ייצוג קטינים בהליכים פליליים – עורך דין פלילי נוער

כידוע, ביצוע עבירות פליליות אינו דבר התלוי בגילו של הנאשם או החשוד. בישראל ישנם לא מעט קטינים שמסתבכים בעבירות פליליות, מוגשים נגדם כתבי אישום ומתנהלים נגדם הליכים משפטיים בבית משפט לנוער.

ההליכים בעניינם של הקטינים הינם ייחודים מבחינת סדרי הדין המיוחדים והאוריינטציה השיקומית שמנחה את הרשויות ככלל ואת בית המשפט לנוער בפרט. ייצוג קטינים בבית המשפט לנוער הינה מלאכה מורכבת שמצריכה ניסיון, רגישות והבנה בסדרי הדין המיוחדים שקשורים לשפיטת קטינים. מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע בסיסי בהקשר לייצוג קטינים בהליכים פליליים.

מיהו קטין על פי החוק ומהו גיל האחריות הפלילית?

על פי סעיף 34ו לחוק העונשין, תשל"ז-1977 אדם לא יישא באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו 12 שנים והמשמעות היא שלא ניתן להעמידו לדין על עבירות שביצע בטרם הגיע לגיל 12.

על פי החוק הישראלי בין הגילאים 18-12 אדם נחשב לקטין וההליכים הפליליים בעניינו צריכים להתקיים בבית המשפט לנוער. המועד הקובע בעניין זה הוא מועד הגשת כתב האישום.

עוד יצוין כי גם אדם שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 18 וטרם מלאו לו 19, וביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין יישפט בפני בית המשפט לנוער.

בנוסף, סעיף 25(ד) לחוק קובע כי על קטין שהורשע בעבירה פלילית אך בשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14 לא יוטל מאסר בפועל.

חוק הנוער והשפיטה

נושא שפיטת הקטינים מוסדר בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971. מדובר בחוק ייחודי שקובע כללים מנחים בעבודת בית המשפט לנוער בכל הנוגע לקיום הליכים פליליים של קטינים.

דיון בדלתיים סגורות

סעיף 9 לחוק הנוער קובע כי הדיונים בעניינם של קטינים בבית המשפט לנוער יתקיימו בדלתיים סגורות וזאת על מנת להגן על פרטיותם וכבודם.

יחד עם זאת, החוק מעניק לבית המשפט סמכות לחרוג מהכלל האמור ולהרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות נפגע העבירה להיות נוכחים בשעת הדיון או חלק ממנו. בנוסף, קיים איסור לפרסם פרטים אודות משפטו של קטין לרבות פרסום שמו, תמונתו או כל פרט אחר שיוביל לזיהויו.  

חובת מינוי סנגור

להבדיל מנאשמים בגירים, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים פליליים בבית המשפט לנוער אינם רשאים לייצג את עצמם בבית המשפט. סעיף 25א(ד) לחוק קובע כי בית המשפט ימנה סנגור לקטין שאינו מיוצג.

יידוע הורה בדבר חקירת קטין

חוק הנוער קובע כללים מיוחדים לגבי חקירת ילדים שנחשדים בביצוע עבירה ולגבי וילדים שנחקרים כעדים לעבירה שהם אינם חשודים בביצועה. כך לדוגמא, כאשר המשטרה מתכוונת לחקור קטין בחשד לביצוע העבירה, החוק מחייב כי היא תיידע את הוריו בדבר החקירה. ככל שלא ניתן לאתר את הוריו של הקטין, המשטרה מחויבת ליידע קרוב משפחה אחר שלו או בגיר אחר אשר מוכר לקטין. בנוסף, החוק קובע שבמקרה שהוריו של הקטין לא אותרו תישמע עמדתו של הקטין לעניין זהות הבגיר שלו יודיעו אודות החקירה.

יצוין כי אותם כללים שפורטו לעיל בעניין חובת היידוע תקפים גם לגבי מעצרו של קטין או הבאתו לתחנת המשטרה.

הזכות לנוכחות הורה בחקירה

על פי סעיף 9ח לחוק הנוער קטין שנחשד בביצוע עבירה זכאי כי הורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו וכן הוא זכאי להתייעץ איתם לפני תחילת החקירה. יחד עם זאת, החוק מסייג את הזכות האמורה וקובע כי נוכחות ההורה בחקירה תותר רק במקרים שבהם קצין המשטרה סבר כי אין בנוכחותו כדי לפגוע בטובת החקירה או הקטין, בשלומו של הקטין, בביטחון המדינה או בצנעת חייו של הקטין.

בנוסף, ככל שהורהו של הקטין לא התייצב לתחנה בתוך זמן סביר, הקצין רשאי להורות על תחילת החקירה ללא נוכחותו. על פי החוק החלטה של קצין שלא לאפשר נוכחות הורה בחקירת קטין צריכה להיות מנומקת בכתב.

יש לציין כי על אף שמדובר בזכות שקבועה בחוק בפרקטיקה היום יומית קציני משטרה נוהגים למנוע נוכחות הורה בחקירה כדבר שבשגרה תוך שהם מנמקים את החלטותיהם באמצעות אחת העילות שצוינו לעיל וקבועות בחוק.

 אי הרשעה

אי הרשעה הוא הסדר מיוחד במשפט הישראלי ובעניינם של בגירים משמעותו כי במקרים מיוחדים בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום, אך על מנת שלא לפגוע בנאשם ועתידו ולהכתימו בעבירה פלילית הוא נמנע מהרשעתו כך שעברו הפלילי של הנאשם נותר "נקי". בעוד אי הרשעה היא תוצאה חריגה בעניינם של בגירים, בבית המשפט לנוער מדובר באחד מהנתיבים שבתי המשפט נוקטים בהם לגבי קטינים לעיתים קרובות.

על פי סעיף 22 לחוק הנוער כאשר בית המשפט קובע שקטין ביצע עבירה הוא יעביר את עניינו לשירות המבחן לנוער שיחווה את דעתו עליו במסגרת תסקיר שיוגש לבית המשפט. לאחר קבלת התסקיר בית המשפט יחליט אם להרשיע את הקטין או לנקוט בעניינו דרכי טיפול ושיקום, בין היתר בהתחשב בהמלצת שירות המבחן.

החזקה במעון נעול במקום מאסר

חוק הנוער והשפיטה מקנה לבית המשפט סמכות להורות על החזקתו של קטין במעון נעול לתקופה שייקבע במקום להטיל עליו מאסר. באשר לתקופת ההחזקה החוק קובע כי היא לא תעלה על תקופת המאסר המרבית שקבועה לעבירה שבה הורשע הקטין. לדוגמא, לצד עבירת האיומים קיים עונש מאסר מקסימאלי של 3 שנות מאסר כך שבית המשפט יכול לקבוע כי קטין שמורשע בעבירה זו יוחזק במעון נעול לכל היותר 3 שנים.

חשיבות הייצוג על ידי עורך דין פלילי בבית משפט לנוער

החשיבות בייצוג בהליך הפלילי נגזרת מהשלכותיו האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם והדברים נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בקטינים שנמצאים בתחילת חייהם. חשוב לזכור כי בעניינם של קטינים הרישום הפלילי נושא עמו השלכות קשות ורחוקות טווח ובין היתר הוא עלול למנוע את גיוסם לצה"ל ולהקשות עליהם למצוא עבודה בעתיד.

לאור האוריינטציה השיקומית שקיימת בבית המשפט לנוער לצד הוראותיו המיוחדות של חוק הנוער והשפיטה, הסיכויים לסיים הליך בעניינו של קטין באי הרשעה הינם גבוהים משמעותית מסיכויו של בגיר לסיים את ההליך ללא הרשעה.

היעזרות בעורך דין פלילי לצד ניהול חכם ונכון של ההליך בבית המשפט לנוער, יגדילו את הסיכויים לסיים את ההליכים באי הרשעה כך שבית המשפט יעדיך לקבוע דרכי שיקום שיעמידו את הקטין במסלול הנכון ויבטיחו את עתידו.  

 מחפש עורך דין פלילי בחיפה ? מחפש עורך דין פלילי לקטין? קרוב משפחה קטין נעצר? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.