העלבת עובד ציבור

העלבת עובד ציבור הינה עבירה פלילית שמטרתה להגן על עובדי ציבור במסגרת עבודתם הציבורית ונכללת בחוק העונשין בפרק שעניינו "פגיעה בסדרי השלטון והמשטר". העבירה מוגדרת בסעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ומנוסחת באופן הבא:

"המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים".

מי הוא עובד ציבור על פי החוק?

סעיף 34 כד לחוק העונשין מגדיר עובד ציבור באופן הבא:

"(1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

(2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;

(3) עובד מועצה דתית;

(4) עובד המוסד לביטוח לאומי;

(5) עובד בנק ישראל;

(6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;

(7)   עובד לשכת שירות התעסוקה;

(8)   עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;

(9)   בורר;

(10)  נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);

(11)  דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה".

כפי שניתן לראות חוק העונשין כולל הגדרה מדויקת וממצה למונח "עובד ציבור" כך שכל אחד מאותם בעלי תפקידים המנויים בהגדרה שהובאה לעיל ייחשב לעובד בהקשר לעבירת העלבת עובד ציבור.

יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי אחד התנאים להתקיימותה של העבירה הוא כי המעשה בוצע בעת שעובד הציבור ממלא את תפקידו או שהעלבה קשורה לתפקידו הציבורי. ככל שמדובר במעשה שקשור לחייו הפרטיים של עובד הציבור, אין מדובר בעבירה של העלבת עובד ציבור. לדוגמא, אם עובד ציבור הסתכסך עם אחד משכניו ובין הצדדים התנהלו חילופי דברים שאינם קשורים לעבודתו, המעשים לא ייחשבו לעבירת של העלבת עובד ציבור.

איזה מעשים ייחשבו להעלבת עובד ציבור?

חוק העונשין קובע כי העלבת עובד ציבור יכולה להתבצע בכל צורה שהיא בין אם מדובר במילים, תנועות או מעשים. בדומה למונחים משפטיים אחרים, ההגדרה הרחבה מותירה מקום לפרשנות מרחיקת לכת של בתי המשפט ומאפשרת לראות במעשים רבים ככאלה שמגיעים להעלבת עובד ציבור.

חומרת האמירות המעליבות

ראוי להדגיש כי בית המשפט העליון קבע כי לצורך הרשעה בעבירה זו אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה, אלא שנדרשת פגיעה עמוקה בשמו הטוב של עובד הציבור עד כדי כך שיש בה כדי לבזותו בעיני אחרים. על פי הכלל האמור, נדרשות אמירות או העלבות קיצוניות במיוחד. עוד נקבע בפסיקה כי אמירות ספונטניות סתמיות, גם אם מדובר בעבירות בוטות, אינן מגבשות את עבירת העלבת עובד הציבור.

בית המשפט העליון קבע בהקשר זה שני מבחנים באמצעותם יש לבחון את האמירה המעליבה. המבחן הראשון הינו המבחן התוכני שבמסגרתו יש להוכיח כי האמירה הינה בגדר מעשים קיצוניים של פגיעה קשה בליבת כבוד של עובד הציבור.

המבחן השני הוא המבחן ההסתברותי שמשמעותו כי יש להוכיח כי מתקיימת וודאות קרובה למדי שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי.

כפי שניתן להבין מדובר במבחנים שמעמידים רף גבוה להעלבת עובד ציבור כך שלא כל אמירה או התנהגות בוטה תוביל להרשעתו של האזרח בעבירה זו.

ההתנגשות בין חופש הביטוי להגנה על עובדי הציבור

האיסור הפלילי על העלבת עובדי ציבור נועדה להגן על כבודו של עובד הציבור על מנת שיוכל למלא את תפקידו ולהגן על מעמדן של רשויות השלטון. מטרות אלו והאיסור הפלילי שקבוע לצדן מתנגשים עם חופש הביטוי שמהווה אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית. חלק מהזכות לחופש ביטוי מתבטאת ביכולת להעביר ביקורת על מוסדות הציבור ועובדי הציבור מבלי לחשוש מפני העמדה לדין.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגופי התביעה בעניין העמדה לדין

לאור התנגשות שפורטה למעלה בין חופש הביטוי לאיסור הפלילי בגין העלבת עובד ציבור פורסמה הנחיה מטעם היועץ המשפטי לממשלה שמטרתה להנחות את גופי התביעה בעניין העמדה לדין בעבירה זו.

בין היתר נכתב בהנחיה זו כי ראוי שההעמדה לדין בעבירה זו תעשה מתוך ראיה רחבה למכלול הזכויות, תוך מתן משקל לעקרון חופש הביטוי. עוד נכתב בהנחיה כי יש לנהוג במדיניות של ריסון ואיפוק תוך הקפדה על פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי.

בהנחיה נכתב כי בטרם תתקבל החלטה בדבר העמדה לדין בעבירה זו יש להתחשב במספר פרמטרים:

• תוכן האמירה- במסגרת זו יש להתחשב בחומרת האמירה, הישנות העבירה (יש להבחין בין אמירה בודדת לבין רצף אמירות מעליבות, מטרת האמירה המעליבה (אם הבעת ביקורת לגיטימית או אמירה שמטרתה לפגוע) ואמיתות האמירה.
• ב.       הנסיבות בהן נאמרה האמירה- אם נאמרה בנוכחות אחרים או אם פורסמה בכלי התקשורת (על פי ההנחיה מדובר בנסיבות מחמירות).
• הלך רוחו של המעליב- האם הדברים נאמרו תוך תכנון מוקדם או לחלופין תוך אמירה ספונטנית.
• היסוד הנפשי של המעליב.
• הרקע לאמירה- יילקחו בחשבון נסיבות שקדמו לאמירה, למשל כאשר האמירה באה כתגובה למעשה לא ראוי של עובד הציבור.
• הגורם כלפיו נאמרו הדברים- תיבחן מהות תפקידו של עובד הציבור. יש להבחין בין עובד שמהות תפקידו היא לעבוד עם הציבור הרחב לבין עובד ציבור אחר. ככל שתפקידו של עובד הציבור דורש חיכוך רב יותר עם הציבור כך גובר האינטרס להגן עליו.

מה העונש על העלבת עובד ציבור?

העונש המקסימלי שקבוע לצידה של עבירת העלבת ציבור הינו ששה חודשי מאסר. מדובר בעבירה ברמת חומרה נמוכה יחסית לעבירות פליליות והיא מוגדרת כעבירה מסוג "עוון" (שעונשה אינו עולה על שלוש שנות מאסר). יש לציין כי העונש בן הששה חודשי מאסר הינו עונש מקסימלי בלבד שאינו מחייב את בית המשפט להטילו בכל מקרה ומקרה. בדרך כלל כאשר מדובר בעבירה יחידה ללא עבירות נלווית כגון תקיפה בית המשפט יימנע מלהטיל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל.

בדומה לעבירות אחרות, העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים למקרה הנדון בין היתר חומרת מעשה ההעלבה, תפקידו של עובד הציבור, נסיבות אמירת ההעלבה והתקיימותן או העדרן של עבירות נלוות נוספות שבוצעו על ידי הנאשם באותו מקרה.

כמו כן בגזירת העונש בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות עברו הפלילי או העדרו, גילו, מצבו המשפחתי ומצבו הרפואי.

החשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי

כמו בכל עבירה פלילית, גם בעבירת העלבת עובד ציבור קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי. במקרים מסוימים עורך דין פלילי מקצועי יצליח לסגור את התיק על ידי ניהול שימוע מוצלח מול הגוף התובע ובכך למנוע את הגשת כתב האישום.

גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום.

מחפש עורך דין פלילי בקריות ? מחפש עורך דין פלילי בחיפה ? מחפש עורך דין פלילי בצפון ? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.