כתב אישום הוא המסמך שמוגש מטעם המדינה בתחילת התיק שמתנהל נגד האזרח בבית המשפט. הגשת כתב אישום מסמלת את פתיחתו של המשפט הפלילי ותחילת ההליכים שבסופם בית המשפט יצטרך לקבוע האם הנאשם זכאי או אשם במיוחס לו.
כתב אישום מפרט את המעשים שהנאשם ביצע לתפיסתה של המדינה וכן את העבירות שאותם מעשים מגלמים לשיטת המדינה. כידוע, התביעה מנהלת את התיק במטרה להוכיח לבית המשפט כי העובדות שנכללו בכתב האישום אכן התרחשו.
ככל שהתביעה תצליח במשימתה בית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ויגזור את דינו בתום ההליך. במקרה שבו העובדות לא הוכחו והנאשם יצליח להעלות "ספק סביר" בדבר התרחשותן אזי שהמשפט יסתיים בזיכויו של הנאשם ללא הרשעה וללא ענישה.
מבחינה טכנית, כתב אישום אמור להיות מנוסח בצורה ובאופן שמפורטים בחוק. חוק סדר הדין הפלילי, קובע כללים ברורים לעניין העובדות והנתונים שאמורים להופיע בכתב האישום והמדינה רשאית לכלול בו וכן כללים לגבי עובדות שאסור למדינה לציין במסמך זה.
חלק ניכר מהציבור מתבלבל בין כתב אישום ל-"כתב תביעה". חשוב להבהיר שמדובר במסמכים שונים שמוגשים במסגרת הליכים שונים לחלוטין. כתב תביעה מוגש בהליך אזרחי מטעם תובע שמבקש סעד אזרחי.
להבדיל, כתב אישום מוגש על ידי אחד מגופי התביעה שמייצגים את המדינה במסגרת ההליכים הפליליים. בניגוד להליכים אזרחיים, בהליך הפלילי לא מוגש כתב הגנה או מסמכים מטעם ההגנה והתשובה לאישום ניתנת בעל פה במעמד הדיון.
כתב אישום פלילי
כתב אישום פלילי אמור להיות מנוסח בהתאם לכללים שנקבעו בחוק. סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מגדיר את הפרטים שיכללו במסמך זה.
הפרט הראשון הינו בית המשפט שאליו הוא מוגש. לדוגמא, בית המשפט השלום בחיפה. בית המשפט שידון בתיק ובכתב אישום הפלילי ייקבע בהתאם לכללי הסמכות המקומית והעניינית בהתאם לסוג העבירה שלכאורה בוצעה והמקום שלכאורה בוצעה.
בנוסף, המדינה נדרש לציין את זהות המייצג בהליך. בתיקים הפליליים הרגילים והשכיחים, התובעת היא מדינת ישראל שמיוצגת על ידי אחד מגופי התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית).
החוק מתייחס גם לאפשרות של קובלנה פלילית. מדובר בתיק שבו כתב אישום פלילי מוגש על ידי קובל פרטי או בא כוחו והם אלה שמנהלים את המשפט. חשוב לציין שמדובר בתיקים חריגים באופן יחסי ובעבירות שנחשבות לקלות כדוגמת העבירה הפלילית של לשון הרע.
בנוסף, החוק קובע כי כתב אישום פלילי יכלול גם את שם הנאשם ומענו. בנוסף לשמו של הנאשם, על המסמך לכלול יכלול גם את מספר תעודת הזהות של האזרח שמועמד לדין ומענו (מקום מגוריו).
ניסוח כתב אישום
בניסוח כתב אישום התביעה נדרשת לתאר את העובדות המהוות את העבירה. במסגרת זו על התביעה לתאר את הנסיבות בהן בוצעה העבירה ומדוע לשיטתה המעשים שבוצעו מהווים עבירה. בנוסף, התביעה נדרשת לציין במסמך את המקום והזמן שבהם בוצעו לכאורה העבירות.
ניסוח כתב אישום בצורה המקובלת והשכיחה כולל גם את ציון הוראות החיקוק שעל פיהן מועמד לדין הנאשם. כלומר, התביעה נדרשת לציין את סעיפי העבירות (בהתאם לחוק העונשין או חוק אחר) שלגביהן האזרח מועמד לדין.
עוד יצוין כי בניסוח כתב אישום התביעה נדרשת לציין את שמות עדי התביעה. כלומר, לנקוב בשמם של העדים שבכוונתה להעיד במשפט.
ראוי להבהיר כי החוק קובע שלתביעה אסור לכלול במסגרת המסמך את הראיות שהיא מתכוונת להציג לבית המשפט לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם. כאמור, על פי חוק ייכתבו רק העובדות שלשיטת התביעה מגלמות את העבירה שהנאשם ביצע מבלי ציון הראיות שעומדות לחובתו של הנאשם.
איך יודעים אם יש כתב אישום
איך יודעים אם יש כתב אישום הינה שנשלחת אלינו לעיתים תכופות על ידי לקוחות המשרד. מטבע הדברים, מדובר בשאלה שרלוונטית בעיקר כלפי אנשים שנחשדו בביצוע עבירה ועברו חקירה באזהרה.
כפי שציינתי בהזדמנויות אחרות, לעיתים חולפים חודשים ארוכים בין החקירה המשטרתית לבין החלטת הרשויות לגבי גורלו של התיק. אזרחים אלו מוצאים עצמם ממתינים תקופות ארוכות בתחושת חוסר ודאות ולכן מבקשים לבדוק איך יודעים אם יש כתב אישום.
על מנת לברר את מצב התיק האזרח רשאי לפנות לגוף שמטפל בתיק ולשאול בדבר הסטאטוס הנוכחי של התיק. לחלופין, אותו אזרח רשאי להסמיך עורך דין פלילי שיברר עבורו את הפרטים באמצעות הרשאה שניתנת בייפוי כוח.
חשוב לציין שלעיתים גם נפגעי עבירה ומתלוננים מבקשים לברר את סטאטוס התיק. דרך הבירור היא דומה גם לגבי מתלוננים וגם לגבי חשודים. הבירור נערך מול גורם האכיפה שמטפל בתיק באותו מועד.
מי מגיש כתב אישום
מי מגיש כתב אישום הינה שאלה מעניינת שנוגעת לסמכויות גופי האכיפה. בניגוד למה שנהוג לחשוב לא המשטרה היא זו שמחליטה להגיש את התיק לבית משפט ואם לאו, אלא אחד מגופי התביעה של מדינת ישראל.
דהיינו, מי שרשאי להגיש כתב אישום הינו אחד מגופי התביעה שסמכותם להעמיד לדיין אזרחים נתונה להם על פי הסמכה של היועץ המשפטי לממשלה.
גופי התביעה המרכזיים שמייצגים את המדינה בהליכים הפליליים הם התביעה המשטרתית ופרקליטות המדינה. גופים אלו מייצגים את המדינה בתיקים שקשורים לעבירות הפליליות הרגילות.
בנוסף, ישנם גופי תביעה נוספים שממונים על עבירות ייחודיות שאינן נמצאות בתחום הסמכות של הפרקליטות או התביעה המשטרתית.
כך לדוגמא, רשות הטבע והגנים מעמידה לדין נאשמים במשפטים פליליים באמצעות משרדי עורכי דין פרטיים שמקבלים הסמכה מיוחדת לייצג את הרשות בתיקים בתחום הטבע והסביבה כגון עבירות ציד.
איך אפשר לראות כתב אישום
איך אפשר לראות כתב אישום הינה שאלה שתלויה בסטטוס של האדם המעוניין. מטבע הדברים, שהנאשם ובא כוחו רשאים לקבל עותק מהמסמך מיד בתחילת ההליך המשפטי.
במקרים מסוימים המדינה מאפשרת גם לנפגע העבירה לקבל עותק מהמסמך. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לגופי התביעה ישנו נוהל שקבוע שמסמך זה לא יימסר לנפגע העבירה בטרם שהמשפט הפלילי נגד הנאשם יסתיים.
הרציונל מאחורי הנוהל האמור הינו כי ישנה אפשרות שנפגע העבירה יידרש להעיד במסגרת המשפט ועיון שלו במסמך יחשוף את התביעה לטענות של הסנגור בדבר זיהום ההליך והטיית עדות המתלונן.
בפועל, במקרים מתוקשרים המדינה "מדליפה" עותק מההאשמות לעיתונאים כאלה ואחרים וזאת על מנת להשפיע על דעת הקהל בנוגע לתיק.
סמכות עניינית פלילי
סמכות עניינית בפלילי קובעת לאיזה בית משפט יוגש התיק. שאלה זו תלויה בנסיבות הספציפיות של העבירה שבוצעה באותו מקרה. ככלל, סמכות עניינית בפלילי מחולקת בהתאם לחומרת העבירות.
העבירות החמורות יותר נדונות בבית המשפט המחוזי והעבירות שנחשבות לקלות או בעלות חומרה בינונית נדונות בבית משפט השלום. על פי כללי סמכות עניינית בפלילי, העבירות שהעונש המקסימלי בגינן אינו עולה על 7 שנים נדונות בבית המשפט השלום.
מנגד, העבירות הפליליות שהעונש המקסימלי שקבוע לצידן בחוק עולה על 7 שנות מאסר נדונות בבית המשפט המחוזי. יש לציין כי החוק מתיר לפרקליטות להחריג עבירות מסוימת מכללי הסמכות העניינית.
כך לדוגמא, בכל נושא עבירות הסמים המדינה חורגת מכללי הסמכות העניינית בפלילי. שעבירות סמים רבות נדונות בבית המשפט השלום למרות שהעונש שקבוע לצידן בחוק עולה על 7 שנות מאסר.
הקראת כתב אישום
הקראת כתב אישום הינו הליך פורמאלי שבו בית המשפט אמור לוודא שהנאשם קרא את הטענות נגדו ומבין את תוכנן. הקראה מתרחשת במעמד הצדדים, כלומר, בפני בית המשפט, בנוכחות נציג התביעה, הנאשם ובא כוחו.
במסגרת זו, הנאשם או בא כוחו אמורים למסור לבית המשפט את תשובתם לאישומים. תשובת הנאשם לטענות נגדו תשפיע על המשכו של המשפט וכיצד הוא הולך להתנהל מעתה והלאה.
הקראת כתב אישום פורמאלית מתרחשת כאשר בא כוחו של הנאשם מבהיר לבית המשפט כי הוא הקריא לנאשם את המיוחס לו והנאשם מבין במה מדובר. לאחר שבית המשפט וידא כי הנאשם מבין את העבירות המיוחסות לו ואת טיבן של האשמות הוא יבקש לשמוע את תשובתו של הנאשם למיוחס לו.
חשוב להבהיר כי סעיף 87 לחוק העונשין קובע כי התביעה רשאית להאשים בתיק אחד מספר נאשמים, זאת במידה והיה לכל אחד מהם חלק בביצוע כל העבירות או חלקן. בפועל, העמדה לדין של מספר נאשמים לדין באותו הינה נפוצה ומקובלת. בתיק מסוג זה, הקראת כתב אישום תיערך בנוכחות כל הנאשמים.
תיקון כתב אישום
תיקון כתב אישום נערך בדרך כלל במסגרת הסדר עם התביעה. בדרך כלל הודאה של הנאשם תהיה מותנית בתיקון כך שהוא יקל עם הנאשם מבחינת העבירות המיוחסות לו.
הלכה למעשה, תיקון כתב אישום מהווה מעין טובת הנאה שהתביעה מוכנה לתת לנאשם על מנת שיחסוך את זמנם של העדים, זמנה של התביעה וזמנו של בית המשפט בכך שיודה במיוחס לו ויחסוך ניהול משפט ארוך לעניין שאלת חפותו.
כאשר הצדדים מגיעים להסדר מהר כבר בדיון הראשון אזי שמדובר בתיקון כתב אישום לאחר הקראה. כלומר, ממש בתחילתו של ההליך הפלילי. תיקון כתב אישום לאחר הקראה הינו הליך הנפוץ אולם אין הכרח שהדבר יקרה באופן הזה.
לעיתים, הצדדים מגיעים להסדר רק לאחר שמיעת ראיות ולאחר שחלק מעדי התביעה החלו להעיד בבית המשפט.
חשוב להבהיר כי אין מדובר בעניין של מה בכך. לתיקון לאחר הקראה, נלוות משמעויות הרות גורל לעניין עונשו של הנאשם ותוצאתו הסופית של התיק הפלילי.
לעיתים התיקון ישנה את מצבו המשפטי של הנאשם באופן דרמטי הואיל והעבירות החדשות שמיוחסות לו הן קלות יותר באופן משמעותי מהעבירות שיוחסו בתחילת התיק.
שופט מוקד
שופט מוקד הינו שופט מיוחד שתפקידו לעודד את הצדדים להליך הפלילי להגיע להסדרים מהירים. במדינת ישראל נהוגה שיטת המוקד בהליכים הפליליים. במסגרת שיטה זו, כתבי האישום שמוגשים לבית המשפט נדונים תחילה בפני שופט מוקד.
ככל שהצדדים מצליחים להגיע להסדר טיעון בתחילת ההליך וכל עוד התיק עדיין מתנהל בפני שופט המוקד אזי ששופט זה יגזור את דינו של הנאשם וייקבע את עונשו.
מנגד, כאשר הנאשם מחליט לכפור באשמה ולנהל הליך שמיעת ראיות התיק יעבור לשופט אחר שישמע את הראיות בתיק. וככל שירשיע את הנאשם בסוף ההליך הוא יהיה זה שגם יגזור את דינו.
ברוב המקרים, שופט המוקד יעשה מאמצים על מנת לדרבן את הצדדים להגיע להסדר. במסגרת זו ינסה ללבן את הנקודות שנתונות למחלוקת ביניהם ולמצוא דרכים בהן ניתן לגשר על הפערים.
למשל, שופט המוקד רשאי להמליץ לתביעה לתקן עובדות מסוימות שהנאשם מעוניין בתיקונם. לחלופין, שופט המוקד לא פעם נוהג להפנות את תשומת ליבו של הנאשם לעובדה כי הוא רואה חולשות מהותיות בקו ההגנה שלו כך שמוטב לו להגיע להסדר טיעון בשלב מוקדם של ההליך.
הגשת כתב אישום תוך כמה זמן?
הגשת כתב אישום ותוך כמה זמן הינה שאלה שהתשובה לגביה משתנה ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבותיו. מבחינה פורמאלית, החוק קובע כי הוא אמור להיות מוגש תוך פרקי זמן מסוים אחרת האירוע שבגינו המדינה מעוניינת להעמיד נחשבים כאילו "התיישנו".
המשמעות הינה שבמקרים שבהם המדינה איחרה את המועד לא ניתן להעמיד את הנאשם לדין. בפועל, זמני ההתיישנות בישראל הם ארוכים וממושכים ומגיעים לכדי עשרות שנים. ברוב התיקים, סיבת הסגירה אינה נוגעת להתיישנות אלא דווקא לנימוקים ראייתיים.
כמה זמן לוקח לפרקליטות להגיש כתב אישום
כמה זמן לוקח לפרקליטות להגיש כתב אישום הינה שאלה שגם כן תלוית נסיבות והקשר ספציפי. ככלל, ההמתנה לקבלת החלטת הגוף התובע לגבי תיק פלילי הינה המתנה ארוכה שעלולה להימשך מספר חודשים ולעיתים מספר שנים.
בעבר, לא היו הנחיות ברורות בנושא זה והזמן שלוקח לפרקליטות להגיש כתב אישום השתנה ממקרה למקרה והייתה תלויה בעיקר בחריצותו של הפרקליט שהתיק נמסר לטיפולו.
כיום הנושא מוסדר בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה שמכונה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום". בהנחיה זו, מפורטים הכללים שאמורים להנחות את התביעה וליתן ודאות בשאלה כמה זמן לוקח לפרקליטות להגיש כתב אישום.
על פי הנחיית "משך הטיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" על התביעה להגיע להחלטה לגבי עבירת חטא בתוך חצי שנה מהיום שהתיק נמסר לטיפולה. מנגד, כאשר מדובר על עבירת עוון או פשע שעונשה המקסימלי 10 שנות מאסר או מתחת לכך, על התביעה לקבל החלטה בתוך שני וחצי.
כאשר מדובר על עבירות פליליות חמורות שעונשן המקסימלי עולה על 10 שנות מאסר אזי שהתביעה אמורה לסיים את הטיפול בתיק בתוך שנתיים.
השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום
השלמת חקירה לאחר כתב אישום הינו מונח מקצועי שמתייחס לאיסוף ראיות על ידי המשטרה לאחר שההליך המשפטי כבר נמצא בעיצומו ומתנהל בבית המשפט. ככלל, פתיחת ההליך בבית המשפט מסמל את סיומה של החקירה הפלילית וממועד זה המדינה אינה רשאית להוסיף ראיות או להמשיך לחקור את התיק.
יחד עם זאת, במקרים חריגים התביעה יכולה לבקש מהמשטרה לבצע השלמת חקירה לאחר כתב אישום אולם מדובר בהליך חריג במיוחד שלא מתרחש ברוב התיקים.
חשוב לציין בהקשר זה כי החוק קובע כי השלמה מסוג זה תתבצע רק לאחר שהתקבל אישור לכך על ידי פרקליט המחוז הרלוונטי בהתאם למחוז שבו התיק מתנהל.
עורך דין כתב אישום
עורך דין כתב אישום הינו עורך דין פלילי שמתמחה בייצוג נאשמים בהליכים פליליים. לייצוג מקצועי במסגרת הליכים אלו קיימת חשיבות מכרעת לאור ההשפעות ארוכות הטווח על חייו האזרח, וזאת מעבר לעונש שצפוי לו בהליך הנוכחי.
עורך דין פלילי יוכל לפעול על מנת לוודא שההליך הפלילי יסתיים בתוצאה הטובה ביותר עבור הנאשם. החשיבות לייצוג מקצועי בהליכים פליליים נכונה ביתר שאת כאשר מדובר בעבירות פליליות חמורות.
בתיקים חמורים, הנאשם נמצא בסכנה משמעותית שבית המשפט יטיל עליו עונש מאסר בתום ההליכים ומכאן החשיבות הרבה לייצוג משפטי איכותי.
עורך דין כתב אישום אחראי לייצוג הנאשם בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב המענה לטענות ועד לשלב הטיעונים לעונש שמתרחש בתום ההליך במקרה של הרשעה.
