חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ייצוג נפגעי עבירה והזכויות שהחוק מקנה לנפגע עבירה?

ייצוג נפגעי עבירה
תוכן עניינים

לצד ייצוג נאשמים וחשודים, עורך דין אביב מזרחי מעניק שירותים משפטיים לנפגעי עבירה או מתלוננים שנפלו קורבן לעבירה פלילית. בלא מעט מקרים, נפגעי העבירה הינם אנשים נורמטיביים שאינם בקיאים בהליכים הפליליים וב-"הלך הרוח הפלילי". לכן הם זקוקים לליווי וייצוג של עורך דין שיעמוד ויגן על זכויותיהם מול רשויות האכיפה ובית המשפט.

חוק זכויות נפגעי עבירה

בשנת 2005 נכנס לתוקפו חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 שמסדיר את זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי. החוק קובע ומעגן מספר זכויות שמוקנות לנפגעי עבירה בהתאם לסוג העבירה ממנה נפגעו.

על פי סעיף 1 לחוק מטרתו המוצהרת הינה "לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים".

הצהרה חשובה נוספת שכתובה בחוק הינה כי "מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר".

מיהו נפגע עבירה?

על פי סעיף ההגדרות שבחוק נפגע עבירה הוא כל מי שנפגע במישרין מעבירה וכן בן משפחה של אדם שהעבירה גרמה למותו. כלומר על פי החוק, גם ביצוען של עבירות קלות מקנה לנפגע מהן זכויות ומעמד חוקי של נפגע עבירה אפילו אם נגרמו לו נזקים קלים בלבד. בנוסף, החוק מקנה זכויות של נפגע עבירה לבני משפחתו של הקורבן שעה שמדובר בעבירות שהובילו למותו של בן המשפחה. דהיינו, בעבירת רצח, בני משפחתו של הקורבן ייחשבו לנפגעי העבירה וזכויותיו על פי חוק יועברו אליהם.

ראוי לציין כי החוק מסייג זכות זאת במידה ובן המשפחה של הקורבן הוא הנאשם, החשוד או הנידון (כלומר האדם שביצע את העבירה וגרם למותו של הקורבן). במקרה מסוג זה, על אף היותו בן משפחה הוא לא ייחשב לנפגע העבירה ולא יוקנו לו הזכויות על פי חוק זה.

מהן הזכויות שהחוק מקנה לנפגעי העבירה?

כפי שיפורט להלן, החוק מקנה לנפגעי העבירה זכויות במספר נושאים רלוונטיים כגון הגנה, זכות לקבלת מידע, הגבלה על מסירת פרטיו של נפגע העבירה, זכות עיון בכתב אישום, זכות לקבל מידע על מאסר ועוד. 

הגנה על נפגע עבירה

על פי סעיף 6 לחוק במהלך ההליך הפלילי נפגע העבירה זכאי להגנה מפני החשוד, הנאשם, הנידון או מקורביו. במסגרת זו נפגע העבירה יקבל מבית המשפט הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ עם האדם שפגע בו או מקרוביו. בנוסף, הוא זכאי לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה וכן הרחקת הפוגע בהתאם להחלטת בית המשפט בהתאם להוראות חוק למניעת אלימות במשפחה (כלומר קבלת צו הרחקה).

(להרחבה בנושא זה קראו את המאמר שכתבתי בנושא צו למניעת הרחקה מאיימת).

כפי שניתן להבין, חלק זה של החוק עוסק בהפרדה פיזית (מטעמים מובנים) בין נפגע העבירה למבצע העבירה שפגע בו. חשוב להבהיר כי על פי החוק הגנה זו ניתנת גם במצבים שבהם מבצע העבירה הלכאורי טרם הורשע, והוא עדיין בחזקת חשוד או נאשם.

הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע העבירה

סעיף 7 לחוק קובע כי הרשויות (משטרה, פרקליטות, תביעה משטרתית) לא ימסרו לאף אדם, כולל לנאשם או סנגורו, את פרטיו האישיים של נפגע עבירה בעבירת מין או אלימות חמורה. יש לציין בהקשר זה כי החוק מגדיר פרטים אישיים ככתובת מגוריו של נפגע העבירה, מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו.

בנוסף, החוק מונה רשימת עבירות שנחשבות כעבירות אלימות חמורה. עבירות אלו מצוינות בתוספת הראשונה לחוק וביניהן עבירות המתה (רצח, המתה בקלות דעת), ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, אינוס, חטיפה ועבירות נוספות. 

לכלל בדבר איסור מסירת הפרטים קיימים מספר סייגים שמתקיימים כאשר תובע מוצא כי מסירת פרטיו של נפגע העבירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שמטרתם לברר את ביצועה. לדוגמא במצב שבו פרטיו האישיים של נפגע העבירה הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום, תובע יהיה רשאי להעבירם. סייג נוסף הינו כאשר נפגע העבירה מסכים למסירת הפרטים לנאשם או סנגורו, ובמקרה כזה פרטיו האישיים יועברו כחלק מחומר החקירה שנאסף לצורך ההליך הפלילי.

יש לציין כי החוק קובע שבמקרים בהם פרטיו האישיים של נפגע העבירה לא הועברו לנאשם או סנגורו, הם רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלם. בית המשפט ישקול את בקשתם והשיקול המכריע יהיה האם מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנתו של הנאשם.

זכותו של נפגע עבירה לקבל מידע על ההליך הפלילי

על פי סעיף 8 לחוק, לנפגע העבירה עומדת זכות לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי ככל שמסירת המידע אינה אסורה לפי דין אחר או שיש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו של אדם או שלומו.

בנוסף, סעיף 9 לחוק קובע כי נפגע עבירה זכאי לבקשתו או בקשת עורך דינו לעיין בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם. יש לציין כי זכות זו נתונה לשיקול דעתם של פרקליט מחוז או ראש שלוחת תביעות והיא אינה זכות שמוקנית באופן אוטומטי. החוק מקנה לגורמים אלו זכות למנוע את העיון בכתב האישום מטעמים מיוחדים שיירשמו. בפועל, בלא מעט מקרים התביעה מונעת מנפגע העבירה לעיין בכתב האישום בטרם עדותו בבית המשפט וזאת על מנת שחשיפתו לכתב האישום לא "תזהם" את עדותו ותפגע במהימנותו.

זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת

סעיף 10 לחוק קובע כי נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שגופי האכיפה או התביעה יידעו אותו על מאסר של הנידון או שהייתו של הנאשם במשמורת חוקית אחרת (מעצר או מעצר בית).

בפועל, הפרקטיקה המקובלת שהתפתחה היא כי שכאשר נאשם או חשוד בעבירת אלימות או מין, משתחרר למעצר או שמעצרו מוארך, המשטרה או אחד מגופי התביעה מודיעים לנפגע העבירה מהי ההחלטה האחרונה בעניינו והיכן הוא צפוי לשהות.

זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון עם הנאשם

סעיף 17 לחוק קובע כי לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי שתינתן לו הזכות להביע את עמדתו בפני תובע לעניין הסדר טיעון עם הנאשם בטרם קבלת ההחלטה בעניינו. נפגע העבירה זכאי להביא את דעתו בפני הגורמים הרלוונטיים בעל פה או בכתב על פי בחירתו.

יש לציין כי גם זכות זו נתונה לשיקול דעתו של פרקליט מחוז או ראש שלוחת תביעות שהחוק מקנה לו סמכות שלא לשמוע את עמדתו של הנפגע העבירה אם יש בכך לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך הפלילי.

זכות להגשת ערר על סגירת תיק במשטרה

הזכות להגשת ערר על סגירת תיק משטרתי הינה זכות שמוקנית למתלונן שהגיש תלונה והמשטרה או הגוף התובע בחרו לסגור את התיק מבלי לנקוט בהליכים פליליים נוספים נגד האדם שפגע בו (החשוד). להבדיל מהזכויות שפורטו לעיל, זכות הערר קבועה בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ולא בחוק זכויות נפגעי עבירה.

על פי החוק למתלונן שהתיק בעניין תלונתו נסגר ישנם 60 ימים לפנות לגורם בכיר יותר מזה שסגר את התיק, במטרה לשכנעו להמשיך את ההליכים הפליליים נגד החשוד. מטבע הדברים, ערר זה מוגש בציפייה כי לבסוף יוגש נגד החשוד כתב אישום והוא ייתן את הדין על מעשיו. 

(להרחבה בעניין זה קראו את המאמר שכתבתי בנושא הגשת ערר על סגירת תיק משטרתי ).

מהם היתרונות של ייצוג על ידי עורך דין פלילי כנפגע עבירה?

ההליכים הפליליים אינם מאורע פשוט לנפגעי העבירה ולעיתים קרובות הם חווים אי נעימויות ותחושות קשות כתוצאה מהתנהלותו של ההליך וחווית האירוע הפוגעני פעם נוספת.

עורך דין פלילי שבקיא בהליכים פליליים יכול לתמוך בנפגע העבירה על ידי ייעוץ, ליווי, הסברים מקפים, מתן מענה לשאלות, והכנה להליך המשפטי. בנוסף, עורך דין פלילי רשאי להיות נוכח בדיונים שמתקיימים בעניינו של הנאשם בשמו של נפגע העבירה ולשמש כנציגו.

עורך דין אביב מזרחי משתף פעולה עם עורכי דין מתחום הנזיקין ולעיתים לוקח חלק בתביעות נזיקיות נגד מבצע העבירה שמתקיימות בערכאות אזרחיות.

מחפש עורך דין פלילי בקריות ? הגשת תלונה והתיק נסגר? אתה שוקל להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק? הוגש כתב אישום נגד האדם שפגע בך? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.

שתפו את המאמר
Picture of אודות כותב המאמר אביב מזרחי

אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

בירור מצב חקירה במשטרה
כל הפוסטים

בירור מצב חקירה במשטרה

בירור מצב חקירה במשטרה הינו בירור פרוצדורלי שנערך לגבי תיק משטרתי שטרם התקבלה בעניינו הודעה אודות גניזת התיק או לחלופין העמדה לדין והגשת כתב אישום

קיפוח זכות
כל הפוסטים

קיפוח זכות

קיפוח זכות הינה עבירת תעבורה מסוג ברירת משפט הנושאת לצדה קנס כספי ללא סנקציה של נקודות משרד הרישוי. המשמעות הינה כי עיקר הסנקציה לנהג שנרשם

דילוג לתוכן