חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כתב אישום

כתב אישום
תוכן עניינים

כתב אישום הוא המסמך שמוגש מטעם המדינה בתחילת ההליך הפלילי שמתנהל נגד האזרח בבית המשפט. הגשת כתב האישום מסמלת את פתיחתו של ההליך הפלילי ותחילת המשפט. כפי שידוע לכל, כתב האישום מפרט את המעשים שהנאשם ביצע לתפיסתה של המדינה וכן את העבירות שאותם מעשים מגלמים לשיטת המדינה.

חשוב לציין שהתביעה מנהלת את ההליך הפלילי במטרה להוכיח לבית המשפט כי העובדות שנכללו בכתב האישום אכן התרחשו. ככל שהתביעה תצליח במשימתה בית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ויגזור את דינו בתום ההליך. במקרה שבו עובדות כתב האישום לא הוכחו והנאשם יצליח להעלות "ספק סביר" בדבר התרחשותן אזי שהמשפט יסתיים בזיכויו של הנאשם ללא הרשעה וללא ענישה.

כפי שיוסבר בהמשך המאמר, החוק הישראלי קובע כללים ברורים לעניין העובדות והנתונים שאמורים להופיע בכתב האישום והמדינה רשאית לכלול בו וכן כללים לגבי עובדות שאסור למדינה לציין בכתב האישום. מאמר זה נכתב על מנת להבהיר מעט מידע בסיסי בעניין כתב האישום, הכללים שחלים לגביו ומשמעותיו המשפטיות.

כתב אישום לעומת כתב תביעה

חלק ניכר מהציבור מתבלבל בין כתב אישום ל-"כתב תביעה". חשוב להבהיר שמדובר במסמכים שונים שמוגשים במסגרת הליכים שונים לחלוטין. כתב תביעה מוגש בהליך אזרחי מטעם תובע שמבקש סעד אזרחי. להבדיל, כתב האישום מוגש על ידי אחד מגופי התביעה שמייצגים את המדינה במסגרת ההליכים הפליליים (למשל פרקליטות או תביעה משטרתית). להבדיל מהליכים אזרחיים, בהליך הפלילי לא מוגש כתב הגנה או מסמכים מטעם ההגנה והתשובה לאישום ניתנת בעל פה במעמד הדיון.

הפרטים שנכללים בכתב האישום

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מגדיר את הפרטים שיכללו בכתב האישום שיוגש נגד אזרח. אלו הם הפרטים:

  • שם בית המשפט אליו כתב האישום מוגש- לדוגמא, בית המשפט השלום בחיפה. זהות בית המשפט שידון באישום ייקבע בהתאם לכללי הסמכות המקומית והעניינית בהתאם לסוג העבירה שלכאורה בוצעה והמקום שלכאורה בוצעה. קראו עוד אודות כללי הסמכות המקומית והעניינית בהליכים פליליים במאמר עורך דין פלילי בחיפה .
  • ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו- בתיקים הפליליים הרגילים והשכיחים, התובעת היא מדינת ישראל שמיוצגת על ידי אחד מגופי התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית). הסעיף האמור מתייחס גם לאפשרות של קובלנה פרטית. מדובר בתיק שבו כתב האישום מוגש על ידי קובל פרטי או בא כוחו והם אלה שמנהלים את המשפט שמתנהל נגד הנאשם. חשוב לציין שמדובר בתיקים חריגים באופן יחסי ובעבירות שנחשבות לקלות כדוגמת העבירה הפלילית של לשון הרע.
  • שם הנאשם ומענו- חוק סדר הדין הפלילי קובע כי בנוסף לשמו של הנאשם, כתב האישום יכלול גם את מספר תעודת הזהות שלו ומענו (מקום מגוריו).
  • תיאור העובדות המהוות את העבירה- במסגרת זו על התביעה לתאר את הנסיבות בהן בוצעה העבירה ומדוע לשיטתה המעשים שבוצעו מהווים עבירה. בנוסף, התביעה נדרשת לציין בכתב האישום את המקום והזמן שבהם בוצעו לכאורה העבירות.
  • ציון הוראות החיקוק שעל פיהן מועמד לדין הנאשם- התביעה נדרשת לציין את סעיפי העבירות (בהתאם לחוק העונשין או חוק אחר) שבהם הנאשם מואשם.
  • שמות עדי התביעה- התביעה נדרשת לציין את שמות עדי התביעה שבכוונתה להעיד לעניין אשמתו של הנאשם.

ראוי להבהיר כי החוק קובע שלתביעה אסור לכלול במסגרת כתב האישום את הראיות שהיא מתכוונת להציג לבית המשפט לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם. כאמור, בכתב האישום ייכתבו רק העובדות שלשיטת התביעה מגלמות את העבירה שהנאשם ביצע מבלי ציון הראיות שעומדות לחובתו של הנאשם.

הסיבה לאיסור האמור נעוץ בסדרי הדין הקיימים לעניין הגשת ושמיעת ראיות בהליך הפלילי. סדרי הדין הקיימים מבטיחים כי לנאשם יינתן משפט הוגן שבמסגרתו יוכל לטעון להעדר קבילות של ראיות מסוימות שבכוונת התביעה להגיש ולהתנגד להגשתן.

עוד חשוב לציין בהקשר זה כי מסמכים מוגשים לבית המשפט באמצעות העד שערך אותם. כלומר, על מנת שהתביעה תוכל להגיש מסמך מסוים לבית המשפט העד שערך אותו (למשל חוקר) צריך להגיע לבית המשפט ולהעיד אודות נסיבות עריכתן. במסגרת עדותו, בא כוח הנאשם יוכל לחקור אותו בחקירה נגדית אודות אותם מסמכים וחלקים נוספים בעדותו במטרה לערער את אמינותו. כך בא כוח הנאשם יוכל לטעון בפני בית המשפט כי אין לייחס לעדותו או למסמכים שהגיש משקל רב לעניין אשמתו של הנאשם.

פרטים נוספים שיצוינו בכתב האישום

בחלק העובדתי של כתב האישום יכללו נתונים נוספים שיש להם משמעות לנטען בכתב האישום. לדוגמא, כאשר הנאשם והמתלונן הם בעלי היכרות מוקדמת (למשל שותפים לשעבר), ויחסיהם הקודמים הינם בעלי משמעות לעבירות הרלוונטיות או לסיפור העובדתי, הדבר יצוין כבר בכתב האישום.

כך גם לעניין משלח ידו של הנאשם או תפקידו בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום ככל שיש לתפקידו או עבודתו קשר לדברים שנטענים בכתב האישום (עובד ציבור, רופא, שוטר או כל מקצוע אחר שיש בו רלוונטיות לכתב האישום).

מספר נאשמים באותו כתב אישום

סעיף 87 לחוק העונשין קובע כי התביעה רשאית להאשים בכתב אישום אחד מספר נאשמים, זאת במידה והיה לכל אחד מהם חלק בביצוע כל העבירות שנכללות בכתב האישום או לחלופין היה לו חלק באחת העבירות שנכללות בכתב האישום. בפועל, העמדה לדין של מספר נאשמים באותו כתב אישום הינו הליך נפוץ ומקובל.

מספר אישומים באותו כתב אישום

סעיף 86 לחוק העונשין קובע כי ניתן לכלול בכתב האישום מספר אירועים, אפילו אם הם התרחשו בזמנים שונים כל עוד מדובר במעשים דומים או קשורים אחד לשני.

יש לציין שבמקרים רבים המדינה מגישה נגד נאשמים כתבי אישום שכוללים מספר אישומים שנוגעים לאירועים שונים שהתרחשו בתאריכים שונים אפילו במקרים שבהם לא מדובר באותן עבירות.

מהי הקראה בהליך פלילי?

הקראה הוא הדיון הראשון במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל לאחר הגשת כתב האישום. דיון זה מתרחש במעמד הצדדים, כלומר, בפני בית המשפט, בנוכחות נציג התביעה, הנאשם ובא כוחו.

במסגרת דיון ההקראה, הנאשם או בא כוחו אמורים למסור לבית המשפט את תשובתם לכתב האישום. תשובת הנאשם לכתב האישום תשפיע על המשכו של המשפט וכיצד הוא הולך להתנהל מעתה והלאה.

הקראה פורמאלית מתרחשת כאשר בא כוחו של הנאשם מבהיר לבית המשפט כי הוא הקריא לנאשם את כתב האישום והנאשם מבין את תוכנו. לאחר שבית המשפט וידא כי הנאשם מבין את העבירות המיוחסות לו ואת טיבו של כתב האישום הוא יבקש לשמוע את תשובתו לכתב האישום.

תשובה לכתב האישום

הלכה למעשה לנאשם יש שני נתיבים בהם הוא יכול לבחור לעניין המענה לכתב האישום. האפשרות הראשונה היא להודות בכתב האישום כאשר המשמעות המשפטית היא שבית המשפט ירשיע אותו בעבירות המיוחסות לו ולאחר מכן יגזור את דינו.

ראוי להבהיר כי בדרך כלל הודאת הנאשם תינתן במסגרת הסדר טיעון עם התביעה לאחר שבין הצדדים יתבצע משא ומתן מקדים שבו ידונו כל פרטי הסדר הטיעון. ברוב המקרים, הסדר הטיעון יכלול גם הקלות כלשהן לנאשם לעניין העונש או לחלופין בדמות "עידון" מסוים של העובדות שרשומות בכתב האישום או הסרת עבירות שכלולות בו.

האפשרות השנייה שניצבת בפני הנאשם הינה לכפור בכתב האישום ולהכחיש את העבירות שהתביעה מייחסת לו. במילים אחרות, במסגרת כפירה, הנאשם טוען כי הוא חף מפשע ומבקש לנהל את הגנתו על מנת להוכיח את חפותו.

בתיקים שבהם הנאשם כופר בכתב האישום ההליך יעבור לשמיעת ראיות לעניין שאלת האשמה הוא החפות. המדינה תזמן את עדי התביעה וההליך הפלילי ימשיך עד שתוכרע שאלת האשמה.

ראוי לציין שגם אם בתחילת ההליך הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען לחפותו, הצדדים יכולים להגיע להסדר טיעון בכל שלב של ההליך. במידה ובעיצומו של הליך שמיעת הראיות הצדדים יודיעו לבית המשפט שהם הגיעו להסדר טיעון, הליך שמיעת הראיות יופסק והנאשם יודה בכתב אישום מתוקן בהתאם להסכמת הצדדים. לאחר מכן, בית המשפט ישמע טיעונים לעניין העונש הראוי לנאשם שלאחריהם יגזור את עונשו.

בקשה לדחות את ההקראה ואת המענה לכתב האישום

בחלק הקודם של המאמר הוסבר כי בפני הנאשם קיימות שתי אפשרויות מהותיות בעניין המענה לכתב האישום, שעיקרן הודאה באשמה או לחלופין כפירה באשמה וניהול המשפט במטרה להוכיח את חפותו.

חשוב לציין שבפרקטיקה המשפטית היום יומית הדברים אינם מתנהלים כך במדויק. בפועל, במועד ההקראה בא כוח הנאשם יכול לבקש לדחות את המענה לכתב האישום כך שתינתן לו האפשרות להשיב להאשמות במועד מאוחר יותר ועל כן יבקש לקבוע דיון הקראה נוסף.

דחיית הדיון יכולה לשמש את הצדדים למצות את ההליכים המקדמיים ביניהם לעניין משא ומתן לצורך סגירת התיק בהסדר טיעון. מטבע הדברים, משא ומתן כרוך בזמן שבמסגרתו הצדדים יכולים לנהל ביניהם דין ודברים ולהחליף הצעות אפשרויות בעניין פרטי ההסדר.

כמו כן דחיית הדיון יכולה לשמש את בא כוח הנאשם במטרה להשלים את ההליכים המקדמיים בעניין חומרי החקירה. בהקשר זה חשוב לציין שהתביעה היא זו שמחזיקה בחומרי החקירה ויש לה סמכות להחליט שחומרים מסוימים לא יעברו לעיון ההגנה (הנאשם ובא כוחו). במקרים מסוג זה בא כוח הנאשם יכול לפנות לבית המשפט בבקשה מיוחדת במטרה שיורה לתביעה להעביר לעיון ההגנה את כל חומרי החקירה או את חומרי החקירה שטרם הועברו לו. הבקשות לבית המשפט וההכרעה השיפוטית בעניין חומרי החקירה אורכת זמן לא מבוטל. קראו עוד אודות סוגיה זו במאמר על שחרור ממעצר בעבירות סמים .

ראוי להבהיר כי בחלק מהמקרים דחיית הדיון והתמשכות ההליכים הפליליים יכולה לפעול דווקא לטובתו של הנאשם כך שלו ולבא כוחו יוטב לנסות לדחות את הדיון ו-"לדחות את הקץ" בעניין המענה לכתב האישום.

כדוגמא לכך, ניתן לציין כי לעיתים הנאשם מתחיל בהליך טיפולי במקביל להליך הפלילי הנאשם נמצא בהליך טיפולי בין אם מדובר בהליך גמילה מסמים או הליך טיפולי שנועד להקנות אמצעים לשליטה בכעסים ומניעת אלימות. קראו עוד אודות עבירות גידול סמים במאמר הבא.

ככלל, בכוחם של ההליכים הטיפוליים לסייע בהקלה בעונשו של הנאשם בתומו של ההליך בפלילי. כידוע, מדובר בטיפולים שעורכים זמן וככל שהנאשם מתמיד באותם טיפולים לאורך זמן ממושך יותר כך גם בית המשפט צפוי להתייחס אליהם ככאלו שמצדיקים את ההפחתה בעונשו. הדברים האמורים נכונים לעניין עבירות סמים, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות תעבורה ועבירות נוספות.

בהתאם לאמור לעיל, במקרים בהם הנאשם כבר משתתף בהליכים שיקומיים/טיפוליים, סנגור מוכשר וחכם יידע לתעל את אותם הליכים לטובתו של הנאשם ולדאוג שהדיונים בעניינו ידחו ככל שניתן לצורך השלמת הטיפולים בטרם המשפט יעבור לשלב הטיעונים לעונש. ככל שהנאשם ישלים את ההליך הטיפולי/ שיקומי בהצלחה ושירות המבחן יספק אודותיו חוות דעת חיובית לבית המשפט, הדבר קרוב לוודאי ישפיע על הקלה משמעותית בעונשו. קראו עוד אודות שיקולי ענישה בהליכים פליליים במאמר הבא.

תיקון כתב אישום במסגרת הסדר טיעון

כפי שצוין קודם לכן, בדרך כלל הודאה של הנאשם תהיה מותנית בתיקונו של כתב האישום כך שכתב האישום יקל עמו מבחינת העבירות המיוחסות לו או העובדות המצוינות בכתב האישום. הלכה למעשה, תיקון כתב האישום מהווה מעין טובת הנאה שהתביעה מוכנה לתת לנאשם על מנת שיחסוך את זמנם של העדים, זמנה של התביעה וזמנו של בית המשפט בכך שיודע בכתב אישום ויחסוך ניהול משפט ארוך לעניין שאלת חפותו.

חשוב להבהיר כי אין מדובר בעניין של מה בא כך, אלא שלתיקונו של כתב האישום נלוות משמעויות הרות גורל לעניין עונשו של הנאשם ותוצאתו הסופית של ההליך הפלילי. לעיתים התיקון בכתב האישום ישנה את מצבו המשפטי של הנאשם באופן דרמטי הואיל והעבירות החדשות שמיוחסות לו הן קלות יותר באופן משמעותי מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.

שופטי מוקד

ברוב בתי המשפט במדינת ישראל נהוגה שיטת המוקד בהליכים הפליליים. במסגרת שיטה זו, כתבי האישום שמוגשים לבית המשפט נדונים תחילה בפני שופט מוקד. ככל שהצדדים מצליחים להגיע להסדר טיעון בתחילת ההליך וכל עוד התיק עדיין מתנהל בפני שופט המוקד אזי ששופט זה יגזור את דינו של הנאשם וייקבע את עונשו.

מנגד, כאשר הנאשם מחליט לכפור באשמה ולנהל הליך שמיעת ראיות התיק יעבור לשופט אחר שישמע את הראיות בתיק וככל שירשיע את הנאשם בסוף ההליך הוא יהיה זה שגם יגזור את דינו.

ברוב המקרים, שופט המוקד יעשה מאמצים על מנת לדרבן את הצדדים להגיע להסדר ובמסגרת זו ינסה ללבן את הנקודות שנתונות למחלוקת ביניהם ולמצוא דרכים בהן ניתן לגשר על הפערים. למשל, שופט המוקד רשאי להמליץ לתביעה לתקן עובדות מסוימות שהנאשם מעוניין בתיקונם. לחלופין, שופט המוקד לא פעם נוהג להפנות את תשומת ליבו של הנאשם לעובדה כי הוא רואה חולשות מהותיות בקו ההגנה שלו כך שמוטב לו להגיע להסדר טיעון בשלב זה מבלי לנהל את הגנתו עד תומה.

חשוב לציין שלכפירה באשמה וניהול המשפט עד תומו קיימת משמעות בעניין התוצאה הסופית של ההליך ועונשו של הנאשם. כאשר הנאשם מודה בהזדמנות הראשונה (כלומר בפני שופט המוקד) וחוסך את זמנם של העדים וזמנו של בית המשפט הדבר מהווה נסיבה משמעותית להקלה בעונשו.

חשוב להבהיר שעל פי חוק העונשין, העובדה שנאשם כפר באשמה וניהל את הגנתו עד תום אינה אמורה להשפיע על עונשו. בפועל, להודאה בתחילת ההליך אכן קיימת משמעות בעניין העונש ובתי המשפט אכן מתייחסים לאופן התנהלותו של הנאשם לאורך ההליך.

יתרה מכך, חלק משופטי המוקד ידועים בקרב העוסקים במלאכה כשופטים שנחשבים למקלים באופן יחסי בעניין הענישה שהם מטילים על נאשמים. כלומר, בחלק מהמקרים, זהותו של שופט המוקד תהווה תמריץ נוסף לנאשם להגיע להבנות עם התביעה כבר בתחילת ההליך לפני שהתיק יעבור לשופט אחר.

כפי שניתן להבין, תפקידו של שופט המוקד הוא להפחית את העומס על בתי המשפט על ידי ליבון המחלוקות בין הצדדים והגעה להבנות בתחילת ההליכים הפליליים.

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי כאשר מוגש כתב אישום?

לייצוג מקצועי במסגרת הליכים פליליים קיימת חשיבות מכרעת לאור ההשפעות ארוכות הטווח על חייו של הנאשם, וזאת מעבר לעונש שצפוי לו בהליך הנוכחי. עורך דין פלילי מקצועי יוכל לפעול על מנת לוודא שההליך הפלילי יסתיים בתוצאה הטובה ביותר עבור הנאשם. גם לייעוץ לפני חקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את ההבדל בין הגשת כתב אישום לסגירת התיק מחוץ לבית המשפט למשל בהליך חלופי של הסדר מותנה .  

החשיבות לייצוג מקצועי בהליכים פליליים נכונה ביתר שאת אף לעניין ייצוג קטינים בבית משפט לנוער . בהתחשב בהשלכות שעומדות על הפרק בעניינם של קטינים והליכים פליליים מדובר בייצוג שמצריך רגישות, הבנה וניסיון בסדרי הדין המיוחדים שחלים בבית המשפט לנוער.  

ייצוג קטינים בבית המשפט לנוער הינה מלאכה מורכבת שמצריכה ניסיון, רגישות והבנה בסדרי הדין המיוחדים שקשורים לשפיטת קטינים.

כתב אישום התשובות לכל השאלות

תוך כמה זמן מוגש כתב אישום?

החוק קובע כי כתב אישום אמור להיות מוגש תוך פרקי זמן מסוים אחרת האירוע שבגינו המדינה מעוניינת להעמיד נחשבים כאילו "התיישנו". המשמעות הינה שבמקרים שבהם המדינה איחרה את המועד לא ניתן להעמיד את הנאשם לדין.

מי מחליט אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק?

בניגוד למה שנהוג לחשוב לא המשטרה היא זו שמחליטה האם להגיש כתב אישום ואם לאו, אלא אחד מגופי התביעה של מדינת ישראל. גופי התביעה המרכזיים שמייצגים את המדינה בהליכים הפליליים הם התביעה המשטרתית ופרקליטות המדינה.

מה קורה לאחר הגשת כתב אישום?

לאחר הגשת כתב אישום הנאשם מקבל הזמנה לדיון והוא נדרש להתייצב בבית המשפט במועד שכתוב על טופס הזימון. בכך למעשה נפתח ההליך הפלילי והמשפט יוצא לדרך.

מה זה הקראה?

כפי שציינתי במאמר הקראה היא אחד מהשלבים של ההליך הפלילי. במסגרת זו נערך דיון שבמהלכו כתב האישום מוקרא לנאשם על ידי בא כוחו או על ידי בית המשפט. לאחר שבית המשפט יוודא שהנאשם מבין את מהות העבירות שמיוחסות לו הוא יבקש לדעת כיצד הנאשם משיב לאישומים.

כיצד נאשם יכול להשיב לאישום?

במועד ההקראה ניצבות בפני הנאשם מספר אפשרויות בהקשר למענה לכתב האישום. האפשרות הראשונה הינה להודיע לבית המשפט שהוא כופר באשמה וכופר בעבירות שמיוחסות לו בכתב האישום. בתשובה זו הנאשם מודיע לבית המשפט כי הוא אינו מודה במיוחס לו ומבקש לנהל את משפטו במטרה להוכיח את חפותו. האפשרות השנייה שעומדת בפני הנאשם הינה להודות בכתב האישום. במקרה כזה המשפט יעבור לשלב הטיעונים לעונש שלאחריו עונשו של הנאשם ייקבע על ידי בית המשפט.

האם נאשם חייב לתת תשובה לכתב האישום המועד ההקראה?

כן אבל לא בדיוק. בסופו של דבר אכן הנאשם יצטרך למסור לבית המשפט את תשובתו לכתב האישום, אולם, הפרקטיקה הנוהגת הינה שבמועד ההקראה הראשון הנאשם יכול לבקש מבית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר ולא להשיב לאישום בדיון ההקראה הראשון. בדרך כלל עורך דינו של הנאשם ינצל את הדחייה על מנת לבוא בדברים עם התביעה בנוגע לסגירת התיק בהסדר טיעון.

מה קורה שלא מתייצבים לדיון הקראה?

במידה ונאשם לא מתייצב לדיון ההקראה בית המשפט רשאי להוציא בעניינו צו הבאה. המשמעות של צו הבאה הינו שבית המשפט מורה למשטרת ישראל לעצור את הנאשם ולהביאו לתחנת המשטרה שם יחתום על התחייבות להתייצב לדיון הבא ולאחר מכן ישוחרר. במקרה שבו לנאשם כבר הוצא בעבר צו הבאה והוא לא התייצב לדיון הנדחה בית המשפט רשאי להוציא בעניינו צו נוסף ולהורות למשטרה להביאו ישר לבית המשפט.

איך מתקנים כתב אישום?

הסמכות לתיקון כתב אישום נתונה ליחידת התביעה שהגישה אותו לבית המשפט. בדרך כלל כתב האישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שנסגר בין התביעה לבין הנאשם ובא כוחו.

מדוע מתקנים כתב אישום?

לרוב, כתב אישום שמתוקן במסגרת הסדר יבטא הקלה עם הנאשם ביחס לכתב האישום המקורי שהוגש נגדו לבית המשפט. שינוי בכתב האישום יכול להתבטא בשינוי סעיפי העבירה שמיוחסים לנאשם כך שבמסגרת כתב האישום המתוקן העבירות שייוחסו לנאשם יהיו קלות יותר. דרך נפוצה נוספת לתיקון כתב האישום מתבצעת כאשר המדינה מתקנת את העובדות שרשומות בכתב האישום. לרוב, תיקון העובדות במסגרת הסדר טיעון יכלול "עידון" של העובדות באופן שיקל עם הנאשם.

מתי ניתן לתקן כתב אישום?

התביעה רשאית לתקן את כתב האישום בכל שלב שעד להכרעת הדין. גם לאחר שנשמעו עדויות הצדדים יכולים להגיע להסדר טיעון שיכלול את תיקון כתב האישום.

איך מבטלים כתב אישום?

התשובה לשאלה זו הינה מורכבת. חשוב לציין שבתחילת ההליך הפלילי הנאשם יכול להעלות מספר טענות מקדמיות שככל שבית המשפט יקבלן התוצאה תהיה ביטול כתב האישום. בין היתר הנאשם יכול לטעון להעדר סמכות עניינית, זיכוי או הרשעה קודמת באותו עניין, העובדות שמתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, חסינות והתיישנות. לצד טענות אלו הנאשם יכול לבקש מבית המשפט לזכותו מחמת טענה מן הצדק. מהות הטענה הינה שניהול הליכים פליליים נגד הנאשם באותן נסיבות נוגדות עקרונות של צדק והגינות משפטית.

מה זה שופט מוקד?

שופט מוקד הוא שופט בבית המשפט השלום שאליו המזכירות מנתבת כתבי אישום שהוגשו באותו בית משפט. תפקידו של שופט המוקד הינו לצמצם את המחלוקות בין הצדדים וכל שניתן לסייע להם לסיים את התיק בפשרה.

מה נרשם בכתב האישום?

כתב אישום כולל את פרטיו האישיים של הנאשם לרבות תאריך הלידה שלו, מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו. בנוסף, כתב האישום כולל גם את העובדות הרלוונטיות לאותו מקרה שלשיטת התביעה מהוות עבירה פלילית. בנוסף, כתב האישום יכלול גם סעיפי העבירה שהתביעה מייחסת לנאשם. כמו כן, כתב האישום יכלול את שמות עדי התביעה שבכוונת המדינה לזמן לצורך מתן עדות נגד הנאשם.

האם המדינה יכולה להאשים יותר מאדם אחד בכתב אישום אחד?

בהחלט כן. המדינה יכולה להגיש כתב אישום נגד מספר נאשמים ביחד. יתרה מכך, חוק סדר הדין הפלילי אינו מגביל את המדינה בעניין מספר הנאשמים שהיא רשאית לכלול בכתב אישום אחד. בפרקטיקה, תיקים שבמסגרתם מואשמים מספר נאשמים ביחד בכתב אישום אחד הינם תיקים פליליים נפוצים למדי.

האם ניתן להאשים נאשם אחד במספר עבירות?

בהחלט כן. המדינה רשאית לכלול בכתב האישום מספר עבירות שונות שלשיטתה הנאשם ביצע והיא אינה מוגבלת בעניין זה. יחד עם זאת, נהוג שהאירועים שמתוארים בכתב האישום קשורים זה לזה בקשר כלשהו בין אם מדובר בעבירות דומות או ברצף אירועים שמבחינה כרונולוגית ניתן לראות באותם אירועים כקשורים.

לאיזה בית משפט מוגש כתב האישום?

שאלה זו תלויה בנסיבות הספציפיות של העבירה שבוצעה באותו מקרה ובכללי הסמכות המקומית והעניינית. משמעות הסמכות המקומית הינה שכתב האישום מוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו נעברה העבירה. כך לדוגמא, אם הנאשם ביצע את העבירה בעיר חיפה אזי שכתב האישום נגדו יוגש לבית המשפט בחיפה. כללי הסמכות העניינית מתייחסים לסוג העבירה וחומרתה. ככלל, העבירות החמורות יותר נדונות בבית המשפט המחוזי והעבירות שנחשבות לקלות או בעלות חומרה בינונית נדונות בבית משפט השלום.

האם המדינה רשאית לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתב אישום?

השלמות חקירה הינו מונח מקצועי שמתייחס לאיסוף ראיות על ידי המשטרה. ככלל, הגשת כתב האישום מסמלת את סיומה של החקירה הפלילית וממועד זה המדינה אינה רשאית להוסיף ראיות או להמשיך לחקור את התיק. יחד עם זאת, במקרים חריגים התביעה יכולה לבקש מהמשטרה לבצע השלמות חקירה וזאת רק לאחר שהתקבל אישור לכך על ידי פרקליט המחוז הרלוונטי בהתאם למחוז שבו התיק מתנהל.

מי רשאי לקבל עותק מכתב האישום?

הנאשם ובא כוחו רשאים לקבל עותק מכתב האישום. במקרים מסוימים המדינה מאפשרת לנפגע העבירה לקבל עותק מכתב האישום. בפועל, במקרים רבים המדינה "מדליפה" עותק מכתב האישום לעיתונאים כאלה ואחרים וזאת על מנת להשפיע על דעת הקהל בנוגע לתיק.

שתפו את המאמר
אודות כותב המאמר אביב מזרחי

אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

נהיגה בקלות ראש
כל הפוסטים

נהיגה בקלות ראש

נהיגה בקלות ראש הינה עבירת תעבורה שמתבטאת במגוון רחב של מעשים המתבצעים על ידי נהגים בכבישי ישראל. יובהר כבר עתה כי עבירה של נהיגה בקלות

נקודות משרד הרישוי
כל הפוסטים

נקודות משרד הרישוי

כפי שידוע לרוב ציבור הנהגים בישראל, הדבר המרתיע ביותר ברישום דוח תנועה לחובת הנהג הוא לא הקנס הכספי, אלא דווקא רישום נקודות משרד הרישוי שנלוות

דילוג לתוכן