בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הליכי משמעת של עובדי מדינה הוא נושא משפטי רחב, מורכב ומעניין שמוסדר בחוק חוק שירות המדינה (משמעת) תשל"ג – 1963. חוק זה חוקק אי שם בשנות השישים במטרה להסדיר את אופן האכיפה של כללים משמעתיים שחלים על עובדי מדינה.

כפי שניתן להבין, האכיפה המשמעתית על עובדי המדינה נועדה לשמור על שמו הטוב של השירות הציבורי, תדמיתו בעיני הציבור ורמתו המקצועית.

דיני המשמעת מגדירים את סוגי העבירות, סדרי הדין בהליכים המשמעתיים והעונשים שניתן להטיל על עובדי המדינה. חשוב לציין, שלעבירות המשמעת קיים מנעד רחב של מעשים. החל מעבירות קלות יחסית כגון אי הקפדה על נהלים ועד לעבירות חמורות כגון הטרדות מיניות ומעשים מגונים.

עורך דין אביב מזרחי מייצג נקבלים במגוון רחב של הליכים משמעתיים, לרבות הליכי משמעת של עובדי מדינה.

מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע משפטי בסיסי בנושא של הליכים משמעתיים לעובדי המדינה.

מיהו עובד מדינה?

בדומה לכל נושא משפטי אחר, בטרם נכנסים לעומקם של דברים, ראוי להבין את גבולות הגזרה המשפטיים. בהקשר למאמר הנוכחי, חשוב להבהיר כי הכללים הרלוונטיים חלים אך ורק עובדי מדינה.

ככל שמדובר בבעל תפקיד שאינו מועסק בשירות המדינה הכללים המשפטיים אינם חלים עליו ולא ניתן להעמידו לדין משמעתי.

התשובה לשאלה מיהו נחשב לעובד מדינה בהקשר להליכים משפטיים קבועה בסעיף ההגדרות של חוק שירות המדינה (משמעת).

סעיף זה קובע שעובד מדינה הינו עובד שהתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים, לרבות עובד על פי חוזה מיוחד כאמור בסעיף 40 לחוק המינויים.

באופן כללי ובלתי ממצה, ניתן לומר כי החוק המינויים קובע כי כל עובד במשרד ממשלתי (משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הפנים וכך הלאה) נחשב לעובד מדינה למעט חברים בבתי דין שרעים או נוצרים, חיילים, שוטרים, סוהרים, עובדים בשירות הצבא ועובדים שמקבלים שכר יומי בעבודה שאינה קבועה.

הלכה למעשה, למעט החריגים שפורטו לעיל, כמעט כל בעלי המשרות שניתן לחשוב עליהם באופן אינסטינקטיבי כעובדי מדינה אכן ייחשבו לכאלה לעניין הדין המשמעתי ובתי הדין המשמעתיים.

כאמור, מהחוק מוחרגים עובדים שמשרתים בגופים ממשלתיים גדולים שמחזיקים במערכות משפט משלהם כמו הצבא, המשטרה ושירות בתי הסוהר.

בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה ערכאה שיפוטית אשר מתנהלת כבית משפט לכל דבר ועניין לרבות בעניין סדרי הדין וההתנהלות הדיונית.

בכל תיק בית התיק יושב ודן במותב של שלושה שופטים שאחד מהם הוא משפטן, אחד מייצג את נציב שירות המדינה ואחד הינו נציג של אחד מארגוני העובדים של עובדי המדינה.

חשוב לציין שבכל בית דין מכהן אב בית דין שיושב כיושב ראש ההרכב בתיקים שמתנהלים בפניו. בנוסף, אב בית הדין הינו אחראי על ניהולו של בית הדין ובחירת ההרכבים שיידונו בתיקים.

נוכחות העובד בהליכים המשמעתיים

החוק קובע שבכל הליך משמעתי שמתנהל בפני בית הדין תינתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות ולחקור עדים.

כפי שיפורט בחלק הבא, בפועל עדיף לעובד להיות מיוצג על עורך דין מטעמו שיבצע את חקירות העדים, יטען את טענותיו וינהל את ההליך מול בית הדין והתביעה.

ייצוג על ידי עורך דין בבית הדין למשמעת

עובד מדינה שמתנהלת נגדו תובענה או קובלנה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.

כאמור, ברוב המקרים רצוי ומומלץ להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים המשמעתיים וזאת לאור מורכבותו של ההליך והסנקציות הקשות שיכולות להיות מוטלות על העובד במקרה שבו יימצא שעבר עבירות משמעת חמורות.

פומביות הדיון בהליכים משמעתיים

חוק שירות המדינה (משמעת) קובע כי בית הדין יידון בהליכים המשמעתיים בפומבי. יחד עם זאת, לבית הדין יש סמכות להורות מנימוקים שיירשמו על עריכת דיון או חלק ממנו בדלתיים סגורות.

סמכות זו מתקיימת במקרים שבהם לדעתו של בית הדין הדיון בדלתיים סגורות נחוץ לשם שמירה על ביטחון המדינה, על שלומו של קטין או פעולתו התקינה של שירות המדינה.

במידה ובית הדין החליט לקיים את הדיון בדלתיים סגורות הוא רשאי להתיר לאנשים מסוימים להיות נוכחים בדיון.

אזורי השיפוט של בתי הדין המשמעתיים

ההליכים המשמעתיים בעניינם של עובדי המדינה מתחלקים לשני אזורים גיאוגרפיים כך שבכל המדינה מכהנים שני בתי דין בלבד.

באזור הצפוני בית הדין למשמעת ממוקם בעיר חיפה בתחומי קריית הממשלה (סמוך מאוד לבית המשפט). בבית הדין בחיפה נדונים כל הנאשמים שמתגוררים באזור הצפון עד לנתניה (כולל) או שביצעו את העבירות באזורים אלו. קראו עוד אודות עורך דין פלילי בחיפה במאמר הבא.

בית הדין השני ממוקם בעיר ירושלים. שם נדונים כל עובדי המדינה שמתגוררים דרומית לנתניה או שהעבירות שבהן הואשמו בוצעו באזור זה.

ערעור על החלטת בית הדין המשמעתי

ניתן לערער על פסק דין של בית דין משמעתי לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד. את הערעור ניתן להגיש תוך 30 ימים לאחר נתינת פסק הדין ככל שמועד זה חלף אז פסק הדין המשמעתי הופך לחלוט והמשמעות היא שלא ניתן לערער עליו.

חשוב לציין שהזכות לערעור נתונה לכל הצדדים, כלומר גם תובע יכול לערער על החלטת בית הדין המשמעתי.

עבירות משמעת לעובדי המדינה

סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת) מגדיר את סוגי עבירות המשמעת באופן הבא:

"עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1)  עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

(2)  לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3)  התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

(4)  התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5)  השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6)  הורשע על עבירה שיש עמה קלון".

כפי שניתן לקרוא, התחולה של עבירות המשמעת לעובדי המדינה חלות בין אם העבירה בוצעה בישראל ובין אם בוצעה מחוץ לישראל.

הגדרה רחבה לעבירות המשמעת

כפי שיפורט בהמשך, רוב עבירות המשמעת מוגדרות באופן רחב שאינו ברור ומוגדר. כלומר, הן מוגדרות באמצעות מונחי סל שנתונים לפרשנות רחבה ובהתאם לעיני המתבונן.

המשמעות המשפטית היא שגבולות עבירות המשמעת אינם ברורים וקשה להגדיר היכן עובר הקו בין המותר והאסור בהקשר לעבירות המשמעתיות והתנהגותם של עובדי המדינה.

בפרקטיקה, קיימים מקרים לא מעטים בהם עובד המדינה יזומן לחקירה ויואשם בעבירה שאינה מוגדרת בחוק ובתקנות באופן ברור והעובד עצמו לא היה מודע לקיומו של האיסור.

לדעת כותב המאמר, הואיל ולעבירות המשמעתיות קיימות השלכות הרות גורל עבור העובדים, בין אם מדובר בשמם הטוב או פגיעה של ממש בפרנסתם ועתידם, המצב הנוכחי אינו מצב ראוי ובריא.

ובמילים אחרות, מוטב היה שהעבירות המשמעתיות בעניין עובדי המדינה היו מוגדרות באופן ברור כך שגבולותיהן יהיו ברורות ונהירות לכלל ציבור עובדי המדינה.

מעשה או התנהגות שפגעה במשמעת שירות המדינה

אחת מהעבירות שניתן להעמיד בגינן עובד מדינה לדין משמעתי הינה התנהגות שפגעה במשמעת בשירות המדינה.

הלכה למעשה, מדובר בסעיף סל שיכול לכלול התנהגויות רבות שאינן הולמות ולכאורה נתפסות ככאלה שפוגעות במשמעת של עובדי המדינה. עבירה זו יכולה להתגבש כאשר מדובר בהתנהגות שאינה הולמת כלפי עובד מדינה אחר, ממונה על העובד או אזרח שמקבל שירות.

אי קיום המוטל על עובד המדינה

כפי ששם העבירה מרמז, מדובר בעבירה שעניינה התרשלות במילוי תפקידו של עובד המדינה או אי קיום תפקיד שמוטל עליו על פי חוק או הוראה אחרת רלוונטית שמוטלת עליו מתוקף תפקידו. דהיינו מדובר במקרים שבהם עובד המדינה מבצע את תפקידו באופן בלתי מקצועי או כלל אינו מבצע את תפקידו.

התנהגות בלתי הולמת של עובד מדינה

מדובר בעבירה שעניינה טוהר המידות ואתיקה. המשמעות היא שעובד המדינה התנהג באופן שאינו הולם את הסטנדרטים המצופים מעובד מדינה ועל כן המעשים עלולים לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של השירות הציבורי.

למשל, כאשר עובד מדינה שמספק שירות לקהל הרחב מעליב אזרח שמגיע אליו לקבל שירות. בדומה לעבירות המשמעת האחרות, מדובר בעבירה עמומה שניסוחה מותיר מקום נרחב לפרשנות של הממונים על העובד ובית הדין שנדרש להכריע האם אותו עובד אכן התנהג באופן בלתי הולם. קראו גם אודות העבירה של העלבת עובד ציבור במאמר הבא.

קבלת מינוי לעובד מדינה באמצעים פסולים

עבירה זו מתייחסת למקרים בהם עובד המדינה קיבל את תפקידו ואת המשרה בשירות המדינה באמצעות מסירת ידיעה כוזבת, העלמת עובדה רלוונטית או שימוש באיומים, כוח או אמצעים פסולים אחרים.

בניגוד לעבירות המשמעת האחרות שרובן אינן מוגדרות באופן ברור, עבירה זו יחסית ברורה ומובנת. מקרה רלוונטי הוא כאשר עובד המדינה מתקבל למשרה לאחר שהוא מעלים במרמה מידע אודות עברו הפלילי או התעסוקתי. קראו עוד אודות מחיקת רישום פלילי במאמר הבא.

דוגמא רלוונטית נוספת מתקיימת כאשר עובד המדינה סוחט או מאיים על אדם שבכוחו לקבל אותו לעבודה. מטבע הדברים מדובר בעבירת משמעת שקרוב לוודאי תגרור אחריה גם הליכים פליליים רגילים בגין עבירת קבלת דבר במרמה או הונאה.

הרשעה בעבירה שיש עמה קלון

עבירה זו רלוונטית כאשר עובד המדינה מורשע בהליך פלילי בבית המשפט בעבירה שיש עמה קלון. חשוב לציין בהקשר זה כי העבירות שבהן הורשע עובד מדינה אינן מוגבלות לעבירות שביצע במסגרת תפקידו הציבורי.

המשמעות היא שגם אם עובד המדינה ביצע עבירה מחוץ לתפקידו הציבורי שאינה קשורה בשום אופן לעבודתו, אלא לחייו הפרטיים, בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה יכול לקבוע כי עבר עבירת משמעת ולהטיל עליו אמצעיים משמעתיים.

כך לדוגמא, כאשר עובד המדינה מורשע בעבירת תקיפה בהקשר לעבירה שביצע מול שכן או אדם אחר מחייו הפרטיים, עדיין העבירה יכולה להיתפס עבירת משמעת ככל שבית הדין המשמעתי ייקבע כי יש בעבירה זו קלון. ראו את השוני בין עבירה זו לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו .התנאי המרכזי לקיומה של עבירה זו הינו שההפרעה התבצעה בעת שהשוטר ממלא את תפקידו.

חשוב לציין כי הערכאה המשמעתית היא זו שקובעת האם יש בעבירה מסוימת שבה הורשע העובד קלון ואם לאו.  

נקיטת הליכים פליליים אינה פוטרת מנקיטת הליכים משמעתיים

חשוב להבהיר כי העובדה שהליכים פליליים ננקטו כבר נגד העובד אינה פוטרת אותו מאחריות בהליכים המשמעתיים. ההפך הוא הנכון, במידה והליך פלילי ננקט נגד העובד, התיק הפלילי יהווה תמריץ לנקיטת הליכים משמעתיים נגדו.

כאמור, אחת מעבירות המשמעת הינה שעובד המדינה הורשע בעבירה שיש עמה קלון, כך שמטבע הדברים הרשעה בעבירה פלילית תגרור אחריה גם העמדה לדין משמעתי.

אגף המשמעת של עובדי המדינה

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הוא הגוף שאמון על אכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה.

אגף המשמעת משמש כגוף שתובע ומגיש את התובענות נגד עובדי המדינה בבית הדין למשמעת, וזאת בדומה לאופן שבו הפרקליטות או התביעה המשטרתית מגישה כתבי אישום ומנהלת תיקים פליליים נגד נאשמים.

אגף חקירות המשמעת בנציבות שירות המדינה

הגוף שחוקר את עבירות המשמעת של עובדי המדינה הוא אגף חקירות המשמעת בנציבות עובדי המדינה. גוף זה עובד בשיתוף פעולה עם אגף המשמעת ומשמש כגוף שחוקר את העבירות ובמידת הצורך חוקריו מעידים בבית הדין המשמעתי או בוועדות המשמעת אודות החקירה שביצעו וממצאיה בדומה לאופן שבו חוקרי משטרה מעידים בעניינם של נאשמים ב תיקים פליליים רגילים.

תובענה נגד עובד מדינה

תובעה היא המסמך שפותח את ההליך המשמעתי נגד עובד המדינה בבית הדין למשמעת. מדובר במסמך שדומה במהותו לכתב האישום בהליך פלילי. קראו עוד אודות כתב אישום בהליך פלילי במאמר הבא .

סעיף 2 תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד-1963 מגדירות את הפרטים שהתביעה חייבת לכלול בכתב תובענה שמוגש נגד עובד המדינה.

על פי התקנות, כתב הקובלנה חייב להכיל את שם הנאשם, גילו, מענו, המשרד והיחידה בשירות המדינה שבה הוא מועסק, דרגתו ותואר משרתו.

בנוסף, כתב התובענה חייב לכלול את תיאור העובדות שמגלמות את עבירת המשמעת, הנסיבות בהן בוצעה, המקום שבו בוצעה והזמן שבו בוצעה. בנוסף, התקנות קובעות כי כתב התובענה חייב לכלול את סעיפי העבירה שבהן מואשם הנאשם וכן פירוט הנוהג התקנה או ההוראה שהנאשם מואשם שהפר. בדומה לכתב אישום, כתב התובענה חייב לכלול את שמות עדי התביעה ומקום מגוריהם.

התיישנות עבירות משמעת

עבירות משמעת שביצע עובד מדינה מתיישנות לאחר שנתיים מיום ביצוען כך שלא ניתן להעמיד בגינן לדין משמעתי.

לכלל זה קיים חריג כך שבחישוב התקופה של השנתיים לא יובא בחשבון זמן חקירת המשטרה בנוגע לאותה עבירה או ההליך הפלילי בשל אותו מעשה ביצע עובד המדינה.

כלומר, חקירת משטרה או ההליך הפלילי שקשורים לאותה עבירת משמעת "מאפסים" את תקופת ההתיישנות שמתחילה רק לאחר שהם מסתיימים.

לעניין כלל זה רואים את ההליך הפלילי נגמר כאשר הוא חלוט ולא קיימת אפשרות לערער עליו, דהיינו בחלוף 45 ימים מהכרעת הדין או גזר הדין.

ענישה בבית הדין המשמעתי לעובדי המדינה

במקרה שבו בית הדין קבע כי עובד מדינה ביצע את עבירת המשמעת המיוחסת לו בכתב התובענה הוא רשאי להטיל עליו התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה או הקפאתה לתקופה שבית הדין ייקבע.

כפי שניתן להבין, התראה, נזיפה ונזיפה חמורה הן סנקציות שהמשמעות שלהן היא בעיקר סמלית. להבדיל, הורדה בדרגה או הקפאתה היא סנקציה שיש לה גם משמעות כלכלית הואיל והיא עלולה להשפיע על משכורתו של עובד המדינה ולפגוע בפרנסתו.

בנוסף, בית הדין רשאי להחליט על הפקעת משכורתו של עובד המדינה בסכום שייקבע, אולם החוק קובע כי סכום זה לא יכול לעלות על שישית משכרו של העובד.

חשוב לציין כי החוק קובע שסנקציית הפקעת המשכורת מוגבלת לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים. כלומר, פרק הזמן המקסימלי שבית הדין רשאי להחליט כי חלק משכרו של העובד לא יעלה על חצי שנה.

העברה מתפקיד של עובד מדינה

כחלק מהסנקציות שבית הדין המשמעתי רשאי להטיל על עובד מדינה הוא יכול להחליט על העברתו מתפקידו כך שמעתה והלאה יעבור למשרד ממשלתי אחר ולמשרה אחרת.

חשוב לציין שבית הדין רשאי לקבוע כי עובד המדינה יועבר לתפקיד אחר באותו המשרד לתקופה שייקבע ובהתאם לתנאים שייקבע.

מטבע הדברים, מדובר בסנקציה לא פשוטה כאשר עסקינן בעובדי מדינה ותיקים שמועסקים באותו משרד במשך שנים ארוכות. במסגרת זו בית הדין רשאי לפסול את העובד מלכהן בתפקידים מסוימים במשרה אליה הועבר לתקופה שייקבע במסגרת החלטתו.

פיטורים של  עובד מדינה

בית הדין המשמעתי רשאי להחליט על פיטוריו של עובד המדינה אשר נקבע לגביו כי עבר עבירת משמעת.

מעניין לציין בהקשר זה כי במסגרת סמכותו בית הדין המשמעתי גם רשאי להחליט כי לפיטורים ילוו פיצויי פיטורין או לחלופין ישולמו רק חלק מהפיצויים המגיעים לעובד.

יתרה מכך, בית הדין המשמעתי לעובדי המדינה רשאי להחליט כי עובד המדינה יפוטר ללא שישולמו לו פיצויי פיטורין בכלל.

כפי שניתן להבין מדובר בסנקציות קשות ודרקוניות שבית הדין המשמעתי רשאי להטיל על עובדים שהוא קבע לגביהם כי ביצעו עבירות משמעת.

פסילת עובד מדינה מלכהן בשירות המדינה

אחת מהסנקציות הקשות שבית הדין רשאי להטיל על עובד שביצע עבירת משמעת היא פסילה מלכהן כעובד מדינה בעתיד. בית הדין רשאי להחליט על פסילתו של העובד מלעבוד כעובד מדינה בין אם פוטר ובין אם פרש מתפקידו.

הסמכות האמורה לפסול עובד מלעבוד במגזר הציבורי יכולה להיות מופעלת לגבי תקופה שתחומה בזמן או לחלופין כך שהפסילה תחול לצמיתות. במקרה של פסילה לצמיתות המשמעות המשפטית הינה שאותו עובד לא יוכל לעבוד בשירות המדינה עד סוף חייו.

ועדות משמעת של עובדי מדינה

ועדות משמעת הן גוף שתפקידו משמעתי נוסף שתפקידו לשפוט את עובדי המדינה אולם הועדות מחזיקות בסמכויות מצומצמות יחסית לבית הדין המשמעתי. ועדות המשמעת רשאיות לשפוט עובדי מדינה לגבי עבירות שפוגעות במשמעת שירות המדינה או עבירות שעניינן אי קיום המוטל על עובד המדינה על פי דין, חוק, נוהל או תקנה.

מדובר בסל מצומצם של עבירות שיכולות להישמע בפני ועדות המשמעת. כך לדוגמא, ועדות המשמעת אינן יכולות בעבירה שעניינה הרשעה בעבירה שיש עמה קלון הואיל ועבירה זו נמצאת בסמכותו של בית הדין המשמעתי.

ענישה בועדות המשמעת של עובדי המדינה

הסנקציות שועדות המשמעת רשאיות להטיל על עובד מדינה שנקבע לגביו שביצע עבירת משמעת דומה לסנקציות שבית הדין המשמעתי רשאי להטיל אולם מדובר בסנקציות פחותות בחומרתן.

כך לדוגמא ועדות המשמעת רשאיות להטיל על עובד המדינה, התראה ונזיפה אולם הן לא רשאיות להטיל על העובד נזיפה חמורה. בנוסף, הועדה רשאית להטיל על העובד הפקעת חלק משכרו אולם חלק זה לא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית ולתקופה שלא תעלה על ששה חודשים.

כאמור, בית הדין המשמעתי רשאי להחליט על הפקעת חלק ממשכורתו החודשית של העובד עד לשישית משכרו. 

בנוסף, ועדת המשמעת רשאי להחליט על העברתו של העובד למשרה אחרת או תפקיד אחר במסגרת אותו משרד בהגבלת זמן או ללא הגבלת זמן.

כמו כן, ועדת המשמעת רשאית להחליט על הורדה בדרגת העובד או הקפאת הדרגת לתקופה שתקבע במידה ותקופה זו לא תעלה על שנה אחת. חשוב לציין כי סדרי הדין בועדות המשמעת דומים במהותם לסדרי הדין שנהוגים בבית הדין המשמעתי.

ערעור על החלטה של ועדת משמעת

עובד שרואה את עצמו נפגע מאמצעי משמעת שהוטל עליו על ידי ועדת המשמעת, למעט התראה, רשאי לערער בפני בית הדין המשמעתי על חיובו בדין או על חומרת אמצעי המשמעת. הערעור על ועדת המשמעת יכול להיות מוגש בטווח של 30 ימים מהיום שבו קיבל את החלטת הועדה.

עבירות משמעת לפי תקנון שירות המדינה (תקשי"ר)

תקשי"ר הוא תקנון שירות המדינה שמותקן על ידי נציב שירות המדינה. מדובר בקובץ עב כרס שמונה אלפי עמודים. במסגרת התקשי"ר מפורטות זכויותיהם וחובותיהם של עובדים המועסקים בשירות המדינה.

כמו כן, התקשי"ר מפרט הוראות וכללים שחלים על עובדי המדינה בנוגע להתנהלות היום יומית במסגרת העבודה. חשוב לציין שהפרת הכללים האמורים נחשבת להפרת משמעת שעלולה להוביל לנקיטת הליכים משמעתיים נגד עובד המדינה.

הוראות משמעת בתקשי"ר

להלן יובאו חלק קטן מההוראות המשמעת שקבועות בתקשי"ר:

1. עובד חייב להקפיד על שמירת השקט, הסדר והניקיון במקום עבודתו. בנוסף, העובד מחויב להימנע מכל הפרעה בעבודה ומהתעסקות בעניינים שאינם קשורים בביצוע תפקידו.
2. התנהגותו והופעתו של העובד צריכה להיות הולמת את תפקידו ומעמדו. חשוב לציין שעל פי התקשי"ר הוראה זו חלה גם בזמן העבודה וגם בזמן שהעובד אינו נמצא בעבודה.
3. עובד חייב לשמור על דיוק בהגעה לעבודה ונאסר עליו לעזוב את מקום העבודה לפני השעה שנקבעה לסיום העבודה, אלא אם כן קיבל את רשות הממונה עליו לעשות כן.
4. עובד חייב לנהוג בנימוס כלפי חבריו לעבודה, העובדים הכפופים לו והממונים עליו.
5. פגישות בענייני עבודה יתקיימו במשרד או במקום העבודה בין אם הפגישה מתקיימת עם קהל או עם עובדים אחרים.
6. עובד המקבל מדים ישתמש רק לצורכי העבודה שלשם ביצועה ניתנו לו המדים.
7. לעובד מדינה אסור לעסוק בשעות העבודה בפעילות מטעם מפלגה או למען מפלגה כגון שכנוע אדם להצטרף כחבר למפלגה או הזמנות לפעילות מפלגתית.
8. עובד מדינה לא יעסוק בפעילות מפלגתית במקום העבודה גם לאחר שעות העבודה.
9. עובד מדינה אינו רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו, אלא אם כן קיבל היתר לכך.
10. עובד מדינה לא ימסור ללא סמכות ידיעה שהגיע אליו מתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.
11. לעובד ציבור אסור לקבל מתנה, לא מעובד אחר ולא מכל אדם מקרב הציבור, אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי"ר.

חשוב לציין שהתקשי"ר קובע שנוהל זה בעניין איסור קבלת מתנות אינו חל על קבלת מתנות אישיות מחברים לעבודה, מוועד העובדים או מתנות שניתנות ללא קשר לתפקידו הציבורי של העובד.

1. לעובד מדינה אסור להתרים או לאסוף כסף אלא לטובת אוצר המדינה במסגרת תפקידו.

כפי שניתן להבין התקשי"ר קובע רשימה ארוכה של כללים והוראות שהפרתן עלולה להיחשב כעבירה משמעתית שתגרור אחריה אמצעים משמעתיים.

הרשימה שהובאה לעיל אינה רשימה ממצה והיא כוללת רק חלק קטן מהכללים שחלים על עובדי המדינה במסגרת התקשי"ר.

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין בתיק פלילי בהליכי משמעת?

במסגרת הליכים משמעתיים קיימת חשיבות עליונה לייצוג מיטבי על ידי עורך דין שבקיא בהליכים אלו.

עורך דין פלילי מחזיק ביתרונות ניכרים בהליכים המשמעתיים הואיל והליכים אלו דומים במהותם ובסדרי הדין שלהם להליכים הפליליים שמתקיימים בערכאות הפליליות הרגילות.

החשיבות בייצוג איכותי חשיבות זו ניכרת גם כאשר מדובר בתיקים משמעתיים שמתנהלים בועדות המשמעות וקל וחומר בתיקים החמורים שיותר שמתנהלים בבית הדין המשמעתי לעובדי המדינה.  

כפי שהוסבר, החשיבות בייצוג מקצועי הינה מהותית בין היתר לאור הסנקציות שניתן להטיל על העובד במסגרת ההליך המשמעתי בין אם מדובר בהתראה, נזיפה, העברה מתפקיד, פיטורין או חלילה פסילה מלכהן כעובד מדינה לצמיתות.

מעבר להשלכות המיידיות על העובד, הרשעה בדין משמעתי גוררת עמה גם פגיעה משמעותית בשמו הטוב של העובד שרצוי להימנע ממנה.

עורך דין פלילי שבקיא בהליכים המשמעתיים יוכל לפעול לטובת הלקוח שמיוצג על ידו כך שההליכים נגדו יסתיימו בתוצאה טובה עבורו כך שהוא יסיים את ההליך בסנקציות קלות ויוכל להמשיך בעבודתו ללא הורדה בדרגה, פיטורין מבלי שיעבירו אותו מתפקידו.

 בהליכים מסוימים, כאשר המצב הראייתי מאפשר זאת עורך דינו של העובד ינהל את ההליך במטרה לזכות את העובד מהאשמות המיוחסות לו כך שהוא יסיים את ההליך ששמו נקי לחלוטין ומבלי שסנקציות יוטלו עליו.

מחפש עורך דין להליך משמעתי ? מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה- מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

על כותב המאמר:

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בהליכים משמעתיים, בעבירות סמים, נהיגה תחת השפעת סמים, עבירות נשק, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, עבירות תעבורה, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, צווי הגנה, ערעורים, ועדות שחרורים, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.