סתם הינו שנתיים של מאסר בפועל. חשוב לציין כי אין מדובר בעונש מנדטורי (חובה) אלא בעונש מקסימלי שניתן להטיל במקרה שבו הנאשם הורשע בעבירה זו.
בסופו של דבר, בית המשפט קובע את עונשו של הנאשם בהתאם למספר פרמטרים שנקבעו על ידי המחוקק במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין.
בין היתר על בית המשפט לשקול את נסיבות ביצוע העבירה, גזרי דין במקרים דומים ומידת הפגיעה בערכים המוגנים. מדדים אלו קובעים את מתחם הענישה כלומר טווח של עונשים שלדעת בית המשפט הוא ראוי במקרה שבפניו.
לאחר מכן, בית המשפט יטיל על הנאשם עונש שנמצא בתחומי המתחם שהוא קבע קודם לכן ובשלב זה הוא יתחשב בעברו הפלילי של הנאשם, בגילו, מצבו המשפחתי ונסיבות אישיות נוספות.
הכלל המנחה בתיקים פליליים הינו שהענישה היא לעולם אינדיבידואלית וכזו שנקבעת בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות ונסיבותיו האישיות של הנאשם.
תקיפה הגורמת חבלה של ממש
בניגוד לתקיפה "סתם" שמוגדרת כתקיפה שלא הסתיימה בחבלות, העבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש הינה עבירה שמעצם טיבה ומהותה מתייחסת לתקיפה שגרמה לקורבן העבירה לחבלות גופניות.
חשוב לציין כי עבירה זו מתייחסת לתקיפות שאינן נמצאות ברף החמור ביותר אך עדיין מדובר באירועים שנחשבים לחמורים יותר בהשוואה לאירועים שכוללים תקיפה סתם.
לצורך ההמחשה ניתן לציין כי חבלות מסוג חבלה של ממש הינן שריטות, מכות יבשות, "פנסים בעין" חבלות מדממות וכדומה. עבירה זו אינה רלוונטית במקרים שלקורבן נגרמו שברים או פציעות מסכנות חיים.
במקרה של פגיעות גופניות קשות מסוג זה העבירה הרלוונטית יותר הינה חבלה חמורה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על חבלה חמורה.
העונש המירבי שקבוע לצד תקיפה שגורמת לחבלה ממשית עומד על 3 שנות מאסר. כפי שציינתי בפתח המאמר, כאשר בת הזוג של התוקף היא הקורבן לתקיפה אזי שהעונש שבית המשפט רשאי להטיל עליו עומד על 6 שנות מאסר.
חשוב לציין כי בתיקים שעניינם אלימות במשפחה קיימת חשיבות משמעותית לעמדת המתלוננת ולחרטה וקבלת האחריות מצד הנאשם. מדובר בגורמים שמשפיעים באופן מהותי על הענישה בתיקים שנוגעים לאלימות במשפחה.
מתי מוגש כתב אישום בתקיפה?
תחילה חשוב לציין כי הסמכות להגשת כתב אישום או סגירת תיק חקירה נתון להחלטה של אחד מגופי התביעה הרלוונטיים בין אם מדובר בתביעה המשטרתית או הפרקליטות הפלילית.
כתב אישום בתקיפה או בכל עבירה פלילית אחרת יוגש על ידי התביעה בהתחשב במצב הראייתי בתיק ובהינתן הראיות שעומדות לחובתו של החשוד.
הראיות שנאספות על ידי המשטרה כוללות עדויות ממעורבים, סרטונים ממצלמות אבטחה, ראיות דיגיטליות, טביעות אצבעות, דגימות ד.נ.א וראיות נוספות. בעבירות שעניין תקיפה גם חשיבות לתיעוד רפואי או מצולם של חבלות הקורבן ככל שהוא טוען שאכן התקיפה גרמה לו לחבלות.
המבחן שמנחה את התביעה בעניין הגשת כתבי אישום הינו מבחן הסיכוי הסביר להרשעה. משמעות המבחן האמור הינה כי התובע שמקבל את התיק לטיפולו צריך לבחון את הראיות ולהעריך מבחינה מקצועית האם ישנו סיכוי סביר שככל שנגד החשוד יוגש כתב אישום בית המשפט ירשיע אותו בתום ההליך הפלילי.
על אף שהמבחן האמור מתייחס לכאורה ל-"סיכוי סביר" להרשעה, בפועל, רשויות התביעה נוהגות להגיש נגד חשודים כתבי אישום אך ורק כאשר הסיכויים להרשעה הינם גבוהים.
רק במקרים נדירים וחריגים במיוחד התביעה תגיש כתב אישום כאשר הראיות שעומדות לחובת החשוד אינן בעוצמה חזקה. כאמור, לרוב בחינת התובע משמשת כמסננת שמבטיחה בסיכויים גבוהים כי אכן בית המשפט ירשיע את הנאשם בסוף המשפט הפלילי.
ייצוג על ידי עורך דין בכתב אישום תקיפה
כאמור, הליכים פליליים ככלל והליכים פליליים שקשורים בעבירות אלימות בפרט הם עניינים שאין זה ראוי להקל בהם ראש. נאשם שמוגש נגדו כתב אישום עלול למצוא את עצמו בצרה משפטית של ממש.
מעבר לאפשרות הממשית שבית המשפט יטיל עליו עונשים חמורים במידה ויורשע במעשה המיוחס לו, צריך לזכור שההרשעה עצמה עלולה לפגוע בנאשם במגוון רחב של תחומי חיים.
לאור ההשלכות האמורות רצוי ומומלץ להיות מיוצג בתיקים אלו על ידי עורך דין פלילי מומלץ שמנוסה ובקיא בפן המשפטי של עבירות האלימות השונות.
