קובלנה פלילית הינה הליך פלילי חלופי וחריג המאפשר לכל אדם מן היישוב להאשים אדם אחר בעבירה פלילית ולנהל נגדו הליך משפטי. מטרתו של ההליך הינה לברר את אשמתו של הנאשם ואפילו להענישו במידה ויורשע על ידי בית המשפט.
חשוב לציין שזהות המאשים היא זו שמבדילה בין הליך זה ובין ההליכים הפליליים הרגילים, שם המדינה היא זו שמעמידה לדין את הנאשם באמצעות מוסדות התביעה מטעמה (תביעה משטרתית או פרקליטות). קראו עוד על הליכים פליליים במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.
כיצד מתחיל הליך של קובלנה פלילית?
הליך הקובלנה הפלילית נפתח כאשר הקובל (המאשים) מגיש לבית המשפט מסמך שדומה במהותו לכתב אישום ובו הוא מפרט את העובדות שמבססות את העבירה וכן את העבירה שלטענתו נעברה על ידי הנאשם. קראו עוד על הפרוצדורה הפלילית הרגילה במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום.
חשוב לציין כי הקובל יכול לנהל את ההליך הפלילי נגד הנאשם בעצמו או לחלופין להיות מיוצג על ידי עורך דין שינהל את הקובלנה עבורו ובשמו מול בית המשפט.
האם ניתן להגיש קובלנה פרטית לגבי כל עבירה?
התשובה לשאלה זו הינה שלילית. נוכח המאפיינים המיוחדים של הליך הקובלנה המחוקק ראה לנכון להגביל את העבירות שבגינם ניתן להגיש קובלנה פרטית. סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפנה לתוספת השנייה לחוק שם מפורטות עבירות ספציפיות שרק בגינן ניתן להגיש קובלנה פרטית.
ואלו חלק מן העבירות שמפורטות בתוספת השנייה לחוק: כניסה בכוח, אחיזת מקרקעין בכוח, איומים, מהומה ועלבון במקום ציבורי, השחתת פני מקרקעין, מלאכות פוגעות (מטרד לציבור כגון רעש או ריחות), פציעה, שימוש ברעל מסוכן (כאשר אין בכך סיכון חיי אדם או גרימת חבלה חמורה), תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הסגת גבול לעבור עבירה (זולת כאשר העבריין נושא נשק קר או חם), היזק בזדון לרכוש, כניסה לשטח חקלאי וגילוי סוד מקצועי. קראו עוד על עבירות אלימות במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.
בנוסף החוק מונה מספר עבירות מחוקים שונים שאינם חוק העונשין כגון החוק למניעת מפגעים, חוק הבחירות לכנסת, חוק אוויר נקי, חוק זכויות יוצרים, פקודת סימני הסחורות, החוק להגנת הצרכן, חוק הגנת הדייר ועוד.
כאמור רק בהתקיימותן של אחת מן העבירות שמפורטות במסגרת התוספת השנייה לחוק ניתן להגיש קובלנה פרטית ובאלה בלבד. ככל שקובל יבחר להגיש לבית המשפט קובלנה פלילית שמייחסת לנאשם עבירות שאינן מנויות בחוק אזי שבית המשפט צפוי להורות על ביטולו של כתב האישום מחמת העדר סמכות לניהול הקובלנה. קראו עוד בסוגיית סמכויות בהליכים פליליים במאמר שכתבתי על עורך דין פלילי בחיפה.
העדר אפשרות לנהל קובלנה פרטית בעבירות שנעברו כלפי בן משפחה
חוק סדר הדין הפלילי קובע כי לא ניתן להגיש קובלנה פרטית כאשר מדובר בעבירות בין בני משפחה גם כאשר מדובר באחת מהעבירות הרשומות בחוק ככאלה שמאפשרות ניהול קובלנה פרטית. יש לציין כי החוק מחריג גם עבירות אלימות בני זוג כך שגם בעניינן לא ניתן לנהל קובלנה פרטית. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי אודות עבירות אלימות במשפחה.
סדרי הדין בהליך קובלנה פלילית
מבחינת סדרי הדין סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי הוראות החוק הנוגעות להליכים פליליים רגילים יחולו בשינויים המחויבים גם על הליך של קובלנה פרטית.
המדינה תופסת את מקומו של הקובל
על פי סעיף 71 לחוק כאשר מוגשת קובלנה בית המשפט יעביר עותק ממנה לפרקליט המחוז הרלוונטי שרשאי תוך 15 ימים להודיע לבית המשפט שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.
משמעותה של הוראה זו היא כי המדינה תנהל את ההליך נגד הנאשם כהליך פלילי רגיל ותיכנס בנעליו של הקובל ותחליף אותו. במקרה מסוג זה שהמדינה מחליטה להחליף את הקובל יוגש לבית המשפט כתב אישום במקומה של הקובלנה.
הגשת קובלנה פלילית נגד עובד מדינה
סעיף 69 לחוק קובע כי לא תוגש קובלנה נגד עובד מדינה בשל מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
יצוין כי הוראה זו אינה מונעת מקובל פוטנציאלי להגיש קובלנה נגד עובד מדינה שביצע עבירה פלילית במסגרת חייו הפרטיים. למשל, במקרה שבו עובד מדינה הסתכסך עם שכנו ותקף אותו ללא קשר לתפקידו כעובד מדינה, ניתן יהיה להגיש נגדו קובלנה בגין התקיפה מבלי לבקש את הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה.
סוגיית סיווגו של עובד כעובד מדינה עלתה לדיון מעניין בתיק רע"פ 10857/08 אבו סוכון נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 20.08.2009). באותו עניין, בעליו של מזנון בעיר רמלה הגיש לבית המשפט השלום קובלנה פלילית נגד ארבעה עובדי עירייה. הקובל טען בקובלנה כי עובדי העירייה ביצעו בעניינו עבירות על חוק לשון הרע והגנת הפרטיות תוך זיוף מסמכים והטלת אימה.
בית המשפט השלום ביטל את הקובלנה בנימוק כי עובדי העירייה נחשבים לעובדי מדינה, ולכן היה על הקובל לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לנהל את הקובלנה בטרם הגשתה. במקביל לביטול הקובלנה בית משפט השלום הטיל על הקובל הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
הקובל הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור שנדחה ואז הגיש ערעור נוסף לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי עובדי עירייה אינם נחשבים לעובדי מדינה בעניין סעיף זה. בית המשפט העליון קבע כי הכללתם של עובדי עירייה במסגרת סעיף זה מצמצמת את זכות הגישה לערכאות ואיננה תואמת לרצון המחוקק. עוד נקבע כי הקובלנה תוחזר לבית המשפט שלום שינהל דיון לגופה של הקובלנה והוצאות המשפט יבוטלו.
המשמעות המשפטית של אותה הלכה מפי בית המשפט העליון היא שניתן להגיש נגד עובדי עירייה קובלנות מבלי לבקש את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
הפסקת הדיון בקובלנה
סעיף 73 לחוק מעניק לבית המשפט סמכות להפסיק את הקובלנה במקרה שבו הוא נוכח שהקובל מנהל את ההליך באופן טורדני או שהוא אינו מסוגל לנהל בעצמו את עניינו בבית המשפט.
החוק קובע כי במקרה מסוג זה בית המשפט יקציב לקובל תקופה מסוימת למנות לעצמו עורך דין שינהל את הקובלנה במקומו. במקרה והקובל לא ממנה לעצמו עורך דין במהלך התקופה שהוקצבה לו, בית המשפט רשאי לראותו כקובל שלא התייצב, לבטל את הקובלנה ולהורות על סיום ההליכים.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בהליך קובלנה פרטית?
בדומה להליכים הפליליים הרגילים גם להרשעה בהליך של קובלנה פרטית קיימות השלכות משמעותיות שעלולות לפגוע בחייו של הנאשם. יצוין בעניין זה כי בית המשפט מוסמך להטיל על המורשע עונשים ואף פיצויים לטובת הקובל.
כפי שצוין במאמר, הליך קובלנה פרטית מתנהל בבית המשפט כהליך פלילי לכל דבר ועניין מבחינת סדרי הדין והכללים המשפטיים הרלוונטיים. על כן ניהול ההליך בבית המשפט מצריך ניסיון ובקיאות בהליכים מסוג זה.
עורך דין פלילי שמתמצא בהליכים הפליליים יוכל למקסם את הנסיבות ולהגיע לתוצאה המיטיבה ביותר הנאשם. במקרים המתאימים עורך דין פלילי יוכל לשכנע את בית המשפט לבטל את הקובלנה ולהפסיק את ההליכים המשפטיים.
