חקירת משטרה

זימון אל חקירת משטרה הינו אירוע מלחיץ ומתוח למדי עבור אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק. מנגד, אזרחים שמעורים בעולם הפלילי, מנוסים בחקירות ומכירים את עבודת המשטרה, אינם נלחצים כה בקלות גם כאשר הם מקבלים זימון לחקירה.

בהקשר לחקירות משטרה, חשוב להבין כי לא כל זימון לתחנה מוכרח להיות מלווה בלחץ ומתח נפשי, שכן בחלק מהמקרים, האזרח מוזמן לתחנה על מנת למסור עדות כעד כאשר המשטרה אינה חושדת בו בדבר. בהקשר זה יש להבחין בין חקירה באזהרה (כחשוד) לבין מתן עדות. לכאורה, כאשר אדם מזומן לצורך מתן עדות (כעד) אין לו סיבה להילחץ או לחשוש מהגעת לתחנה.

מנגד, כאשר האזרח שזומן לתחנה הינו בגדר "חשוד" בעיני המשטרה, הוא צפוי להיחקר באזהרה. מבחינה פרקטית, ברוב המקרים סיווג הסטאטוס של המוזמן כחשוד או כעד יתברר לאזרח כבר בתחילת החקירה או אפילו לפניה כאשר יפגוש לראשונה את החוקר שזימן אותו.

ככל ומדובר בחשוד שנחקר באזהרה, החוקר המשטרתי מחויב להזהיר את האזרח כבר בתחילת החקירה כי הוא נחקר בחשד לעבירה כזו או אחרת. בנוסף, החוקר חייב להודיע לנחקר וכי כל דבר שייאמר במסגרת החקירה עשוי לשמש כנגדו כראיה בבית המשפט.

זאת ועוד, כאשר מדובר בחקירה באזהרה, החוקר מחויב על פי חוק להודיע לחשוד כי זכותו להתייעץ עם עורך דין בטרם יענה על השאלות. כפי שיפורט להלן במאמר זה, בסיטואציה של חקירה באזהרה יותר ממומלץ לאזרח להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם חקירתו.

עורך דין פלילי שמנוסה בחקירות משטרה יוכל לספק ללקוח שלו עצות יקרות ערך שבכוחן לסייע לו לצלוח את החקירה המשטרתית בהצלחה.

יתרה מכך, בלא מעט מקרים התייעצות איכותית עם עורך דין בטרם החקירה יכולה לשנות את כיוונו של התיק ולעשות את ההבדל בין המשך ההליכים הפליליים לבין סגירת התיק כבר בשלב זה. קראו עוד אודות ייעוץ לפני חקירה במאמר הבא.

מאמר זה נכתב במטרה להבהיר סוגיות משפטיות בעניין נושא החקירה המשטרתית ועבודת המשטרה בחקירת עבירות פליליות, לרבות הטעויות הנפוצות שנחקרים נוטים לעשות במסגרת החקירה. כמו כן, מאמר זה יכלול עצות בסיסיות בנוגע להתנהלות נכונה של נחקר במסגרת חקירה משטרתית.

תשאול ראשוני בשטח אל מול חקירה משטרה

המונח תשאול ראשוני מתייחס למעין שהמשטרה עורכת בשטח, כלומר, במקום האירוע מיד לאחר המפגש הראשוני של השוטרים עם האדם שלדעתם הוא החשוד בביצוע העבירה. כפי שיובהר מיד, התשאול המשטרתי נבדל מהחקירה המשטרתית במספר מובנים.

ראשית, התשאול הראשוני נערך לרוב במקום ביצוע העבירה מיד לאחר המקרה. לעיתים, התשאול הראשוני נערך בניידת המשטרה בעת העיכוב הראשוני או במקום סמוך למקום ביצוע בעבירה. להבדיל מכך, החקירה המשטרתית במובנה הקלאסי מתבצעת בחדר החקירה בתחנת המשטרה, זמן מה לאחר האירוע ובמעין "תנאי מעבדה".

שנית, התשאול נערך לרוב על ידי שוטרי סיור או בילוש שהוקפצו למקום העבירה לאחר ביצועה או היו עדים לביצועה בזמן אמת. מדובר בשוטרים שביצוע חקירה פלילית אינו חלק מתפקידם המוגדר, ולעיתים הם אינם מנוסים בכך.

מנגד, החקירה המשטרתית שנערכת בחדרי החקירות בתחנת המשטרה, מתבצעת על ידי חוקרי משטרה שהוסמכו והוכשרו לכך. לרוב, מדובר באנשי מקצוע מנוסים בקיאים בעבירות פליליות וחקירות חשודים.

זאת ועוד, רוב חוקרי המשטרה מבינים את ההיבטים המשפטיים של החקירה והעבירות הפליליות, דבר שלא תמיד ניתן לומר בנוגע לשוטרי הסיור הרגילים שלעיתים מבצעים את התשאול הראשוני במקום ביצוע העבירה.

יתרה מזו, במקרים לא מעטים משרדנו נתקל בתיקים שבהם שוטרי הסיור שביצעו את התשאול הראשוני לחשוד כשלו בתפקידם ולא הקפידו על הנהלים החוקיים בדבר התשאול הראשוני והמגע עם אזרח שחשוד בביצוע עבירה.

יודגש בהקשר זה כי כאשר שוטר מחשיד אזרח בביצוע עבירה, ומתשאל אותו בעניין העבירה, עליו להסביר לו כי הדברים שייאמר כעת עלולים לשמש נגדו כראיה בבית משפט (בדומה לאזהרה בחקירה). כמו כן, השוטר נדרש להודיע לחשוד כי הוא רשאי להתייעץ עם עורך דין בטרם יענה על שאלותיו וכי זכותו גם לשמור על זכות השתיקה.

כפי שצוין, בלא מעט מקרים, שוטרים שמנהלים את המגע הראשוני עם החשוד בביצוע העבירה כושלים בנקודה זו ואינם מקפידים על הכללים האמורים כלשונם. בנסיבות מסוימות, לאי ההקפדה והפרת זכויותיו של החשוד, עלולה להיות משמעות ראייתית שתשחק לטובתו של החשוד.

עוד יצוין, כי בנסיבות מהסוג שתואר לעיל, בית המשפט רשאי אף לפסול את התשאול הראשוני שנערך לחשוד מלהתקבל כראיה, אפילו במקרים שבהם החשוד מסר באותו תשאול הודאה בעבירה או ראשית הודאה.   

מצלמות הגוף של משטרת ישראל

בשנים האחרונות, משטרת ישראל הכניסה לשימוש מצלמות גוף. מדובר במצלמות שהשוטרים (בדרך כלל שוטרי הסיור) מתקינים על בגדיהם בתחילת המשמרת. מצלמות אלו אמורות לתעד מפגשים בין שוטרים לאזרחים שמתקיימים במסגרת מילוי תפקידם של השוטרים.

לרוב השוטרים מציבים את המצלמות באזור החזה כך שכל השיח הראשוני נקלט במצלמות הגוף והמצלמה מתעדת את פניו של החשוד, הבטות פניו ודבריו באופן ברור ונהיר.

חשוב לציין שהסרטונים שמופקים ממצלמות הגוף נכללים בחומרי החקירה של התיק הפלילי ומשמשים כראיות בבית המשפט. כפי שיובהר בהמשך, בעידן מצלמות הגוף, לתשאול הראשוני שנערך לחשוד על ידי שוטרי הסיור קיימת חשיבות ראייתית משמעותית.

נוהל הפעלת מצלמות גוף

בשנת 2021 אגף המבצעים של משטרת ישראל פרסם נוהל מצלמות גוף. על פי הכתוב בנוהל, מטרתו הינה לפרט את התנאים והמגבלות לשימוש במצלמות הגוף, לקבוע כללים בנוגע לשימוש בתיעוד שמופק מהן ולהגדיר את תחומי האחריות, ההדרכה וההסמכה לשימוש במצלמות לצד החובות הנלוות להפעלה.

חשוב לציין ששוטרי משטרת ישראל מודרכים להשתמש במצלמות הגוף בהתאם לכללי הנוהל ובהתאם לנהלים שכתובים בנוהל.

יחד עם זאת, בלא מעט מקרים השוטרים אינם מקפידים על הנוהל המשטרתי של הפעלת המצלמות וחורגים מהכללים שקבועים בו. בדומה לכללים אחרים, אי הקפדה על הנהלים בדבר הפעלת המצלמות, יכולה לשמש את החשוד ולשחק לטובתו כסוג של טענת הגנה שבאמצעותה יתקוף את האמינות של הדברים שמופיעים בתיעוד.

כללי שימוש בסיסיים

הנוהל המשטרתי בעניין הפעלת מצלמות כולל כללי שימוש בסיסים שהשוטרים שמתפעלים את מצלמות הגוף מחויבים לעמוד בהם. בין היתר, כללים אלו קובעים כי מצלמת הגוף תוצב במקום גלוי ובולט לעין על גופו של השוטר.

כלל זה נכתב על מנת שהאדם שמשוחח עם השוטר יוכל להבחין במצלמה ולהבין כי דבריו מוקלטים והוא מתועד.

בנוסף, הנוהל קובע כי לשוטר אסור לערוך, לשנות, לשכפל, למחוק או להפיץ חומר שתועד במצלמות הגוף. כמו כן, הנוהל קובע כי חל איסור על שוטר להעביר את החומר או להציג אותו לגורמים שאינם מוסמכים לצפות בו.

כלל נוסף שקבוע בנוהל הוא כי על השוטר חל איסור לבצע שימוש במצלמת הגוף לצורך תיעוד פעילות שאינה בתפקיד, לרבות שיחות בין שוטרים. כלומר, השימוש במצלמת הגוף שמור לתיעוד פעילות של שוטרים שנעשית במסגרת תפקידם וקשורה לעבודתם בלבד. קראו גם על העבירה הפלילית של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו במאמר הבא.

כללים מהותיים לעניין הפעלת המצלמות

לצד כללי השימוש הנוהל המשטרתי קובע כללים מהותיים שמסייעים למשטרה בסוגיות הראייתיות, אך במקביל יש בהם כדי לשמור על זכויותיהם של האזרחים שנתקלים בשוטרים ומתועדים במצלמות.

כך לדוגמא, הנוהל קובע כי שוטר מחויב לתעד באמצעותה המצלמה מפגש עם אזרח שבמסגרתו השוטר פועל מכוח סמכויותיו.

יתרה מכך, הנוהל קובע כי על השוטר להפעיל את מצלמת הגוף מיד בתחילת המפגש. לדעת כותב המאמר, מדובר בכלל חשוב שראוי להפקיד עליו בדייקנות. מטבע הדברים, כאשר תיעוד וידאו נמסר כראיה קיימת חשיבות לכך שהצופה בתיעוד (למשל שופט) יצפה בו מתחילתו ועד סופו, ללא הפסקות או השמטות.

ראוי לציין כי הנוהל מבהיר כי כאשר בתחילת המפגש השוטר סבר נסיבות העניין אינן מצדיקות את הפעלת המצלמות, אך לאחר מכן חלה התפתחות אשר מצדיקה את הפעלת המצלמה הוא יפעילה באופן מיידי.

הנוהל המשטרתי אף קובע כי בסיטואציה של מרדף משטרתי אחר חשוד השוטר מחויב להפעיל את המצלמה מיד בתחילתו של המרדף. מטבע הדברים, כלל זה רלוונטי לעניין האפשרות שבתום המרדף השוטרים יפעילו על החשוד כוח על מנת לעכב אותו או לעצור אותו.

בנסיבות מסוג זה שעניינם הפעלת כוח על ידי שוטרים עולות לאחר מכן טענות בדבר תקיפת שוטרים כנסיבה שהצדיקה את הפעלת הכוח. על כן, לדעת כותב המאמר, חשוב וראוי שמרדפים, עיכובים, מעצרים ועימותים פיזיים בין שוטרים לאזרחים יתועדו מתחילתם ועד סופם ללא השמטות או עריכות כאלה ואחרות. קראו עוד אודות העבירה הפלילית של תקיפת שוטר במאמר הבא.

בידוק ראשוני במעבר או מחסום אינו חייב בתיעוד

הנוהל המשטרתי קובע כי בידוק במעבר או מחסום אינו מחייב את השוטר להפעיל את מצלמות הגוף ולתעד אותו. יחד עם זאת, הנוהל קובע כי במקרים שבהם מופעלת סמכות משטרתית כגון חיפוש על גופו של החשוד, השוטר מחויב להפעיל את מצלמת הגוף ולתעד את החיפוש, ובנוסף לכך לכתוב דוח אודות החיפוש בהתאם לנהלי אגף המבצעים.

בנוסף, הנוהל קובע כי כאשר במהלך הבידוק במחסום חלה החמרה שעניינה אלימות מצד החשוד, העלבה, הכשלה או הפרעה, עליו להפעיל את מצלמת הגוף ולוודא שהאירוע מתועד.

סיטואציות שבהן המפגש לא יתועד במצלמות הגוף

הנוהל המשטרתי קובע מספר נסיבות שבהתקיימותן השוטר לא יתעד את המתרחש במפגש במצלמות הגוף, וזאת מתוך מטרה לשמור על צנעת הפרט של המעורבים.

לדוגמא, הנוהל קובע כי כאשר השוטר מגיע לזירה שבה נפגע העבירה נמצא שהוא עירום, על השוטר חל איסור לתעד את האמור במצלמת הגוף. יתרה מכך, גם כאשר השוטר מבצע על החשוד חיפוש שכולל את הפשטתו מבגדיו הנוהל אוסר על תיעוד החיפוש במצלמות.

בנוסף, הנוהל קובע  כי כאשר השוטר מגיע לזירת אירוע שבה נוכח ילד מתחת לגיל 14 שהינו נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, חל איסור לתעד את הילד הנפגע במצלמות הגוף.

בנוסף, הנוהל קובע כי נפגע עבירת מין לא יתועד באמצעות מצלמות הגוף, למעט כאשר השוטר מגיע למקום האירוע בסמוך לאחר התרחשות עבירת המין.

המניע מאחורי הסייג האמור נעוץ בכלל הראייתי כי אמירת נפגע עבירה בסמוך לאחר המעשה מהווה חריג לכלל בדבר אי קבילות של עדות שמועה. כלומר, ככל ששוטר מתעד אמירת נפגע עבירה בסמוך לאחר ביצוע העבירה, אמירותיו של הנפגע בדבר העבירה יוכלו בעתיד לשמש כראיה בבית המשפט.

ברוב המקרים אמירות אלו ייתפסו כקבילות לעניין הוכחת אשמתו של הנאשם, על אף שמדובר בעדות שמועה מכיוון שהן נאמרו ותועדו בסמוך לאחר ביצוע העבירה.

כאמור, ככל שהשוטר מגיע לגבות את התלונה לא בסמיכות לביצוע העבירה, אזי שחל עליו איסור לתעד את המתלוננת בעבירת המין באמצעות מצלמת הגוף. לשם המחשה, משמעותו של הכלל האמור הינה כי גם אם מדובר בעבירת מין חמורה כגון אונס, השוטר אינו רשאי לתעד את המתלוננת במצלמת הגוף, אלא אם כן הוא פוגש אותה בסמוך לביצוע העבירה. קראו עוד אודות עבירת האונס במאמר הבא.

תיעוד מצלמות גוף בעבירות תנועה

הנוהל המשטרתי קובע כי באכיפת עבירות תעבורה וחקירתן, לרבות טיפול בתאונות דרכים, יחל השוטר תיעוד באמצעות מצלמת הגוף מיד בתחילת המפגש עם הנהג החשוד. בנוסף לכך, הנוהל קובע כי השוטר יפסיק את התיעוד בשלב איסוף הראיות ובעת ביצוע פעולת בזירת האירוע.

כך לדוגמא, כאשר שוטר תנועה עוצר נהג בחשד כי ביצע עבירה של נהיגה בשכרות, ודורש ממנו לבצע בדיקת נשיפון, עליו להפעיל את מצלמת הגוף ולתעד את כל המפגש מתחילתו ועד סופו. קראו עוד אודות עבירת התעבורה של נהיגה בשכרות במאמר הבא.

תיעוד רציף ללא הפסקות

הנוהל בדבר הפעלת מצלמות הגוף קובע כי השוטר מחויב להפעיל את מצלמת הגוף באופן רציף לאורך כל האירוע ללא הפסקות או עצירות.

יחד עם זאת, הנוהל מגדיר נסיבות מסוימות שבהתקיימותן השוטר רשאי להפסיק את התיעוד לזמן קצר ולחדש אותו לאחר שהסתיימו הנסיבות שהצדיקו את הפסקת התיעוד. הנוהל קובע כי נסיבות חריגות שמצדיקות את הפסקת התיעוד הינן בין היתר לצורך מניעת חשיפה של שיטות ואמצעים משטרתיים, לצורך היוועצות פנימית (למשל עם קצין) או לצורך הגנה על מקורות.

הנוהל קובע כי כאשר שוטר עוצר את התיעוד מאחת מהסיבות האמורות עליו לומר בקול ברור כי הוא מפסיק את ההקלטה. בנוסף, בעת הפסקת התיעוד השוטר מחויב לציין את הנימוק להפסקה.

תשאל ראשוני בעידן מצלמות הגוף

בעידן מצלמות הגוף כל אמירה וכל תגובה של החשוד נקלטת, מצולמת ומתועדת. יתרה מכך, הואיל וכל השיח בין השוטר לחשוד מתועד במצלמות, אפילו תנועות גופו של החשוד או הבעות פניו מתועדות. סיטואציה זו של הגעת שוטרים למקום האירוע ותחקור המעורבים מיד לאחר המעשה נפוצה במיוחד בעבירות אלימות במשפחה.

מבחינה ראייתית, המשמעות הינה כי בשלבים מאוחרים יותר צוות ההגנה המשפטית של החשוד או הנאשם יתקשה להתמודד עם אמירותיו הראשוניות בשטח כפי שהן נקלטו במצלמות הגוף.

כפי שניתן להבין, ככל שבאותו מפגש ראשוני החשוד כשל בלשונו ותועד באמירות שמפלילות אותו בביצוע העבירה הדבר צפוי לשמש לרעתו במסגרת ההליך הפלילי ובמקרים מסוימים אף להשפיע לחומרה על עונשו.

תיעוד עדות מתלונן במצלמות גוף

ראוי לציין כי באותם תשאולים ראשוניים בזירת האירוע, השוטרים נוהגים לעיתים גם לגבות את עדותו של המתלונן. לעדות המתלונן מיד בסמוך לעבירה יש משקל ראייתי משמעותי וכבד משקל.

בהקשר לכך יש לציין כי עדות נפגע עבירה בעבירת אלימות בסמוך ולאחר ביצוע העבירה מהווה את אחד החריגים לקבילותה של עדות שמועה. כלומר, בסיטואציה מסוג זה בית המשפט רשאי לבסס ממצאים עובדתיים על דבריו של נפגע העבירה שנאמרו בסמוך לעבירה.

יתרה מכך, בית המשפט רשאי לבסס את הרשעתו של הנאשם על סמך אמירותיו המפלילות של נפגע העבירה במקום האירוע.

החשיבות הראייתית בתגובת החשוד הראשונית

לרוב, האינסטינקט האנושי מוביל למסקנה כי תגובותיו הראשוניות של אדם הן הטבעיות והאותנטיות ביותר והדבר נכון גם בהקשר לאירוע פלילי. ובמילים אחרות, לתשאול הראשוני שנעשה במקום האירוע קיימת חשיבות ראייתית מהותית בהקשר לגורלו של התיק והמסלול שבו הוא יתקדם מנקודה זו.

בתשאול הראשוני החשוד בביצוע העבירה "נתפס" כאשר הוא אינו ערוך מראש להתמודדות עם רשויות אכיפת החוק והשוטרים בהם הוא נתקל זמן קצר לאחר האירוע. בהתאם לכך, בתי המשפט וגופי התביעה מייחסים לגרסתו הראשונית של החשוד (לאחר מכן נאשם) שנמסרה במקום האירוע חשיבות גבוהה בהשוואה לאמירותיו המאוחרות במסגרת חקירת המשטרה.

היבטים מדעיים בחקירת המשטרה

עד כה עמדנו על היבטים שנוגעים בתשאול הראשוני שנערך לחשוד במקום האירוע. מדובר בראיות שמתבססות על עדים ואמרות חשודים. ראיות אלו נחשבות לאיכותיות פחות בהשוואה לראיות שמבוססות על ממצאים עובדתיים מדעיים כגון דגימות ד.נ.א, טביעות אצבעות, בדיקת שרידי ירי וממצאים בליסטיים.

הבדיקות שצוינו לעיל נבדקות על ידי צוותי מז"פ (מחלקת זיהוי פלילי) שמסייעים לחוקרי המשטרה באיסוף הראיות שאותרו בזירת הפשע. בלא מעט תיקים פליליים, הממצאים המדעיים שנמצאים על ידי צוות המז"פ עושים את ההבדל בין הגשת כתב אישום והמשך ההליכים הפליליים לבין סגירת התיק בתחנת המשטרה.

יותר מזה, בתיקים מסוימים ראיות אלו, והמסקנות שנובעות מהן, מכריעות את גורלו המשפטי של הנאשם ומובילות להרשעתו.

כהמחשה לחשיבותן הראייתית של הראיות המדעיות ניתן לציין את סוגיית טביעות האצבעות. למשל, כאשר מדובר בתיק עבירות רכוש שעניינו גניבת רכב או אופנוע שבמסגרת החקירה החשוד מכחיש את המיוחס לו, היחידה החוקרת צפויה לבדוק את הרכוש הנגנב (ככל שאותר) בבדיקת טביעות אצבעות. מטבע הדברים, במידה ויימצא כי טביעות אצבעותיו של החשוד אכן נמצאו על הרכוש הגנוב הדבר יהווה ראיה משמעותית ואף מכרעת לעניין אשמתו.

בסיטואציה מהסוג שתואר, מציאת טביעות אצבעותיו של החשוד על הרכוש הגנוב צפויה להוביל להגשת כתב אישום נגדו. מנגד, ככל שבדיקת טביעות האצבע תניב ממצאים שליליים בהקשר לחשוד שהיחידה החוקרת מייחסת לו את ביצוע העבירה, סיכוייו שתיק החקירה יסתיים ללא העמדה לדין גוברים.

היבטים טכנולוגיים בחקירת המשטרה

בעידן הטלפונים החכמים והמרשתת חלק ניכר מעבודת המשטרה מתבססת על ראיות שחוקרי המשטרה מפיקים מהחשוד בעצמו באמצעות הטלפון הנייד שלו. כפי שניתן להבין, מדובר בהודעות, שיחות טלפון, מיילים, חיפושים במנועי החיפוש, מיקומים באמצעות אפליקציות וכך הלאה. ודוק, לראיות הטכנולוגיות מיוחסת חשיבות ראייתית שאינה נופלת בחשיבותה מהראיות המדעיות כגון טביעות אצבעות ודגימות ד.נ.א.

ראוי לציין בהקשר זה כי להתכתבויות והודעות שמוצאות מהטלפון הנייד של החשוד יכולה להיות חשיבות ראייתית מכרעת, בין אם לכיוון הרשעה ובין אם לכיוון הזיכוי. כך לדוגמא, בתיקי סחר בסמים היחידה החוקרת נוהגת לבדוק בקפידה את הטלפון הנייד של החשוד על מנת לבחון האם התכתב עם לקוחות או ביצע באמצעותו עסקאות סחר בסמים.

במקרים שבהם שבטלפון הנייד של החשוד יימצאו אינדיקציות שמעידות על סחר בסמים, המשטרה תעתיק את הראיות הדיגיטליות ותשתמש בהן על מנת לקדם את ההליכים הפליליים נגדו והגשת כתב אישום נגדו.

חשוב לציין שבאותה מידה שהראיות הדיגיטליות עלולות להרע את מצבו של החשוד, כך גם הן יכולות להסיר ממנו את החשדות ולהוכיח את חפותו. לדוגמא, כאשר מתלוננת טוענת כי בן זוגה מתעלל בה ומכה אותה באופן קבוע, אך החשוד מצליח להציג התכתבויות שסותרות את טענותיה. עורך דין אביב מזרחי ייצג מספר חשודים שהצליחו להציג למשטרה ראיות מזכות מתוך הטלפון הנייד שלהם.

מחקרי תקשורת בחקירות משטרה

כלי חקירתי נוסף שהמשטרה עושה בו שימוש במסגרת חקירותיה הינו מחקרי תקשורת. באמצעות מחקרים אלו המשטרה יכולה לברר את מיקומו של החשוד בשעה שבוצעה העבירה, וזאת באמצעות הטלפון הנייד שלו.

מטבע הדברים, בדיקות אלו רלוונטיות כאשר החשוד מכחיש את המיוחס לו וטוען שבשעה שבוצעה העבירה הוא היה במקום אחר ועל כן לא יכול היה לבצעה (טענת אליבי).

כמו כן, המשטרה נוהגת לבצע מחקרי תקשורת (כחלק מביצוע חקירת משטרה) שמטרתם לבדוק את פירוט השיחות של החשוד על מנת לבחון עם מי שוחח, באיזה מועדים ובאיזה תדירות. חשיבותן הראייתי של בדיקות אלו משתנה מתיק לתיק ובהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה הנדון.  

תיעוד ממצלמות אבטחה בהליכים פליליים

בישראל של שנת 2022 מצלמות אבטחה פרושות בכל המרחב הציבורי בין אם מדובר במצלמות בבעלות אנשים פרטיים, חברות, עסקים או רשויות מקומיות. המשטרה מנצלת היטב את העובדה שרוב המרחב הציבורי מרושת במצלמות ובהרבה מאוד תיקים המשטרה אכן מחפשת אחר סרטונים שמתעדים את העבירה. להיטות המשטרה לאתר תיעוד מצולם לעבירה קיים בין אם מדובר בעבירות רכוש כגון גניבת רכב או התפרצות ובין אם מדובר בעבירות אלימות כגון תקיפה או אינוס.

במקרים שבהם נמצאים תיעודים רלוונטיים לביצוע העבירה המשטרה תשמור את הסרטונים ותכלול אותם במסגרת חומר החקירה. כפי שניתן להבין, תיעוד מרשיע ממצלמת אבטחה הינו ראיה שמאוד קשה להתמודד איתה ולהתכחש אליה.

ייעוץ עם עורך דין לפני חקירה

"זכות ההיוועצות" הינה זכות אזרחית חשובה מאוד. עיקרה שלכל אדם שנמצא בפתח חקירה משטרתית יש זכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה ובטרם יענה על שאלותיהם של חוקרי המשטרה. מדובר בזכות שמומלץ מאוד לנצל ולעשות בה שימוש. אזרחים נורמטיביים שאינם בקיאים בהליכים פליליים ובעבודת המשטרה עלולים להפליל את עצמם בביצוע עבירה, גם במקרים שבהם לא עשו דבר (הודאת שווא).

עורך דין פלילי שמנוסה בתיקים פליליים ומבין את מהות החקירה המשטרתית יוכל לסייע ללקוח שלו לסיים את חקירת משטרה על הצד הטוב ביותר מבחינתו. לעיתים, עצת טובה מעורך דין לפני החקירה יכולה לעשות את ההבדל בין סגירת התיק בתחנת המשטרה לבין הגשת כתב אישום והמשך ההליכים הפליליים בבית המשפט.

מצלמת גוף משטרה

מצלמת הגוף של המשטרה הינה מצלמה שהשוטרים שעובדים בשטח מחברים לגופם בטרם תחילת המשמרת. מצלמת גוף של המשטרה אמורה לתעד את הפעילות המשטרתית לצרכים ראייתיים אך לא רק.

חשיבות מרכזית של התיעוד על ידי מצלמת הגוף של המשטרה נוגע לשיח ולדין ודברים שמתקיים בין שוטרים שמגיעים לזירת אירוע ובין האזרחים שנמצאים במקום. מטבע הדברים, כאשר המפגשים האמורים מתועדים באמצעות מצלמת גוף אזי שהמחלוקת הראייתית מצטמצמת.

יתרה מכך, מניסיונו של כותב המאמר, החובה של השוטרים לתעד את מפגשים מול אזרחים מובילה לתוצאות חיוביות וצודקות. החובה לתעד את המפגש באמצעות מצלמת גוף משטרתית לעיתים קרובות מחייבת את השוטרים המעורבים להיצמד לאמת ולהימנע מ-"ניפוח" של הסיטואציה וייחוס עבירות מופרכות לאזרחים המעורבים.

חקירת עורך דין במשטרה

חקירת עורך דין במשטרה כעד או כחשוד בעבירה הינו אירוע מורכב יותר מבחינה משפטית בהשוואה לחקירה של אזרח רגיל. הסיבה לכך נעוצה במעמדו המיוחד של עורך דין ובנהלים המיוחדים שהמשטרה מפעילה בעניין חקירה עורך דין במשטרה.

הנוהל המשטרתי בעניין זה מבחין בין חקירת עורך דין במשטרה בנושא שלא קשור לשירות המקצועי והמשפטי שהוא מעניק ללקוחותיו ובין עניין שקשור בשירותים המקצועיים שלו. דהיינו, נהלי המשטרה מבצעים הבחנה בין חקירת עורך דין במשטרה בעניין אישי ובין חקירה שנוגעת לעניינים מקצועיים.

הנוהל המשטרתי קובע כי חקירת עורך דין במשטרה כעד או כחשוד בנושא שקשור לענייניו האישיים של עורך הדין טעון אישור מראש (בטרם תחילת החקירה) מקצין חקירות מרחבי או קצין אגף חקירות של התחנה. חשוב לציין בהקשר זה כי בכל הנוגע לעניינים אלו, כלומר עניינים אישיים שלא קשורים למקצוע עריכת הדין, נהלי המשטרה אינם מבחינים בין עדות של עורך דין כעד לבין חקירתו כחשוד בעבירה.

מנגד, כאשר מדובר בחקירת עורך דין במשטרה בנוגע לעניינים שקשורים בשירות משפטי שהעניק אזי שהדברים הינם מעט מורכבים. ראשית, גם חקירות אלו כרוכות באישור מראש של קצין חקירות בכיר.

שנית, נהלי המשטרה קובעים כלל מהותי בנוגע לחקירת עורך דין כעד. כלל זה קובע שהגורם המאשר יאשר את החקירה רק אם התקיימו שני תנאים מצטברים. האחד כי לא ניתן להשיג את המידע בדרך אחרת והשני כי טובת החקירה גוברת על האינטרס הציבורי שבשמירה על יחסי אמון בין עורך דין ללקוח. כזכור, עורך דין חייב בשמירת סודיות וחיסיון כלפי המידע שמגיע אליו מלקוחותיו.

בכל הנוגע לחקירת עורך דין כחשוד בביצוע עבירה (שהנושא קשור לשירותיו המשפטיים) אזי שנהלי המשטרה קובעים כי החקירה טעונה אישור של פרקליט מחוז שהוא גורם משפטי בכיר במיוחד.

מה ההבדל בין תשאול לחקירה

ההבדל בין תשאול לחקירה יכול להתבטא במספר מובנים. ראשית, "תשאול" הינו מונח שבדרך כלל מתייחס לשיח ראשוני שמתקיים בין שוטר שמגיע לזירת האירוע ובין מעורבים שנמצאים במקום בין אם מדובר בעדים לעבירה ובין אם מדובר בחשוד.

לרוב התשאול הראשוני נערך מיד לאחר הגעתו של השוטר למקום כאשר הוא בעצמו טרם מודע לזהות הדמויות המעורבות ולחלקם באירוע. מטבע הדברים, הבדל משמעותי בין תשאול לחקירה נוגע לאזהרת החשוד בטרם חקירה.

כאמור, בחקירה באזהרה החוקר המשטרתי אמור להזהיר את החשוד בטרם החקירה ולהבהיר לו את זכויותיו וכן את המשמעות שנלווית לחקירה. מנגד, בסיטואציה של תשאול, פעמים רבות השוטר שיגיע למקום האירוע לא יהיה מודע לעובדה שהוא משוחח עם החשוד ועל כן לעיתים גם לא יזהיר אותו בטרם התשאול.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי על פי הכללים הנהוגים מהרגע שהשוטר בשטח מבין כי האדם שהוא מתשאל אותו הופך לחשוד ועלול להפליל את עצמו אזי שהוא אמור להפסיק את התשאול ולהזהיר את החשוד באזהרות המקובלות. למשל, השוטר נדרש להבהיר לחשוד כי הוא רשאי שלא לומר דבר וכן להתייעץ עם עורך דין מטעמו לאחר שיעוכב לתחנה.  

מתן עדות במשטרה

מתן עדות במשטרה יכולה להיות חוויה מלחיצה עבור האזרח שזומן על ידי המשטרה וזאת על אף שלכאורה הוא אינו חשוד בדבר. ההבדל המרכזי בין חקירה באזהרה לבין מתן עדות במשטרה נוגע למעמדו של האזרח שנחקר.

כאמור, כאשר בעיני המשטרה האזרח המעורב הינו בגדר חשוד בביצוע עבירה פלילית הוא ייחקר במסגרת של חקירה באזהרה. בתחילת חקירתו, חוקר המשטרה נדרש להבהיר לו את זכויותיו וחובותיו וכן באיזה עבירות הוא חשוד. בין היתר, המשטרה נדרשת להבהיר לחשוד בעבירה כי הוא רשאי להתייעץ עם עורך דין מטעמו בטרם החקירה וכן כי הוא רשאי לשמור על זכות השתיקה.

בניגוד לכך, במסגרת מתן עדות במשטרה האזרח אינו רשאי לשמור על זכות השתיקה ועל פי חוק הוא נדרש לשתף פעולה עם החוקרים ולענות על שאלותיהם. יתרה מכך, לאזרח שמוזמן למתן עדות במשטרה אין זכות חוקית להתייעץ עם עורך דין מטעמו. ולמרות זאת, ישנם חוקרי משטרה שיאפשרו לאזרח לשוחח עם עורך דין בטרם החקירה ולו על מנת להרגיעו.

חשוב להדגיש כי כאשר אזרח מוזמן למתן עדות במשטרה אין לו ברירה או בחירה האם להגיע או להגיע. ככל שהאזרח יימנע מלהגיע לתחנה חוקרי המשטרה יוכלו להגדירו כ-"דרוש חקירה" ולוודא כי ניידת משטרה תגיע לביתו של האזרח ושוטרים יעכבו אותו בכוח לתחנה.

עורך דין חקירה במשטרה

התייעצות עם עורך דין לפני חקירה במשטרה הינה פעולה חשובה שעשויה לסייע לאזרח לצלוח את החקירה המשטרתית בצורה טובה. עורך דין שבקיא בעבודת המשטרה יכול לספק ללקוח שלו עצות יקרות ערך בנוגע להתנהלות נכונה במסגרת החקירה.

מניסיונו של כותב המאמר, דווקא אזרחים נורמטיביים שמוותרים על זכותם להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה במשטרה נוטים להסתבך יותר במהלך החקירה. יתרה מכך, במקרים רבים דווקא אזרחים אלו נוטים להפליל את עצמם בביצוע עבירות ולהעמיק את ה-"בור" שאליו נפלו. לכן, מומלץ לכל אזרח שמצא את עצמו תחת זכוכית מגדלת משטרתית להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה במשטרה. 

חקירה ראשית

"חקירה ראשית" הינו מונח משפטי שמתייחס לסיטואציה שבמסגרתה עד בהליך משפטי נחקר על ידי הצד שהזמין אותו להעיד לטובתו. במשפט פלילי, חקירה ראשית הינה חלק בלתי נפרד מהליך משפטי שבמסגרתו הנאשם כופר באשמה ומבקש לנהל את ההליך במטרה להוכיח את חפותו.

כאשר נאשם בתיק פלילי כופר באשמה ומבקש לנהל את ההליך עד תומו, התביעה המשטרתית או הפרקליטות מזמנת את עדי התביעה בזה אחר זה להעיד בבית המשפט לחובתו של הנאשם על מנת להרשיעו.

כאשר עדי התביעה מגיעים לבית המשפט הם נחקרים בחקירה ראשית על ידי התובע המשטרתי או הפרקליט. בתום החקירה הראשית, סנגורו של הנאשם יוכל לחקור את עדי התביעה בחקירה נגדית.

זימון לחקירה בטלפון

זימון לחקירה בטלפון הינו אירוע שכיח למדי. לעיתים קרובות, כאשר חוקרי המשטרה מטפלים בעבירות פליליות ברף הנמוך, או לחלופין, מקרים שהראיות לגביהם הינן ברמה הנמוכה הם יבחרו לבצע זימון לחקירה בטלפון.

על אף שזימון לחקירה בטלפון הינו אירוע מלחיץ למדי לאזרח נורמטיבי, צורת הזימון בדרך כלל מעידה על חומרה פחותה יחסית בהשוואה לחקירות פליליות אחרות.

יודגש בעניין זה כי כאשר מדובר באירועים פליליים חמורים במשטרה לא נוהגת להתקשר לאזרח ולבצע זימון לחקירה בטלפון. בחקירות המשטרתיות המשמעותיות, היחידה החוקרת נוהגת לעצור את החשוד בהפתעה ולהביאו לחקירה מבלי להודיע לו מראש על כוונותיה.

חיפוש משטרתי בבית

חיפוש משטרתי בבית מגורים הינו הליך פולשני שאף כרוך בפגיעות בזכויות אזרחיות בסיסיות וחשובות. במדינת ישראל, חיפוש משטרתי בבית של אזרח, גם אם הוא חשוד בעבירה פלילית אמור להתקיים לאחר שהמשטרה עמדה במספר כללים שהחוק מתנה כתנאי לקיום חיפוש.

כפי שידוע לכל, הסמכות המובהקת והחזקה ביותר לקיום חיפוש משטרתי בבית חשוד או אזרח קמה מתוקף צו חיפוש שניתן על ידי בית המשפט. כאשר בית המשפט מתיר למשטרה לבצע חיפוש אזי שמדובר בחיפוש חוקי שרק במקרים נדירות ישנה תועלת ממשית להתנגד אליו.

יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי גם צו שיפוט לחיפוש משטרתי בבית נושא עמו כללים מסוימים שעל המשטרה והיחידה החוקרת לעמוד בהם. ככל שהמשטרה תסטה מהכללים שבית המשפט הגדיר להם במסגרת צו החיפוש אזי שקיימת אפשרות שביום מן הימים בית המשפט ייקבע כי מדובר בחיפוש בלתי חוקי שקיימת הצדקה לפסול ראיות שנתפסו באותו חיפוש.

אי הגעה למתן עדות במשטרה

אי הגעה למתן עדות במשטרה עלולה לסבך את העד עם היחידה החוקרת ולהסתיים בהשלכות קשות עבורו. חשוב להסביר בהקשר זה כי עדות במשטרה אינו דבר שתלוי בבחירתו החופשית של העד. מדובר בחובה אזרחית שמחייבת את העד להגיע ולמסור עדות.

כאשר אזרח בוחר באי הגעה למתן עדות במשטרה היחידה החוקרת עלולה להגדירו כ-"דרוש חקירה" ולבקש משוטרי הסיור לעכב אותו לתחנה לצורך מתן עדות. מטבע הדברים שעיכוב או מעצר בנסיבות אלו הינה סיטואציה לא נעימה שמוטב ומומלץ להימנע ממנה.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי בניגוד להגעה לתחנה ולישיבה בחדר החקירות המשטרה שהינה בגדר חובה, המשטרה לא יכולה לכפות על העד להפליל אדם אחר. יתרה מכך, אין לחוקרי המשטרה כל דרך להוכיח כי העד משקר או מסתיר מידע לגבי דברים שראה או לא ראה. לכן, עדים רבים שעדותם "נכפתה עליהם" על ידי המשטרה פותרים את עצמם על ידי הטענה כי לא הבחינו בדבר ואין בידיהם לסייע לחקירה.

חקירה חשודים

חקירה לחשודים מתבצעת באופן שונה מגביית עדות מעדים שאינם מוגדרים בגדר חשודים. כאמור, כאשר המשטרה מבצעת חקירה לחשודים היא מחויבת להזהיר אותם בתחילת החקירה בהתאם לנוסח המקובל של חקירה באזהרה. בין היתר, חוקר המשטרה נדרש להבהיר לחשוד באיזה עבירות הוא חשוד וכן להבהיר לו את זכויותיו.

להבדיל מעדים, לחשודים שעומדים בפני חקירה עומדות מספר זכויות יסוד שנועדו לוודא את הוגנות ההליך. כך לדוגמא, לחשוד מוקנית זכות להתייעץ עם עורך דין מטעמו וכן לשמור על זכות השתיקה ולהימנע מהפללה עצמית.

יתרה מכך, חקירת חשודים בדרך כלל מתועדת על ידי היחידה החוקרת בתיעוד ויזואלי (כלומר וידאו). מנגד, עדות שנגבית מעד אינה מתועדת באמצעים ויזואליים וכל הנאמר בה מתועד באמצעות טופס עדות שמוקלד על ידי החוקר תוך כדי העדות.

מה עושים כאשר מקבלים זימון לחקירה

השאלה מה עושים כאשר מקבלים זימון למשטרה הינה שאלה שמטרידה אזרחים נורמטיביים שהזימון האמור מהווה עבורם היתקלות ראשונה עם החוק. התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה בנסיבות המקרה ובהקשר הספציפי של הזימון.

כפי שציינתי במספר מאמרים אחרים, לכל אזרח שמקבל זימון לחקירה כחשוד מומלץ להיוועץ עם עורך דין פלילי מטעמו בטרם תחילת החקירה. יתרה מכך, כאשר הנסיבות מאפשרות זאת מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם ההגעה לתחנת המשטרה.

ההתייעצות האמורה מסייעת רבות לאזרחים נורמטיביים שנחקרים במשטרה בפעם הראשונה בחייהם.

מנגד, כאשר אזרח מקבל זימון לחקירה במעמד של עד אזי שאין צורך חיוני להתייעצות עם עורך דין מטעמו. כאמור, כאשר אזרח מוזמן לתחנת המשטרה עד ולא כחשוד, אזי שמבחינה פורמאלית לפחות הוא לא נמצא בסיכון שיופלל בעבירה פלילית.

הכנה לפני חקירת משטרה

הכנה לפני חקירת משטרה יכולה לעשות את ההבדל בין הסתבכות בפליליים לבין סגירת תיק החקירה כבר לאחר החקירה הראשונה. חשוב להבהיר בהקשר זה כי ברוב המקרים חקירת המשטרה "נוחתת" על האזרח בהפתעה מוחלטת מיד לאחר אירוע כלשהו שמעלה חשוד לפלילי. המשמעות הינה שבמקרים הרגילים והשכיחים אין לחשוד מספיק זמן על מנת לעבור הכנה לפני חקירת משטרה.

במקרים הרגילים והנפוצים, הכנה לפני חקירה משטרה מתבצעת בתחנת המשטרה, דקות לפני תחילת החקירה כאשר החשוד מקבל הסברים מבא כוחו. בסיטואציות מסוג זה מוטב לאזרח שעומד בפני חקירה באזהרה לשתף את עורך דינו במלוא המידע הרלוונטי לגבי האירוע הנחקר.

חשוב לציין בהקשר זה כי כאשר עורך דין מייעץ ללקוח לפני חקירה משטרתית מתקיים בין הצדדים חיסיון עורך דין לקוח. המשמעות הינה כי עורך דינו של החשוד מנוע מלחשוף פרטים שהלקוח שיתף עמו גם כאשר הלקוח חשף בפני עורך דינו כי ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו.