הדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים היא עבירת סמים חמורה שניצבת ברף הגבוה של קבוצת עבירות הסמים. החומרה היתרה שהמחוקק ראה בעבירה זו מתבטאת בין היתר בעובדה שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה הוא העונש החמור ביותר שקיים בפקודת הסמים המסוכנים.
כפי שציינתי במאמרים אחרים בנושא עבירות סמים, פקודת הסמים המסוכנים היא מקור החקיקה העיקרי שעוסק בעבירות סמים. במסגרתה מוגדרות כל עבירות הסמים בישראל.
מבחינת העונש שקבוע לצדה, העבירה של הדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים היא עבירת הסמים החמורה ביותר, אפילו בהשוואה לעבירות סחר בסמים, גידול סמים, תיווך בעסקת סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
פקודת הסמים המסוכנים
פקודת הסמים המסוכנים היא מקור החקיקה הישראלי שמסדיר את תחום עבירות הסמים במשפט הפלילי הישראלי. בניגוד לרוב העבירות הפליליות בישראל, עבירות הסמים מוגדרות בפקודת הסמים המסוכנים. כאמור, מדובר בחוק ספציפי שמתייחס לעבירות סמים ולהן בלבד.
ראוי לציין כי התוספת לפקודת הסמים המסוכנים כוללת פירוט של כל סוגי החומרים שנחשבים לסמים מסוכנים בישראל. רשימה הסמים המסוכנים שמפורטת בפקודה מתעדכנת מעת לעת כך שמתווספים אליה סמים נוספים שמוצאים את דרכם לשוק הסמים הישראלי.
לעניין עבירת הדחת הקטין, חשוב להבין כי כל פעולה בנוגע לאחד הסמים שמצוינים בפקודת הסמים תיחשב לעבירת סמים, לרבות מתן הסם לקטין.
החזקת סמים לצריכה עצמית
פקודת הסמים המסוכנים כוללת פירוט של כמויות סמים שייחשבו להחזקה לצריכה עצמית (כאשר הכמות משתנה מסם לסם). למשל, החזקה של 15 גרם סם מסוכן קנאביס תיחשב להחזקת סם לצריכה עצמית.
להגדרת העבירה כהחזקת סם לצריכה עצמית או שלא לצריכה עצמית, קיימת חשיבות מכרעת לעניין העונש שיוטל על הנאשם, וזאת מכיוון הואיל שהעונש המקסימלי שקבוע לצד שתי העבירות הוא שונה.
לפי פקודת הסמים המסוכנים, העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית עומד על 20 שנות מאסר. מנגד, הפקודה קובעת כי כאשר מדובר בעבירת של החזקת סם לצריכה עצמית העונש המקסימלי הינו 3 שנות מאסר בלבד. קראו עוד אודות עבירת החזקת סמים במאמר הבא.
חשוב לציין כי כאשר הכמות שמוחזקת עולה רק במעט על הכמות שמוגדרת בחוק ככמות לשימוש עצמי, אזי שברוב המקרים ניתן יהיה לסגור עם התביעה המשטרתית הסדר טיעון כך שסעיף העבירה ישונה להחזקת סם לצריכה עצמית. קראו עוד אודות הסדרי טיעון במאמר שכתבתי על כתב אישום .
עוד יצוין כי כאשר הנאשם מודה ומורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, ואין לחובתו מאסרים מותנים, ברוב המקרים, העונש שיוטל עליו יהיה קל באופן יחסי ולא יכלול מאסר מאחורי סורג ובריח.
איזה מעשים נחשבים להדחת קטין לשימוש בסמים?
עבירת הדחת קטין לשימוש בסמים מוגדרת בסעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים. כפי שיפורט להלן, עבירה זו כוללת שלושה מעשים שנחשבים להדחת הסמים ועלולים להוביל להרשעה בעבירה זו. ראו את העבירה כפי שהיא מנוסחת בסעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973:
"(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:
(1) נותן לקטין סם מסוכן;
(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו".
מתן סמים לקטין
כפי שניתן לקרוא, החלופה הראשונה שהפקודה קובעת לעניין עבירה הדחת הקטין מתקיימת כאשר מבצע העבירה נותן לקטין סמים. פשוטו כמשמעו, העבירה מתגבשת כאשר בגיר נותן לקטין סם מסוכן כאשר אין חשיבות לסוג הסם ובלבד שאותו חומר אכן מוגדר כסם במסגרת פקודת הסמים המסוכנים.
ראוי לציין שלפי החוק אין משמעות לסיבה שעמדה מאחורי מתן הסם לקטין. המשמעות היא שכל העברת סמים לקטין תיחשב לעבירה של הדחת קטין לסם מסוכן, תהיה אשר תהיה הסיבה למתן הסמים.
יתרה מכך, באחד מפסקי הדין שעסקו בעבירה זו, בית המשפט העליון קבע כי אין לפרש את המושג "נותן" בצמצום כך שיכלול מתן סם לקטין לצורך שימושו של הקטין בלבד, אלא שיש לפרשו בהרחבה כך שיכלול גם סיטואציות שבהן הסם ניתן לקטין לצורך שימושו של אדם אחר שהקטין פועל בשליחותו (כלומר הקטין מביא את הסם לאדם אחר).
באותו עניין, דובר על נאשם שמכר סם מסוג הרואין לקטין תחת ידיעה שהקטין פועל בשליחותו של אדם אחר ואין בכוונתו להשתמש בסם בעצמו.
באותו מקרה הקטין ניגש לסוחר הסמים וביקש ממנו לספק לו את מנת ההרואין בתמורה לכך שיפקיד אצלו שרשרת זהב ערבון. הקטין הבהיר לסוחר כי אדם אחר שלח אותו לקנות את הסם. הנאשם נענה להצעת הקטין, מכר לו את הסם ואף הסביר לו כיצד להסתיר את מנת הסם מתחת ללשון עד שיגיע למחוז חפצו (כלומר לאדם ששלח אותו לקנות את הסם).
בגין אותם מעשים הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של סחר בסמים והדחת סם מסוכן והוטל עליו עונש מאסר של חמש שנים, מתוכם שנתיים וחצי לריצוי בפועל ושנתיים וחצי כמאסר על תנאי.
במסגרת הערעור לעליון, הנאשם (באמצעות עורך דינו) העלה טענה משפטית מעניינת כי אין מדובר במקרה של הדחת קטין לשימוש בסמים מכיוון שהנאשם ידע שהסם אינו מיועד לקטין אלא לאדם אחר שהקטין פועל בשליחותו.
כפי שניתן לנחש, בית המשפט העליון דחה את טענתו של הנאשם תחת הנימוק כי בעבירה זו אין משמעות לסיבה שבגינה הסם הועבר לקטין. בנוסף, בית המשפט קבע שגם אין משמעות לעובדה שהנאשם ידע שהסם אינו מיועד לשימושו של הקטין.
בסופו של דבר בית המשפט העליון דחה את הערעור על הכרעת הדין (כלומר על ההרשעה בעבירה של הדחת קטין) ודחה גם את הערעור על עונשו של הנאשם.
מכירת סמים לקטין
מטבע הדברים, כאשר בגיר מוכר סמים לקטין מדובר באחד המקרים המובהקים שמגלמים את עבירת ההדחה. כלומר, עסקאות סמים שמבוצעות מול קטין ככל הנראה יובילו להרשעת הבגיר בעבירה זו לצד הרשעה בעבירת סחר בסמים.
מובהקות הסיטואציה נעוצה הן בפרשנות המילולית של המונח "נתן" שקבוע בפקודת הסמים המסוכנים והן בתפיסות החברתיות לגבי סחר בסמים וקל וחומר סחר לקטינים.
זאת ועוד, מכירת סמים ללקוח שהינו קטין נחשבת לחמורה בהרבה מעבירת סחר שמבוצעת מול לקוח בגיר. המשמעות היא שהיותו של הלקוח קטין צפויה גם להשפיע באופן משמעותי (לחומרה) על העונש שיוטל על סוחר הסמים במסגרת ההליך הפלילי. קראו עוד אודות עבירת סחר בסמים במאמר הבא שכתבתי.
מה הדין כאשר הקטין מביא את הסמים בעצמו?
נדמה שהשאלה המתבקשת בנוגע לעבירת הדחת קטין הינה מה הדין כאשר מדובר בשימוש בסמים בצוותא של קטין ובגיר, כאשר דווקא הקטין הוא זה שמביא את הסמים למפגש שבו נצרכים הסמים.
שאלה זו עלתה באחד מהערעורים הפליליים שנדונו בבית המשפט העליון. באותו מקרה דובר בבגיר שניהל מערכת יחסים רומנטית עם קטינה כאשר אותה מערכת יחסים כללה גם מגורים משותפים ושימוש תדיר בסמים מסוכנים. הקטינה העידה בבית המשפט כי בחלק מהמקרים היא זו שהביאה את הסמים מרצונה ויוזמתה, ללא שידול מצד הנאשם.
על אף האמור לעיל, בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם בעבירת הדחה של קטין לשימוש בסמים. במסגרת הערעור בבית המשפט העליון עלתה לדיון שאלה זו. מעבר לטענה שהקטינה הייתה זו שהביאה את הסמים למפגשים המשותפים, הנאשם הוסיף וטען כי עוד בטרם היכרותם הקטינה הייתה מעורה היטב בעולם סמים ואף נהגה להשתמש בסמים לפני שהשניים היכרו.
בית המשפט העליון קבע בהקשר זה כי לדעתו לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים לגבי אותם מקרים שבהם הקטינה העידה את הסמים מרצונה ויוזמתה.
בית המשפט העליון הבהיר כי לא ניתן לבצע פרשנות כה מרחיבה למושג "נותן" שקבוע בפקודת הסמים המסוכנים הואיל ופעולה זו מחייבת פעולה אקטיבית של הנאשם הבגיר. לכן, מקום בו מוכח במישור העובדתי כי מדובר בקטין שמעורב בעולם הסמים טרם היכרותו עם הנאשם הבגיר, ואשר הביא מיוזמתו ומרצונו את הסמים (ללא שידול של הבגיר) לצורך שימוש משותף, אז אין להרשיע את הנאשם הבגיר בעבירת הדחת הקטין לשימוש בסמים.
באותו מקרה שהוזכר לעיל, קביעתו העקרונית של בית המשפט העליון לא השפיעה על התוצאה כך שהרשעתו של הנאשם בעבירת הדחה של קטין לשימוש בסמים נותרה על כנה.
הנימוק לכך היה כי באותו מקרה הנאשם והקטינה השתמשו בצוותא בסמים מסוכנים לאורך כל תקופת המגורים המשותפת שנפרסה על פני חודשים ארוכים. בית המשפט העליון קבע בהקשר זה כי מבחינה עובדתית, בלתי אפשרי "לפצל ולספור" את המקרים בהם הנאשם הביא את הסמים ובהם המתלוננת הביאה את הסמים.
להשלמת התמונה ראוי להבהיר כי הנאשם בעצמו העיד בבית המשפט כי בחלק מהמקרים הוא רכש והביא את הסמים ובחלק מהמקרים הקטינה הייתה זו שהביאה את הסמים.
בהתאם לכך, בית המשפט העליון קבע כי הרשעתו של הנאשם בעבירת הדחת קטין לשימוש בסמים תאמה למצב העובדתי ולמצב המשפטי שהתברר באותו מקרה.
בדומה לתיק הפלילי שהוזכר בחלק הקודם, גם במקרה זה ערעורו של הנאשם נדחה הן לעניין הכרעת הדין (העבירות בהן הורשע) והן לעניין גזר הדין והעונש שהוטל עליו.
אחראי לקטין שמניח לו להשיג סם מסוכן
חלופה נוספת של עבירת השידול מתייחסת למצב שבו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו. למקרא הסעיף ראוי לתהות מי בדיוק נחשב לפי החוק ל-"אחראי לקטין" ועל כן עלול להסתבך בעבירה זו.
התשובה לשאלה זו ניתנת בסעיף 21(ב) לפקוד הסמים המסוכנים. סעיף זה קובע כי אחראי לקטין לעניין עבירה זו נחשב להורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או החזקתו.
נדמה שחלופה זו הינה החלופה המורכבת ביותר מבין החלופות שקיימות לעבירה זו. בהתאם לניסוח הלשוני של הסעיף, בחלופה זו התביעה מחויבת להוכיח לבית המשפט כי האחראי על הקטין היה מודה לעובדה שהקטין מנסה להשיג סם מסוכן או להשתמש בו וכי הוא התיר לו לעשות כן.
מטבע הדברים, בסיטואציות הרגילות, כאשר לא מתקיים שידול לשימוש בסם או שימוש משותף בסם, מבחינה ראייתית יהיה קשה להוכיח את התקיימות החלופה ולבסס הרשעה בעבירה זו על בסיס החלופה האמורה.
יתרה מכך, ברוב המקרים שקטינים משתמשים סמים, הוריהם כלל אינם מודעים לכך או לכל הפחות מתנגדים לכך.
בהתאם לאמור לעיל, קשה לחשוב על מקרה שחלופה זו תתקיים ללא החלופות האחרות שעניינן מתן סמים לקטין או שידול סמים להשיג סמים. קראו עוד אודות ייצוג קטינים בהליכים פליליים עורך דין פלילי לנוער במאמר הבא שכתבתי.
שידול קטין להשיג סמים
החלופה האחרונה להדחת קטין לשימוש בסמים מתייחסת למצב שבו הנאשם הבגיר שידל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו. ראוי לציין כי פקודת הסמים המסוכנים אינה כוללת הגדרה משפטית או לשונית למונח שידול.
התשובה לשאלה מיהו בדיוק משדל מצויה בסעיף 30 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שזו לשונו:
"המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה".
בהקשר להדחת קטין לשימוש בסם התביעה צריכה להוכיח כי הבגיר שכנע את הקטין, בעידוד, דרישה, הפצרה או כל דרה שיש בה משום הפעלת לחץ להשיג סם או להשתמש בסם מסוכן.
בפרקטיקה המשפטית, אין מדובר בדרישה ראייתית נוקשה, שכן לעניין חלופה זו גם שימוש משותף בסם יספיק ברוב המקרים לבסס הרשעה בעבירה זו.
יתרה מכך, המקרים שעניינם שיתוף משותף בסמים מסוכנים של בגירים וקטינים הם מהמקרים היותר מובהקים וקלים להוכחה מבחינתה של התביעה, שכן הנחת המוצא היא שלבגיר שיקול דעת ובגרות נפשית גבוהים יותר מאשר קטין שניתן להשפיע עליו בקלות בכל הנוגע לשימוש בסמים וביצוע עבירות פליליות.
בהתאם לכך, במקרים של שימוש משותף בסמים מסוכנים, הבגיר נמצא בסכנה לכך שהאחריות הפלילית לעבירה החמורה של הדחת קטין תוטל לפתחו על ידי המשטרה או הפרקליטות. קל וחומר כאשר מדובר בסיטואציה שבה הבגיר שולח את הקטין לרכוש עבורו את הסמים. כאמור, החוק מתייחס למקרה מסוג זה באופן מפורש ככזה שמגלם את עבירת ההדחה לקטין לשימוש בסמים.
חשוב לציין שסעיף 23 לפקודה קובע לגבי חלופה זו שלעניין ביצוע העבירה אין משמעות אם הנאשם פנה אל הקטין או הקטין פנה אל הנאשם. כלומר, ניתן להרשיע בגיר בעבירת ההדחה גם כאשר הקטין היה זה שפנה אל הבגיר.
מודעות לגילו של הקטין ולעובדה שמדובר בקטין
כל סטודנט שנה א' למשפטים אמור לדעת כי לצד היסוד העובדתי של העבירה, הרשעה בעבירה פלילית מצריכה גם יסוד נפשי של הנאשם בהתייחס לביצוע העבירה. בהקשר לעבירה של הדחת קטין, היסוד הנפשי מצריך בין היתר מודעות לקיום נסיבות העבירה כלומר לכך שמדובר בקטין. כלומר, התביעה נדרשת להוכיח כי הנאשם ידע שהאדם שאותו הדיח לשימוש בסם הינו קטין.
חשוב לציין בהקשר זה כי גם "עצימת עיניים" מבחינתו של הנאשם להיותו של האדם שאותו הדיח קטין תספיק על מנת להרשיע אותו בעבירה זו.
"עצימת עיניים" הינו מונח מתחום המשפט הפלילי שמשמעותו שמבצע העבירה חשד כי נסיבה מסוימת שקשורה לעבירה מתקיימת אולם באופן מכוון הוא נמנע מלברר האם אותה נסיבה מתקיימת.
בהקשר לעבירת הדחת קטין המשמעות היא שהבגיר סבר או חשד כי האדם שעמו הוא מתנהל הוא קטין אולם הוא נמנע מלברר את גילו באופן מדויק.
סוגיה זו בהקשר לגילם של קטינות, או יותר נכון לגבי גילן של קטינות עולה לא פעם בתיקים שעניינם עבירות מין או וביתר פירוט בעבירות שעניינן בעילה אסורה של קטינה.
חזקות משפטיות בעבירת הדחת קטין
סעיף 24 לפקודת הסמים המסוכנים קובע מספר חזקות משפטיות לגבי עבירת הדחת הקטין. המשמעות המשפטית היא שכאשר אחת מהסיטואציות העובדתיות שמפורטות בסעיף מתקיימת אז רואים את הבגיר שמעורב באותו עניין כמי שביצע עבירת הדחה של קטין לשימוש בסמים מסוכנים.
ראו את לשונו של סעיף 24 לפקודת:
"חזקה על אדם שעבר אחת העבירות לפי סעיף 21 אם עשה אחת מאלה:
(1) נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי הנועד לשימוש בסם מסוכן;
(2) הזמין קטין למקום שבו רגילים אנשים להשתמש בסמים מסוכנים;
(3) הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(4) הפנה קטין למקום כאמור בפסקאות (2) או (3) או עיכב אותו במקום כאמור".
כלומר, במקרים שמבחינה עובדתית יוכח כי אחת מהסיטואציות האמורות אכן התרחשו, לבגיר יהיה קשה להיחלץ מהעמדה לדין והרשעה בעבירת הדחת קטין. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הסיטואציות המתוארות הן בגדר חזקות, דהיינו שהחשוד או הנאשם יוכל לסתור אותן ועל ידי כך להוכיח את חפותו.
למשל, כאשר מדובר בסיטואציה שעניינה הזמנת קטין למקום שבו רגילים אנשים להשתמש בסמים, ככל שהבגיר לא היה מודע לכך שבאותו מקום משתמשים בסמים, והוא יוכל להוכיח זאת, אזי שלא ניתן יהיה להרשיעו בעבירה בהתאם לסעיף זה.
מנגד, קשה לתאר כיצד ניתן יהיה להפריך את האשמה כאשר מדובר בחלופה שקבועה בסעיף 1 שעניינה מתן לקטין כלי הנועד לשימוש בסם. מטבע הדברים, לתת לקטין כלי לעישון סמים או כלי אחר שצורכים עמו סמים אינו יכול להיעשות בתום לב וללא כוונת שידול.
מעצר עד תום ההליכים בעבירת הדחת קטין
כפי שציינתי במאמרים אחרים, כל עבירות הסמים, למעט עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, הן עבירות שמתקיימת בעניינן עילה למעצר עד תום ההליכים. המשמעות היא שבתיקי סמים רבים במקביל להגשת כתב האישום התביעה מבקשת מבית המשפט כי יורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בלא מעט מקרים בית המשפט מקבל את בקשת התביעה ואכן מורה כי הנאשם יישאר במעצר עד לתום משפטו. הליכי מעצר עד תום ההליכים שכיחים במיוחד בעבירות סחר בסמים, גידול סמים , החזקת סמים בכמויות גבוהות, תיווך לעסקת סמים, ייבוא או ייצוא של סמים.
הנימוק שמשמש את התביעה בעתירתה להותרת הנאשם במעצר עד תום ההליכים נוגע למסוכנות שנשקפת ממנו. בעבירות סמים, מרבית טיעון המסוכנות מתמקד בחשש שאם נאשמים אלו ישוחררו לחלופת מעצר הם ימשיכו להפיץ את הסם או למכור אותו ובכך ימשיכו לפגוע בציבור על ידי הפצת נגע הסמים.
כפי שניתן להבין, טיעון המסוכנות מתחזק ביתר שאת כאשר מדובר בעבירות של הדחת קטינים לשימוש בסמים מסוכנים, בין היתר, נוכח החשיבות שהרשויות מייחסות לשמירה על קטינים והרחקתם מסמים ופשע.
בהתאם לכך, בתיקים שבהם מיוחסות לנאשמים עבירות של הדחת קטין לשימוש בסמים אין זו משימה פשוטה לשכנע את בית המשפט לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (מעצר בית) כתחליף למעצר מאחורי סורג ובריח. קראו עוד על סוגיית המעצר בעבירות סמים במאמר שכתבתי על שחרור ממעצר בעבירות סמים .
עונש מינימום בעבירת הדחת קטין לשימוש בסם
סעיף 25 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כי על נאשם שהורשע בעבירה של הדחת קטין לשימוש בסם או בניסיון לעבירה או בשידול לעבירה יוטל עונש מאסר כך שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בלבד ולא יינתן עליו צו מבחן. הלכה למעשה, מדובר בסעיף שקבוע עונש מינימום לעבירה. המשמעות היא שבכל מקרה של הרשעה בעבירה זו בית המשפט מחויב להטיל על הנאשם עונש שכולל מאסר.
מה העונש על הדחת קטין לשימוש בסמים?
כפי שצוין קודם לכן, לצד עבירת הדחת קטין קבוע עונש מקסימלי שעומד על 25 שנות מאסר. העונשים הקבועים לצד העבירות הפליליות הן עונשי מקסימום, כלומר, בית המשפט אינו מחויב להטיל את העונש המירבי על כל נאשם שהוא גוזר דינו והעונשים משתנים ממקרה למקרה ומנאשם לנאשם.
על פי תיקון 113 לחוק העונשין, שמתווה את מדיניות הענישה של בתי המשפט, העונשים נקבעים לאחר שבית המשפט שוקל את נסיבות העבירה הספציפית ואת הנסיבות שאינן קשורות לעבירה וביניהן את נסיבותיו האישיות של הנאשם. קראו עוד אודות ענישה בהליכים פליליים במאמר הבא שכתבתי.
הנסיבות הרלוונטיות של העבירה כאשר מדובר בעבירת הדחת קטין הינן סוג ההדחה שהתבצעה (סחר מול קטין או שימוש משותף), סוג הסם עליו מדובר, גיל הקטין, מהות היחסים בין הבגיר לקטין, כמות ההזדמנויות שבהן התקיימה ההדחה, תקופת ההדחה וקיומן או העדרן של עבירות נלוות להדחה כגון סחר בסמים.
מטבע הדברים, ככל שההדחה התבצעה ביחס לסמים קשים יותר (הרואין קוקאין) וגילו של הקטין צעיר יותר, כך בית המשפט ייראה באותם נתונים נסיבות מחמירות לעניין עונשו של הנאשם.
לצד נסיבות שקשורות בביצוע העבירה בית המשפט גם ישקול את נסיבותיו האישיות של הנאשם וביניהן גילו, מצבו המשפחתי, עבר פלילי קודם או העדרו, שיקום שעבר, חרטה שהביע אודות ביצוע העבירה, מצבו הכלכלי, הפגיעה שהעונש צפוי להסב למשפחתו ומצבו הרפואי.
כאמור, עבירת הדחת קטין לשימוש בסמים היא עבירת סמים שנחשבת לחמורה למדי, ולרוב, העונשים שמוטלים בגינה הם עונשים חמורים שכוללים תקופות מאסר לא מבוטלות.
רישום פלילי בעבירות סמים
כפי שידוע לכל, רישום פלילי נושא עמו סטיגמות קשות ואף השלכות ממשיות על חייו ועתידו של האזרח שהרישום הפלילי נוגע אליו.
הפגיעה שנלווה אל הרישום הפלילי היא משמעותית במיוחד בתיקי סמים, וזאת בין היתר לאור הכתם השלילי שנלווה אל עבירות הסמים.
רישום פלילי בעבירות סמים עלול להגביל את יכולתו של האזרח להתקבל לעבודות מממשלתיות, להוציא רישיון נשק, לקבל אזרחות במדינה זרה ועוד. חשוב לציין שקיימות דרכים להתמודד עם רישום פלילי פוגעני, ובמקרים המתאימים אף למחוק אותו לחלוטין, תלוי בסוג הרישום שעליו מדובר. קראו עוד אודות מחיקת רישום פלילי במאמר הבא שכתבתי.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בעבירות סמים?
ייצוג איכותי על ידי עורך דין פלילי בהליכים פליליים הוא יקר ערך בכל עבירה פלילית ולא רק בעניין עבירות סמים. יחד עם זאת, עבירת הדחת קטין לשימוש בסמים נחשבת לעבירה חמורה במיוחד שהמורשעים בה צפויים לעונשים כבדים, לרבות עונשי מאסר ממושכים. בהתאם לכך, בעבירה זו החשיבות בייצוג איכותי הינה משמעותית אפילו יותר.
עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות סמים אמור לדעת לנהל את הגנת הנאשם במסגרת ההליך המשפטי על הצד הטוב ביותר כך שבסופו של דבר הוא יסיים את ההליך עם התוצאה הטובה ביותר עבורו.
במקרים מסוימים, עורך דינו של הנאשם יידע להגיע עם התביעה להסדר טיעון שיש בו הקלה ושינוי בעבירות שמיוחסות לנאשם בכתב האישום, ולעיתים אף יצליח לשכנע את התביעה להסיר את העבירה של הדחת הקטין מכתב האישום.
במקרים אחרים, שבהם שקיימת חולשה ראייתית בנוגע להוכחת אשמתו של הנאשם, הסנגור יוכל לנהל את המשפט במטרה להביא לזיכויו כך שההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה וללא ענישה.
חשוב לזכור שגם התייעצות עם עורך דין לפני חקירה היא יקרת ערך עבור החשוד. בנסיבות מסוימות, ייעוץ איכותי מעורך דין פלילי יוכל לעשות את ההבדל בין המשך ההליכים הפליליים והגשת כתב אישום לבין סגירת התיק כבר בשלב החקירתי.
מחפש עורך דין עבירות סמים ? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? הוגש נגדך כתב אישום בגין החזקת סמים? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה- מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
על כותב המאמר:
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי והתעבורה על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלבי החקירה ועד להליכים הפליליים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בהליכים משמעתיים, עבירות סמים, עבירות צבאיות, מחיקת רישום פלילי, שימועים פליליים, עבירות תקיפה, גידול סמים, החזקת סמים, מרמה, צווים למניעת הטרדה מאיימת, עבירות מין, הליכי מעצר, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים וועדות שחרורים.
