עבירת התקיפה

כל המידע החשוב אודות עבירת התקיפה ע"פ סעיף 378 לחוק העונשין הישראלי הגדיר תקיפה כהכאה, נגיעה או הפעלת כוח על גופו של אדם בלא הסכמתו בין במישרין או בין בעקיפין. לעניין הפעלת כוח לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

ניתן לראות כי המחוקק קבע הגדרה רחבה מאוד שמאפשרת להכניס מעשים ומקרים מגוונים בגדר עבירת התקיפה. כך לדוגמא אפילו דחיפה קלה שלא גרמה לנזק או חבלה לקורבן נחשבת על פי החוק לתקיפה.

"תקיפה סתם"

החוק הישראלי קובע מספר סוגים של עברית התקיפה שנבדלות ביניהן מבחינת חומרתן, תוצאתן או המניע שבבסיסן. התקיפה שמצויה ברף הנמוך ביותר ונחשבת לקלה ביותר מבין התקיפות מוגדרת בסעיף 379 לחוק העונשין "כתקיפה סתם". משמעותה תקיפה שלא כדין בכל דרך אשר לא גרמה לקורבן העבירה חבלות כלשהן ובדרך כלל מדובר בתקיפות ברף חומרה נמוך ומצומצם באופן יחסי.

העונש המקסימלי שניתן להטיל בגין עבירה זו הינו שנתיים מאסר בפועל. יש לציין כי עבירה זו היא אחת מהעבירות שניתן לסגור בהליך "הסדר מותנה" מבלי שמוגש נגד הנאשם כתב אישום לבית המשפט. משמעות ההליך היא כי הנאשם מודה בהתקיימות העבירה, מוטלים עליו תנאים מסוימים ותקופת מבחן מסוימת על ידי יחידת התביעות להסדר מותנה. כאשר הנאשם עומד בהתחייבויותיו התיק נגדו נסגר ביחידת התביעות ועברו הפלילי נותר נקי וללא הרשעות. קראו עוד על הסדר מותנה במאמר שכתבתי בנושא.

"תקיפה הגורמת חבלה ממשית"

בסעיף 380 לחוק העונשין מוגדרת עבירת "תקיפה הגורמת חבלה ממשית". משמעותה כי כתוצאה מהתקיפה נגרמה לקורבן העבירה חבלה של ממש. להשלמת התמונה יצוין כי בסעיף 34 כד לחוק המושג חבלה מוגדר כמכאוב, מחלה או ליקוי גופני, בין קבועים ובין עוברים.

בפרקטיקה המשפטית הרווחת החבלות אליהן מתייחסת תקיפה הגורמת לחבלה ממשית הינן חבלות קלות יחסית באופן יחסי שלא גרמו לקורבן לנזקים קשים או סיכנו את חייו. יודגש כי בעבירה זו על התביעה מוטלת חובה להוכיח את התקיימותן של חבלות שנגרמו לקורבן בין באמצעות תיעוד רפואי ובין באמצעות ראיות אחרות אחרת יורשע הנאשם בתקיפה סתם בלבד. העונש המקסימלי שניתן להטיל בגין עבירה זו הינו שלוש מאסר בפועל.

"תקיפות שונות"

בסעיף 381 לחוק העונשין מוגדרות מספר תקיפות נוספות המכונות "תקיפות שונות" כאשר המכנה המשותף שלהן הוא המניע שעומד בסיס ביצוע התקיפה:

•  תקיפה כדי לבצע פשע.
• תקיפה כדי לגנוב דבר.
• תקיפה כדי להתנגד למעצר או ללכידה לדין, שלו או זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר.

בהתאם להגדרת המחוקק תקיפות אלו נבדלות מסוגי התקיפה האחרים בכך שמקורן במניע מיוחד שקשור להתחמקות או ביצוע של פשע אחר, ובכך מתקיימת בהן חומרה מיוחדת לעומת התקיפות האחרות. העונש המקסימלי שקבוע בחוק העונשין לצד עבירות אלו הינו שלוש שנות מאסר בפועל. יש לציין כי כאשר אחת מהתקיפות האמורות התבצעה על ידי קבוצת אנשים, דהיינו כאשר יותר משני אנשים ביצעו את התקיפה, העונש המרבי שניתן להטיל בגינה הינו 5 שנות מאסר.

תקיפת בנסיבות מחמירות

סעיף 382 לחוק העונשין מגדיר מספר תקיפות נוספות שהתקיימו בנסיבות מחמירות ועל כן קבוע לצדן עונש מקסימאלי מחמיר יותר. בהתאם לסעיף 382(א) כאשר תקיפת סתם או תקיפה הגורמת לחבלה ממשית מבוצעת על ידי שני אנשים או יותר שחברו יחדיו לביצוע התקיפה דינו של כל אחד מהם כפל העונש לעבירה.

כך שאם מדובר בתקיפת סתם שבוצעה על ידי שני אנשים או יותר העונש המקסימלי שניתן להטיל בגין התקיפה יעמוד על 4 שנות מאסר ובמקרה של תקיפה הגורמת לחבלה ממשית על ידי יותר מתוקף אחד העונש המרבי עומד על 6 שנות מאסר. כפי שניתן לראות מדובר בהחמרה משמעותית של הענישה שנותנת ביטוי לתפיסת המחוקק תקיפה שמתבצעת בחבורה.

סעיף 382(ב) לחוק העונשין מגדיר סוג נוסף של תקיפה בנסיבות מחמירות אשר נבדלת מהתקיפות האחרות בזהות הקורבן שבתקיפה מסוג זה הוא בן משפחתו של התוקף.

כך לדוגמא כאשר מתבצעת תקיפת סתם נגד בן משפחה של התוקף לרבות בן משפחתו לשעבר שהוא בן זוגו או קטין שהתוקף אחראי עליו העונש המקסימאלי שניתן להטיל בגין העבירה עומד על 4 שנות מאסר.

סעיף 382(ג) לחוק העונשין מגדיר תקיפת בן משפחה בנסיבות מחמירות כאשר מדובר בתקיפה שגרמה לחבלה לבן זוגו של התוקף והעונש הקבוע לצד העבירה עומד על 6 שנות מאסר. סעיפים אלו מבטאים את החומרה בתקיפת בני משפחה ועל כן בעבירות אלו נקבעו עונשי מאסר מחמירים יחסית לסוגי התקיפה האחרים.

תקיפת עובד ציבור

סוג תקיפה נוסף מוגדר בסעיף 382א לחוק העונשין ועניינו תקיפה עובד ציבור או אדם שממלא חובה או תפקיד שמוטלים עליו על פי דין כאשר התקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף.

עובד ציבור כהגדרתו בחוק יכול להיות פקח עירייה, מורה, פקיד במוסד ציבורי ובעלי תפקידים נוספים בשירות הציבורי והעונש המקסימאלי בגין עבירה זו הינו 3 שנות מאסר. כאשר התקיפה נועדה להכשיל את הנתקף לבצע את תפקידו והתבצעה בצוותא של יותר משני אנשים או באמצעות נשק העונש המקסימאלי שניתן להטיל בגינה הינו 5 שנות מאסר. בנוסף, החוק הקדיש סעיף ספציפי לתקיפת של עובדי חירום רפואי או אנשי מד"א כעבירה חמורה יותר שניתן להטיל בגינה 5 שנות מאסר.

מה העונש על תקיפה?

בדומה לעבירות אחרות העונשים האמורים שצוינו לעיל הינם עונשים מקסימליים בלבד ואינם מחייבים כי אכן בסופו של ההליך זהו העונש שייגזר על הנאשם. העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים למקרה הנדון ובין היתר בחומרת התקיפה, משכה ותוצאותיה לרבות הנזקים שנגרמו לקורבן העבירה.

לצד נסיבות העבירה בית המשפט יתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם בטרם יגזור את עונשו. נסיבות אלו כוללות את הרשעותיו הקודמות או העדרן, שיקום שעבר, חרטה שהביע, לקיחת האחריות, גילו ומצבו הרפואי.

לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט יכול להטיל על הנאשם בעבירות התקיפה, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות אלימות. בלא מעט מקרים עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי לא יוטל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל.

עבירת התקיפה התשובות לכל השאלות

אילו מעשים נחשבים לתקיפה?

על פי חוק העונשין כל הפעלת כוח על אדם אחר ללא הסכמתו נחשבת לפעולה של תקיפה שעלולה להוביל להרשעת התוקף בעבירה פלילית. כך לדוגמא, דחיפה, אגרוף, חניקה ונגיעה הינן פעולות שנחשבות לתקיפה על פי חוק העונשין.

מה זה תקיפה סתם?

תקיפה סתם היא תקיפה קלה שלא גרמה למותקף לנזקים גופניים או חבלות. חשוב לציין שבהשוואה לעבירות אלימות אחרות העבירה של תקיפה סתם נחשבת לעבירת אלימות קלה. בהתאם לכך, גם העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה הוא עונש נמוך באופן יחסי לעבירות אלימות ועומד על שנתיים של מאסר בפועל בלבד.  

מה ההבדל בין תקיפה סתם לתקיפה הגורמת חבלה של ממש?

ההבדל בין שתי עבירות אלו נוגע לתוצאה של התקיפה. כאמור, מעצם מהותה של עבירת תקיפת הסתם מדובר בעבירה שהסתיימה ללא נזקים פיזיים שנגרמו לקורבן. מנגד, העבירה של חבלה ממשית הינה עבירה שגרמה למותקף לחבלות כלשהן. יחד עם זאת, יש לציין כי לרוב מדובר בחבלות קלות בלבד.

האם ניתן לסגור תיק של תקיפה בהסדר מותנה?

בהחלט כן. העבירות של תקיפה סתם ותקיפה שגרמה לחבלה ממשית הן עבירות שהתביעה המשטרתית רשאית לסיים תיק בעניינם במסגרת הסדר מותנה. מדובר בנתיב חוקי חדש באופן יחסי (בשנים האחרונות) שמאפשר לתביעה להציע לחשוד לסגור את עניינו מחוץ לבית המשפט וללא הרשעה פלילית. יש לציין כי ההסדר האמור כרוך בהודאתו של החשוד בעבירה פלילית וכן בתנאים מסוימים שהתביעה המשטרתית תמצא לנכון להטיל עליו כחלק מההסדר.

כך למשל, התביעה המשטרתית רשאי להתנות את ההסדר בתשלום פיצוי כספי לנפגע העבירה או השתתפות בהליכים טיפוליים כאלה ואחרים. ודוק, המשמעות של סירוב להסדר מותנה הינו שהתביעה המשטרתית צפויה להגיש את כתב האישום לבית המשפט כך שהחשוד מסתכן באפשרות שבית המשפט ירשיע אותו בעבירה ותירשם לחובתו הרשעה פלילית.

האם כדאי לחתום על הסדר מותנה?

אין תשובה חד משמעית לשאלה זו הואיל ודרך הפעולה הנכונה תלויה בנסיבות המקרה. ככלל, כאשר הראיות שנאספו על ידי המשטרה הן חד משמעיות בנוגע לאשמתו של החשוד בעבירה המיוחסת לו אזי שמוטב לו לסגור את התיק בהסדר מותנה. מנגד, כאשר המצב הראייתי הינו רעוע וקיימים ספקות משמעותיים בהקשר לאשמתו של החשוד אז ישנם מצבים שבהם מוטב לסרב להסדר. יחד עם זאת, ראוי להביא בחשבון כי לעיתים גם חפים מפשע מורשעים בסוף על ידי בית המשפט. כותב המאמר זה סבור כי ההסדר החוקי של הסדר מותנה הינו מסלול משפטי מעולה לאשמים אך מסלול גרוע לחפים מפשע. בלא מעט מקרים, גם חפים מפשע מתפתים לחתום על הסדר מותנה ולהודות בעבירה של ביצעו מפאת החשש מפני העמדה לדין והגשת כתב אישום. בכל מקרה, כאשר מקבלים הצעה לחתום על הסדר מותנה מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי שבקיא בהליכים אלו. עורך דינו של החשוד יוכל לשקף לו את המצב המשפטי ובמידת הצורך אף להמליץ לו אודות דרך הפעולה הנכונה.

האם כל הפעלת אלימות נחשבת לתקיפה?

התשובה לשאלה זו הינה שלילית. כפי שפורט במאמר, עבירות התקיפה הן עבירות פליליות ספציפיות שביצוען לא גרם לנזקים גופניים לקורבנות העבירה. כאמור, העבירה של תקיפה "סתם" הינה רלוונטית כאשר התקיפה לא הותירה על גופו של המותקף שום סימן או חבלה שנראית לעין. מנגד, העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש הינה עבירה שהותירה בנפגע חבלות קלות כגון שריטה, סימן כחול או חבלה מדממת. כאשר לקורבן נגרמו פציעות קשות כגון פגיעה באיברים הפנימיים או שברים העבירה שהתביעה צפויה לייחס לנאשם הינה עבירה מסוג חבלה חמורה. מדובר בעבירה שנחשבת לחמורה במיוחד בהשוואה לעבירות התקיפה הקלות.   

מה העונש על תקיפה בנסיבות מחמירות?

כפי שציינתי במאמר, חוק העונשין קובע מספר נסיבות שבהתקיימותן ניתן יהיה להרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. מדובר בעבירה שונה מעבירות התקיפה האחרות וגם העונשים שקבועים לצד עבירה זו הן שונות.

הנסיבה הראשונה של תקיפה בנסיבות מחמירות הינה כאשר התקיפה מבוצעת על ידי יותר מאדם אחד. כלומר, כאשר מספר אנשים חוברים יחדיו ותוקפים אדם אחד או מספר אנשים.

בנסיבות מסוג זה העונש שניתן יהיה להטיל על מבצעי העבירה הינו כפול מהעונש שניתן להטיל על אותה עבירה כאשר היא התבצעה על ידי אדם אחד. כך לדוגמא, העונש בגין תקיפה סתם הינו שנתיים מאסר. מנגד, כאשר מספר אנשים תקפו את הקורבן אזי שמדובר בתקיפה "סתם" בנסיבות מחמירות וניתן יהיה להטיל על המבצעים עונש של 4 שנות מאסר.

הדברים האמורים נכונים גם לגבי תקיפה שגרמה לחבלה ממשית כאשר לתקיפה חברו שניים או יותר. במקרה מסוג זה בית המשפט יהיה רשאי להטיל על הנאשמים עונש של 6 שנות מאסר (העונש שקבוע לצד העבירה הרגילה הינו 3 שנות מאסר.

חשוב לציין שכפל הענישה האמור מתקיים גם בנוגע לתקיפות שקורבן העבירה הינו בן משפחתו של התוקף (למשל בן זוג ילד או הורה).

מהי תקיפה על מנת לבצע פשע?

תקיפה על מנת לבצע פשע היא עבירה פלילית שמוגדרת בסעיף 381 לחוק העונשין. השוני בין תקיפה זו לסוגי התקיפות האחרות נוגע למניע שמאחורי התקיפה. בתקיפות האחרות כגון תקיפה סתם או תקיפה שגורמת לחבלה ממשית אין חשיבות לסיבה שהניעה את התוקף לתקוף את קורבן העבירה. מנגד, בתקיפה על מנת לבצע פשע התביעה נדרשת להוכיח לבית המשפט כי התקיפה נועדה לבצע פשע אחר לדוגמא תקיפה שבוצעה על מנת לבצע התפרצות.

מה העונש על תקיפה על מנת לבצע פשע?

החוק קובע כי בגין עבירה זו ניתן להטיל על הנאשם עונש מרבי של 3 שנות מאסר. אולם, כאשר התקיפה על מנת לבצע פשע התבצעה על ידי יותר מאדם אחד אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל על המבצעים עומד על 5 שנות מאסר.

מה העונש על תקיפת שוטר?

העבירה של תקיפת שוטר היא עבירה ספציפית שעניינה הפעלת אלימות כלפי שוטרים כאשר התקיפה קשורה למילוי תפקידם של השוטרים. ככל שמדובר בתקיפת אדם (שהוא במקרה גם שוטר) על רקע עניינו הפרטיים של השוטר אזי שאין מדובר בתקיפת שוטר במובנה בחוק העונשין. העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של תקיפת שוטר עומד על 3 שנות מאסר.

חשוב לציין בהקשר זה כי בדומה לעבירות התקיפה אחרות חוק העונשין מגדיר גם עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. על פי החוק מדובר בתקיפת שוטר שהתבצעה על מנת להכשיל את השוטר בתפקידו או כאשר התוקף היה חמוש בנשק (חם או קר) או כאשר שניים או יותר חברו לתקיפת השוטר. העונש המקסימלי שניתן להטיל על אדם שהורשע בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עומד על 5 שנות מאסר.

מה העונש על תקיפת עובד ציבור?

תקיפת עובד ציבור היא עבירת אלימות נוספת שמוגדרת בסעיף נפרד במסגרת חוק העונשין. חשוב לציין כי בדומה לעבירה של תקיפת שוטר גם העבירה של תקיפת עובד ציבור רלוונטית רק כאשר התקיפה קשורה למילוי תפקידו של עובד הציבור. כלומר, שהתקיפה התרחשה במהלך עבודתו של עובד הציבור או בהקשר אליה. ככל שעובד הציבור מותקף בהקשרים אחרים שאינם קשורים לעבודתו אזי שעבירה זו אינה רלוונטית וניתן לייחס לו את אחת מעבירות התקיפה הרגילות.

העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה של תקיפת עובד הציבור עומד על 3 שנות מאסר. כאשר העבירה מתבצעת בנסיבות מחמירות דהיינו שהתוקף חמוש, תקיפה בחבורה או על מנת להכשיל את עובד הציבור מלמלא את תפקידו אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם עומד על 5 שנות מאסר.