מחיקת רישום פלילי – קיומו של רישום פלילי הוא בעל השלכות משמעותיות על חייו של האזרח שהרישום נוגע אליו. כך לדוגמא, הרישום והסטיגמה החברתית הנלווית אליו עלולים לפגוע באפשרויות התעסוקה בעתיד (עבודות בשירות המדינה או עבודות שדורשות סיווג ביטחוני), פגיעה בשם הטוב, קבלת רישיון נשק, קבלת אזרחות זרה (או ויזה לארה"ב) ועוד. הנזקים הפוטנציאלים שהרישום הפלילי נושא עמו הם כה רחבים ומשמעותיים כך שלא ניתן למנות את כולם ברשימה סגורה וממצה.
מאמר זה נכתב על מנת לספק מעט ידע בסיסי בסוגיית הרישום הפלילי המשטרתי, לרבות הבחנה בין סוגי הרישום ודרכי הפעולה האפשריות לאלו שמעוניינים למחוק את הרישום.
חוק המרשם הפלילי
המקור הנורמטיבי (החוקי) שבמסגרתו מוסדר נושא הרישום הפלילי בישראל הוא חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981. במסגרת החוק, מוגדרים סוגי הרישום, הגופים שרשאים לקבל מידע בדבר הרישום מהמשטרה, תקופות הרישום והוראות בירוקרטיות נוספות שמסדירות את עבודת המשטרה בהקשר לנושא הספציפי הזה.
רישום פלילי מסוג הרשעה
על מנת להבין את סוגיית הרישום הפלילי חשוב לדעת כי קיימים מספר רישומים שבשפת העם מכונים רישום פלילי, אולם למעשה, מדובר ברישומים שנבדלים זה מזה מבחינת מהותם, מאפייניהם והאפשריות העומדות בפני האזרח באשר להתמודדות עמם.
רישום מסוג הרשעה פלילית- כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית בבית המשפט מדובר ברישום מסוג הרשעה.
רישום זה מופיע בתדפיס הרישום הפלילי של המשטרה. המשמעות האופרטיבית של הרישום היא שהמשטרה מחויבת למסור את המידע בדבר ההרשעה לגופים שונים שמפורטים בחוק.
כפי שצוין קודם לכן, מסירת המידע למעסיקים פוטנציאלים או גופים אחרים עלולה לפגוע באותו אדם שרשומים לחובתו הרשעות קודמות. פגיעה זו מתפרסת ומשפיעה על מגוון רחב של תחומי חיים.
להרשעות פליליות קיימת תקופת התיישנות, ולאחר שזו מסתיימת, רשימת הגופים שזכאים לקבל את המידע בדבר ההרשעה מצטמצמת. בנוסף, כאשר תקופת ההתיישנות מסתיימת מתחילה להיספר התקופה שבסופה העבירה תימחק.
תקופת התיישנות
כאמור, לגבי רישום מסוג הרשעה קיימות שתי תקופות זמן רלוונטיות שהן תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה.
כאשר מדובר בהרשעה שלגביה הוטל מאסר שאורכו אינו עולה על שנת מאסר אז תקופת ההתיישנות תכלול את תקופת המאסר שהוטלה בתוספת 7 שנים. לדוגמא, אם באותו התיק שלגביו נרשמה ההרשעה הוטל על הנאשם חודש מאסר בפועל, אזי תקופת ההתיישנות תהיה 7 שנים וחודש.
מנגד, כאשר מדובר בתיק שבמסגרתו הוטל עונש מאסר שעולה על שנה אך אינו עולה על חמש שנים, אז תקופת ההתיישנות תהיה תקופת המאסר שהוטלה ועוד 10 שנים.
בנוסף, החוק קובע שאם ההרשעה נקבעה בתיק שבמסגרתו הוטל על הנאשם מאסר שעולה על חמש שנים, תקופת התיישנות תהיה תקופת המאסר שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שנה.
אם ההרשעה נקבעה בתיק שבו לא הוטל על הנאשם מאסר בפועל (למשל עבודות שירות או שירות לתועלת הציבור) אז תקופת ההתיישנות תהיה 7 שנים.
תקופת התיישנות בנוגע להרשעה של קטין
חוק המרשם הפלילי קובע תקופת התיישנות שונות כאשר המורשע הינו קטין.
כאשר מדובר בתיק שהוטל במסגרתו עונש מאסר שאינו עולה על שלוש שנות מאסר, אורכה של תקופת ההתיישנות יהיה תקופת המאסר שהוטלה ועוד 3 שנים.
כאשר בתיק נושא ההרשעה הוטל על הקטין עונש מאסר שעולה על שלוש שנים אך פחות מחמש שנים, תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד 7 שנים.
אם מדובר בתיק שהוטל על הקטין עונש מאסר שעולה על חמש שנים תקופת ההתיישנות תכלול את התקופה שהוטלה ועוד 10 שנים.
אם מדובר בתיק שבמסגרתו לא הוטל על הקטין עונש מאסר תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.
הרשעה נוספת מאפסת את תקופת ההתיישנות
סעיף 14(ד) לחוק המרשם הפלילי קובע שבמידה ובתקופת ההתיישנות אדם מורשע בעבירה נוספת או נקבע לגביו כי סייג אי השפיות חל לגביו, אז המידע עליו יימסר כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת או הקביעה.
ובמילים אחרות, במקרה של ביצוע עבירה נוספת בתקופת ההתיישנות, תקופת ההתיישנות מתחילה מחדש מיום ההרשעה בעבירה הנוספת.
מחיקת הרשעה
לאחר שחולפות עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה. המשמעות היא שהמידע אודות אותה הרשעה יימסר אך ורק למספר גופים מצומצם שרשומים בחוק.
חשוב להבהיר שהחוק קובע כי כאשר היו לאותו אדם מספר הרשעות, תקופת המחיקה תחל רק בסיומן של כל תקופות ההתיישנות של כל הרשעותיו.
מחיקת עבירה שהתיק בעניינה הסתיים ללא הרשעה
לבית המשפט שדן בהליך פלילי קיימת סמכות חריגה לקבוע כי אותו אדם ביצע את המעשה, אך הוא בוחר שלא להרשיעו על מנת שלא להכתים אותו בהרשעה פלילית ולפגוע בעתידו. המונח המשפטי לסיום תיק בתוצאה זו נקרא "אי הרשעה". במקרה שכזה המידע יימחק מהרישום הפלילי בתום חמש שנים מיום הקביעה של בית המשפט. קראו עוד בנושא אי הרשעה במאמר הבא.
חנינה מנשיא המדינה
כפי שהובהר בחלק הקודם, תקופות ההתיישנות והמחיקה הן תקופות ארוכות מאוד. במקרים מסוימים הן עלולות להשתרך על פני עשרות שנים כאשר כל עבירה חדשה שבוצעה עלולה להאריך את התקופות לתקופה נוספת. הלכה למעשה, דרך ההתמודדות היחידה עם ההרשעה פלילית וההשלכות הנובעות מרישומה היא הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה.
במסגרת בקשת החנינה ניתן לבקש מהנשיא למחוק את ההרשעה הפלילית עוד בטרם עברו התקופות המנויות בחוק. חשוב לציין כי הנשיא מפעיל את סמכותו החריגה והייחודית למתן חנינה רק במקרים נדירים שנסיבותיהם חריגות.
השיקולים בעניין בקשות חנינה
שיקולי נשיא המדינה בעניין בקשות החנינה אינן מפורסמות במקור רשמי שמפרט קריטריונים ברורים הואיל והדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדי הנשיא.
אולם, ניתן לומר באופן כללי שהעיקרון המנחה בעניין החנינות הוא שיקומו של המורשע וניהול דרך חיים נורמטיבית לאורך תקופה ממושכת. שככל שמבקש החנינה יוכל להניח בפני הנשיא אינדיקציות לכך שמאז ההרשעה הוא שינה את חייו לטובה, השתקם והפך לאדם נורמטיבי, כך גדלים הסיכויים כי בקשתו תתקבל והוא יזכה לחנינה מהנשיא.
נתונים רלוונטיים נוספים בעניין סיכויי החנינה להתקבל הם חומרת העבירה (ככל שחמורה יותר כך פוחתים הסיכויים שהבקשה תתקבל), הנזקים שנגרמו כתוצאה מההרשעה, פרק הזמן שחלף מאז ההרשעה, גילו של מבקש החנינה, מצבו הרפואי, מצבו המשפחתי ונסיבות אישיות נוספות.
סמכויות נוספות של נשיא המדינה
לצד הסמכות למחיקת הרשעות הנשיא מחזיק גם בסמכות ייחודית לקצוב עונש של אסיר עולם, להקל בעונש מאסר או עבודות שירות ולהקל ברכיבי ענישה אחרים שהוטלו על הנאשם. בדומה לסוגיית מחיקת ההרשעות, גם את סמכויותיו בנוגע לנושאים אלו הנשיא מפעיל באופן חריג ויוצא דופן, ובמקרים שבהם מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות.
מחיקת רישום פלילי – תיקי משטרה
כפי שצוין בתחילת המאמר על מנת לפעול למחיקת הרישום תחילה יש להבחין בין סוגי הרישומים הפליליים השונים. מלבד הרישום שמתעד הרשעות בתיקי בית משפט, המשטרה מנהלת גם מרשם אודות תיקי חקירה סגורים. רישום זה מכונה גם "רישום משטרתי".
מדובר בתיקי משטרה שהתנהלה לגביהם חקירה משטרתית אולם בסופו של דבר המשטרה החליטה לסגור אותם ללא הגשת כתב אישום, כלומר מבלי לנהל הליכים פליליים נגד האזרח בבית המשפט.
על אף שמדובר בתיקים שלא הוגש בהם כתב אישום הרישום, הרישום בעניינם ממשיך להישמר שנים רבות. מטבע הדברים, קיומו של הרישום המשטרתי עלול לפגוע בחייו של בעל הרישום ולהשפיע על תחומים רבים בחייו החל מקבלת רישיון לנשיאת נשק ועד לקבלה משרה במשרד ממשלתי או משרה שדורשת סיווג ביטחוני מסוים.
להבדיל מהרשעות בבית המשפט לגביהן קיימות תקופות התיישנות ומחיקה, לרישום המשטרתי (בעבירות פשע) אינו מתבטל לאחר תקופה מסוימת ואין הגבלת זמן לשמירתו ברישומי המשטרה.
המשמעות היא שעל מנת למחוק רישום בדבר תיקי משטרה סגורים יש לפנות בבקשה יזומה לגורם הרלוונטי במשטרה ולבקש את מחיקתו של הרישום.
מחיקת רישום פלילי מסוג רישום משטרתי
דרך ההתמודדות עם הרישום הפלילי המשטרתי תלויה בראש ובראשונה בפרק הזמן שעבר מהמועד שבו לכאורה התבצעה העבירה. כאמור, מדובר בתיקים שנסגרו במשטרה ללא הגשת כתב אישום כך שההאשמות שיוחסו לאזרח במסגרת אותם תיקים נשארו בגדר חשדות בלבד.
דרכי הפעולה האפשריות למחיקת הרישום המשטרתי הן פניה לאגף החקירות והמודיעין של המשטרה (חוליית ביטול רישום) או ליחידה החוקרת שחקרה את התיק בבקשה לשינוי עילת סגירה כך שהתיק ייסגר מחמת "העדר אשמה פלילית".
בקשה ל מחיקת רישום פלילי שמוגשת לאגף החקירות
על פי תקנות המרשם הפלילי (מקור חקיקתי ממדרג נמוך מחוק) לראש אגף המודיעין או מי מטעמו, מחזיקים בסמכות למחוק רישום פלילי של תיקים סגורים רק בחלוף התקופות שקבועות בתקנות.
בעניינו של קטין נדרש כי חלפו 3 שנים ממועד האירוע הנחקר או הנטען כאשר מדובר בעבירה מסוג חטא או עוון ו-5 שנים במידה ומדובר בעבירת פשע. כאשר מדובר בבגיר נדרש כי חלפו 5 שנים מעת האירוע כאשר מדובר בעבירות מסוג חטא או עוון ו-7 שנים כאשר העבירה היא מסוג פשע.
חשוב להדגיש כי כאשר התקופות האמורות טרם חלפו אין למשטרה סמכות למחוק את התיקים במסגרת נתיב זה. המשמעות היא שבקשות למחיקת רישום פלילי שהוגשו בטרם המועדים האמורים צפויות להידחות על הסף על ידי המשטרה מבלי שהדברים ייבחנו לגופו של עניין.
שיקולי אגף המודיעין בבקשות ל מחיקת רישום פלילי
התקנות בעניין מחיקת הרישום קובעות כי הגורם שמוסמך לקבל את ההחלטה יתחשב בין היתר בחומרת העבירות שיוחסה לחשוד, חומרת הפגיעה הנטענת לאדם (אם העבירה כרוכה בפגיעה), היקף הפגיעה המיוחסת לרכוש, קיומם של רישומי משטרה אחרים, ביטולים קודמים של רישומים משטרתיים ונסיבותיו האישיות של האדם שמבקש את מחיקת הרישום.
באופן כללי, הסיכויים של הבקשה למחיקת רישום פלילי עולים ככל שמדובר בעבירה קלה שלא פגעה באנשים אחרים ומדובר באדם שאין לחובתו מספר רב של תיקים משטרתיים אחרים. כמו כן, גם נסיבותיו האישיות של מבקש הבקשה משפיעות על סיכויי קבלת הבקשה. בין היתר תילקח בחשבון גם הפגיעה שהרישום הפלילי מסב לו.
בקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה
כאמור, במקרה שבו טרם חלפו התקופות שפורטו בסעיף הקודם אין טעם בהגשת בקשה לאגף המודיעין של המשטרה שכן היא צפויה להידחות על הסף. המסלול הנכון במקרים שבהם התקופות טרם חלפו הוא הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה.
בקשה זו מוגשת ליחידה החוקרת שטיפלה בתיק או הגוף התובע שסגר את התיק (פרקליטות תביעה משטרתית). כאמור, במסגרת הבקשה המבקש עותר לכך שראוי לשנות את עילת הסגירה כך שהתיק ייסגר בעילה של העדר אשמה.
כאשר תיק נסגר בעילה של "העדר אשמה פלילית" (חוסר אשמה) אז הרישום בדבר התיק נמחק לחלוטין אפילו מהמחשב המשטרתי, כאילו שהוא לא נפתח מעולם. חשוב לציין בהקשר זה כי כאשר המשטרה מחליטה לסגור תיק חקירה בעילה של "חוסר ראיות" או "הנסיבות בכללותן אינן מתאימות להליך פלילי" (חוסר עניין לציבור) אז הרישום הפלילי בעניינו של התיק ממשיך להישמר. דהיינו, עילת הסגירה היחידה שמבטיחה את מחיקתו של התיק לחלוטין הינה העדר אשמה פלילית.
בהקשר לפן הערכי ראוי לציין כי משמעות העילה היא שגם מבחינתה של המשטרה שחקרה את התיק אותו אדם חף מפשע ונקי מההאשמות שיוחסו לו במסגרת החקירה. קראו אודות מקרה שבו עורך דין אביב מזרחי הצליח לשכנע את יחידת תביעות זבולון לשנות עילת סגירה בעבירת אלימות לחוסר אשמה.
הקריטריונים המנחים בעניין עילת סגירה של תיק
השיקול המכריע ביותר בעניין עילת סגירה של התיק הינו השיקול הראייתי. המבחן הקובע בעניין זה מתמקד במידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה נמוך יותר כך עילת הסגירה הראויה הינה העדר אשמה. מנגד, ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הינו גבוה יותר כך ראוי לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות". כפי שצוין קודם לכן, כאשר תיק נסגר מחוסר ראיות הרישום הפלילי בעניינו נשמר ושמו של החשוד לא נוקה לחלוטין.
הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי בסוגייה הראייתית יילקחו בחשבון מידת מהימנותן של הראיות שעומדות נגד החשוד ועוצמת העדויות נגדו אל מול מידת מהימנותו של החשוד.
יצוין כי בבקשה לשינוי עילת סגירה ניתן להעלות טענות נוספות שאינן קשורות לסוגיה הראייתית כגון נסיבותיו האישיות של החשוד (למשל היותו נורמטיבי) ומידת הפגיעה שהרישום בדבר התיק הפתוח מסב לו.
מטבע הדברים, ככל שמדובר באדם שלחובתו הרשעות קודמות או מספר רב של תיקים סגורים אז הדבר צפוי להיזקף לחובתו לעניין הבקשה לשינוי עילת סגירה.
יש לציין, כי ברוב המקרים המשטרה או הגוף התובע (יחידת תביעות או פרקליטות) נוהגים לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות, כך שברוב המקרים על מנת למחוק את הרישום יהיה צורך להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה. המקרים בהם הגורם המחליט מלכתחילה סוגר את התיק מחמת העדר אשמה, מבלי שמוגשת לו בקשה בעניין זה, הם נדירים וחריגים.
עוד יובהר כי קבלת בקשה לשינוי עילת סגירה אינו עניין של מה בכך. נדרשים נימוקים כבדי משקל על מנת לשכנע את הגוף המחליט כי יש לשנות את החלטתו הראשונית ולסגור את התיק מחמת העדר אשמה.
ערר על החלטה שלא לשנות עילת סגירה של תיק
כאשר מוגשת בקשה לשינוי עילת סגירה והגוף שמוסמך לקבל את ההחלטה דוחה את הבקשה ניתן להגיש ערר על החלטתו לגורם שנמצא מעליו בהיררכיה הארגונית, וזאת תוך 60 ימים מעת קבלת ההודעה על דחיית הבקשה.
יצוין כי הזכות להגיש ערר אינה זכות שקבועה בחוק, אלא זכות שהתפתחה עם השנים מתוקף נוהג של פרקליטות המדינה. זכות זו דומה במהותה להגשת ערר מתלונן על סגירת תיק נגד חשוד שגם כן חייבת להיות מוגשת תוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר הסגירה. להרחבה בנושא ערר על סגירת תיק משטרתי קראו במאמר הבא.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעניין מחיקת רישום פלילי?
כפי שצוין לאורך המאמר, מחיקת רישום פלילי אינו עניין של מה בכך. מדובר בנושא מורכב ומסורבל ולרוב נדרשים נימוקים משפטיים וראייתיים כבדי משקל על מנת לשכנע את הגורם המחליט למחוק את הרישום הפלילי בין אם מדובר בבקשת חנינה, בקשה לאגף המודיעין או בקשה לשינוי עילת סגירה.
עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בהליכים מסוג זה יידע לאתר ולהתמקד בסוגיות החשובות והמהותיות ביותר לאותו עניין. ניסוח נכון של אותן סוגיות מרכזיות יוכל לשנות את התמונה ולסייע במחיקת הרישום הפלילי וניקוי שמו של האזרח.
חשוב להבהיר כי בחלק מהנתיבים האפשריים אין הזדמנות שנייה לאחר שבקשה אחת נדחית, כך שלעיתים קיימת הזדמנות אחת ויחידה למחוק את הרישום בזמן הקרוב הנראה לעין.
בהתחשב בנסיבות אלו מומלץ למקסם את הנתיבים האפשריים למחיקת הרישום בתבונה באמצעות עורך דין פלילי מקצועי שצבר ניסיון בסוגיית הרישום הפלילי.
להרחבה קראו כתבה אודות מקרה שבו עורך דין אביב מזרחי ייצג חשודה שהואשמה בעבירות חמורות והצליח לשכנע את הפרקליטות הפלילית בחיפה לשנות את עילת הסגירה להעדר אשמה כך ששמה של הלקוחה נוקה לחלוטין.
מחפש עורך דין פלילי בחדרה ? מחפש עורך דין פלילי בנשר? מחפש למחוק רישום פלילי? מחפש עורך דין פלילי בעפולה? מעוניין להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד ממוקם בחיפה ומייצג לקוחות בכל הארץ.
התשובות לכל השאלות
כאשר רוצים לבצע הליך של מחיקת רישום פלילי לרבות רישום משטרתי, לא פעם עולות המון שאלות. אספנו את המרכזיות שבהן להביא לכם סיכום על ההליך ולקבל את המידע הרלוונטי ביותר.
מתי נמחק תיק במשטרה?
ראשית ישנה תקופת התיישנות שנעה החל מ 4 שנים ועד ל 10 שנים. לאחר תקופה זאת יש להוסיף תקופה נוספת של מחיקת הרישום. במילים אחרות, תיק במשטרה נמחק בין 8 ועד יותר מ 20 שנים מאז סגירתו.
האם ניתן למחוק תיק במשטרה?
חוק המרשם הפלילי קובע כי ניתן לבקש מחיקת רישום פלילי לרבות קיצור תקופת התיישנות וכל זאת בהתאם לאופי המרשם. משמע ניתן למחוק תיק במשטרה באמצעות הגשת בקשה בצורה מקצועית למשרדינו ניסיון רב ואחוזי הצלחה הגבוהים ביותר בישראל למחיקת תיק במשטרה.
מתי יש רישום פלילי?
כאשר אדם מורשע בביצוע עבירה פלילית. יהיה על כך רישום. בשונה מרישום פלילי ישנו רישום משטרתי שבו נפתחה חקירת משטרה ונסגרה ללא הגשת כתב אישום וזה רישום משטרתי.
