כתב אישום על מעשה מגונה

כתב אישום על מעשה מגונה הוא עניין חמור למדי ומומלץ שלא להקל בו ראש. נאשם שמוגש נגדו כתב אישום על מעשה מגונה נמצא בסכנה אמיתית שבסוף ההליך הפלילי בית המשפט ייבחר להטיל עליו עונש שכולל מאסר בפועל.

יתרה מכך, כאשר מדובר בכתב אישום על מעשה מגונה, להרשעה כשלעצמה נלווה קלון חברתי ולעיתים אף נידוי חברתי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעבירות מין נתפסות על ידי החברה כעבירות פליליות בזויות ונלוזות אפילו בהשוואה לעבירות פליליות אחרות.

נוכח ההשלכות האמורות, מומלץ לכל אדם שמוגש נגדו כתב אישום על מעשה מגונה לדאוג לקבלת ייצוג משפטי איכותי ולעורך דין פלילי מקצועי שילווה אותו לאורך ההליכים הפליליים. על הדרכים לבחור עורך דין פלילי קראו במאמר שכתבתי בנושא עורך דין פלילי מומלץ. 

כפי שיפורט להלן במאמר זה, העבירה של מעשה מגונה הינה עבירה שעשויה להתגבש במספר רב של מעשים פוטנציאליים ששונים זה מזה מבחינת המעשה הפיזי וכן מבחינת החומרה שמיוחסת לאותו מעשה.

כלומר, כתב אישום על מגשה מגונה יכול לכלול מעשים שמצויים ברף הנמוך של העבירה (שהעונשים בגינם אינם חמורים) ומנגד גם לכלול מעשים שנחשבים ברף הגבוה של המעשים המגונים. כתב

יתרה מכך, לרוב כאשר עסקינן בכתב אישום על מעשה מגונה, שאלת חפותו או אשמתו של הנאשם תוכרע בהתבסס על סוגיית ההסכמה. במקרים רבים שנוגעים לעבירה זו, הנאשמים טוענים להגנתם כי כל המעשים שנעשו על ידם נעשו בהסכמה, ועל כן לא היה במעשיהם משום עבירה פלילית.

שאלת ההסכמה מוכרעת על ידי בית המשפט בהקשר לנסיבות הפרטניות של אותו עניין ובאמצעות אינדיקציות שיכולות להפריך או לאשש את הטענה בדבר יחסים בהסכמה.

מאמר זה כולל הסברים משפטיים בנושא כתב אישום בגין מעשה מגונה, יסודות העבירה והעונשים שמוטלים על נאשמים שמורשעים בעבירה זו.

מעשה מגונה חוק העונשין

חוק העונשין מגדיר מעשה מגונה כמעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. כפי שניתן להבין, חוק העונשין אינו קובע הגדרה מדויקת וממצה ל-"מעשה מגונה", אלא מתייחס לאותם מעשים כמעשים שמבוצעים מתוך מניע מיני כלשהו (גירוי, סיפוק או ביזוי).

המשמעות המעשית של ההגדרה שנקבעה למעשה מגונה בחוק העונשין הינה כי מעשים פיזיים רבים עלולים להיתפס כמעשה מגונה ולהיכלל בכתב אישום על מעשה מגונה.

הקשת הרחבה של המעשים שנחשבים למעשים מגונים פותחה במהלך השנים על ידי בתי המשפט שיצקו תוכן משלהם לגבי המעשים שנחשבים למעשים מגונים.

כך לדוגמא, נשיקות, נגיעות, ליטופים ואפילו חיבוקים הם כולם מעשים שעלולים להיחשב כמעשים מגונים. אולם כפי שציינתי קודם לכן, כתבי אישום על מעשים מגונים נבדלים זה מזה בהקשר לחומרת המעשים.

מטבע הדברים שמבחינת חומרת העבירה והעונש הצפוי בגין לפיתה בחזה של מתלוננת אינה זהה למעשה מגונה מסוג חיבוק או נגיעה קלה באזור שאינו נחשב לאזור אינטימי. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר המורחב שכתבתי בנושא מעשה מגונה.

כהערה משלימה חשוב לציין כי רכיב הכרחי לצורך הרשעה בכתב אישום על מעשה מגונה הינו כי המעשה האמר בוצע ללא הסכמה. ככל שהמעשה המגונה בוצע בהסכמה אזי שאין מדובר בעבירה פלילית מסוג מעשה מגונה.

רכיב שחייב להתקיים לצורך התגבשות העבירה הוא כי המעשה המגונה בוצע שלא בהסכמת קורבן העבירה. ככל שמדובר במעשים שבוצעו בהסכמת שני הצדדים אזי אין מדובר בעבירה פלילית.

מה ההבדל בין הטרדה מינית למעשה מגונה?

ההבדל בין הטרדה מינית למעשה מגונה הוא חמקמק ומבלבל. יתרה מכך, במקרים מסוימים קרובות יש בין שתי העבירות האמורות חפיפה מוחלטת כך שמעשה שנחשב למעשה מגונה בו בזמן נחשב גם לעבירה של הטרדה מינית.

החוק למניעת הטרדה מינית קובע במפורש כי אחת מהחלופות של הטרדה מינית הינה מעשים שנחשבים על פי חוק העונשין למעשה מגונה או מעשה מגונה בפומבי.

להשלמת התמונה יובהר כי מעשה מגונה בפומבי הוא מעשה מיני שנעשה בפני אדם אחר ולא על אדם אחר. נסיבות נפוצות של מעשה מגונה בפומבי הינם התערטלות במקום ציבורי או אוננות במקום ציבורי בפני עוברים ושבים.

המשמעות המשפטית של החפיפה בין העבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה הינה שכתב אישום על מעשה מגונה יכול במקביל לכלול בתוכו גם סעיף עבירה שמייחס לנאשם עבירה של הטרדה מינית. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא הטרדה מינית.

עונש על מעשה מגונה

שאלה שמעניינת כל נאשם שהוגש נגדו כתב אישום על מעשה מגונה נוגעת לעונש הפוטנציאלי שבית המשפט עלול להטיל עליו במידה ויורשע בביצוע המעשה.

יצוין בהקשר זה כי חוק העונשין קבע מספר חלופות שונות לעבירה של מעשה מגונה כאשר לכל חלופה קבוע עונש מקסימלי אחר. מאמר זה עוסק בעבירה הבסיסית של מעשה מגונה שמתגבשת כאשר המעשה מבוצע בין ללא שימוש בכוח וללא יחסי מרות.

כאשר נאשם מורשע בכתב אישום של מעשה מגונה בצורתו הבסיסית, אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל עליו במידה ויורשע במיוחס לו עומד על 3 שנות מאסר.

כפי שציינתי במאמרים אחרים, העונשים שקבועים לצד רוב העבירות הפליליות בחוק הישראלי הינם עונשים מקסימליים. דהיינו, אם לא נכתב אחרת באופן מפורש, העונש שקבוע לצד העבירה בחוק הינו עונש מירבי שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם אך הוא אינו מחויב להטיל אותו על כל נאשם שמורשע בעבירה זו. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא תיקון 113 לחוק העונשין.

בסופו של דבר, כאשר בית המשפט גוזר את עונשו של נאשם פלוני שהורשע בכתב אישום על מעשה מגונה, הוא נדרש לשכלל בין כל הנתונים הרלוונטיים ובין נסיבות שקשורות בביצוע העבירה ובין נסיבותיו האישיות.

באופן כללי ניתן לומר כי במקרים שבהם מדובר על מעשה מגונה ברף הנמוך (למשל חיבוק) ובנאשם נעדר עבר פלילי קודם אזי שקיימים סיכויים גבוהים שניתן יהיה לסיים את התיק מבלי שבית המשפט יטיל על הנאשם מאסר בפועל.

מעשה מגונה בקטין

בעבירה של מעשה מגונה בקטין ישנה הבחנה בין קטין או קטינה שגילם נמוך מ-14 לבין קטינים מבוגרים יותר אולם שהמעשה המגונה כלפיהם נעשה תוך ניצול יחסי מרות או חינוך.

כאשר מדובר על מעשה מגונה בקטין שגילו נמוך מ-14 אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם עומד על 7 שנות מאסר. כאמור, עונש זה יותר מכפול בחומרתו בהשוואה לעונש שניתן להטיל על נאשם שהורשע בכתב אישום על מעשה מגונה בצורתו הרגילה. 

כפי שציינתי בפתח המאמר, נאשם שמוגש נגדו כתב אישום על מעשה מגונה, צפוי לקלון חברתי. יתרה מכך, הקלון החברתי שנלווה לכתב אישום על מעשה מגונה צפוי ללוות את הנאשם בין אם הורשע ובין אם משפטו עדיין מתנהל.

נדמה שהדברים האמורים בהקשר לקלון החברתי הינם נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בכתב אישום שמייחס לנאשם כתב אישום של מעשה מגונה בקטין. נאשמים שמואשמים בעבירות מין נגד קטינים זוכים ליחס מחמיר וקשה הן מצד הרשויות והן מצד הציבור והחברה שסובבת אותם.

עורך דין מעשה מגונה

כאמור, כתב אישום על מעשה מגונה הוא עניין שמוטב לא להקל בו ראש. הליכים משפטיים שקשורים בעבירות מין הם הליכים מורכבים שטומנים בחובם סכנות רבות לנאשם והמרכזית שבהן הינה כי בית המשפט ייבחר להטיל עליו מאסר בפועל בתום ההליך המשפטי.

לאור ההשלכות אלו והסיכונים שכרוכים בהליכים אלו, מומלץ לנאשם שהוגש נגדו כתב אישום על מעשה מגונה לפנות לעורך דין פלילי פרטי לצורך ייצוג בתיק.