עבירת השוחד היא חלק מקבוצת עבירות "הצווארון הלבן" ואחת החמורות מביניהן. עבירה זו מבטאת שחיתות שלטונית ופגיעה באמון הציבורי של עובדי הציבור. בהתאמה לכך, בתי המשפט נוהגים לראות את עבירת השוחד בחומרה רבה ולהטיל על המורשעים בעבירות אלו עונשי מאסר לא מבוטלים.
הואיל ומדובר בעבירות שמבוצעות על ידי אנשי ציבור הן מקבלות סיקור תקשורתי רחב והציבור מגלה בתיקים הפליליים שנוגעים אליהן עניין רב.
יתרה מכך, בשנים האחרונות ישנה מגמת החמרה בעבירות אלו כך שהעונשים שמוטלים בגינן מוחמרים ככל שעוברות השנים.
כפי שיפורט במאמר זה, במסגרת עבירות השוחד קיימת הבחנה בין מקבל השוחד לבין זה שנתן אותו מבחינת סעיפי העבירה ועונשי המאסר שקבועים לצדן.
מאמר זה כולל מידע משפטי בסיסי בהקשר לעבירת השוחד, לרבות יסודות העבירה, סייגים להתקיימותה והעונשים שצפויים למעורבים בעבירה.
עבירת השוחד
סעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 מגדיר את עבירת לקיחת השוחד באופן הבא:
" (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור".
כפי שניתן להבין מלשון החוק, וכפי שידוע לכל, עבירת השוחד הינה עבירה שרלוונטית לעובדי ציבור שמועסקים במשרדים ממשלתיים או משרות בשירות הציבור. חשוב לציין כי עבירת השוחד יכולה להתגבש גם כאשר מבצע העבירה הינו עובד של חברה שמספקת שירותים לציבור.
כלומר, בניגוד למה שנהוג לחשוב אין הכרח כי נאשם בעבירת שוחד יהיה עובד ציבור במובן הקלאסי והמקובל וגם עובדים שמועסקים למען הציבור בצורה עקיפה יכולים להיות מואשמים בעבירה זו. קראו עוד אודות עבירות של עובדי ציבור במאמר שכתבתי בנושא הליכים משמעתיים של עובדי מדינה.
קבלת תמורה בעבירת שוחד
על מנת שבית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירת השוחד התביעה חייבת להוכיח מבחינה עובדתית כי התקבלה טובת ההנאה (התמורה) כלשהי וכי היא ניתנה בעבור פעולה שקשורה בתפקידו הציבורי של המקבל.
כפי שיפורט בהמשך המאמר, התמורה בגין עבירת השוחד יכולה להתבטא בכמעט כל דבר שניתן לחשוב עליו כטובת הנאה. בין אם מדובר בכסף, רכוש, מקרקעין, זכויות משפטיות, שווה כסף, תכשיטים וטובות הנאה.
ההבדל בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית
כפי שציינתי במאמרים אחרים במדינת ישראל קיימים מספר גופי תביעה שמעמידים נאשמים לדין פלילי. יחידות התביעה המרכזיות שמטפלות ברוב התיקים הפליליים במדינת ישראל הן התביעה המשטרתית והפרקליטות.
סמכות התביעה המשטרתית
התביעה המשטרתית מטפלת בעבירות פליליות ממדרג נמוך באופן יחסי לעבירות שבהן הפרקליטות מטפלת. דהיינו, התביעה המשטרתית מנהלת תיקים פליליים שמבחינת הסמכות המקומית שלהם מקומם להתברר בבית המשפט השלום ולא בבית המשפט המחוזי. ודוק, העובדה שהתביעה המשטרתית מטפלת בתיקים ממדרג חומרה נמוך אינה אומרת שמדובר בתיקים קלי ערך שיש להקל בהם ראש.
ההפך הוא הנכון, התביעה המשטרתית מנהלת תיקים פליליים שעוסקים בעבירות פליליות חמורות שהמורשעים בהם נמצאים בסכנה שיוטל עליהם מאסר בפועל. כך לדוגמא, התביעה המשטרתית מטפלת בעבירות סחר בסמים, גידול סמים, התפרצות, גניבת רכב, עבירות התחזות, עבירות אלימות במשפחה, עבירות נוער, עבירות תקיפה, עבירות גנבה, עבירות איומים, עבירות החזקת סכין ועבירות נוספות. קראו עוד בנושא עבירות רכוש במאמר שכתבתי אודות העבירה הפלילית של גניבת רכב.
ערעורים פליליים
ככל שהתביעה המשטרתית מעוניינת לערער על תוצאת תיק שטופל על ידה בבית המשפט השלום עליה לבקש מהפרקליטות המחוזית להגיש בשמה את הערעור ואף לשכנע את פרקליטות המחוז כי מדובר בתיק שמבחינה משפטית ראוי להגיש בעניינו ערעור. בעניין זה יש להבחין בין ערעור על הכרעת הדין ובין ערעור על גזר הדין. ערעור על הכרעת הדין רלוונטי בתיקים שבהם הנאשם ניהל את הגנתו עד תום ובית המשפט נדרש להגיע להכרעה לעניין אשמתו או חפותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
מנגד, ערעור על גזר הדין רלוונטי בתיקים שבהם הנאשם הורשע ואחד הצדדים חולק על העונש שהוטל עליו על ידי הערכאה הראשונה. חלק ניכר מהתיקים נסגר בהסדר טיעון שבמסגרתו הנאשם מודה באשמה ועניין העונש נותר במחלוקת בין הצדדים מובא להכרעתו של בית המשפט. בהקשר לתיקים אלו מוגשים ערעורים לעניין העונש הראוי שנדרש להטיל על הנאשם.
יצוין בעניין זה כי לא בכל תיק הפרקליטות תיעתר לבקשת התביעה המשטרתית להגיש ערעור. על אף ששני הגופים מייצגים את המדינה, הפרקליטות שוקלת את סוגיית הגשת הערעור על פי הקריטריונים שלה ויש לה שיקול דעת רחב בשאלה האם להגיש ערעור ואם לאו.
הפרקליטות הפלילית
ראוי להבהיר שמעבר להגשת ערעורים בתיקים שנוהלו על ידי התביעה המשטרתית, הפרקליטות שמטפלת בתיקים פליליים בהקשר לעבירות שנמצאות בגדר סמכותה העניינית. למעט העבירות של תקיפת שוטרים, מדובר לרוב בעבירות ממדרג חומרה גבוה יותר בהשוואה לעבירות שבהן מטפלת התביעה המשטרתית.
כאשר התיקים הפליליים שבסמכות הפרקליטות נמצאים בערכאה הראשונה הגוף שמטפל בתיק הינו הפרקליטות המחוזית של אותו מחוז (למשל פרקליטות מחוז חיפה-שם עורך דין אביב מזרחי עבר את התמחותו). הפרקליטות המחוזית אחראית על ניהול ההליך הפלילי שמתנהל נגד הנאשם החל בהגשת כתב האישום, ניהול הליך שמיעת ראיות וטיעונים לעונש. כך לדוגמא, הפרקליטות הפלילית המחוזית מנהלת תיקים שעוסקים בעבירות אונס, רצח, חבלה חמורה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק ועבירות נוספות.
להבדיל מפרקליטות המחוז, פרקליטות המדינה אחראית ומנהלת רק את הערעורים הפליליים שמתנהלים בבית המשפט העליון בירושלים. לרוב, מדובר בתיקים שהתחילו בבית המשפט המחוזי בסיבוב הראשון שלהם ובמסגרת הערעור הגיעו להכרעה בבית המשפט העליון בין אם מדובר בערעור על הכרעת הדין ובין אם מדובר בערעור על גזר הדין.
הגוף התובע בעבירת תקיפת שוטר
לצורך השלמת התמונה, ניתן לציין כי הפרקליטות מטפלת בתיקים של תקיפות שוטרים הואיל לאור החשש מניגוד עניינים של התביעה המשטרתית בתיקים מסוג זה. יצוין בהקשר זה כי התובעים של התביעה המשטרתית הינם עורכי דין אך במקביל גם שוטרים שעובדים ומועסקים על ידי משטרת ישראל. מנגד, עורכי הדין שעובדים כפרקליטים בפרקליטות הינם עובדים של משרד המשפטים, ולכן לכאורה הם מתייחסים לתיקים של תקיפת שוטרים באופן יותר נקי ונטול פניות בהשוואה לתובעים של התביעה המשטרתית. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על העבירה הפלילית של תקיפת שוטר.
הגוף התובע בעבירות השוחד
גוף התביעה שמטפל בעבירות השוחד הוא הפרקליטות המחוזית שבתחומה בוצעה העבירה. לשם הבהרת העניין יודגש כי תיקים שעניינם עבירות השוחד מנוהלים על תמיד על ידי הפרקליטות הפלילית ולא על ידי התביעה המשטרתית.
מטבע הדברים, זהות הגוף התובע משפיעה גם על אופן התנהלות התיק, שכן לכל גוף תביעה דרך התנהלות משלה.
עבירות נלוות לעבירת השוחד
בלא מעט תיקים פליליים עבירת השוחד איננה העבירה היחידה שמיוחסת לאיש הציבור בכתב האישום שמוגש נגדו. חשוב לציין בהקשר זה כי כתב אישום פלילי יכול לכלול יותר מעבירה פלילית אחת.
בהקשר לעבירות השוחד ראוי לציין כי ברוב המקרים, לצד עבירת השוחד, איש הציבור מבצע עבירות פליליות נוספות מתחום הצווארון הלבן. עבירות נלוות נפוצות לעבירת השוחד הן עבירות הקבלת דבר במרמה והפרת אמונים. כאמור, מדובר בעבירות נוספות מתחום הצווארון הלבן שמידה רבה משיקות ודומות במהותן לעבירת השוחד. קראו עוד בנושא עבירות צווארון לבן במאמר שכתבתי אודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה.
היסוד הנפשי של עבירת השוחד
בעבר ניתנו מספר פסקי דין שקבעו כי היסוד הנפשי של מקבל השוחד הינו כוונה מיוחדת להיטיב עם נותן השוחד. הלכה משפטית זו נהפכה לפני מספר שנים כך שהמצב המשפטי הנוכחי שונה מזה שהיה נהוג בעבר.
כיום, פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי היסוד הנפשי בעבירת לקיחת השוחד דורשת מודעות לרכיבים העובדתיים של העבירה. המשמעות היא שעובד הציבור צריך להיות מודע לעובדה שהתמורה ניתנה לו בקשר למילוי תפקידו ובגלל תפקידו. דהיינו, לצורך הרשעה בעבירת השוחד נדרש שעובד הציבור הבין שהדבר שניתן לו עבור מעשיו לא היה ניתן לו כאדם פרטי אילולא היה נושא באותו תפקיד.
הלכה למעשה המודעות הנדרשת מלוקח השוחד מתייחסת לכוונתו של נותן השוחד ולהבנתו של עובד הציבור כי נותן השוחד נתן את מה שנתן בעבור פעולה שקשורה לתפקידו הציבורי של מקבל השוחד.
מה העונש בגין קבלת שוחד?
סעיף 290 לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שיוטל על עובד ציבור שהורשע בעבירה של קבלת שוחד הינו 10 שנות מאסר. כמו כן, לבית המשפט סמכות להטיל על הנאשם קנס גבוה במיוחד בסך 1,330,000 ₪ או לחלופין סכום השווה לפי ארבעה מטובת ההנאה שהנאשם קיבל או התכוון לקבל לפי הגבוה מבין השניים.
יצוין כי העונש שקבוע לצד העבירה הינו עונש מקסימלי בלבד ואינו מחייב כי בסופו של ההליך הפלילי זהו העונש שייגזר על הנאשם. העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר גורמים שהתקיימו בעבירה הרלוונטית באותו מקרה.
כאשר מדובר בקבלת שוחד נתונים רלוונטיים לענישה יהיו תפקידו של עובד הציבור (בכיר או זוטר), סוג התמורה שניתנה לו, הערך הכספי של התמורה שניתנה לו ומהות הפעולות שעשה עבור קבלת השוחד. נתון נוסף שהינו רלוונטי בעניין עבירת השוחד הינו משך הזמן שבו בוצעו העבירות (האם מדובר בפעולה חד פעמית או התנהלות מתמשכת). מטבע הדברים, ככל שעבירות השוחד בוצעו לאורך תקופה ארוכה וממושכת יותר כך גם בית המשפט יראה בתקופה האמורה כנסיבה מחמירה לעניין עונשו של הנאשם.
לצד נתונים אלו בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם וביניהן תרומתו לציבור בטרם המעשה, מצבו הרפואי, גילו, מצבו המשפחתי, ולקיחת אחריות.
החמרה בענישה בעבירות השוחד
כפי שצוין בפתח המאמר, בשנים האחרונות מתרחשת מגמת החמרה משמעותית בענישה בגין עבירות השוחד. מגמת זו באה לידי ביטוי לאחרונה בת"פ 16512-08-17 מדינת ישראל נ' פאינה קירשנבאום שהייתה חברת כנסת וסגנית שר הפנים מטעם מפלגת ישראל ביתנו.
חברת הכנסת לשעבר הורשעה בכך שלקחה שוחד באופן שיטתי ומתוחכם, במשך שש שנים. חברת הכנסת הורשעה בכך שקיבלה שוחד משמונה גורמים שונים שאינם קשורים זה לזה. על פי פסק הדין בעניינה היא נהגה לדרוש תמורה כספית לשימושה האישי ולמקורביה מגורמים להם הקצתה כספים קואליציוניים. בפסק הדין נכתב כי בשיטה זו חברה הכנסה לשעבר נטלה מכספי הציבור כ-2,000,000 ₪.
בית המשפט גזר את עונשה של הנאשמת והטיל עליה עונש חריג וחמור במיוחד של 10 שנות מאסר וקנס בסך 900,000 ₪. במסגרת גזר הדין בית המשפט ציין וקבע כי אין אח ורע לעוצמת שחיתות הנאשמת כפי שהיא עולה מהיקף, ריבוי וחומרת מעשיה.
כפי שניתן להבין, עונש שעומד על 10 שנות מאסר לריצוי בפועל הינו עונש חמור ומרתיע במיוחד. בהקשר לעבירת השוחד מדובר בעונש חסר תקדים בהתייחס למשך המאסר.
מה העונש בגין מתן שוחד?
סעיף 291 קובע כי נותן שוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו דינו מאסר 7 שנים. כפי שניתן לראות, העונש המקסימלי שניתן להטיל על נותן השוחד הינו נמוך משמעותית מהעונש שניתן להשית על מקבלו.
דרכי מתן השוחד
סעיף 293 לחוק העונשין מפרט את דרכי מתן השוחד וזו לשונו:
" (א) (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
(2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
(3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
(4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
(5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
(6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
(7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו".
כפי שניתן לקרוא על פי החוק שוחד יכול להתבצע במגוון דרכים מגוונות ועל ידי מתן תמורות שונות כגון כסף, שווה כסף, שירות, טובת הנאה, השפעה, משוא פנים ועוד.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירה זו?
כפי שפורט במאמר זה, עבירות השוחד נחשבות לעבירות חמורות במיוחד, ובשנים האחרונות מתרחשת מגמת החמרה בענישה כך שבתי המשפט נוהגים להטיל על המורשעים בעבירות אלו עונשי מאסר חמורים וממושכים.
לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט יכול להטיל על הנאשם בעבירות אלו, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות מסוג זה.
בתיקים מסוימים, כאשר חומר הראיות מצביע על ספקות בהקשר לאשמתו של הנאשם, עורך דין פלילי מקצועי יוכל לנהל את התיק עד תומו במטרה לשכנע את בית המשפט כי יש לזכות את הנאשם מהמיוחס לו ולנקות את שמו.
במקרים אחרים, כאשר המצב הראייתי מקטין את הסיכויים שבית המשפט יזכה את הנאשם, עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה מינימלי.
גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות להוביל לסגירת התיק בהינתן קשיים ראייתיים כאלו ואחרים. לעיתים ניתן לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק כבר בהליך של שימוע מבלי להגיש כתב אישום נגד הנאשם. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות שימוע לפני כתב אישום.
מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? נחקרת בגין מתן שוחד? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
על כותב המאמר:
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים, הליכים משמעתיים ותיקי תעבורה. בין היתר המשרד מייצג נאשמים וחשודים בעבירות סמים, נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, עבירות כלכליות, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, עבירות תעבורה, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, צווי הגנה, ערעורים, ועדות שחרורים, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.
