בקשה לביטול כתב אישום
בקשה לביטול כתב אישום הינה בקשה שמוגשת על ידי הנאשם במסגרת משפט פלילי ובמסגרתה הוא מבקש למחוק את כתב האישום כך שההליך הפלילי בעניינו יופסק לאלתר. חשוב להדגיש כי התוצאה האופרטיבית של ביטול כתב אישום איננה זהה בכל המקרים.
המשמעות המעשית של קבלת בקשה מסוג בקשה לביטול כתב אישום תלויה בסיבה או העילה שבגינה בוטל כתב האישום. במקרים מסוימים התוצאה האופרטיבית תהיה זהה לזיכוי הנאשם ותסמל את תום ההליכים המשפטיים. במקרים אחרים התביעה תוכל להגיש את כתב האישום מחדש לאחר שתיקנה את הפגם שהוביל את בית השפט לקבל את הבקשה לביטול כתב האישום.
לשם ההמחשה יצוין כי במקרים אחת מהעילות לקבלת בקשה לביטול כתב אישום נוגעת למקרים שבהם התביעה הפרה את זכותו של הנאשם לקיום שימוע לפני כתב אישום. במקרים אלו, בית המשפט רשאי להורות על הפסקת ההליכים וביטול כתב האישום וזאת לצורך קיום שימוע כדין. אולם, ברוב המקרים שנוגעים לעילה זו בית המשפט אף יציין במסגרת החלטתו כי התביעה תהיה רשאית להגיש את כתב האישום מחדש לאחר שתקיים שימוע כדין.
על אף שלכאורה, במסגרת השימוע כתוצאה ממנו, התביעה עשויה להשתכנע להימנע מהגשת כתב אישום, ברוב רובם של המקרים השימוע המאוחר (לאחר שכתב האישום הוגש ובוטל) לא ישנה את דעתה של התביעה וכתב האישום יוגש מחדש. יתרה מכך, לא זו בלבד שביטול כתב אישום בסיטואציה מסוג זה לא תסייע לנאשם, אלא שבחלק מהמקרים היא עשויה להרע לו. התביעה עלולה לנצל את ביטול כתב האישום ולשפר עמדות באמצעות השלמות חקירה שיסגרו "חורים ראייתיים, שלא הבחינה בהם קודם לכן.
טענות מקדמיות בהליך פלילי
טענות מקדמיות בהליך פלילי הן טענות שקבלתן על ידי בית המשפט עשויה להוביל להפסקת ההליכים. סעיף החוק שעוסק בטענות המקדמיות הוא הבסיס החוקי שעומד מאחורי הבקשה לביטול כתב אישום.
חשוב לציין בהקשר זה כי הבקשה יכולה להיות מוגשת בכל שלב של ההליך הפלילי, אולם אכן נהוג כי בקשה זו תוגש כחלק מהטענות המקדמיות שהנאשם מעלה בתחילת משפטו. בחוק סדר הדין הפלילי מפורטות העילות המשפטיות שמכונות "טענות מקדמיות".
הטענה המקדמית הראשונה שקבוע בחוק מכונה "חוסר סמכות מקומית". טענה זו מתבססת על הפרה של כללי הסמכות המקומית, דהיינו שהמשפט מתנהל במחוז שיפוטי או בבית משפט שהוא אינו אמור להתנהל בו על פי הסמכות המקומית.
יוזכר כי בכל הנוגע לתחום הפלילי, כללים אלו קובעים כי הנאשם יועמד לדין במחוז שבו בוצעה העבירה או במקום מושבה של היחידה החוקרת (בדרך כלל הכללים חופפים). חשוב להדגיש שאין מדובר בטענה מועילה במיוחד, שכן גם אם בית המשפט יקבל בקשה לביטול כתב אישום שמתבססת עליה אזי שהמאשימה תוכל להגיש את כתב האישום מחדש בבית משפט אחר.
טענה מקדמית נוספת מתייחסת לחוסר סמכות עניינית. משמעותה כי כתב האישום נגד הנאשם הוגש בערכאה שמבחינת דרגתה אינה מתאימה לעבירה הפלילית שבגינה הנאשם עומד לדין. לדוגמא, כאשר הנאשם מואשם בעבירה שנמצאת בסמכותו של בית המשפט השלום אולם כתב האישום מוגש לבית המחוזי. ככל שבית המשפט יקבל טענה מסוג זה הוא צפוי להורות על העברת המשפט לבית המשפט המתאים ולאו דווקא להורות על ביטול כתב האישום.
פגם או פסול בכתב האישום
טענה מקדמית נוספת שנאשמים נוהגים להעלות במסגרת בקשה לביטול כתב אישום הינה כי ישנו פגם או פסול בכתב האישום. לרוב, מדובר על מצבים שבהם התביעה ציינה בכתב האישום פרטים שהחוק אוסר עליה לציין בכתב האישום. כך לדוגמא, כתב אישום אינו אמור לציין את הראיות שהתביעה מחזיקה בהן או כיצד התביעה מתכוונת להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.
במקרים שהתביעה מציינת פרטים שהיא רשאית לציין בכתב האישום, הנאשם רשאי להעלות טענה מסוג פגם או פסול בכתב האישום. ראוי להבהיר כי גם טענה זו איננה טענה מועילה במיוחד. ברוב המקרים, גם אם בית המשפט יתרשם כי אכן קיים פגם או פסול בכתב האישום, הוא יורה לתביעה לתקן את הפגם והמשפט הפלילי יימשך כסדרו לאחר התיקון.
טענת הגנה מן הצדק
טענת הגנה מן הצדק הינה הטענה המקדמית הנפוצה ביותר שנאשמים מעלים במסגרת הליכים פליליים. על פי חוק סדר הדין הפלילי, המשמעות של טענת הגנה מן הצדק הינה כי ניהול ההליך הפלילי או עצם הגשת כתב האישום נגד הנאשם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
בניגוד לטענות מקדמיות אחרות כאשר בית המשפט מקבל טענת הגנה מן הצדק התוצאה קרוב לוודאי תהיה ביטול כתב האישום וסיום ההליך הפלילי.
חשוב לציין כי לרוב טענה זו מתמקדת בסוגייה של אכיפה בררנית. דהיינו, שבנסיבות המקרה היה זה לא מוצדק לנהל את ההליך הפלילי נגד הנאשם וזאת בהשוואה למקרים אחרים שלא נאכפים או לחלופין כאשר משווים את הנאשם לאדם אחר שהיה מעורב באותו עניין.
כך לדוגמא, סיטואציה נפוצה שקשורה באכיפה בררנית הינה כאשר נגד הנאשם מוגש כתב אישום בעבירה שנאכפת לעיתים נדירות בלבד ובמספר מועט בלבד של מקרים. במקרה מסוג זה, הנאשם צפוי להגיש בקשה לביטול כתב אישום מחמת טענת הגנה מן הצדק. במסגרת בקשה זו, הנאשם צפוי לטעון כי לא מוצדק לנהל נגדו הליכים פליליים בשעה שאנשים רבים שמבצעים את העבירה חומקים ללא העמדה לדין ומבלי להיענש.
כאמור, מקרים נוספים שיכולים להצדיק את טענה זו נוגעים למצבים שבהם נגד הנאשם הוגש כתב אישום בשעה שנגד מעורבים אחרים התיק נסגר ללא העמדה לדין. סיטואציה נפוצה במיוחד בהקשר זה הינה במקרים של אלימות הדדית כאשר כל צד טוען כי הוא זה שהותקף על ידי הצד השני. כאשר נגד אחד המעורבים הוגש כתב אישום בעוד השני חמק מהעמדה לדין, ישנה אפשרות שהנאשם יטען כי מפאת טענת הגנה מן הצדק מוצדק לסיים את ההליכים נגדו ולבטל את כתב האישום. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
חזרה מכתב אישום
חזרה מכתב אישום הינו מונח משפטי שמתייחס לביטול כתב אישום על ידי התביעה (מרצונה). כלומר, מדובר בהפסקת הליכים מסוג אחר במובן זה שהמאשימה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות) מודיעה לבית המשפט על חזרה מכתב אישום והפסקת ההליכים הפליליים אינה נכפית על התביעה על ידי בית המשפט.
חשוב לציין שחזרה מכתב אישום הינו אירוע משפטי נדיר יחסית אך כזה שמתקיים מעת לעת. לרוב, התביעה תחזור בה מכתב אישום לאחר שהתחילו להישמע עדויות בתיק ואף הוגשו ראיות, אולם, בניגוד לצפיותיה הראשוניות של התביעה בטרם תחילת המשפט, עולה ספק בהקשר לאשמתו של הנאשם. בחלק מאותם מקרים, המאשימה מעדיפה להודיע לבית המשפט על חזרה מכתב אישום מאשר להסתכן בכך שבית המשפט יזכה את הנאשם בתום המשפט הפלילי.
מבחינה מעשית הודעה של המאשימה על חזרה מכתב אישום הינה זהה לקבלת בקשה לביטול כתב אישום. בשני המקרים, ההליך הפלילי נגד הנאשם יופסק לאלתר והוא יהיה רשאי ללכת לביתו ללא ענישה וללא הרשעה.
