מכתב יידוע לחשוד

מכתב יידוע לחשוד – זכות שימוע לפני כתב אישום

מכתב יידוע לחשוד הינו מכתב שנשלח מיחידת התביעה הרלוונטית אל אדם שהתקיימה בעניינו חקירה משטרתית בחשד כי ביצע עבירה פלילית. כפי שמרמזת כותרתו של המסמך מטרתו של המסמך היא ליידע אותו כי קיימת אפשרות שיינקטו נגדו הליכים פליליים. מעמדו של מקבל המכתב בשלב הזה של ההליך הפלילי הוא עדיין בגדר "חשוד" וזאת להבדיל מנאשם.

כלומר, בשלב זה טרם התקבלה בעניינו החלטה אופרטיבית בעניין ההליכים שעלולים להתקיים מולו בבית המשפט. אדם הופך מחשוד ל-"נאשם" ברגע שמדינת ישראל באמצעות יחידה התביעה הרלוונטית (פרקליטות או יחידת התביעה המשטרתית) הגישה נגדו כתב אישום פלילי לבית המשפט.

מה אומר מכתב ידוע לחשוד?

הלכה למעשה, במכתב ידוע לחשוד מובהר לחשוד כי לאחר שהתקיימה חקירה בעניינו חומר החקירה הועבר מהמשטרה ליחידת התביעה הרלוונטית שכעת שוקלת להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיוחסו לו במסגרת החקירה המשטרתית.

בנוסף, מכתב היידוע מיידע את החשוד כי על פי החוק קמה לו זכות לפנות ליחידת התביעה הרלוונטית בבקשה מנומקת שמטרתה לשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום וזוהי למעשה זכות השימוע.

תוך כמה זמן ניתן להגיש בקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום?

יש לציין כי זכות השימוע היא זכות שמוגבלת בזמן ועל כן כאשר חשוד מקבל את מכתב יידוע לביתו ראוי כי יפעל במהירות והחלטיות וינקוט בצעדים שיקדמו את הגשת הבקשה וישקול לשכור ייצוג של עורך דין פלילי לצורך הליך השימוע. על פי סעיף 60א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 המועד להגשת הבקשה הינו מוגבל ל-30 יום מרגע קבלת המכתב.

יחד עם זאת ראוי להבהיר כי סעיף החוק האמור מעניק סמכות לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז, ראש יחידת התביעות או תובע אחר שהוסמך לכך, להאריך את המועד הקבוע בחוק להגשת הטיעונים. כלומר, לבעלי תפקידים מטעם התביעה קיימת סמכות חוקית לאשר את הגשת הטיעונים גם לאחר שחלפו 30 ימים מיום קבלת המכתב.

בפועל מדובר בפרקטיקה מקובלת ונפוצה במיוחד. מועדי שימוע מוארכים בלא מעט מקרים לאחר שעורך הדין מטעם החשוד פונה ליחידת התביעה בבקשה להאריך את המועד על מנת שיוכל להתארגן ולהיערך לבקשה המנומקת בין היתר באמצעות צילום חומר החקירה.

מה זה בעצם שימוע?

כפי שפורט בחלק הקודם, החשוד מממש את זכותו לשימוע בהתאם לחוק על ידי הגשת בקשה כתובה ומנומקת שממוענת ליחידת התביעה הרלוונטית. במסגרת הבקשה החשוד למעשה מבקש מיחידת התביעה להימנע מהגשת כתב האישום נגדו מנימוקים ראייתיים או אישיים כך שהתיק בעניינו ייסגר ולא יגיע לבית המשפט.

במקרים אחרים החשוד יכול לנסות לשכנע את יחידת התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בהקשר לעבירה ספציפית כאשר ברור כי כתב אישום בכל מקרה יוגש לבית המשפט. למשל, במקרה שבו אדם נתפס עם כמות גדולה של סמים מסוג קנאביס ונחקר בחשד לביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הוא יכול לנסות ולשכנע את התביעה כי הוא החזיק בקנאביס לשימושו האישי בלבד (שימוש עצמי) ולכן במידה ויוגש נגדו כתב אישום העבירה הראויה בעניינו היא החזקת סם לצריכה עצמית.

בהקשר הספציפי הזה ראוי להבהיר כי קביעת סוג העבירה במקרה של החזקת סם נקבעת על ידי טבלת כמויות שמצורפת לפקודת הסמים המסוכנים ובטבלה זו מצוינות כמויות הסם לפי סוגי הסמים. כך לדוגמא, בסם מסוג קנאביס או חשיש החזקה של כמות שאינה עולה על 15 גרם תיחשב להחזקה לצריכה עצמית. מנגד, החזקה של כמות סם שעולה על 15 גרם תיחשב להחזקה שלא לצריכה עצמית. על הרחבה בעניין זה קראו במאמר אחר שכתבתי בנושא החזקת סמים לצריכה עצמית.

איך מתנהל השימוע ? האם החשוד יכול להיות נוכח במהלך השימוע?

חוק סדר הדין הפלילי מתייחס לבקשה מנומקת כלומר מדובר בבקשה כתובה שמפרטת את טיעוניי החשוד ומוגשת ליחידת התביעה. על אף זאת, החוק מתיר ליחידת התביעה בהתאם לשיקול דעתה לאשר לחשוד או לעורך דינו להציג את טיעוניו בעל פה. הפרקטיקה הנוהגת בשנים האחרונות הינה שמדובר בשימוע שמבוסס על טיעונים כתובים שהחשוד או עורך הדין שמייצג אותו שולח ליחידת התביעה הרלוונטית ולאחר עיון בבקשתו תימסר לו הודעה כתובה שמפרטת את ההחלטה שהתקבלה. 

על אף האמור לעיל, ישנם מקרים מסוימים (שאינם רבים) בהם יחידת התביעה תסכים לערוך פגישה עם עורך דינו של החשוד ולדון בטענותיו בעניין הימנעות מהגשת כתב אישום וייערך מעין "שימוע בעל פה". בכל מקרה הגעתו של החשוד בעצמו לפגישה עם יחידת התביעה איננה פרקטיקה מקובלת ולרוב הפגישה תיערך בנוכחות תובע ועורך דינו בלבד.

יודגש בהקשר זה כי להבדיל מהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום בהליך של "הסדר מותנה" פגישת עם יחידת התביעות תמיד תיערך בנוכחות החשוד (שיכול להיות מלווה על ידי עורך דין). להרחבה בעניין הסדר מותנה קראו במאמר שכתבתי בנושא.

איך אפשר להימנע מהגשת כתב אישום?

השיקול החשוב והמהותי ביותר שהתביעה שוקלת בעת שהיא מכריעה בשימוע ומחליטה האם להגיש כתב אישום נגד החשוד או לסגור את התיק נגדו הוא השיקול הראייתי.

המבחן הקובע בעניין זה הוא מבחן ה-"סיכוי סביר להרשעה". משמעות המבחן היא שתובע שעבר על התיק סבור שמחומר החקירה עולה שביכולתן של הראיות שקיימות נגד החשוד להוביל בתום ההליך הפלילי בבית המשפט להרשעתו "מעל ספק סביר". לאור זאת תפקידו של עורך דין פלילי שמייצג את החשוד במסגרת השימוע הוא לשכנע את התביעה כי הראיות שעומדות נגד החשוד בשלב זה אינן מספיקות להעמדתו לדין, וככל שיוגש נגדו כתב אישום הסיכויים כי יזוכה גוברים על הסיכויים כי יורשע בביצוע העבירה.

מטבע הדברים, על מנת לטעון טענות ראייתיות כאלו ואחרות על עורך הדין לעיין בחומרי החקירה והעדויות שקיימות בתיק ורק אז להעלות את טיעוניו בנוגע לסיכויים להרשעה. עיון בחומר החקירה נעשה לאחר הגשת בקשה לתביעה הרלוונטית להעתיק (לצלם) את החומר. ברוב המקרים אכן תינתן רשות להעתקת חומר החקירה לצורך השימוע אולם הדבר נתון לשיקול דעתה של התביעה שמחזיקה ושולטת על חומרי החקירה. במסגרת השימוע, עורך דינו של החשוד יכול להציג בפני יחידת התביעה ראיות מטעם החשוד שאינן נאספו על ידי המשטרה ומחזקות את טענותיו כי לא ביצע עבירה והוא חף מפשע.

לדוגמא, כאשר חשוד טוען טענת "אליבי" (שבעת ביצוע העבירה הוא כלל לא היה באותו המקום) הוא יכול לצרף ראיות שמוכיחות שאכן היה במקום אחר. טענה כזו שמגובה בראיות בעלות אמינות ראייתית גבוהה תוביל בסבירות גבוהה להימנעות מהגשת כתב אישום וסגירת התיק. חשוב להבהיר כי סיכויי ההצלחה במסגרת השימוע תלויים במידה רבה במקצועיותו וניסיונו של עורך הדין הפלילי שמייצג את החשוד.

מדובר במיומנות שנרכשת באמצעות ניסיון מתיקים קודמים לצד הכרת החוק ופסיקותיו של בית המשפט בסוגיות ראייתיות שרלוונטיות לאותו התיק ועל כן מדובר בהליך שראוי וכדאי להגיע אליו כאשר החשוד מיוצג על ידי עורך דין פלילי שבקיא ומנוסה בעניינים אלו. 

שיקולים נוספים

כפי שנכתב בחלק הקודם, השיקול הראייתי הוא אומנם שיקול מכריע וחשוב אך איננו השיקול היחיד. גם במקרה שבו התביעה סבורה שקיימות מספיק ראיות על מנת להעמיד את החשוד לדין ולהגיש נגדו כתב האישום החוק מעניק לה סמכות לסגור את התיק הואיל ונסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

המבחן הקובע בעניין זה הוא כי האינטרס הציבורי שלא להעמיד לדין את החשוד באותה עבירה גובר על האינטרס ההפוך של הגשת כתב אישום. על פי הנחיות פרקליט המדינה במסגרת זו התובע ישקול תחילה את נסיבות העבירה, מידת חומרתה, היקף הנזק שנגרם ממנה, משך הזמן שבוצע וחלוף הזמן מעת ביצועה.

באופן כללי ניתן לומר כי ככל שמדובר בעבירה שבמידת חומרה נמוכה כך יותר כך קיימת אפשרות כי התיק ייסגר על אף קיומו של בסיס ראייתי להגשת כתב האישום. בנוסף, התובע יביא במסגרת שיקוליו את נתוניו האישיים של החשוד ובכלל זה את גילו, בריאותו, הרשעות קודמות או העדרן, מסוכנותו וסיכוי שיקומו.

כמו כן על התובע לשקול את מידת הפגיעה של נפגע העבירה (ככל שיש נפגע בעבירה הספציפית) ואת עמדתו ומידת סלחנותו כלפי החשוד.

באיזה עבירות לא ייערך שימוע?

על פי חוק סדר הדין הפלילי זכותו של החשוד לשימוע קמה רק כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע, דהיינו שהעונש לצדן בחוק העונשין עולה על 3 שנות מאסר.

מכאן כי כל עבירה מסוג חטא או עוון שהעונש הקבוע לצדן בחוק העונשין הוא מתחת ל-3 שנות מאסר איננו מזכה את החשוד בזכות לשימוע ומכתב יידוע לא יישלח אליו. בנוסף, חוק סדר הפלילי מעניק לפרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות סמכות שלא להודיע לחשוד על התקדמות ההליך נגדו באמצעות מכתב יידוע במידה והוא סבור כי יש מניעה לעשות כן. החוק איננו מפרט את העילות להימנע משליחת מכתב היידוע אולם מדובר בסמכות שמופעלת במקרים נדירים ולעיתים רחוקות.

עוד יצוין כי כל עבירות האלימות במשפחה הוחרגו מזכות השימוע ובעניינן לא יתקיים שימוע והדבר אף אינו נתון לשיקול דעתה של התביעה. קראו עוד על עבירות אלימות במשפחה במאמר הבא.

הצלחה של משרד עו"ד אביב מזרחי בהליך שימוע

לאורך השנים המשרד ייצג בלא מעט שימועים פליליים מול רשויות התביעה. יחד עם זאת מקרה אחד שעסק בעבירות של סחר בסמים הסתיים בתוצאה טובה במיוחד בהינתן הראיות שעמדו לחובתו של החשוד. באותו מקרה המשרד ייצג בחור בן 18 ללא עבר פלילי שהופלל על ידי אדם אחר בטענה כי מכר לו סמים מסוג קנאביס.

אותו אדם שהפליל את לקוח המשרד נקב בשמו ובמקום מגוריו וטען כי הכיר אותו מעבודה קודמת.  במסגרת החקירה החשוד נעצר ומעצרו הוארך פעמיים בבית המשפט עד אשר המשרד הצליח לשחררו למעצר בית.

לאחר שחרורו התקיים הליך שימוע במהלכו נטען בשמו כי העדות שהפלילה אותו איננה אמינה והראיות שעומדות לחובתו אינן מספיקות על מנת להרשיעו. בסופו של יום יחידת התביעות קיבלה את טענות המשרד וסגרה את התיק נגד החשוד ללא הגשת כתב אישום. קראו עוד על עבירות סחר בסמים במאמר הבא.

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך פלילי בהליך שימוע לפני כתב אישום?

עורך דין פלילי שבקיא בהליכי שימוע יכול לעשות את ההבדל בין הגשת כתב אישום והתקיימותם של הליכים פליליים לבין סגירת התיק וסיום ההליך ללא עונש. במקרים מסוימים בהם המצב הראייתי לצד חומרת העבירה מחייב את הגשת כתב האישום עורך דין פלילי יוכל להגיע להסכמות עם התביעה בנוגע לעבירות או הסדר טיעון עוד בטרם הגשת כתב האישום וזאת באופן שמיטיב עם החשוד ומבטיח כי גם כאשר יוגש כתב האישום ההליך יסתיים ללא מאסר בפועל.

חשוב לציין שזכות השימוע ניתנת פעם אחת בלבד ולכן חשוב לנצלה באופן המרבי על ידי עורך דין מקצועי שמתמחה בתחום.

קיבלת מכתב ידוע לחשוד ? אתה עומד בפני שימוע פלילי? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504399440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.