פטור מאחריות פלילית עקב חרטה מהווה הגנה משפטית מפני הרשעה בעבירה פלילית. על סייג זה וסייגים נוספים תמצאו את המידע במאמר.
סעיף 28 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע סייג לאחריות פלילית כאשר אדם מנסה לעבור עבירה (ניסיון) אך הוא התחרט ומחפץ נפשו בלבד חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה משמעותית למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת המעשה.
סייג זה מכונה בחוק "פטור עקב חרטה" והוא מהווה הגנה משפטית מפני הרשעה בעבירה פלילית. המשמעות המשפטית הינה שבמקרה שבו הנאשם הצליח להוכיח את התקיימות הסייג הוא לא יישא באחריות פלילית בגין הניסיון ולא יורשע בעבירה פלילית. על סייגים נוספים לאחריות פלילית קראו את המאמר שכתבתי בנושא הגנה עצמית.
מטרתו של מאמר זה הינה לספק מעט מידע בסוגיית הפטור עקב חרטה ולספק דוגמאות ממחישות ליישום ההלכה המשפטית בנושא זה בהקשר להליכים פליליים. קראו עוד על סוגיות במשפט פלילי במאמר שכתבתי על תיק פלילי.
התנאים לפטור מאחריות פלילית עקב חרטה
כפי שיפורט להלן, מדובר בסייג שמתקיים במקרים נדירים וזאת הואיל והטוען לתחולת הסייג חייב לעמוד בתנאים המשפטיים הנוקשים על מנת לחסות תחת ההגנה.
סעיף 28 לחוק העונשין מגדיר את סייג הפטור עקב חרטה באופן הבא:
"מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה".
ניסיון לביצוע עבירה הוא בר עונשין
על פי חוק העונשין ניסיון הוא מצב שבו אדם מנסה לבצע עבירה אך העבירה לא הושלמה מחמת סיבה כלשהי. בהקשר לפטור עקב חרטה ראוי לציין כי ניסיון לביצוע עבירה הוא מעשה בר עונשין.
בעבר העונש בגין ניסיון לבצע עבירה היה מחציתו של העונש בגין העבירה המקורית אולם במסגרת תיקון 39 לחוק העונשין שנכנס לתוקף בשנת 1995 שונה החוק כך שהעונש בגין ניסיון הינו זהה לעונש שקבוע לצד העבירה שאותה ניסו לבצע. לכלל זה קיים חריג אחד והוא כאשר מצוין בסעיף העבירה כי העונש בגין הניסיון הוא שונה.
כך לדוגמא, אדם שניסה לבצע עסקה שעניינה סחר בסמים, אך העסקה לא הושלמה מסיבה זו או אחרת, צפוי לעונש זהה לאדם שניסה ואף הצליח לבצע את העסקה. כאמור, לפי החוק העונש בגין ניסיון לעבירה ובגין העבירה המושלמת הוא זהה. קראו עוד בנושא עבירות הסמים במאמר שכתבתי על סחר בסמים.
יסודות סייג החרטה
כפי שניתן לקרוא בלשון החוק, קיימים מספר תנאים מצטברים שחייבים להתקיים בו זמנית על מנת שמעשיו של המתחרט יזכו להגנה מפני אחריות פלילית.
ראשית, החוק מתייחס לחרטה "מחפץ נפשו בלבד". משמעות המונח הינה כי מקור החרטה חייב לנבוע מגורם פנימי של מבצע הניסיון. במידה ומבצע הניסיון לא השלים את העבירה נוכח קשיים חיצוניים שהוא נתקל בהם כגון סכנת תפיסה על ידי השוטרים או סיבה אחרת, אין מדובר בפטור עקב חרטה ולא תקום למבצע הגנה מפני אחריות פלילית.
מעשים למניעת העבירה
לצד התנאי שעניינו רצונו החופשי של המתחרט, החוק מחייב כי אותו אדם ביצע מעשים של ממש שמוכיחים כי הוא חדל מהשלמת המעשה (כלומר הפסיק אותו במהלכו) או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאה שמותנית בביצוע העבירה. כלומר, נדרש שהמבצע חזר בו מביצוע העבירה באמצעות פעולה חיצונית של העושה למניעת עשיית העבירה או השלמתה. חשוב להבהיר שהמונח "תרומה של ממש להימנעות התוצאה" מתייחס לעבירות תוצאתיות שהתקיימותן מותנית בתוצאה כלשהי.
להבדיל, "עבירה התנהגותית" מושלמת באמצעות ההתנהגות של העושה, ולא נדרשת התקיימות תוצאה לצורך השלמת העבירה. מנגד, עבירות תוצאתיות דורשות התקיימות תוצאה, בנוסף להתקיימות התנהגות, לצורך השלמת העבירה.
נטל ההוכחה על הטוען לקיומו של הפטור
על פי חוק העונשין הנטל להוכיח את קיומו של הפטור מוטל על הנאשם שחייב לגבות את טענותיו בראיות או אינדיקציות של ממש כי הוא התחרט מחפץ נפשו. בדומה לסוגיות אחרות, אינדיקציות אלו בדבר החרטה אמורות להימצא בחומרי החקירה שנאספו על ידי המשטרה במהלך החקירה. יחד עם זאת, הנאשם אף רשאי להציג לבית המשפט ראיות מטעמו שלא הגיעו לידי המשטרה. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.
על פי בית המשפט העליון רמת ההוכחה הנדרשת מנאשם היא "מאזן הסתברויות". בשפה פשוטה משמעות הדבר כי על הנאשם לשכנע את בית המשפט כי נכונות גרסתו לעניין החרטה הינה מסתברת יותר מהגרסה שמציגה התביעה ובמונחים מספרים מדובר בגרסה שבית המשפט מעריך את נכונותה ברמת ודאות שעולה על 50%.
תכלית סייג הפטור עקב חרטה
נקודת המוצא בהתחשבות העונשית שמביאה עמה ההוראה היא המפנה הפנימי החזק אשר הביא אדם לידי חדילה מן המעשה. דהיינו, כדי לעודד אנשים שלא לבצע עבירות פליליות החוק מעניק למתחרטים פטור מאחריות פלילית על הניסיון לבצע את העבירה. מטרת המחוקק בקביעת הפטור הייתה לעודד שחשבו לבצע עבירה להימנע מביצועה או להרתיע אותם מביצועה.
אי תחולת הסייג על עבירה אחרת שהושלמה
סעיף 28 לחוק העונשין קובע כי סייג הפטור עקב חרטה אינו פוטר את המבצע מאחריות פלילית לעבירה אחרת שביצע תוך כדי הניסיון לבצע את העבירה נושא החרטה.
פטור עקב חרטה למסייע או למשדל
סעיף 34(א) לחוק העונשין קובע פטור נוסף לאחריות פלילית עקב חרטה וזאת כאשר מדובר במסייע או משדל.
ראוי להבהיר כי משדל הינו אדם שהביא אדם אחר לביצוע עבירה אם מדובר בשכנוע, עידוד, דרישה, הפצרה או כל דרך אחרת שיש בה כדי לעודד ביצוע עבירה.
מסייע הינו אדם אשר לפניית עשיית המעשה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו או לתרום בדרך אחרת ליצירת התנאים לשם ביצוע העבירה. להרחבה על סוגיית הסיוע קראו במאמר שכתבתי על סיוע לדבר עבירה.
חוק העונשין קובע כי מסייע או משדל לא יישאו באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לניסיון לשידול אם מנעו את עשיית העבירה או השלמתה או הודיעו מבעוד מועד לרשויות לשם מניעת העבירה או עשה למטרה זו בכל דרך אחרת כמיטב יכולתו.
סייג החרטה שונה בעניינם של המסייע או המשדל מזה של המבצע העבירה בכך שבעניינם קיימת חלופה של פנייה לרשויות לשם מניעת העבירה. על פי חוק העונשין הרשויות הרלוונטיות בסעיף זה הן משטרת ישראל או כל גוף אחר המוסמך על פי דין למנוע את עשיית העבירה או השלמתה.
חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי
כפי שניתן להבין מהמאמר לרוב סוגיית פטור עקב חרטה תתעורר בתיקים מורכבים שעוסקים בסיטואציות לא פשוטות. מדובר בטענה משפטית מורכבת שמצריכה מהטוען אותה ניסיון משפטי, מיומנות ויצירתיות.
במקרים מסוימים העלאת הטענה בפני התביעה תוכל להוביל להסדר טיעון מקל עם הנאשם גם מבחינת סעיפי העבירה וגם מבחינת התוצאה הסופית והעונש שייגזר על הנאשם. במקרים אחרים שבהם עולה ספק משמעותי בהקשר לאשמתו של הנאשם, עורך דינו יוכל לנהל את ההליך המשפטי עד תומו במטרה לזכותו מכל אשמה. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי על כתב אישום.
מחפש עורך דין פלילי בחדרה? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בצפון? זומנת לחקירה באזהרה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
