שינוי עילת סגירה הינה פעולה משפטית שמובילה למחיקת רישום פלילי של תיק משטרתי סגור. אדם שמעוניין למחוק רישום של תיק ספציפי רשאי להגיש לגורם שסגר את התיק בקשה לשינוי עילת סגירה בתקווה שהתיק ייסגר מחוסר אשמה. תוצאתו של הליך מוצלח לשינוי עילת סגירה הינה למעשה מחיקתו של הרישום כאילו לא היה מעולם.
כידוע, כל תיק פלילי נפתח בחקירת משטרה, איסוף ראיות וגביית הודעות של עדים רלוונטיים. סיומה החקירה יכולה להוביל להגשת כתב אישום נגד החשוד והמשך ההליכים בבית המשפט במסגרת העמדתו לדין.
אולם, מרבית תיקי החקירה במדינת ישראל אינם מבשילים לכדי הגשת כתב אישום אלא נסגרים על ידי היחידה החוקרת או על ידי אחד מגופי התביעה כגון התביעה המשטרתית או הפרקליטות.
באמצעות שינוי עילת סגירה האזרח יכול "להעלים" את קיומו של התיק כאילו לא נפתח מעולם. כאמור, כל תיק חקירה שנסגר ללא הגשת כתב אישום מקבל סיווג לעניין העילה, כלומר הסיבה שבגינה נסגר התיק. לשינוי עילת הסגירה נודעת חשיבות משמעותית, שכן לסיווג העילה נלוות משמעויות לעתידו של החשוד במגוון תחומי חיים.
ההשלכות שכרוכות בעילת הסגירה חורגות מעניינו של התיק הפרטני שבגינו החשוד נחקר. הן משפיעות על יכולתו של האזרח הנחקר להתקבל לעבודה במוסדות עבודה ממשלתיים, להחזיק רישיון נשק ולעיתים אף לקבל ויזה או אזרחות במדינה זרה.
אזרח שמעוניין שהחשדות נגדו יוסרו באופן מוחלט וסופי, שמו הטוב ינוקה ועתידו לא יושפע מהחקירה שנפתחה בעניינו, עליו לפעול לצורך שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.
כאשר התיק ייסגר בעילת סגירה אחרת, שאינה חוסר אשמה, אזי שהרישום בעניין אותה חקירה יישאר במחשבי המשטרה ויהיה גלוי לגופים שונים שרשאים לקבל גישה למרשם הפלילי.
כפי שהוסבר קודם לכן, קיומו של רישום פלילי הינו בעל פוטנציאל הרסני לעתידו של האזרח. קל וחומר כאשר מדובר בעבירות פליליות חמורות כגון עבירות מין או אלימות חמורות.
תיק סגור במשטרה
כל תיק סגור במשטרה מקבל סיווג לעניין הסיבה שבגינה הוא נסגר. אדם שנפגע מהרישום האמור או שסיבת הסגירה מפריעה לו באופן עקרוני רשאי להגיש לגורם שסגר את התיק בקשה לשינוי עילת סגירה וזאת בהתייחס לאותו תיק סגור במשטרה.
כאמור, קיימות מספר עילות סגירה לתיקים משטרתיים והעיקריות שבהן הינן חוסר ראיות, חוסר אשמה (העדר אשמה פלילית) והנסיבות בכללותן אינן מתאימות לבירור בהליך הפלילי (חוסר עניין לציבור).
כאשר תיק סגור במשטרה מסווג כתיק שנסגר מחוסר ראיות או חוסר לעניין לציבור אזי שהרישום המשטרתי בגין אותו התיק צפוי להישמר במחשבי המשטרה לשנים ארוכות. הלכה למעשה, ללא ביצוע פעולה אקטיבית של מחיקת רישום משטרתי באמצעות בקשה למטה הארצי או בקשה לשינוי עילת סגירה, התיעוד בדבר התיק צפוי להישמר לעד.
חוסר עניין לציבור
חוסר עניין לציבור היא עילת סגירה מפורסמת במיוחד אולם לאחרונה היא שינתה את שמה. כעת העילה הרשמית שהחליפה אותה מכונה נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
כאמור, תיק שנסגר בעילה זו אינו נמחק מהמחשב המשטרתי ועל מנת להסיר את הרישום מומלץ לאזרח להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה.
סמכותו של תובע (משטרתי או פרקליט) לסגור תיק בעילה של חוסר עניין לציבור מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. באופן כללי, ניתן לומר כי חוסר עניין לציבור הינה עילה ששמורה למקרים קלי ערך יחסית.
ככלל, מדובר על מקרים שבהם התובע סבור כי בנסיבות העניין של אותו תיק והעבירה שנחקרה, האינטרס הציבורי שבסגירת התיק נגד החשוד גובר על האינטרס שגלום בהגשת כתב אישום נגדו והעמדתו לדין במסגרת הליך פלילי.
מטבע הדברים, הכלל האמור נושא עמו מקום רחב לפרשנות סובייקטיבית של התובע, ועל כן הנחיות פרקליט המדינה קובעות מספר קריטריונים מנחים בעניין סגירת תיק מחוסר עניין לציבור.
סגירת תיק עקב חוסר עניין לציבור
כאמור, סגירת תיק עקב חוסר עניין לציבור מתבצעת לאחר שקילת כל הקריטריונים הרלוונטיים כפי שהם נקבעו בהנחיות פרקליט המדינה. לפיהן, לגבי סגירת תיק עקב חוסר עניין לציבור התובע נדרש להתחשב בחלוף הזמן שעבר מעת ביצוע העבירה, משך הזמן שבו בוצעה העבירה, חומרתה, הנזק שנגרם מביצוע העבירה. כמו כן, ההנחיות קובעות כי על התובע להתחשב גם בשכיחות ביצוע העבירות.
חשוב להבהיר בעניין הקריטריון של שכיחות ביצוע העבירה כי ההתייחסות הינה לשכיחות הכללית במדינה לביצוע אותה עבירה ולשאלה האם מדובר ב-"מכת מדינה" ואם לאו. כלומר, מדובר בנתון שמתייחס לנתוני הפשיעה הכלליים ולא לחשוד בעצמו או לעברו.
מעניין לציין כי בפסק דין בתיק מפורסם בדיני המעצרים, צוין כי המדינה טענה שהעבירה של גניבת רכב הינה "מכת מדינה" ובכך ניסתה להצדיק את הארכת המעצר.
ככלל, כאשר מדובר בעבירה חמורה יותר ושהערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הוא גבוה יותר, כך הנחיות פרקליט המדינה מורות כי התיק לא ייסגר מעילה של חוסר עניין לציבור. שהרי בעניינן של עבירות חמורות שגרמו לקורבנות לסבל רב מלווה אינטרס ציבורי משמעותי בהעמדת לדין של מבצעי העבירה.
כך לדוגמא, כאשר מדובר בעבירת אלימות חמורה שגרמה לקורבן לנזקים פיזיים ונפשיים קשים כך פחות סביר להניח כי התיק ייסגר בעילת של חוסר עניין לציבור. מנגד, כאשר מדובר בעבירות קלות ובזוטי דברים כך פוחת בהתאמה האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין.
לצד נסיבותיה של העבירה וחומרתה הנחיות פרקליט המדינה מורות לתובע להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של החשוד וביניהן מצבו הרפואי, גילו, עברו הפלילי או העדרו ומצבו המשפחתי והאישי.
בעניין עברו הפלילי של החשוד ראוי לציין שבהנחיות פרקליט המדינה נרשם כי יש לשים דגש על הרשעות קודמות של החשוד או תיקי חקירה קודמים שעניינם באותן עבירות בהן הוא נחשד בתיק הנוכחי.
ערר על החלטת קצין משטרה
ערר על החלטת קצין משטרה מתייחס לסיטואציה שבו קצין משטרה החליט לסגור תיק משטרה. יצוין בהקשר זה כי חוק סדר הפלילי מאפשר לקצין משטרה מדרגת פקד ומעלה לסגור תיק משטרה ללא ביצוע חקירה פלילית במידה והוא סבור שנסיבות העניין אינן מתאימות לחקירה משטרתית ואין בהן עניין לציבור.
יחד עם זאת, הסמכות האמורה ניתנת לקצין משטרה אך ורק בהתייחס לעבירות מסוג חטא או עוון כך שקצין משטרה אינו רשאי לסגור תיק ללא ביצוע חקירה כאשר מדובר בעבירה מסוג פשע.המשמעות היא שקצין משטרה רשאי לסגור תיק חקירה בתחנה בעילה של חוסר עניין לציבור כאשר מדובר בעבירות קלות ערך באופן יחסי.
על אף הכלל האמור שמעוגן גם בחקיקה רשמית, לאורך השנים משרדנו נתקל במקרים ספציפיים שבהם קצין משטרה חרג מסמכותו וסגר תיק שעניינו עבירת פשע חמורה ללא ביצוע חקירה פלילית.
לדעת כותב המאמר, במקרים אלו החלטת קצין המשטרה הינה החלטה בלתי סבירה שקשה לעכלה ולקבלה, גם לאור הוראותיו הברורות של החוק וגם לאור המשמעויות הנורמטיביות והמוסריות של סגירת תיק שעניינו עבירה חמורה ללא ביצוע חקירה משטרתית. במקרים אלו, ניתן להגיש ערר על סגירת תיק משטרה כאשר מטרת הערר הינה לתקוף את ההחלטה בדבר סגירת התיק.
חוסר ראיות
חוסר ראיות הינה עילת סגירה נפוצה מיוחד ואולי אף הנפוצה ביותר מבין עילות הסגירה. כפי שניתן להבין מדובר בעילה שמתבססת על השיקול הראייתי ועל מהות הראיות שנאספו נגד החשוד במסגרת החקירה המשטרתית. כפי שצוין קודם לכן, עילה זו מותירה אחריה רישום פלילי ועל כן לאזרח שרוצה להסירו מומלץ להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה.
המשמעות של חוסר ראיות הינה כי התובע שטיפל בתיק סבור כי אין די ראיות על מנת להגיש נגד החשוד כתב אישום ולהעמידו לדין. המבחן שנקבע לעניין עילת זו מכונה מבחן "אפשרות הסבירה להרשעה".
מבחן זה בודק האם במידה ויוגש כתב אישום נגד הנאשם קיים סיכוי גבוה שבסופו של ההליך המשפטי בבית המשפט הוא יורשע במיוחס לו. במקרים בהם התובע סבור שהתשובה לשאלה הינה שלילית התיק ייסגר בשל העדר ראיות מספיקות.
ראוי לציין בהקשר הראייתי כי קיימים אין ספור גורמים שבכוחם להשפיע על סיכויי ההרשעה בסופו של ההליך הפלילי שצפויים להשפיע על קבלת ההחלטה. בין אם מדובר בסתירות מהותיות בגרסת המתלונן, טענת הגנה טובה של החשוד או קיומן של ראיות אובייקטיביות שמעלות ספק הגיוני וסביר לעניין אשמתו של החשוד.
חוסר אשמה
חוסר אשמה הינה עילת הסגירה הרצויה לכל אזרח. העילה המרכזית האחרונה הינה חוסר אשמה שמכונה גם העדר אשמה פלילית. כאשר תיק פלילי נסגר בעילה של חוסר אשמה המשמעות המעשית היא שהתיק נמחק לחלוטין.
חשוב להדגיש כי ברוב המכריע של התיקים, על מנת שהתיק ייסגר בעילה זו, החשוד חייב ליזום בקשה לשינוי עילת סגירה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שברירת המחדל של היחידה החוקרת או יחידות התביעה השונות הינה לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.
מבחינתו של החשוד סגירת תיק מחוסר אשמה היא התוצאה הטובה ביותר שאליה הוא יכול לשאוף לאחר שנפתחה נגדו חקירה משטרתית.לא זו בלבד שסגירת התיק בעילה זו מבטיחה כי עתידו לא ייפגע, אלא שלסגירה זו ישנה גם משמעות נורמטיבית סמלית לעניין חפותו.
הלכה למעשה, כאשר תיק נסגר מחוסר אשמה המשמעות הנורמטיבית או המוסרית היא שגם מבחינת הגוף שבחן את התיק (אגף החקירות או גוף תובע) החשוד הינו בחזקת חף פשע ולא נפל רבב במעשיו.
הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה
הנחיות פרקליט המדינה "שינוי עילת סגירה" הן המסמך שאמור להנחות את גורמי אכיפת החוק בבקשות שכרוכות בנושא זה. בדומה לעילה שעניינה העדר ראיות מספיקות, גם בקשות אלו בהתאם למצב הראייתי כפי שהוא משתקף מחומרי החקירה שנאספו על ידי היחידה החוקרת. יתרה מכך, הלכה למעשה מה שמפריד בין שתי עילות הסגירה ומכריע האם התיק ייסגר מחוסר ראיות או מהעדר אשמה הוא השיקול הראייתי ועוצמת הראיות שעומדות נגד החשוד.
הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה קובעות כי ככל שהסיכוי שהאזרח ביצע את המעשים המיוחסים לו כך עילת הסגירה הראויה יותר הינה העדר אשמה. מנגד, ככל שהראיות שעומדות לחובתו הן חזקות יותר, אולם לא ברמה שבכוחה להצדיק הגשת כתב אישום, כך עילת הסגירה הראויה יותר הינה חוסר ראיות.
מטבע הדברים, ככל שהחשוד מספק מספיק ראיות אובייקטיביות שמחזקות את גרסתו ומחלישות את הסיכוי שביצע את העבירה המיוחסת לו כך גוברים הסיכויים שהתיק ייסגר מחמת העדר אשמה.
שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה
שינוי עילת סגירה הינה הפעולה הרצויה והיעילה ביותר להסרת רישום פלילי. כאמור, בעילות הסגירה האחרות, הרישום בדבר התיק לכאורה ממשיך "לרדוף" את החשוד במשך שנים ארוכות לאחר סגירת התיק. דהיינו, שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה הינה שהאפשרות היחידה שעומדת בפני החשוד על מנת לנקות את שמו.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי במרבית המקרים עילת הסגירה הראשונית תהיה העדר ראיות מספיקות. רק במקרים נדירים היחידה החוקרת או הגוף התובע סוגרים את התיק מחמת העדר אשמה ללא שהחשוד נקט בפעולה יזומה או הגיש בקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.
כאמור, ברוב המקרים שאלת עילת הסגירה הינה רלוונטית רק כאשר מדובר בתיק סגור שכבר נסגר מעילה מסוימת ולא הוגש בעניינו כתב אישום.
בקשה לשינוי עילת סגירה מוגשת לגורם הרלוונטי שסגר את התיק. לדוגמא, אם התיק נסגר בפרקליטות הפלילית הבקשה תוגש לפרקליטות ושם תנותב לאותו גורם שטיפל בתיק כך שישקול מחדש את החלטתו.
ראוי להבהיר כי בקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה אינה עניין של מה בכך הואיל ונדרשים טיעונים כבדי משקל ונימוקים משפטיים על מנת לשכנע את הגורם שסגר את התיק לשנות את החלטתו. בקשה זו מתבססת בעיקר על טיעונים משפטיים וראייתיים לעניין חפותו של החשוד מהחשדות שיוחסו לו.
במסגרת בקשה זו ניתן לטעון גם טענות בעניין נסיבותיו האישיות של החשוד והנזקים שהרישום המשטרתי מסב לו ולעתידו. במסגרת זו ניתן גם להגיש מסמכים בדבר אישיותו החיובית של החשוד, ניסיונו ותרומתו לחברה (למשל עבר תעסוקתי, שירות צבאי ונסיבות נוספות). במובן זה מדובר בהליך שדומה במהותו להליך של מחיקת רישום פלילי.
צילום חומר חקירה
צילום חומר חקירה הינה פעולה מומלצת, אך לא תמיד הכרחית כאשר מדובר בבקשה לשינוי עילת סגירה. החשיבות בדבר צילום חומר החקירה משתנה ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרה. ישנם מקרים שבהם התעקשות על צילום חומר החקירה צפויה לעכב את ההליך לשינוי עילת סגירה לחודשים ארוכים.
בתיקים פליליים חומרי החקירה יכללו את הודעת המתלונן, הודעות של מעורבים נוספים, חקירתו של החשוד, מזכרים של שוטרים וראיות אובייקטיביות נוספות כגון צילומי מצלמות אבטחה ומסמכים נוספים.
כפי שצוין קודם לכן הבקשה מוכרעת ברובה בהתבסס על המצב הראייתי בתיק ועל הראיות שעומדות לחובתו של החשוד. בהתאם לכך, קיימת חשיבות לעיון בחומרי החקירה שנאספו על ידי היחידה החוקרת, שכן הגורם שבסמכותו להכריע את גורל הבקשה מתבסס על חומרי החקירה ומעיין בהם בשנית במסגרת החלטתו.
אשר על כן, ראוי שהבקשה לשינוי עילת הסגירה תתייחס לחומרים שהתקבל לאחר צילום חומר החקירה.
אולם, לעיתים הגורם שסגר את התיק יערים קשיים על צילום חומר החקירה. לעיתים, יעכב את מסירת החומרים ולעיתים יחסה חלק ניכר מהחומרים. כך או כך, ניתן גם להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה בהתבסס על טענותיו של החשוד מבלי לעיין בחומר עצמו. הכל תלוי נסיבות והקשר של תיק ספציפי.
ערר על שינוי עילת סגירה
ערר על שינוי עילת סגירה מוגש כאשר הבקשה המקורית שהוגשה נדחתה על ידי הגורם המחליט. במקרים שבהם הבקשה נדחית ניתן להגיש ערר על החלטתו לגורם שמעליו. המועד להגשת ערר על שינוי עילת סגירה הינו 60 ימים מיום קבלת ההחלטה בדבר דחיית הבקשה.
לאחר שחולף מועד זה לא ניתן להגיש את הערר וההחלטה הופכת לחלוטה. על כן במקרים שבהם ההחלטה לשינוי עילת הסגירה נדחתה יש לפעול במהירות ולהגיש ערר על ההחלטה. קראו אודות מקרה שבו עורך דין אביב מזרחי הגיש ערר על שינוי עילת סגירה. הערר התקבל ועילת הסגירה שונתה להעדר אשמה.
בהליכים פליליים בכללותם קיימת חשיבות לייצוג איכותי ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מנוסה ומקצועי. הדברים האמורים נכונים ביתר שאת לגבי ערר על שינוי עילת סגירה.
כידוע, כאשר מערערים על החלטה של גורם מחליט במסגרת ערעור אזי שהסיכויים להצלחה הינם נמוכים יותר בהשוואה להליך המקורי. לכן, איכות הייצוג המשפטי בהליך של ערר על שינוי עילת סגירה הינו משמעותי יותר מאשר בבקשה הראשונית שהוגשה ונדחתה.
עורך דין פלילי שמכיר את ההנחיות הרלוונטיות ואת עבודת גופי התביעה יוכל לפעול לטובת הלקוח במטרה לשנות את עילת הסגירה כך ששמו הטוב של האזרח ינוקה וקיומו של התיק לא ישפיע על עתידו והמשך חייו.
