תקיפה הגורמת חבלה של ממש היא עבירה פלילית מקבוצת העבירות האלימות. יצוין כבר עתה כי בהשוואה לעבירות פליליות אחרות מתחום האלימות כגון עבירה של פצעה שעבריין מזוין, גרימת חבלה חמורה, או חבלה חמורה בכוונה מחמירה, אין מדובר בעבירה פלילית שנחשבת לחמורה במיוחד.
יחד עם זאת, מדובר בעבירה שאין להקל בה ראש שכן העונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 3 שנות מאסר, ובהחלט מדובר בעבירה שבית המשפט עשוי להטיל על המורשעים בגינה עונש שכולל מאסר בפועל.
מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע משפטי חיוני בהקשר לעבירה הפלילית של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לרבות הענישה הנהוגה לגביה וההבדלים בינה לבין עבירות אלימות אחרות ועבירות תקיפה אחרות כגון "תקיפה סתם".
מהי תקיפה?
בחוק הישראלי ההגדרה למונח "תקיפה" קבועה בסעיף 378 לחוק העונשין , תשל"ז-1977 שזו לשונו:
"תקיפה – מהי [א/248] המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".
הלכה למעשה מדובר בסעיף הגדרות שנועד לבסס את גבולות הגזרה בנוגע לכל עבירות התקיפה על צורותיהן השונות.
כפי שניתן לקרוא בלשון החוק, על פי החוק הישראלי כל הפעלת כוח, בכל אמצעי שניתן לחשוב עליו עלולה להיחשב לתקיפה, ומשכך גם לעבירה פלילית ברת עונשין. יתרה מכך, החוק קובע כי גם הפעלת כוח שמושגת בעקיפין על ידי תרמית נחשבת לתקיפה. ובמילים אחרות, על פי חוק העונשין אין הכרח כי תקיפה תתבצע בדרכים השכיחות והמוכרות, שכן שגם תקיפה עקיפה שמתבצעת באמצעים "מתוחכמים" ובלתי ישירים תיחשב לעבירה פלילית של תקיפה.
מזה תקיפה סתם?
תקיפה "סתם" היא עבירה פלילית נוספת מתחום עבירות האלימות והיא מוגדרת בסעיף 379 לחוק העונשין. ניתן לומר (או לכתוב!) שמדובר בעבירה התאומה של עבירת התקיפה שגורמת לחבלה של ממש, שכן ההבדל בין העבירות הוא דק מאוד ולעיתים חמקמק.
לשם ההבהרה יצוין שהמשמעות של עבירת התקיפה "סתם" הינה עבירה שלא גרמה לקורבן העבירה לחבלות שנראות לעין. דהיינו, מדובר על תקיפות בעצימות נמוכה, שלא גרמו לחבלות וברף חומרה נמוך בהשוואה לעבירות אלימות חמורות. פעולות שכיחות בהקשר לעבירה זו הינן תקיפות שמתבצעות באמצעות דחיפות, מכות חלשות או משיכות בשיער. כאמור, הדגש בעבירה זו הינו שהתקיפה לא גרמה לקורבן לחבלות.
מה העונש על תקיפה?
העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה של "תקיפה סתם" עומד על שנתיים מאסר ומדובר בעבירה פלילית מסוג עוון. ברוב התיקים שבהם מדובר על נאשם נעדר עבר פלילי ושכתב האישום מייחס לו אירוע אחד קצר שבמסגרתו ביצע תקיפה סתם, אזי שרוב הסיכויים שבית המשפט לא יטיל עליו מאסר בפועל בגין העבירה. כאמור, ברוב המקרים מדובר על אירועים שהאלימות שהתרחשה בהם הייתה אלימות ברף חומרה נמוך.
יחד עם זאת, כאשר מדובר על אירוע מתמשך שבמהלכו בוצעו מספר תקיפות או עבירות פליליות נוספות כגון איומים או גרימת נזק לרכוש אז אכן קיימת אפשרות שבית המשפט יראה את האירוע בחומרה ויבחר להטיל על הנאשם מאסר בפועל. קראו על עבירה פלילית נוספת במאמר שכתבתי על עבירת האיומים.
בנוסף, כאשר מדובר על נאשם בעל עבר פלילי מכביד שכבר רשומות לחובתו הרשעות בעבירות אלימות קודמות אז קיימת אפשרות שבית המשפט ייבחר להטיל עליו עונש של מאסר בפועל. קל וחומר במידה שלחובתו של הנאשם עומד מאסר על תנאי בר הפעלה (כלומר שניתן להפעילו בתיק הנוכחי). קראו עוד על נושא זה במאמר שכתבתי בנוגע למאסר על תנאי.
מה ההבדל בין תקיפה סתם לתקיפה שגורמת לחבלה של ממש?
כפי שצוין בחלק הקודם של המאמר, "תקיפה סתם" הינה תקיפה שלמרבה המזל הסתיימה כאשר לנפגע העבירה לא נגרמו חבלות. מנגד, העבירה של תקיפה שגרמה לחבלה של ממש הינה תקיפה שהשאירה חבלות נראות לעין על גופו של הקורבן. ראוי לציין כי בשפה המשפטית המקצועית עבירה זו מכונה גם " תקיפה של חבלה ממשית" או חבל"ש.
חשוב להבהיר שמבחינת החוק והפסיקה חבלה של ממש יכולה להתבטא במגוון צורות ודרכים בין אם מדובר ב-"פנס בעין", שריטה, או סימן כחול (המטומה). כאמור, ההבחנה בין שתי עבירות התקיפה נעוצה בחבלה שניתן לראותה בעין או לחלופין שקיים תיעוד אחר להתקיימותה (למשל תיעוד רפואי דוח מיון וכדומה).
חשוב להדגיש בהקשר זה כי על מנת להרשיע נאשם בתקיפה שגרמה לחבלה של ממש התביעה נדרשת להוכיח את קיומן של החבלות בין אם באמצעות תיעוד רפואי ובין אם באמצעות תיעוד אחר כגון תמונות או סרטונים. במקרים שבהם התביעה לא תוכל להוכיח כי התרחשה תקיפה אולם לא תצליח להוכיח כי במהלכה נגרמו חבלות אז ככל הנראה שבית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירה של "תקיפה סתם" ולא בתקיפה שגרמה לחבלה של ממש. קראו עוד אודות תקיפה "סתם" במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.
מה העונש על תקיפה שגרמה לחבלה?
על פי סעיף 380 לחוק העונשין העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה שגרמה לחבלה של ממש הינו שלוש שנות מאסר. כפי שהגשתי פעמים רבות העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה בחוק אינו עונש חובה שמחייב את בית המשפט להטיל על כל נאשם שאת דינו הוא גוזר, אלא שמדובר בגבול העליון של הענישה האפשרית.
חוק העונשין מורה לבית המשפט שבעת גזירת דינו של הנאשם הוא נדרש לשקול את נסיבותיה הפרטניות של העבירה שהתבצעה לצד נסיבותיו האישיות של העושה (הנאשם).
כאשר מדובר בעבירה של תקיפה שגרמה לחבלה של ממש נסיבות רלוונטיות יהיו אופן התקיפה, מהות היחסים בין הנאשם לנפגע, הנזקים שהתקיפה הותירה בנפגע העבירה, קיומן של עבירות נלוות אחרות ועמדתו של נפגע העבירה כלפי מבצע העבירה. יש לציין בהקשר זה כי לעיתים, מסיבות ששמורות עמם, נפגעי עבירה מביעים כלפי הנאשם עמדות סלחניות ואף מבקשים מבית המשפט להקל בעונשו. במקרים מסוג זה בית המשפט צפוי לראות בעמדתו החיובית של נפגע העבירה כנסיבה שעומדת לזכותו של הנאשם ולקחת זאת בחשבון בעת קביעת העונש.
לצד הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה, בית המשפט נדרש גם להתחשב בנסיבותיו האישיות של מבצע העבירה וביניהן חרטה שהביע אודות ביצוע העבירה, גילו, מצבו המשפחתי, נסיבות ילדותו, עברו הפלילי, טיפול שיקומי שעבר וחוות דעת שהוגשו בעניינו. יצוין בהקשר זה כי בלא מעט תיקים פליליים בית המשפט יבקש את חוות דעתו של שירות המבחן אודות הנאשם ויבקש שיכין בעניינו "תסקיר לעונש". קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי על תיק פלילי.
תסקיר לעונש מטעם שירות המבחן
כאמור, בלא מעט תיקים פליליים בית המשפט מורה לשירות המבחן להכין חוות דעת אודות הנאשם בטרם יגזור את עונשו. במסגרת חוות דעתו שירות המבחן מפרט את נסיבות חייו של הנאשם, עמדתו כלפי העבירה (האם מתחרט או מכחיש) וכן חווה את דעתו אודות סיכוייו של הנאשם לבצע עבירות נוספות והאפיק השיקומי שקיים בעניינו. בחלק המסקנות של התסקיר קצין המבחן נוהג גם להמליץ לבית המשפט את העונש בעיני שירות המבחן נראה כראוי לנאשם ולנסיבות התיק.
לצורך הכנת התסקיר, שירות המבחן ישוחח עם הנאשם, יקבל מסמכים רלוונטיים בעניינו (תלושי שכר, המלצות, חוות דעת, מסמכים אודות שירותו הצבאי), ובעבירות אלימות בדרך כלל גם ישוחח עם נפגע העבירה כדי להבין את עמדתו לגבי הנאשם.
לדעתו של כותב המאמר, עורך דין לעבירות אלימות שהלקוח שלו אמור להגיע לשירות המבחן אמור וחייב להכין אותו לפגישה עם קצין המבחן ובין היתר לוודא שהוא מכין לפגישה חוות דעת ומסמכים נוספים שמלמדים על אופיו האמיתי ומציגים אותו באור חיובי.
במקרים שבהם ששירות המבחן מוסר בעניינו של הנאשם תסקיר "חיובי" לעניין העונש (כלומר ממליץ להקל בעונשו) בית המשפט צפוי להתחשב בכך כנסיבה מקלה לעניין עונשו של הנאשם. יתרה מכך, ברוב המכריע של המקרים תסקיר שירות המבחן מהווה גורם שמשפיע באופן משמעותי ואף מכריע על עונשו של הנאשם. למרות שתסקיר המבחן נחשב להמלצה שבית המשפט אינו מחויב לאמצו רוב רובם של השופטים מייחסים לו משקל משמעותי כאשר הם קובעים את עונשו של הנאשם.
מה זה תקיפה בנסיבות מחמירות?
תקיפה בנסיבות מחמירות היא עבירה פלילית נוספת מתחום עבירות האלימות. העבירה מוגדרת בסעיף 382 לחוק העונשין. למעשה, סעיף החוק מציין מספר נסיבות שהתקיימותן עבירות התקיפה הרגילות שפורטו קודם לכן ייחשבו לעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לצדן קבוע עונש כפול מהעונש שקבוע לצד עבירות התקיפה הרגילות.
מה זה תקיפה בצוותא?
מדובר באחד מהחלופות של תקיפה בנסיבות מחמירות ובחלופה הראשונה שחוק העונשין מתייחס אליה. חלופה זו מתייחסת למצב שבו תקיפה "סתם" או תקיפה שגורמת לחבלה של ממש בוצעה כאשר שניים או יותר חברו יחדיו לביצוע מעשה. כלומר, מדובר על מצב שבו מספר אנשים (או שני אנשים) חברו יחדיו ותקפו את קורבן העבירה.
במקרים מסוג זה העונש המקסימלי בגין ביצוע העבירה הינו כפול מהעונש של התקיפה בצורתה הרגילה (כלומר בנסיבות רגילות ולא מחמירות). למשל, כאשר אדם אחד (שהוא לבדו) תוקף אדם אחר, ללא שנגרמו חבלות לנפגע העבירה, אזי שמדובר בעבירה של תקיפה "סתם" שהעונש המקסימלי שניתן להטיל בגינה עומד על שנתיים מאסר. מנגד, כאשר שני אנשים ויותר תקפו אדם אחד אזי שמדובר על תקיפה בנסיבות מחמירות שהעונש המקסימלי שניתן להטיל על המבצעים הינו כפול ועומד על 4 שנות מאסר.
ראוי להבהיר שמבחינת החוק ואף הפרקטיקה הנוהגת לשאלת מספר המותקפים אין חשיבות מבחינת סעיף העבירה שמייחס לנאשמים תקיפה בנסיבות מחמירות. ובמילים אחרות, גם אם מספר תוקפים תקפו מספר קורבנות אז לכאורה מבחינת החוק עדיין מדובר על תקיפה בחבורה למרות שאין מדובר במקרה הקלאסי שבו מספר אנשים תקפו אדם בודד.
יחד עם זאת, ככל שדובר היה במקרה של קטטה המונית שבמסגרתה מספר אנשים תקפו מספר מותקפים בהחלט מדובר בנתון שיכול וייחשב על ידי בית המשפט כנסיבה מקלה לעונש. לדעת כותב המאמר, מקרה שבו מספר אנשים תוקף אדם אחד אינו שווה בחומרתו למקרים של תקיפה המונית שמסגרתם מספר אנשים תוקפים קבוצה אחרת של אנשים.
תקיפת בן זוג
החלופה השנייה שעניינה תקיפה בנסיבות מחמירות מתייחסת למצב שבו התקיפה מתבצעת כלפי בן משפחה של התוקף, וזאת בין אם מדובר בתקיפה "סתם" או תקיפה שגרמה לחבלה של ממש. הלכה למעשה, מדובר בסעיף העבירה הקלאסי של עבירות אלימות במשפחה ותקיפת בן זוג (לרוב בת זוג). קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירות אלימות במשפחה.
בדומה לתקיפה בחבורה, חוק העונשין קובע שכאשר אחת מהתקיפות בוצעה כנגד בן משפחה אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם יהיה כפול. לדוגמא, אם אדם תקף את בת זוגו (אשתו, ידועה בציבור או אפילו חברה) וגרם לה לחבלה של ממש, בית המשפט יוכל להטיל עליו 6 שנות מאסר כעונש מקסימלי. כאמור, כאשר מדובר על תקיפה שגרמה לחבלה של ממש ונפגע העבירה אינו בן משפחה אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם עומד על 3 שנות מאסר בלבד.
חשוב לציין שבתי המשפט ורשויות התביעה רואות בחומרה את העבירות שמבוצעות בתא המשפחתי ועל כן נוהגים לנהוג ביד קשה כלפי הנאשמים בעבירות אלו. למרות זאת, עורך דין עבירות אלימות אמור לדעת לנתב בין הנסיבות, לייצג את הלקוח שלו נאמנה ולסיים גם תיקים מסוג זה ללא רכיב של מאסר בפועל.
מה זה תקיפת קטין או חסר ישע?
החלופה שלישית של תקיפה בנסיבות מחמירות מתייחסת לתקיפה שמתבצעת כלפי קטין או חסר ישע שעובר העבירה אחראי עליו. במילים פשוטות, מדובר תיק פלילי שמתייחס למקרה שבו הנאשם תקף קטין (למשל בנו) או חסר ישע שעליו הוא אחראי. גם במקרים אלו העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם הינו כפול מעבירת התקיפה בצורתה המקורית, בין אם מדובר בתקיפה של חבלה ממשית או תקיפה "סתם".
הסדר טיעון בעבירת תקיפה
בדומה לכל העבירות הפליליות גם בעבירות התקיפה רוב התיקים מסתיימים בהסדרי הטיעון. יתרה מכך, כאשר חומר החקירה (הראיות) מצביעות על אשמתו של הנאשם במיוחס לו כך מומלץ לו לסגור את התיק בהסדר טיעון ולא לנהל לשווא את משפטו. ראוי לציין בהקשר זה כי אחד מהקריטריונים שקבועים בחוק ככזה שמצדיק להקל בעונשו של הנאשם נוגע לאופן שבו ניהל את התיק ולשאלה האם חסך את זמנו של בית המשפט והעדים. ככל שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה מדובר בנסיבה מקלה שהשופטים נוהגים לזקוף לזכותו בהשוואה לנאשם שניהל את משפטו עד תומו ולבסוף הורשע בכל המיוחס לו.
ודוק, הודאה בהזדמנות הראשונה אינה בהכרח אומרת שהנאשם צריך להודות בכל העבירות שמיוחסות לו בכתב האישום וההפך הוא הנכון. הסדר טיעון שמיטיב עם הנאשם בדרך כלל יכלול תיקונים בכתב האישום, ניסוח "מעודן" של כתב האישום, הסרת עבירות מסוימות ואף שינוי סעיפי העבירה לסעיפים קלים יותר שהעונש שקבוע לצידם הינו נמוך יותר מהעבירות המקוריות שיוחסו לו. עורך דין שמתמחה בעבירות אלימות שבקיא בעבירות אלו יכול וצריך לשכנע את התביעה לתקן את כתב האישום ומקרים מסוימים אף לסכם עמה על הסדר "סגור" שכולל גם את העונש המוסכם וכזה שאינו כולל רכיב של מאסר בפועל.
כאשר מדובר בעבירות תקיפה, הסדר טיעון שמקל עם הנאשם יתבטא לא פעם בתיקון העבירות מתקיפה שגרמה לחבלה של ממש לעבירה של תקיפה "סתם". כאמור, קיים הבדל משמעותי בין העבירות מבחינת העונש שקבוע לצד העבירה והחומרה שמיוחסת להן.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין עבירות אלימות?
כפי שפורט במאמר זה, עבירות אלימות הן עבירות שלא ראוי להקל בהן ראש. מדובר בעבירות שנחשבות לחמורות למדי שבתי המשפט נוהגים להטיל בגינן מאסר בפועל. לאור הטווח הרחב של העונשים שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם בעבירות אלימות קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך שמתמחה בעבירות אלימות ובקיא בהליכים הפליליים שקשורים אליהן.
בלא מעט תיקים, עורך דין פלילי מקצועי שמנוסה בעבירות אלימות יידע לשכנע את התביעה לסגור את התיק בהסדר טיעון שמקל עם הנאשם ואף לסכם עמה על עונש מוסכם שאינו כולל מאסר בפועל. במקרים אחרים, שבהם עולה ספק מהותי באשר לאשמתו של הנאשם במיוחס לו, עורך דין פלילי מקצועי ינהל את התיק במטרה לזכות את הנאשם מכל המיוחס לו כך שבסופו של התיק רישומו הפלילי יישאר נקי ולא יוטל עליו שום עונש.
יתרה מכך, לייצוג על ידי עורך דין פלילי בשלב החקירה הפלילית ישנה השפעה משמעותית שיכולה לעשות את ההבדל בין הגשת כתב אישום וסגירת התיק והפסקת ההליכים הפליליים. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין עבירות אלימות? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? הוגש נגדך כתב אישום? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
