פיקוח עברייני מין

מהו צו פיקוח עברייני מין ?

כידוע, עבירות המין נחשבות לעבירות פליליות חמורות במיוחד שרשויות המדינה ובתי המשפט מתייחסים אליהן בחומרה רבה וביד קשה.

החומרה שמיוחסת לעבירות המין קשורה בין היתר לעובדה שהן גורמות לנזקים קשים (פיסיים ונפשים) לנפגעי העבירה. יצוין בהקשר זה כי לעיתים נפגעי עבירות מין סוחבים איתם את הפגיעה והטראומה במשך שנים ארוכות ובמקרים מסוימים חשים את הפגיעה לאורך כל חייהם. קראו עוד על נפגעי עבירה במאמר שכתבתי על ייצוג נפגעי עבירה.

יתרה מכך, מבצעי עבירות המין נחשבים לעבריינים מסוכנים שמתקיים בעניינם פוטנציאל גבוה לביצוע עבירות נוספות ולפגוע בקורבנות נוספים. בהתאם למסוכנות הגבוהה שנשקפת מעברייני המין והחשש לרצידיביזם מצדם (ביצוע עבירות נוספות בעתיד) המדינה פיתחה מנגנון שמטרתו לפקח על עברייני המין באופן ממוסד.

מאמר זה כולל מידע משפטי בנושא פיקוח עברייני מין והכללים של ההליך המשפטי שכרוך בו. להרחבה על עבירות מין קראו את המאמר שכתבתי על העבירה מעשה מגונה.

מהו צו פיקוח עברייני מין?

צו פיקוח על עברייני המין הוא צו שיפוטי שניתן על ידי בית המשפט במטרה להגן על הציבור מפני אדם שהורשע בעבירת מין. במסגרת הצו מוטלים על המורשע תנאים שונים שמגבילים את חירותו.

כאמור, צווי הפיקוח האמורים כוללים הגבלות שונות שמטרתן למנוע מעבריין המין לבצע עבירות נוספות. בנוסף, לתנאים המגבילים שהצו קובע המשמעות היא שעבריין המין יהיה תחת פיקוח ומעקב של יחידה מיוחדת מטעם שירות בתי הסוהר שמכונה יחידת "צור".

חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין

חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 הוא החוק שמסדיר את הנושא של פיקוח עברייני מין, סמכויות בית המשפט והתנאים שיכולים להיות מוטלים על עבריין מין מתוקף צו שיפוטי.

לפי סעיף 1 לחוק, מטרת החוק היא להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים שונים של ההליך המשפטי. כפי שיפורט בהמשך, הערכת המסוכנות היא מעין חוות דעת שמוגשת לבית המשפט על ידי בעל מקצוע שמוכשר לכך. מטרת חוות הדעת היא להעריך את מידת מסוכנותו של עבריין המין והסיכויים שימשיך ויבצע עבירות מין בעתיד.

מיהו עבריין מין על פי החוק?

החוק חל על מספר קבוצות נאשמים שמחולקות לפי גילם של הנאשמים בעת ביצוע העבירה או בעת ההרשעה. קבוצת הנאשמים הראשונה שנכנסת לגדר החוק, כלומר, שניתן להטיל על חבריה צווי פיקוח, כוללת נאשמים שהורשעו בעבירות מין וביום ביצוע העבירה היו בגירים.

הקבוצה השנייה כוללת מורשעים שביום ביצוע העבירה היו קטינים וביום הגשת כתב האישום נגדם מלאו להם 19 שנים.

הקבוצה השלישית כוללת נאשמים שביום ביצוע העבירה היו קטינים, נידונו למאסר בפועל בגין העבירה, ובמועד שחרורם מלאו להם 19 שנים. קראו עוד בנושא הליכים פליליים ונוער במאמר שכתבתי על ייצוג קטינים בהליכים פליליים.

איזה עבירות מין מקימות סמכות לפיקוח?

חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין מעניק לבית המשפט סמכות להטיל צווי פיקוח בהקשר לרוב המכריע של עבירות המין שמוגדרות בחוק העונשין.

כך לדוגמא, ניתן להטיל צווי פיקוח על נאשמים שהורשעו בעבירות מעשה מגונה, עבירת אונס, מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה ועבירות נוספות. להרחבה בנושא זה קראו את המאמר אודות עבירת האינוס.

הסמכות לקיים דיון בעניין צו פיקוח

סעיף 12 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לקיים דיון ולהוציא צו פיקוח לגבי עבריין מין מיוזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה (פרקליטות מחוזית פלילית).

כאשר עבריין המין הורשע בעבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין בית המשפט מחויב לבצע דיון בעניין הפיקוח עליו. כלומר במקרה מסוג זה (שהעבירה בוצעה נגד קטין) לבית המשפט אין מקום לשיקול דעת האם לקיים דיון בתנאי הפיקוח מכיוון שהחוק מחייב כי דיון בעניין הפיקוח יתקיים בכל מקרה. 

בנוסף, ראוי לציין כי הסמכות לדון בצו הפיקוח נתונה לבית המשפט שדן בעבירת המין שבה הורשע עבריין המין. כלומר, מדובר באותה ערכאה שיפוטית שהרשיעה את הנאשם בעבירת המין (למשל בית משפט השלום בחיפה). עוד בנושא סמכות מקומית בתיקים פליליים קראו במאמר עורך דין פלילי בחיפה.

הערכת מסוכנות בעבירות מין

החוק קובע כי טרם הוצאת הצו בעניינו של עבריין המין בית המשפט מחויב לקבל הערכת מסוכנות בעניינו. מדובר במעין חוות דעת שמוגשת לבית המשפט על ידי גורם מקצועי שהוכשר לכך.

כפי ששמה מרמז, הערכת המסוכנות נועדה להעריך את הסיכון, לרבות רמת הסיכון, שאותו אדם שניתנת בעניינו ההערכה יבצע עבירת מין נוספת.

בנוסף, הערכת המסוכנות כוללת גם המלצות לעניין הפיקוח על עבריין המין, המעקב אחריו והשיקום המונע שאפשרי לנקוט בעניינו.

לדוגמא, הערכת המסוכנות יכולה להמליץ לבית המשפט שבמסגרת צו הפיקוח תוטל על המורשע מגבלה להשתמש במרשתת מסיבה זו או אחרת שקשורה לאפשרות שיבצע באמצעותה עבירות מין.

דוגמא רלוונטית נוספת הינה שמעריך המסוכנות ממליץ לבית המשפט להטיל על המפוקח מגבלה לעניין שימוש וצריכה של אלכוהול. המלצה מסוג זה תהיה רלוונטית כאשר לדעת מעריך המסוכנות צריכת האלכוהול מגבירה את הסיכוי שאותו אדם יבצע עבירת מין. עוד בנושא עבירות שקשורות  לצריכת אלכוהול קראו את המאמר שכתבתי על נהיגה בשכרות.

חשוב לציין בהקשר למעריכי המסוכנות כי מדובר בבעלי מקצוע שבקיאים בכל ההיבטים שנוגעים לעבירות המין. מכיוון שכך יש להם שיקול דעת נרחב במסגרת כתיבת המלצותיהם ובתי המשפט שוקלים בכובד ראש את המלצותיהם.

חשוב לציין שהחוק קובע כי בעלי המקצועות שכשירים להיות מעריכי מסוכנות הם רופא מומחה בפסיכיאטריה, פסיכולוג, עובד סוציאלי, קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול. 

מהם התנאים שבית המשפט מוסמך להטיל במסגרת צו הפיקוח?

החוק קובע כי במקרים שבהם בית המשפט התרשם כי רמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה הוא ייתן בעניינו צו פיקוח. כאמור, בעניין רמת הסיכון בית המשפט יתבסס על הערכת המסוכנת שתוגש לו על ידי הגורם המקצועי שנפגש עם עבריין המין ועמד על מאפייניו.

בעניין תנאי הפיקוח, החוק להגנה על הציבור מעברייני מין מבצע חלוקה של התנאים שבית המשפט מוסמך להטיל על עבריין המין. חלוקה זו מפרידה בין תנאים שחובה להטיל אותם ברגע שניתן צו פיקוח ובין תנאים שסוגיית הטלתם נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם להתרשמותו.

תנאים שבית המשפט חייב להטיל על עבריין מין

אלו התנאים שבית המשפט מחויב להטיל על עבריין מין שהוצא נגדו צו פיקוח:

חובת התייצבות ביחידת הפיקוח- החוק קובע שעבריין מין שהוצא נגדו צו פיקוח חייב להתייצב ביחידת הפיקוח או במקום אחר שיורה לו קצין הפיקוח בתוך שבעה ימים מיום הוצאת הצו.

בנוסף, החוק קובע שאם בעת הוצאת הצו עבריין המין היה מאושפז או ריצה מאסר בפועל, אז עליו להתייצב ביחידת הפיקוח בתוך שבעה ימים מיום שחרורו.

חשוב לציין שהחוק קובע שבעת ההתייצבות ביחידת הפיקוח המפוקח חייב למסור לקצין הפיקוח את הפרטים האישיים הבאים: שמו וכינויים אחרים שלו, מספר תעודת זהות ודרכון, תצלומו העדכני, מקום מגוריו וכתובת שבה הוא שוהה באופן קבוע, מקום עבודתו, מספר רישוי של רכב שנמצא בשימושו, מספר טלפון ודרכי התקשרות עמו, כתובת שבה הוא שוהה או עתיד לשהות במשך שבעה ימים ברציפות.

בנוסף, החוק קובע כי כאשר חל שינוי באחד מאותם פרטים על המפוקח לעדכן את יחידת הפיקוח בתוך שבעה ימים מיום השינוי.

חובת קיום מפגשים עם קצין הפיקוח- החוק קובע שהמפוקח חייב לקיים מפגשים עם קצין הפיקוח בהתאם למועדים והתדירות שקצין הפיקוח ייקבע.

חובת שיתוף פעולה- המפוקח מחויב לשתף פעולה עם קצין הפיקוח לרבות חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישת קצין הפיקוח.

כפי שניתן להבין, ברגע שניתן צו פיקוח על ידי בית המשפט, עבריין המין נדרש לקבל את סמכותו ומרותו של קצין הפיקוח אחרת הוא עלול להיות מואשם בהפרת הוראות צו הפיקוח.

חובת קיום התנאים- החוק קובע שהמפוקח מחויב לקיים את התנאים שנקבעו לו על ידי בית המשפט במסגרת צו הפיקוח.

תנאים שבית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין

לצד התנאים שבית המשפט מחויב לקבוע בצו הפיקוח קיימים תנאים נוספים שבית המשפט רשאי להטיל על המפוקח.

מדובר בתנאים שנתונים לשיקול דעתו של בית המשפט והוא רשאי להטילם במידה והוא סבור שקיים קשר בין המגבלה לבין הסיכון שנשקף מהמפוקח לביצוע עבירת מין נוספת. כלומר, בית המשפט יטיל את התנאים האמורים במקרים שבהם הוא סבור שאי הטלת התנאים עלולה להוביל לכך שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת.

ואלו הם התנאים שבית המשפט רשאי להטיל על מפוקח:

1. מגבלה או איסור על צריכת משקאות משכרים או שימוש בסמים מסוכנים.
2. מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעוררות מינית.
3. מגבלה על נהיגה בכלי רכב או נהיגה בכלי רכב ללא נוכחות אחר.
4. מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות.
5. מגבלה על הימצאות בסביבה מסוימת או בקרבה למקומות מסוימים (לדוגמא בתי ספר או גני ילדים).
6. מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין אחרים.
7. מגבלה על התחברות עם קטינים.
8. מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים.
9. מגבלה על עדה או התנדבות במקומות מסוימים.
10. מגבלה בעניין מקום המגורים או מקום העבודה.
11. מגבלה לעניין שימוש באינטרנט.

סמכויות קצין הפיקוח/יחידת הפיקוח

כפי שצוין בתחילת המאמר, יחידת הפיקוח על עברייני המין היא זו שאחראית לאכוף את צווי הפיקוח שניתנים על ידי בית המשפט.

סעיף 18 לחוק ההגנה על הציבור מעניק סמכויות רחבות לקצין הפיקוח לצורך מילוי תפקידו:

1. לדרוש שעבריין המין יתייצב בפניו.
2. לדרוש מעבריין המין ובני משפחתו הבגירים למסור מידע וכן למסור מידע לבני משפחתו. יש לשים לב שתנאי זה מטיל חובה גם בני משפחתו של המפוקח. כלומר, אנשים שלא ביצעו שום עבירה.
3. לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט הנמצא בהחזקתו או שליטתו.
4. לבקש מכל אדם שאינו עבריין המין או אחד מבני משפחתו למסור לו מידע ובלבד שאין באופן שבו התבקש המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין שכמי שנמצא תחת פיקוח.
5. לבקש ממעסיקו של עבריין המין למסור לו פלט ובתנאי שהמעסיק יודע שאו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות למעסיק מידע שאינו ידוע לו לגבי המפוקח.
6. להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו.
7. 7.       לחפש על גופו של המפוקח אם היה לו יסוד סביר להניח שעל גופו קיימים חפצים או ראיות המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח. כלומר, מדובר בסמכות חיפוש דומה לזו שניתנת לשוטרים בעניין גילוי ואיסוף ראיות בדבר עבירות פליליות.
8. לחפש במגוריו של המפוקח וברכבו בנוכחותו.
9. לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו של המפוקח ולהעתיקו ובלבד שצו הפיקוח נקבעו התנאים לכך, הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך והחדירה תתבצע בנוכחותו של עבריין המין.
10. לתפוס חפצים של המפוקח אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב.
11. לתת אישור למפוקח בעניין העסקתו או התנדבותו במקום מסוים.
12. לדרוש מהמפוקח לתת דגימת נשיפה לגילוי אלכוהול או דגימת שתן לגילוי סמים. חשוב לציין שבדיקת הנשיפה לגילוי אלכוהול שנערכת למפוקח דומה לבדיקה שהמשטרה מבצעת לנהגים שחשודים בעבירת נהיגה בשכרות.

מטבע הדברים, הפעלת הסמכות לבצע בדיקות רלוונטית למקרים שבהם בית המשפט הטיל על המפוקח איסור להשתמש בחומרים ממכרים כגון אלכוהול או סמים מסוכנים.

תקופת הפיקוח

בית המשפט שמחליט בעניין תנאי הפיקוח, קובע לצידם גם את התקופה שבה הם יחולו על המפוקח.

יחד עם זאת, סעיף 14 לחוק קובע כי בכל מקרה תוקפו של צו הפיקוח לא יעלה על חמש שנים. דהיינו, זוהי התקופה המרבית שניתן להטיל על מפוקח במסגרת צו אחד. במקרים שבהם בית המשפט קבע כי הצו יחול לתקופה שפחותה מחמש שנים הוא רשאי להאריך את הצו מעת לעת ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים.

בתום התקופה המרבית בית המשפט רשאי להטיל על המפוקח צו פיקוח חדש, וזאת לאחר שקיבל בעניינו הערכת מסוכנות נוספת ובמידה שהתרשם שרמת הסיכון שהמפוקח יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה.

העדר סמכות להטיל צו פיקוח נוסף

סעיף 14(ד) לחוק ההגנה על הציבור קובע כי בית המשפט לא יוציא צו פיקוח נגד עבריין מין לאחר שחלפה תקופת המחיקה לגבי העבירה שבה הורשע או לחלופין לאחר שחלפו 20 שנה מיום שחרורו ממאסר בפועל או מיום מתן גזר הדין בעניינו. כלומר, לאחר שחלפו התקופות האמורות בית המשפט אינו רשאי להטיל על עבריין המין צו פיקוח הואיל והחוק אינו מקנה לו סמכות לעשות כן.

לעניין תקופות אלו חשוב לציין כי כאשר עבריין המין מורשע בעבירה נוספת, התקופה האמורה מתחילה מחדש מיום שחרורו או מתן גזר הדין בעבירה הנוספת. קראו עוד בנושא גזרי דין במאמר שכתבתי על תיק פלילי.

הפרה של צו הפיקוח

על פי סעיף 22 לחוק ההגנה על הציבור הפרת צו פיקוח הינה עבירת פלילית שעונשה המקסימלי הינו שנתיים מאסר.

כמו יצוין כי סירוב מפוקח לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לדרישת יחידת הפיקוח או קצין הפיקוח תהווה הפרה של הצו לצורך סעיף זה.