חלק ניכר מהציבור הישראלי לא מודע לעובדה כי עבירת החזקת סכין נחשבת לעבירה פלילית חמורה למדי שהמורשעים בה צפויים לעונשים לא מבוטלים ובאופן כללי יחסן של הרשויות אליה אינה סלחנית. כך לדוגמא, מדובר באחת העבירות שמקימה סמכות לשוטר לעצור אדם גם ללא צו שופט ומעצר זה עלול להוביל לכך שהמשטרה תבקש להאריך את מעצרו של האדם שהחזיק את הסכין במסגרת מעצר ימים עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום. קראו עוד על הליך מעצר ימים במאמר הבא.
הואיל ומדובר בעבירה של החזקת חפץ מסוים, ובמקרה הזה סכין, תחילה ראוי לשאול איזה כלי ייחשב לסכין על פי חוק העונשין הישראלי והאם ישנם סכינים שהחזקתם אינה אסורה לפי החוק הישראלי?
התשובה לשאלה זו נמצאת בסעיף 184 לחוק העונשין אשר מגדיר סכין באופן הבא: "לענין סימן זה-
"סכין" – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;
"אולר" – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;".
כפי שניתן לקרוא, חוק העונשין הישראלי כולל הגדרה רחבה למדי לסכין ועל פיו כל כלי בעל להב שמסוגל לדקור או לחתוך ייחשב לסכין. כלומר, אין הכרח כי מדובר בסכין על פי המובן המוכר והטבעי בעיני רוב הציבור על מנת שהכלי ייחשב לסכין על פי החוק. כפי שניתן לראות, החוק מתייחס גם לאולר וקובע קריטריונים טכניים ברורים שכוללים בין היתר את אורכו של הלהב שאסור שיעלה על 10 סנטימטר וכן כי הוא מתקפל. כפי שיפורט בהמשך, להגדרת האולר קיימת חשיבות מהותית בהקשר לעבירת החזקת הסכין וליכולתו של המחזיק להוכיח כי החזקתו הייתה למטרה כשרה (אשר מהווה מגנה מפני הרשעה בעבירת החזקת סכין).
החזקת אגרופן או סכין שלא כדין
סעיף החוק שהוזכר בחלק הקודם של המאמר עוסק בהגדרות הטכניות שקבועות בחוק לסכין, אולם, העבירה הפלילית עצמה קבועה בסעיף 186 לחוק העונשין שזו לשונו:
"(א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך אליהם.
(ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השניה לענין סעיף קטן (ב)".
על פי חוק העונשין, התנאי הראשון להתקיימותה של העבירה הוא כי החזקת הסכין או האגרופן התבצעה מחוץ לביתו או חצריו של המחזיק. כלומר, במקרה שבו האדם החזיק את הסכין או האגרופן בביתו או בחצרו אין מדובר בעבירה פלילית ולא ניתן להעמיד לדין את בעל הסכין בגין החזקה אסורה של סכין.
עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר בתיק ובמסגרתו הצליח לעשות שימוש משפטי חכם ונבון באותה סוגיה שקבועה בחוק לעניין מקום החזקת הסכין. באותו מקרה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו החזקת סכין ואיומים ברצח על שכניו כאשר ברקע דין ודברים קולני שהסלים יתר על המידה בתוך מספר דקות.
באותו מקרה טענת ההגנה (שנטענה על ידי עורך אביב מזרחי) הייתה שהנאשם החזיק בסכין בתחומי חצרו בלבד, ועל כן התנאים שקבועים בחוק להשלמת העבירה לא התקיימו. לאחר משא ומתן בין הצדדים, יחידת התביעות קיבלה את טענות ההגנה וכתב האישום תוקן כך שהוסרה ממנו עבירת החזקת הסכין. בסופו של דבר הנאשם הורשע באיומים בלבד ללא עבירות נלוות אחרות. כתוצאה מכך, העונש שנגזר על הנאשם היה נמוך בהרבה מהעונש שהיה צפוי לו במידה והיה מורשע גם בעבירת החזקת הסכין בנוסף לעבירת האיומים. קראו עוד על עבירת האיומים במאמר הבא.
יש לציין כי גם במידה ואדם נתפס שהוא מחזיק בסכין ואגרופן מחוץ לביתו או חצריו, עדיין ביכולתו להוכיח כי הוא החזיק באותה סכין למטרה כשרה, וזאת בתקווה להימנע מהגשת כתב אישום או הרשעה במידה וכתב אישום כבר הוגש. יודגש בהקשר זה כי המונח "מטרה כשרה" אינו מוגדר בחוק באמצעות רשימה סגורה של מטרות שייחשבו לכשרות. שאלת המטרה להחזקת הסכין תוכרע בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות וההסברים שהחשוד או הנאשם הצליח לספק בחקירתו בעניין זה. באופן כללי, ניתן לומר כי על המחזיק להוכיח כי מטרת ההחזקה אינה לבצע עבירות אחרות והסכין הוחזקה לצורך פעולה חוקית ולא חלילה למטרה של ביצוע עבירות או פעילות עבריינית.
יש לסייג את הדברים האמורים ולומר כי במקרה שבו אדם נתפס עם סכין או אגרופן מחוץ לביתו או חצריו, הוכחת המטרה הכשרה איננה פשוטה, שכן האדם שטוען טענה זו נדרש לעמוד ברף ראייתי גבוה יחסית. על פי פסיקת בית המשפט העליון, על המחזיק בסכין לגבות את טענותיו בראיות או אינדיקציות של ממש בעניין המטרה הנטענת ולהוכיח את טענותיו ברמת הוכחה של "מאזן הסתברויות". בשפה פשוטה משמעות הדבר כי על המחזיק לשכנע את בית המשפט כי נכונות גרסתו לעניין מטרת ההחזקה הינה מסתברת יותר מהגרסה שמציגה התביעה ובמונחים מספרים מדובר גרסה שנכונותה עולה על 50%.
עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר במסגרת שימוע לפני כתב אישום חשוד שנתפס עם סכין במקום ציבורי (לא בביתו או חצרו) והצליח לשכנע את יחידת התביעות לסגור את התיק הואיל והחזקת הסכין הייתה למטרה כשרה. באותו מקרה, לקוח המשרד הגיע ללשכת התעסוקה בחיפה כאשר הוא נושא עליו סכין בעלת להב שאורכו עולה על 10 סנטימטרים והסכין עצמה אינה מתקפלת. בנסיבות האמורות, לכאורה מדובר במעשה שמגלם את עבירת החזקת הסכין ומצדיק הגשת כתב אישום נגד החשוד. כאמור, מדובר במקרה שהתקיים בו שימוע לפני כתב אישום בהתאם להוראותיו של סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
מדובר בהליך שמאפשר לחשוד להגיש ליחידת התביעות בקשה כתובה ומנומקת שמטרתה לשכנע אותה שיש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. עורך דין אביב מזרחי הגיש בשמו של החשוד טיעונים כתובים ליחידת התביעות, ובמסגרת הטיעונים טען להגנתו של החשוד כי הוא החזיק בסכין למטרה כשרה הואיל והוא עובד בשיפוצים (עבודות גבס) והסכין משמשת אותו לצורך עבודתו. עורך דין אביב מזרחי טען כי הבאת הסכין ללשכת התעסוקה מבטאת טעות בשיקול הדעת אך לא מצדיקה הטלת אחריות פלילית.
כפי שניתן להבין, טענת ההגנה באותו מקרה הייתה שהחשוד שהחזיק בסכין למטרה כשרה ולא חלילה לצורך ביצוע עבירות. בסופו של דבר, יחידת התביעות החליטה לקבל את בקשתו של עורך דין אביב מזרחי ולהימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד. כך לקוח המשרד נמנע מהגשת כתב אישום נגדו והמקרה הסתיים מבלי שהתקיים נגדו הליך פלילי והוא לא נענש. קראו עוד על שימוע לפני כתב אישום במאמר הבא.
האם על פי החוק מותר להחזיק אולר?
על פי סעיף 186 (ב) לחוק העונשין התשובה לשאלה זו הינה חיובית באופן חלקי, והדבר תלוי במקום החזקתו של האולר. בחוק העונשין קבועה חזקה, כלומר הנחה משפטית, כי החזקת אולר הינה למטרה כשרה. אולם, חזקה זו לא מתקיימת כאשר המחזיק נושא עליו את האולר במוסד חינוכי או מקומות נוספים שמפורטים בחוק כגון: פנימייה, מוסד להשכלה גבוהה, מסעדות, בתי קפה, פאבים, מועדונים, מקום שמארח משחקי קלפים, מגרשי ספורט, תיאטראות, בתי קולנוע ועוד. במקרה שבו אדם נתפס שהוא מחזיק באולר באחד מאותם המקומות שפורטו לעיל אין משמעות לעובדה שמדובר באולר והדברים עלולים להוביל להגשת כתב אישום נגד המחזיק.
מה העונש על החזקת סכין או אגרופן?
סעיף 186 לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שיוטל על אדם שהורשע בהחזקת סכין או אגרופן הינו 5 שנות מאסר. כפי שציינתי במאמרים קודמים, בדומה לעבירות אחרות, העונש האמור הינו עונש מקסימלי בלבד ואינו מחייב כי בסופו של ההליך הפלילי זהו העונש שייגזר על הנאשם.
העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר גורמים משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים למקרה הנדון לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם שביצע את העבירה. בקביעת העונש בית המשפט יתחשב בין היתר במספר הסכינים, סוגי הסכינים והמקום בו הוחזקו.
באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בית המשפט יתחשב בעברו הפלילי של הנאשם או העדרו, גילו, לקיחת האחריות, עבירות נלוות אחרות שהורשע בהן באותו מקרה, הליך שיקומי שהתקיים או לא התקיים, בניסיונותיו לחזור למוטב, מצבו המשפחתי, מצבו הרפואי ומצבו הכלכלי. להרחבה על שיקולי ענישה בהליכים פליליים קראו במאמר הבא.
מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין בפלילי בעבירה של החזקת סכין?
ראוי לציין כי לעיתים קרובות עבירת החזקת סכין הינה עבירה נלווית לאירוע שכלל תקיפה או עבירות אלימות אחרות. במקרים מסוג זה הענישה שתוטל על הנאשם תלויה גם וברוב המקרים בעיקר, בחומרתן של העבירות הנוספות. עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בתחום יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה מינימלי. בנוסף, עורך דין פלילי בעל ניסיון בעבירות אלו אמור להכיר את מתחמי הענישה המקובלים דבר שיסייע לסגירת התיק בתוצאה טובה עבור הלקוח המיוצג. לחלופין, כאשר המצב הראייתי יצדיק זאת, עורך דין פלילי מקצועי ייבחר לנהל את התיק עד תומו במטרה להביא לזיכויו של הנאשם לחלוטין כך ששמו יישאר נקי מהרשעות ושמו הטוב לא יוכתם בעבירה פלילית. בדומה לעבירות אחרות, גם בעבירת החזקת סכין קיימת חשיבות מכרעת לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה המשטרתית. במקרים מסוימים עצה משפטית טובה בשלב החקירה עשויה להוות את ההבדל בין סגירת התיק עוד בתחנת המשטרה ובין הגשת כתב אישום וניהול הליכים פליליים. להרחבה על חשיבות ייעוץ לפני חקירה קראו במאמר הבא.
החזקת אגרופן
החזקת אגרופן הינה עבירה פלילית שמגבילה לעבירת החזקת הסכין. מבחינת חוק העונשין, החזקת אגרופן והחזקת סכין הינם מעשים בלתי חוקיים שמוגדרים בהתאם לאותה עבירה ואותו סעיף חוק.
כאמור, העבירה האמורה של החזקת אגרופן מוגדרת בסעיף 186 לחוק העונשין. סעיף זה קובע כי כל החזקה של אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו של האדם או חצרו הינה עבירה פלילית שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 5 שנות מאסר.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי סעיף החוק האמור קובע סייג לפליליות המעשית כאשר המחזיק הוכיח שהחזקה נעשתה למטרה כשרה. ואכן פעמים רבות תיקים שעניינם החזקת סכין נסגרים ללא העמדה לדין כאשר החשוד מסר גרסה שמעלה ספק סביר בהקשר למטרה כשרה שבגינה החזיק את הסכין.
כידוע, סכין הינו חפץ רב שימושי שניתן להחזיקו לצורך מטרות חוקיות מגוונות כגון עבודות שיפוצים, עבודות במטבח, עבודה באבטחה ושימושים חוקיים נוספים. עורך דין אביב מזרחי הצליח לסגור בעבר תיקים של החזקת סכין במסגרת שימוע לפני כתב אישום.
בניגוד לכך, קשה לחשוב על שימוש הגיוני שכרוך בהחזקת אגרופן. מעצם טבעו ומהותו של החפץ האמור הוא נחשב לחפץ שהחזקתו אסורה בכל סיטואציה שהיא. לכן, מעטים המקרים שבהם חשוד ייתפס בהחזקת אגרופן ויצליח להימנע מהגשת כתב אישום.
החזקת סכין יפנית
החזקת סכין יפנית הינה עבירה פלילית במקרים שבהם החזקת הסכין אינה נעשית למטרה כאשר. חשוב להבהיר בהקשר זה כי להחזקת סכין יפנית ישנם מאפיינים מיוחדים מבחינת סוג הסכין.
ככלל, מדובר בסכין שנהוג להחזיקה לצרכי עבודה ולא לצרכים עבריינים ופליליים. קבלני שיפוצים ובעלי מקצוע אחרים נוהגים להשתמש בסכין מסוג זו לצרכים חוקיים שונים שקשורים לעבודתם הלגיטימית.
מסיבה זו, תיקים רבים של החזקת סכין יפנית נסגרים ללא הגשת כתב אישום. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי סגירת התיק ללא העמדה לדין תלויה גם בגרסה שהחשוד נותן בחקירתו. כאשר החשוד נתפס בהחזקת סכין יפנית וטוען להחזקה מפאת הגנה עצמית אזי שרוב הסיכויים שהתביעה תגיד נגדו כתב אישום.
על פי החוק והפסיקה החשש מפני תקיפה ומניעים של הגנה עצמית אינם מצדיקים להחזיק סכין גם כאשר מדובר בהחזקת סכין יפנית.
עבירת החזקת סכין
כפי שצוין קודם לכן עבירת החזקת סכין הינה עבירה פלילית שמומלץ שלא להקל בה ראש. מדובר בעבירה מסוג פשע שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 5 שנות מאסר. אכן, כאשר מדובר בעבירה ראשונה שבה אותו נאשם מורשע אזי שברוב המקרים בית המשפט לא יטיל על אותו נאשם מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח בגין עבירת החזקת סכין שהיא עומדת לבדה כעבירה יחידה בכתב האישום.
יחד עם זאת, כאשר עבירת החזקת הסכין נכללת בכתב אישום שמייחס לנאשם עבירת פליליות נוספות כגון פציעה בנסיבות מחמירות ואירוע אלים אזי שעבירת ההחזקה כשלעצמה לא תקבל מקום מרכזי בענישה. ההפך הוא הנכון, במקרים של אלימות חמורה עבירת החזקת הסכין צפויה לקבל חשיבות משנית בהקשר לענישה שתוטל על הנאשם בתום הליך המשפטי.
כך או כך, מומלץ לכל נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת החזקת סכין להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי פרטי שידאג לייצגו נאמנה ולסיים את ההליך המשפטי בתוצאה הטובה ביותר עבורו.
סכין פרפר חוקי
המונח סכין פרפר חוקי הינו מונח שגוי בכל הנוגע למשמעויות המשפטיות של עבירת החזקת הסכין. מבחינת ההגדרה המשפטית, כל החזקת סכין נחשבת לבלתי חוקית ככל עוד המחזיק בסכין לא הוכיח כי ההחזקה נעשתה למטרה כשרה. כפי שציינתי קודם לכן, המונח "מטרה כשרה" נבחן בהתאם לנסיבות המקרה, נסיבות ההחזקה ונסיבות המחזיק.
כאשר בעל מקצוע מחזיק בסכין לצורכי עבודה אזי שישנה אפשרות שהתביעה המשטרתית תראה בכך משום החזקה כשרה גם כאשר מסוכן בסכין פרפר. מנגד, כאשר מחזיק הסכין לא מספק שום הסבר הגיוני שמניח את הדעת לגבי החזקת הסכין אזי שהחקירה המשטרתית צפויה להוביל להגשת כתב אישום נגדו ולא מן הנמנע שגם להרשעה פלילית.
אולר חוקי
חוק העונשין קובע כי אולר הינו חוקי להחזקה (להבדיל מהחזקה של סכין). מבחינה טכנית אולר חוקי מוגדר כסכין שהלהב שלה אינו עולה על עשרה סנטימטר ושלא ניתן להפוך אותה באמצעות כפתור או קפיץ לסכין שהלהב שלה קבוע.
כאשר סכין שנתפסת על חשוד עונה להגדרה טכנית האמורה אזי שלכאורה מדובר באולר חוקי שהחזקתו מותרת ואינה מהווה עבירה פלילית. חשוב לציין בהקשר זה כי כאשר אדם תוקף אדם אחר באמצעות אולר חוקי אזי שהעובדה שהאולר עצמו הינו חוקי אינו צפויה "לחלץ" את התוקף מאחריות פלילית לביצוע העבירה.
החזקה המשפטית בדבר "אולר חוקי" נוגעת אך ורק למקרים שמבטאים עבירת החזקה קלאסית ללא עבירות אלימות נלוות. במקרים אלו, של החזקת בלבד, ללא עבירת נלוות, העובדה שהחשוד החזיק באולר חוקי צפויה לסייע לו לסיים את האירוע ללא הגשת כתב אישום וללא העמדה לדין.
