תקיפת שוטר – הפרעה לשוטר במילוי תפקיד

במאמר שכתבתי בנושא עבירת ההפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו עמדתי על אותן היתקלויות אקראיות בין שוטרים לאזרחים שלעיתים מסתיימות בעימותים אלימים שנושאים עמם תוצאות קשות לאזרחים שמעורבים בהם. (לקריאה נוספת על עבירת ההפרעה לשוטר- לחצו על הלינק הבא ).

כפי שיפורט להלן, עבירת תקיפת השוטר מהווה עבירה נוספת באותה קבוצות עבירות, אך היא נבדלת מההפרעה לשוטר במאפייניה, בעונשי המאסר המקסימליים שקבועים לצדה ובחומרתה.

תקיפת שוטר ההגדרה בחוק העונשין

עבירת תקיפת שוטר מוגדרת באופן הבא בסעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977:

"התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים".

איזה מעשים נחשבים לתקיפה?

סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר את המונח "תקיפה" באמצעות שורה של מעשים שייחשבו למעשי תקיפה בכל עבירות התקיפה למיניהן, וביניהן גם עבירת תקיפה השוטר. החוק מגדיר תקיפה באופן הבא:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

משמעות סעיף זה לענייננו היא כל אחד מהמעשים שמפורטים למעלה ייחשב לתקיפה.

במידה ואחד מאותם מעשים בוצע כלפיי שוטר הוא עלול להיחשב לתקיפת שוטר, זאת למעט מספר סייגים שיפורטו בהמשך. חשוב להבין כי כל הפעלת כוח על גופו של אדם אחר ללא הסכמתו עלולה להיחשב כתקיפה ובעניין זה אין משמעות לדרך הספציפית שבה הופעל הכוח.

מתי מדובר בתקיפה רגילה ומתי בתקיפה שוטר?

בדומה לעבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו גם בעבירת תקיפת שוטר נדרש כי התקיפה קשורה למילוי תפקידו של השוטר. כלומר, במידה ומדובר בתקיפה שקשורה לחייו הפרטיים של השוטר ולא לתפקידו הציבורי, אין מדובר בתקיפת שוטר ועבירה זו איננה מתאימה לסיטואציה מסוג זה.

יצוין כי במקרים בהם שוטר מותקף במסגרת חייו הפרטיים עדיין מדובר בעבירה פלילית ברת ענישה אך זו תיחשב לתקיפה רגילה שלצדה ענישה שונה ומקלה יותר. העבירה הספציפית של תקיפת השוטר נחשבת לחמורה יותר ונועדה להגן על שוטרים במסגרת תפקידם הציבורי. נוכח החומרה היתרה שבעבירה זו ראוי כי ייעשה בה שימוש רק במקרים שבאמת קשורים לנושא זה.

מעניין לציין כי החוק קובע באופן מפורש כי גם תקיפת אדם שעוזר לשוטר בעת שהשוטר ממלא את תפקידו תהווה תקיפה שעונשה זהה לתקיפת השוטר בעצמו. דהיינו, החוק קבע מצב נוסף שייכנס בגדרי העבירה וזאת על אף שהשוטר עצמו כלל לא הותקף באותה סיטואציה.

סעיף זה מהווה ביטוי נוסף לחשיבות הרבה שבה המחוקק ראה את הצורך להגן על עבודת המשטרה ושוטריה מתוקף תפקידם הציבורי כאוכפי הסדר והחוק ואף על אזרחים שמסייעים להם לבצע את תפקידם.

מה העונש בגין תקיפת שוטר?

העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירת תקיפת השוטר הינו 3 שנות מאסר. כפי שהקפדתי לציין במאמרים שכתבתי בנוגע לעבירות פליליות אחרות, מדובר בעונש מקסימלי בלבד שאינו מחייב את בית המשפט בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם הספציפי שעומד לפניו.

בדרך כלל, כאשר מדובר בעבירה יחידה וראשונה שביצע הנאשם, בית המשפט יימנע מלהטיל עליו את העונש המקסימלי שקבוע בחוק והדברים נכונים לרוב סוגי העבירות.

העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים למקרה הנדון. בין היתר יילקחו בחשבון חומרת התקיפה והתקיימותן או העדרן של עבירות נלוות נוספות שבוצעו על ידי הנאשם באותו מקרה. כמו כן בגזירת עונשו של הנאשם בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות לרבות עברו הפלילי, גילו וסיכויו להשתקם.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

סעיף 274 לחוק העונשין קובע מספר מצבים של תקיפת שוטר שנחשבים לחמורים ומוגדרים כ-"תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות":

"התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים".

כפי שניתן לקרוא מלשון החוק, בדומה לעבירת הבסיס, גם תקיפת השוטר בנסיבות מחמירות מחויבת להיות קשורה לתפקידו של השוטר אחרת לא תיחשב לתקיפת שוטר.

החלופה הראשונה של סעיף זה מתייחסת למצב שבו התוקף התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו, למנוע ממנו או להפריע לו למלא אותו. אכן ההבדל בין "קשור" למילוי תפקידו לבין "התכוון" להכשילו במילוי תפקידו הינו דק ועלול להיות מבלבל. בפשטות ניתן לומר כי העבירה הבסיסית של תקיפת שוטר מתייחסת לתקיפה שמטרתה לא הייתה להפריע לשוטר מלבצע את תפקידו בעוד התקיפה בנסיבות מחמירות נועדה לצורך ספציפי זה. לדוגמא, כאשר אדם תוקף שוטר על מנת למנוע ממנו לאסוף ראיות (מכשיל אותו בתפקידו) התביעה עלולה לראות בכך תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ולהגיש כתב אישום בגין עבירה זו.

החלופה השנייה של תקיפת השוטר בנסיבות מחמירות מתייחסת לתקיפה באמצעות נשק חם או קר והחלופה השלישית מתייחסת לתקיפת השוטר על ידי יותר משני אנשים.

חשוב לציין כי תקיפת השוטר בנסיבות מחמירות נחשבת לחמורה יותר מתקיפת שוטר רגילה ועל כן העונש המקסימלי הקבוע לצדה הוא גבוה יותר ועומד על 5 שנות מאסר. כזכור, העונש הקבוע לצד העבירה הבסיסית והרגילה של תקיפת שוטר הינו 3 שנות מאסר.

ייחודן של עבירות נגד שוטרים

ראוי להבין כי עבירות נגד שוטרים נבדלות מעבירות אחרות ביחסן המחמיר יחסית של הרשויות כלפי המבצעים אותן, בין אם מדובר במוסדות התביעה ובין אם מדובר בבתי המשפט עצמם. היחס המחמיר והיחסית מיוחד שניתן בעבירות אלו נובע מהחשיבות הגבוהה שהמדינה מעניקה להגנה על השוטרים כמייצגים את מערכת אכיפת החוק.

על פי תפיסה זו, ענישה מחמירה בעבירות אלו מעבירה מסר מרתיע לציבור ובכך מסייעת להפחתת המקרים ותורמת לחיזוק סמכותם ותדמיתם של השוטרים בעיני הציבור.

ראו בעניין זה את הדברים שנכתבו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ערעור פלילי 5214/13 מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 30.12.2013):

 "אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. "מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות". אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל (8.3.1988)). מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); עניין מוסא, שם)".

כפי שניתן להבין מהרטוריקה המחמירה של בית המשפט העליון מדובר בעבירות שנוגעות לבטן הרכה של תדמית מערכת אכיפת החוק, ועל כן בתי המשפט אינם מקלים ראש בבואם לגזור עונשים בגין אותן עבירות.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירה של תקיפת שוטר?

כפי שצוין לעיל, בתי המשפט ויחידות התביעה נוהגות ביד קשה כלפי נאשמים שמואשמים בעבירות נגד שוטרים. בדומה לעבירות פליליות אחרות, גם בעבירת תקיפת שוטר קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי.

בלא מעט מקרים עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי לא יוטל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל. גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום.

מחפש עורך דין פלילי בחיפה ? זומנת לחקירה בגין תקיפת שוטר? הוגש נגדך כתב אישום בגין תקיפת שוטר? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.