רישום פלילי הינו תיעוד רשמי שהמדינה מחזיקה בנוגע לתיקים פליליים של אזרחים ותושבים. בישראל, הרישום הפלילי בעניינו של כל אזרח מתועד בטופס מרשם פלילי שמנוהל על ידי משטרת ישראל.
כפי שיוסבר במאמר זה, ישנם מספר סוגי רישום שונים שמחולקים לקטגוריות שונות שמשתנות בהתאם לסטאטוס של התיק. קראו עוד בהקשר זה במאמר שרשמתי בנושא תיק פלילי. לכל רישום פלילי ישנן השלכות שונות על האזרח שהרישום מתייחס אליו. כאמור, ההשלכות שנלוות לרישום תלויות בסוג הרישום שעליו מדובר ובמועד שחלף מעת ההרשעה או סגירת התיק.
כידוע, רישום פלילי מסוג הרשעה הינו הרישום הפוגעני ביותר מכל סוגי הרישום. אזרח שרשומות לחובתו הרשעות קודמות יהיה מוגבל בתחומים רבים של חייו. כך לדוגמא, המשרד לביטחון פנים מונע מאזרח שיש לחובתו הרשעות קודמות מלהחזיק רישיון לנשיאת נשק. יתרה מכך, קרוב לוודאי שאזרח בעל הרשעות קודמות יתקשה לקבל ויזה למדינה זרה וקל וחומר אזרחות של מדינה זרה.
רישום פלילי נוסף שהמשטרה נוהגת לשמור בעניינו תיעוד הינו רישום שמתייחס לתיקי חקירה סגורים. בקטגוריה זו, המשטרה שומרת במחשביה את כל תיקי החקירה שלא הבשילו להעמדה לדין ונגנזו בתום החקירה. קראו עוד על כך במאמר שכתבתי בנושא מחיקת רישום משטרתי.
על אף שרישומים אלו מתייחסים לתיקים סגורים, גם הם עלולים לפגוע בעתידו של האזרח ובאפשריות קידום ופיתוח של האזרח. כך לדוגמא, רישום פלילי מסוג תיקים סגורים עלול לסכל ניסיון של האזרח להתקבל למשרה באחד ממשרדי הממשלה.
רישום פלילי נוסף הינו רישום שמתייחס לתיקי חקירה פתוחים שטרם ניתנה בהם החלטה לכאן או לכאן. תיקים אלו מכונים תיקי "מב"ד" (ממתין לבירור דין) וגם הם כרוכים בפגיעה משמעותית לאזרח שלחובתו הם רשומים.
מאמר זה כולל מידע שימושי אודות הנושא הרחב של רישום פלילי וכולל הסברים אודות דרכים אפשריות למחיקת הרישום.
בדיקת רישום פלילי
בדיקת רישום פלילי במסלולים החוקיים והמקובלים יכולה להיעשות רק על ידי האדם שבעניינו מתנהל הרישום או לחלופין אדם אחר שהוא הסמיך או ייפה את כוחו לבדיקת הרישום. דהיינו, אדם שמעוניין לבצע בדיקת רישום פלילי אודות אדם אחר לא יוכל לעשות כן באמצעות משטרת ישראל או גוף רשמי אחר של המדינה.
בדיקת רישום פלילי איננה אופציה חוקית כאשר מדובר על בדיקת אדם אחר הואיל ומידע זה נחשב לעניין חסוי שכפוף לעקרונות של צנעת הפרט. סעיף 3 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 קובע כי מידע פלילי הינו חסוי ולא יימסר לאף אדם אלא על פי הוראות החוק.
יתרה מכך, סעיף 4 לחוק המידע הפלילי קובע כי אדם רשאי לעיין בפרטים אודות הרישום הפלילי של עצמו (ושלו בלבד). החוק מסייג את הכלל האמור וקובע כי מספר סייגים שבהתקיימותם המשטרה תאפשר לבצע בדיקת רישום פלילי בעניינו של אדם אחר. כך לדוגמא, החוק קובע כי שהמשטרה תאפשר להורה של קטין או לאפוטרופוס שלו לעיין במידע הפלילי אודות הקטין.
מטבע הדברים, יש היגיון בהוראת החוק שמאפשרת להורה לבצע בדיקת רישום פלילי בנוגע לבנו הקטין. לעיתים קרובות, הבדיקה האמורה הינה חיונית לצורך טיפול בעניינים משפטיים כאלה ואחרים והדברים נכונים הן לקטינים והן לבגירים. קראו עוד על עבריינות נוער במאמר שכתבתי בנושא עורך דין פלילי נוער.
הרשעה פלילית
הרשעה פלילית היא רישום פלילי מהסוג הפוגעני ביותר. הרישום האמור נרשם לחובתו של האזרח רק לאחר שהוא הורשע בעבירה פלילית על ידי בית המשפט, בין אם מדובר בהרשעה מתוקף הסדר טיעון או לאחר הכרעת דין מרשיעה.
כאמור, הרשעה פלילית הינו רישום פלילי פוגעני במיוחד שמטיל על האזרח המורשע כתם שמקטלג אותו כעבריין לתקופה ארוכה במיוחד. בניגוד, לרישום פלילי מסוגים אחרים, הרשעה פלילית מלווה את האזרח במשך שנים ארוכות והסיכויים למחיקת הרישום לגביה אינם גבוהים במיוחד.
הדרך היחידה למחוק הרשעה פלילית הינה בהגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה. יש לציין בהקשר זה כי בקשות חנינה שמוגשות לנשיא המדינה מתקבלות לעיתים נדירות ובמקרים חריגים בלבד. רוב בקשות החנינה שמוגשות לנשיא המדינה נמחקות כך שההרשעה הפלילית של מגיש הבקשה נותרת בעינה.
התיישנות רישום פלילי
התיישנות הרישום הפלילי תלויה בסוג הרישום במקרה הרלוונטי. תקופת ההתיישנות לגבי הרשעה פלילית תלויה בעונש שהוטל על הנאשם באותו תיק. כאשר מדובר במשפט פלילי שלא הוטל בו מאסר תקופת ההתיישנות תעמוד על שבע שנים.
במקרים שבהם הוטל על הנאשם עונש שאינו עולה על שנת מאסר אזי שההתיישנות תהיה שווה לתקופת המאסר בתוספת 7 שנים. כאשר עונש המאסר שהוטל עולה על שנת מאסר אך פחות מחמש שנות מאסר אזי שתקופת ההתיישנות תהיה שווה לתקופת המאסר בתוספת עשר שנים.
יש להדגיש כי הנתונים האמורים מתייחסים להתיישנות רישום פלילי ולא למחיקתו. הרשעה פלילית נמחקת בחלוף עשר שנים לאחר שאותה הרשעה נמחקה בהתאם למועדים שפורטו לעיל. לצורך ההמחשה ניתן לציין כי הרשעה פלילית בגין עבירה שלא הוטל בגינה מאסר בפועל תתיישן לאחר שבע שנים ותימחק לחלוטין לאחר עשר שנים נוספות ובסך הכל שבע עשרה שנים מעת ההרשעה.
רישום פלילי משטרה
המונח רישום פלילי במשטרה מתייחס לרוב לתיקי חקירה סגורים. כלומר, לחקירות פליליות שנסגרו באחת מעילות הסגירה המקובלות ללא הגשת כתב אישום. על אף שאותם תיקים לא הבשילו להעמדה לדין ומעולם לא נדונו בבית המשפט הרישום הפלילי במשטרה בעניינם נשמר.
האופן שבו ניתן למחוק רישום פלילי במשטרה תלוי בשנים שעברו מעת ביצוע העבירה הלכאורית. כאשר מדובר בתיקי חקירה ישנים, שעברו מספר שנים מעת האירוע הנטען אזי שדרך הפעולה הנכונה למחיקת הרישום הפלילי הינה בהגשת בקשה למטה הארצי של המשטרה.
אולם, המטה הארצי של המשטרה בוחן את הבקשות למחיקת רישום פלילי בהתאם לתנאי הסף שקבועים בחוק ובתקנות. כאשר מדובר בעבירה מסוג חטא או עוון, למשל כגון עבירת האיומים, אזי שהאזרח יכול להגיש בקשה למחיקת רישום משטרתי בחלוף חמש שנים מעת האירוע. מנגד, כאשר מדובר בעבירת פשע, אזי שמחיקת רישום פלילי משטרה תתאפשר במטה הארצי רק לאחר שחלפו שבע שנים מעת האירוע הנחקר.
חוסר אשמה
חוסר אשמה הינה אחת מעילות הסגירה של תיקים פליליים. כאשר טרם חלפו התקופות האמורות שפורטו לעיל, הדרך הנכונה למחוק רישום פלילי מסוג תיק משטרתי סגור הינה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה.
כאשר תיק חקירה נסגר בעילה של חוסר אשמה אזי שהרישום הפלילי בעניין אותו התיק נמחק לחלוטין. מבחינת ההשלכות על החשוד, תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה זהה לתיק שלא נפתח מעולם.
סגירת התיק מחוסר אשמה מזכה את החשוד מכל אשמה פלילית ומנקה את שמו לחלוטין בהיבט של הרישום הפלילי. חשוב להדגיש בהקשר זה כי בקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה נבחנת על ידי היחידה החוקרת או אחד מגופי התביעה הרלוונטיים בהתאם לחומרי החקירה ולמצב המשפטי.
לכן, בטרם הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה או כל פעולה שכרוכה במחיקת רישום פלילי מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי שבקיא בסוגיות של מרשם פלילי ורישום פלילי.
