קבלת דבר במרמה היא תופעה שכיחה בימינו. זה יכול להיות מכל אחד – חברים, משפחה או שותפים עסקיים. ישנן דרכים רבות ושונות שבהן תוכל לקבל משהו במרמה כגון באמצעות הונאות דוא"ל או על ידי רכישת משהו באינטרנט שמתגלה כמזויף.
עבירות מרמה או "עבירות העוקץ" כפי שהן ידועות בקרב הציבור הרחב, הפכו לנפוצות למדי בשנים האחרונות ולמעין מכת מדינה. סיפורי הקורבנות מככבים מעת לעת בתכניות טלוויזיה ובערוצי החדשות. גם מבצעי מקבלים סיקור תקשורתי רחב וזוכים להתעניינות ציבורית רחבה.
מהפן המשפטי חשוב להבהיר כי חוק העונשין הישראלי מגדיר מספר עבירות מרמה שונות שנבדלות במאפייניהן, חומרתן והעונש המקסימאלי שקבוע לצידן בחוק. משרדנו מייצג חשודים ונאשמים שיוחסו להן עבירות מרמה ולצד זאת גם נפגעי עבירה שנפלו קורבן לעבירות מסוג זה. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות ייצוג נפגעי עבירה.
מאמר זה נכתב על מנת לספק מעט מידע בסיסי בהקשר לעבירות קבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לרבות העונשים שמוטלים בגין עבירות אלו.
קבלת דבר במרמה
סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מגדיר את עבירת הקבלת דבר במרמה באופן הבא:
המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".
מהו הדבר שנלקח במרמה?
סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר "דבר" באופן הבא:
"דבר" – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה".
כפי שניתן לראות החוק קובע כי המונח "דבר" אליו מתייחסת העבירה הינו רחב במיוחד ולמעשה יכול להיות כל חפץ או זכות שניתן לחשוב עליהם. החוק קובע כי ניתן לקבל במרמה מקרקעין, מיטלטלין (חפץ שאינו מקרקעין), זכות ואפילו טובות הנאה.
טובת הנאה גופנית כדבר שנלקח במרמה
בתי המשפט קבעו כי "הדבר" אינו חייב להיות בעל מאפיינים כלכליים או חומריים מוחשיים. כך לדוגמא אפילו קבלת טובת הנאה גופנית יכולה להיתפס בנסיבות מסוימות כדבר שהתקבל במרמה ומקיים את יסודות העבירה.
חשוב לציין שכתב אישום שמוגש נגד נאשם יכול לכלול מספר עבירות שמוגדרות בסעיפי עבירות שונים במסגרת חוק העונשין. כך לדוגמא, כתב האישום יכול לכלול עבירה של קבלת דבר במרמה וכן עבירת מין מסוג אינוס (ככל שבמרמה היה מרכיב מיני). קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות עבירת האונס.
מרמה תוך התחזות לאחר
פסק דין מעניין (וישן) שעסק בסוגיה בעבירת המרמה תוך התחזות לאחר הינו ע"פ 499/72 אל שעבי נ' מדינת ישראל, פ"ד כז(1) 601, (1973). באותו עניין הנאשם היה דרוזי תושב שפרעם, נשוי ואב לשני ילדים. הוא הכיר בחורה יהודייה בת 16 והתחזה בפניה שהוא יהודי על מנת לנהל עמה מערכת יחסים רומנטית. הנאשם התחזה גם בפני משפחתה של הנערה והציג את עצמו כבחור יהודי בשם אבי מזרחי עולה חדש מעיראק.
הנאשם הבטיח לנערה כי יינשא לה ועל בסיס הבטחה זו היא קיימה עמו יחסי אישות והרתה לו. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין קבלת דבר מרמה והתחזות. בבית המשפט המחוזי הנאשם טען כי עבירת המרמה הינה עבירת רכוש שאינה חלה על בתחום המוסר וקיום יחסי מין. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של הנאשם, הרשיע אותו בקבלת דבר במרמה והטיל עליו שלוש שנות מאסר.
הנאשם חזר על טענותיו במסגרת ערעור שהגיש לבית המשפט העליון. בסופו של דבר ערעורו של הנאשם נדחה על ידי בהקשר לכל חלקיו ועונשו הותר על כנו.
ראו את הדברים שבית המשפט העליון כתב בהקשר לטובת ההנאה הגופנית:
"לדעתנו, אין מקום לשום ספק כי הבאת אשה להתמסרות, והסיפוק המיני והנפשי שהאיש שואב ממנה, הם בגדר קבלת "טובת הנאה" במובן החוק. המילה "טובה" מבוארת במילון בן יהודה כ"מה שטוב לאדם", והמילה "הנאה" מבוארת כ"מה שגורם לאדם שיהנה, שיהיה לו נחת רוח, עונג". מיזוג שתי המשמעויות במילה אחת של "טובת-הנאה", פירושו גרימת תענוג כמעשה טובה, מעין גמילת חסד. או שוב כביאורו של בן-יהודה: "הכרת טובה בעד ההנאה שעשה". זוהי מילה בעלת משמעות רחבה ביותר, והיא כוללת כל דבר הגורם הנאה לאדם או נותן לו סיפוק גופני או נפשי".
קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירת ההתחזות.
מרמה כשלילת רצון חופשי
בית המשפט העליון קבע כי לצורך התגבשות העבירה אין צורך שהמרומה יחוש הפסד או נזק כתוצאה מקבלת ה-"דבר", אלא שייתכן שהפגיעה בו תסתכם בשלילת חופש הרצון, חופש הבחירה ושיקול דעתו על ידי המרמה. כלומר, לעיתים עבירת המרמה מתגבשת גם כאשר קורבן העבירה (המרומה) לא הפסיד דבר ולא הרגיש שהפסיד דבר.
מהי מרמה?
סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר את המונח מרמה באופן הבא:
"מרמה" – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל".
כפי שניתן לקרוא בלשון החוק, עבירת המרמה מבוססת על הצגת טענה שקרית כלשהי שיכולה להתבטא בכל צורה שהיא בין אם בעל פה, בכתב או בהתנהגות.
יש לציין כי על מנת שבית המשפט ירשיע את הנאשם התביעה נדרשת להוכיח כי מבצע המרמה ידע כי טענתו איננה נכונה או שקרית והמרמה בוצעה ביודעין.
ראוי להוסיף כי בתי המשפט קבעו כי מרמה יכולה להתבטא גם בהעלמה של עובדה ולאו דווקא בהעלאת טענה פוזיטיבית. כלומר, עבירת הקבלת דבר במרמה מתגבשת גם כאשר קורבן העבירה טועה לגבי נסיבה מסוימת ומבצע המרמה נמנע באופן מכוון מלתקן אותו.
קשר סיבתי בין המרמה לבין הקבלה
קבלת דבר במרמה הינה עבירה תוצאתית כך שנדרש שיתקבל "דבר" על מנת שביצוע יושלם. כלומר, על מנת שתתגבש העבירה נדרש כי עושה המעשה הציג מרמה וכתוצאה מכך יתקבל דבר כלשהו במרמה. כאמור, התמורה שמתקבלת באמצעות המרמה יכולה להיות כמעט כל דבר שניתן לחשוב עליו החל מכסף, שווה כסף וטובות הנאה.
יחד עם זאת ראוי לציין כי בעבירת קבלת דבר במרמה חייב להתקיים קשר סיבתי בין המרמה לבין התמורה שהתקבלה כתוצאה מביצוע העבירה. המשמעות המשפטית היא שלצורך ההרשעה בית המשפט צריך להתרשם כי אלמלא הייתה מתבצעת המרמה הדבר לא היה מתקבל. מטבע הדברים, נוכח הכלל המשפטי האמור, קבלת הדבר הוא תנאי הכרחי לצורך התגבשות העבירה ובלעדיה העבירה אינה מתקיימת.
ניסיון לקבלת דבר במרמה
חשוב לציין שהדברים שנכתבו בחלק הקודם לגבי התמורה חלים אך ורק לעניין העבירה המושלמת של קבלת דבר במרמה. כלומר, רק לגבי מקרים שבהם המרמה אכן הצליחה. אולם, גם במקרים שבהם המרמה ניסה לקבל דבר במרמה, אך מזימתו נכשלה מסיבה כזו או אחרת, התביעה עלולה להגיש נגדו כתב אישום בגין ניסיון לקבלת דבר במרמה.
מה העונש על ניסיון לקבלת דבר במרמה
על פי סעיף 34ד לחוק העונשין העונש בגין ניסיון לביצוע עבירה ובין העבירה המושלמת (כלומר עבירה שבוצעה בהצלחה) הינם זהים. כלומר, על פי החוק היבש אדם שניסה לבצע עבירה של קבלת דבר במרמה צפוי לאותו העונש שיוטל על אדם שביצע את העבירה בהצלחה. ודוק, הדבר נכון לגבי רוב העבירות הפליליות ולא רק לגבי עבירות המרמה.
ברם, יש לסייג את הקבוע בחוק ולציין שהכלל שקבוע בחוק לא מופעל כנוסחה מדויקת. דהיינו, ברוב המקרים העונש בין אדם שהצליח לבצע את העבירה לבין אדם שניסה לבצע את העבירה (ולא הצליח) לא יהיו זהים.
הסיבה לכך נעוצה בין היתר בהוראותיו של תיקון 113 לחוק העונשין שהסדיר את שיקולי הענישה בהליכים הפליליים. בין היתר, סעיפי החוק שתוקנו בתיקון 113 קובעים כי במסגרת קביעת עונשו של הנאשם יינתן משקל משמעותי לנזק שנגרם מביצוע העבירה.
מטבע הדברים, בתיקים שעניינם ניסיון בלבד, אין נפגע עבירה ולא נגרם כל נזק מביצוע העבירה. ברוב המקרים, העדר נפגע עבירה והעדר נזקים יישקלו על ידי בית המשפט כנסיבה מקלה לעניין עונשו של הנאשם.
מנגד, כאשר מדובר בעבירה שהצליחה וגרמה לנזקים ונפגעים אזי שהדבר ייתפס על ידי בית המשפט כנסיבה מחמירה שמצדיקה להחמיר עם הנאשם. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על ענישה בהליכים פליליים.
מה העונש על קבלת דבר במרמה?
כפי שפורט למעלה העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירת קבלת דבר במרמה הינו 3 שנות מאסר. בדומה לעבירות פליליות אחרות מדובר בעונש מקסימלי שאינו מחייב את בית המשפט להטיל אותו על הנאשם בכל מקרה ומקרה.
בהקשר לעבירות המרמה, העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי בנסיבותיו הפרטניות של המקרה ובכלל זה יילקחו בחשבון מהות הדבר שהתקבל במרמה, ערכו, מספר מעשי המרמה והנזק שאותם מעשים גרמו לקורבן העבירה.
לצד הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בית המשפט יתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם בבואו לגזור את עונשו. אותן נסיבות כוללות את הרשעותיו הקודמות או העדרן, פיצוי שניתן לנפגע העבירה והשבת המצב לקדמותו, ניסיונותיו של הנאשם להשתקם, מצבו משפחתי, גילו ובריאותו.
השבת המצב לקדמותו בעבירות מרמה
המונח המשפטי של "השבת המצב לקדמותו" מתייחס לפיצוי למתלונן ולהחזרתו לאותו מצב שבו היה בטרם רומה על ידי מבצע העבירה. פיצוי מסוג זה יכול להתקיים כאשר מבצע המרמה נאות להחזיר ומחזיר בפועל את הכספים שנטל מקורבן העבירה.
חשוב להבהיר בהקשר זה כי לא מעט עברייני מרמה הינם עבריינים רצידיוויסטים. כלומר, אנשים שנוהגים לבצע את אותן עבירות באופן קבוע ולעיתים מיד לאחר שסיימו לרצות את עונשם בגין העבירה הקודמת.
יתרה מכך, חלק ניכר מעברייני המרמה הינם אנשים שמצבם הכלכלי אינו מזהיר וזאת בלשון המעטה. לעיתים נוכח מצבם הכלכלי הם החלו לבצע את העבירות ונוכח המצב האמור אין באפשרותם לפצות את נפגעי העבירה.
קבלת דבר בנסיבות מחמירות
סעיף 415 לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות הינו 5 שנות מאסר. כזכור, העונש הקבוע לצד העבירה הבסיסית והרגילה קבלת דבר במרמה הינו 3 שנות מאסר.
החוק אינו מפרט מהן נסיבות מחמירות בעניין סעיף זה, אולם חומרת המעשה תסווג בהתאם להיקף המרמה, קיומן של עבירות נלוות או העדרן, תפקידו של מבצע המרמה (אם הוא בעל תפקיד שאפשר לו לבצע את המרמה), התחכום שנלווה לביצוע המרמה והנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה.
חשוב להבהיר שאין מדובר ברשימה סגורה של קריטריונים, וקיימים מדדים נוספים שביכולתם לסווג בין עבירת המרמה הרגילה לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
מעצר בעבירות קבלת דבר במרמה
ראשית, בסוגיית המעצר יש להבחין בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים. מדובר בשני הליכים שונים שמתנהלים בשלבים שונים של ההליך הפלילי. הליך מעצר הימים מתנהל בטרם הגשת כתב האישום ועיקר תכליתו לאפשר למשטרה לבצע את פעולות החקירה מבלי שהחשוד בעבירה יוכל לשבש את החקירה המשטרתית.
מעצר ימים בעבירות מרמה
כאמור, עילת המעצר המרכזית בהליך מעצר הימים הינה ביצוע פעולות חקירה כאשר החשוד נמצא במעצר מפאת החשש שיערים קשיים על ביצוע החקירה ואיסוף הראיות. החשש משיבוש החקירה נוגע ליכולתו של החשוד להשפיע עליה באופן שיקשה על המדינה להגיש את כתב האישום בין אם בדרך של העלמת ראיות או השפעה פסולה על עדים. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות חקירת משטרה.
בעבירות שעניינן קבלת דבר במרמה אכן יש דברים בגו לעניין יכולת השיבוש של הנאשמים. מדובר בעבירות כלכליות שעיקר הראיות בעניינן מרוכזות בראיות פיזיות כגון מסמכים והתכתבויות שקל להעלימם. זאת ועוד, לרוב עברייני המרמה הינם עבריינים מתוחכמים ומנוסים שיודעים לטשטש את עקבותיהם בצורה לא רעה. על כן, ככל שמדובר בשלב מעצר הימים בתי המשפט נוהגים לשקול בכובד ראש את בקשות המשטרה להארכת מעצרם של החשודים.
מעצר עד תום ההליכים בעבירות מרמה
לעומת מעצר הימים, הליך מעצר עד תום ההליכים הוא הליך שמתנהל לאחר שהתביעה הגישה את כתב האישום נגד הנאשם וכעת היא מבקשת מבית המשפט להשאירו במעצר עד תום ההליכים מפאת המסוכנות שנשקפת ממנו.
כפי שציינתי במאמרים אחרים להישארותו של הנאשם במעצר עד לתום ההליכים קיימות השלכות נוספות שחורגות מאי הנוחות שכרוכה במעצר עצמו. בין היתר, העובדה שהנאשם עצור עד תום ההליכים מערימה קשיים על העורך הדין שמייצג את הנאשם לנהל את הגנתו המשפטית על הצד הטוב ביותר. קראו עוד על ההשלכות שנלוות למעצר עד תום ההליכים במאמר שכתבתי בנושא שחרור ממעצר בעבירות סמים.
עילות מעצר בעבירות מרמה
נושא המעצר עד תום ההליכים הוא נושא מורכב וסבוך. באופן כללי ובלתי ממצה ניתן לציין כי עבירות מסוימות נחשבות לעבירות שמצדיקות מעצר עד תום ההליכים הואיל והחוק נוקב בהן במפורש ככאלו.
ולעומתן, ביצוע עבירות אחרות שחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) אינו נוקב בהן במפורש אינן מצדיקות מעצר עד תום ההליכים במקרים הרגילים. כך לדוגמא, עבירות שהחוק מציין באופן ברור כי מצדיקות מעצר עד תום ההליכים הן עבירות סמים, עבירות אלימות במשפחה, עבירות אלימות חמורות, עבירות שנעשו באלימות אכזרית ועבירות שנעשה בהן שימוש בנשק קר או חם כגון סכין, אקדח או רובה. קראו עוד עבירת החזקת סכין שלא כדין במאמר אחר שכתבתי.
להבדיל מעבירות אלו, עבירות המרמה נחשבות לעבירות רכוש שבמקרים הרגילים אינם מצדיקים מעצר עד תום ההליכים. ברם, כאשר מדובר בעבירות מרמה בהיקף גדול וחריג קיימת אפשרות שבית המשפט יראה בנאשם כאדם שנשקפת ממנו מסוכנות ויורה על מעצרו עד תום ההליכים.
בדומה לכל הכרעה משפטית אחרת, מעצר עד תום ההליכים בעבירות של קבלת דבר במרמה תלויה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה הנדון ובנסיבותיו האישיות של מבצע העבירה.
חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי בעבירות מרמה
עבירות המרמה הן עבירות חמורות ומורכבות שלהרשעה בהן עלולה להיות השלכות הרות גורל עבור הנאשם. כאמור, נאשם שמורשע בעבירות אלו נמצא בסכנה ממשית שבית המשפט יחליט עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת.
במקרים המתאימים עורך דין פלילי מקצועי יידע לבטל את כתב האישום או לחלופין לנהל משא ומתן עם התביעה כך שהתיק יסתיים בהסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי לא יוטל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל.
גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק ובין הגשת כתב אישום.
מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין לעבירות מרמה? הוגש נגדך כתב בגין קבלת דבר במרמה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
