עורך דין אלימות במשפחה

עורך דין אלימות במשפחה
תוכן עניינים

עורך דין אלימות במשפחה אביב מזרחי מייצג חשודים בעבירות אלימות לרבות ייצוג קורבנות. ליווי מלא בכל ההליך הפלילי מתן מענה וסיוע מיידי 24/7 בכל שאלה.

מהן עבירות אלימות במשפחה?

עבירות אלימות במשפחה כשמן הן עבירות שמבוצעות בתוך התא המשפחתי בין חברי המשפחה בין אם מדובר בעבירות אלימות, מין או הזנחה. כפי שיפורט במאמר זה, מדובר בעבירות שנחשבות לעבירות חמורות שבתי המשפט ורשויות האכיפה נוהגות כלפי מבצעי העבירה (חשודים/נאשמים) ביד קשה הן לעניין סוגיית המעצר והן בעניין סוגיית העונש.

חשוב להבהיר כי כאשר מתייחסים לעבירות אלימות במשפחה כגון תקיפה וגרימת חבלה חמורה, בן המשפחה מוגדר על ידי סעיף 382(ב) לחוק העונשין כבן זוגו או בן זוגו לשעבר (לרבות ידוע בציבור) או קטין/חסר ישע שעובר העבירה היה אחראי עליו.

מה העונש על עבירות אלימות במשפחה?

על מנת להילחם באלימות בתוך המשפחה, ולשם ההרתעה המחוקק יצר מדרג חומרה מחמיר יותר בעבירות אלו. נאשם שהורשע בעבירת אלימות כלפי בן משפחתו צפוי לעונש חמור יותר ולעיתים אף כפול מנאשם שביצע את אותן עבירות אלימות כאשר נפגע העבירה לא היה בן משפחתו.

כך לדוגמא לצד עבירה של תקיפה "סתם"  לפי סעיף 379 לחוק העונשין קבוע עונש מקסימאלי הכולל שנתיים של מאסר בפועל. מנגד, בגין אותה תקיפה שבוצעה נגד אדם שהוא לא קרוב משפחה יהיה העונש המרבי כפול, כלומר ארבע שנות מאסר. יובהר כי המונח שקבוע בחוק תקיפה "סתם" מתייחס לתקיפה שלא גרמה לנפגע לחבלות. קראו עוד על עבירת התקיפה במאמר הבא.

דוגמא נוספת להבדלי הענישה כאשר עסקינן בעבירות בתוך המשפחה היא עבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין. העונש המרבי הקבוע לצד התקיפה בצורתה הרגילה, כלומר שאינה מתבצעת נגד בן משפחה הינו 3 שנות מאסר. מנגד כאשר הנפגע הוא בן זוגו של התוקף העונש המרבי עומד על כפל העונש הרגיל כלומר 6 שנות מאסר.

יש לציין ולהרגיע כי מדובר בעונשים מקסימליים בלבד ובדרך כלל כאשר מדובר בעבירה יחידה וראשונה שביצע הנאשם בית המשפט לא יטיל על הנאשם את העונש המקסימלי שניתן להטיל עליו על פי החוק. העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים למקרה הנדון.

מטבע הדברים, שעה שמדובר באלימות במשפחת קיימת חשיבות לעוצמת האלימות, משכה, הנזקים שנגרמו לקורבן ומספר האירועים. כמו כן בגזירת עונשו של הנאשם בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות לרבות עברו הפלילי או העדרו, טיפול שיקומי שעבר, סיכויו להשתקם, גילו ומצבו הרפואי.

בעבירות אלו קיימת גם חשיבות מהותית לעמדתו או עמדתה של נפגע או נפגעת העבירה. ברוב המקרים בית המשפט יתחשב בעמדתו של בן המשפחה שנפגע מביצוע העבירה וכלפיו הופעלה האלימות. ככל שבן המשפחה הנפגע יביע עמדה חיובית כלפי מבצע העבירה בית המשפט ייטה לראות בכך כנסיבה מקלה לעניין עונשו של הנאשם. מנגד, כאשר נפגע העבירה יביע עמדה שלילית כלפי מבצע העבירה בית המשפט קרוב לוודאי יראה בכך כנסיבה מחמירה והדבר עלול להחמיר את עונשו של מבצע העבירה. קראו עוד על עונשים בהליכים פליליים במאמר הבא.

מאפיינים ייחודיים לתחום אלימות במשפחה

מאפיין ייחודי ראשון לעבירות אלו מתבטא ברמת האמוציות של הנוגעים בדבר שלרוב אינה מתקיימת בעבירות שאינן בתחומי התא המשפחתי. רגשות כגון נקמה, קנאה ושנאה לעיתים מתערבבים ומקבלים ביטוי בתוך ההליך הפלילי בעבירות אלו.

בנוסף, כאשר מדובר בעבירות אלימות שהתרחשו במסגרת התא המשפחתי קיימת רגישות והתייחסות מיוחדת של כל המערכות והנוגעים לדבר וביניהם גם בתי המשפט. כידוע, גם המשטרה ומוסדות התביעה שמו להם מטרה מוצהרת להילחם בעבירות אלימות בתוך המשפחה ככלל ועבירות נגד נשים בפרט.

כתוצאה מכך, החשודים בעבירות אלימות במשפחה נתקלים לא פעם ביחס מחמיר וקשה במיוחד מצד מערכות אכיפת החוק, ועל כן בעבירות אלה קיימת חשיבות מהותית לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בתחום.

מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלימות במשפחה

עוד יצוין כי בעבירות אלו התביעה נוהגת לבקש את מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדם. קראו עוד על מעצר עד תום ההליכים במאמר הבא.

הלכה למעשה, בהתאם לסעיף 21(א)(5) לחוק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 עבירות האלימות במשפחה נחשבות לעבירות בעלות עילת מעצר "סטטוטורית". המשמעות היא שעצם ביצוע עבירת אלימות משפחה, ללא קשר לחומרת העבירה או תוצאותיה מהווה עילה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לא פעם בטרם בית המשפט ישקול את שחרורו של נאשם בעבירות אלימות במשפחה לחלופת מעצר (מעצר בית) הוא יבקש את חוות דעתו של שירות המבחן בקבלת תסקיר.

תסקיר שירות מבחן הינו כלי שמשמש את בתי המשפט בבואם להעריך מסוכנותו של הנאשם ואפשרות שחרורו למעצר בית תוך כדי ניהול ההליך נגדו. קציני המבחן ייפגשו עם הנאשם ועם בני משפחתו שמסכימים לפקח עליו בעת מעצר הבית וייתנו את חוות דעתם בהקשר למסוכנותו וטיב חלופת המעצר שמוצעת לרבות רצינות המפקחים והבנתם את תפקידם.

תסקיר מעצר חיובי הינו גורם משמעותי שישפיע על אפשרות שחרורו של הנאשם למעצר בית ועל כן ייעוץ מעורך דין פלילי בשלב זה של ההליך הוא חשוב ומהותי.

עובדות אלו ונטיית בתי המשפט לעצור עד לתום ההליכים נאשמים שמואשמים בעבירות מסוג זה הופך את הייצוג בעבירות אלו למורכב במיוחד.

תלונות שווא בגין אלימות בתחום המשפחה

בשנים האחרונות התופעה של תלונות שווא בני זוג שיחסיהם עלו על שרטון והם נמצאים בהליכי גירושין הפכה לרווחת ומטרידה במיוחד. תופעה זו בעייתית במיוחד לאור העובדה כי לרוב מדובר בעבירות שמתבצעות בתוך התא המשפחתי והן לא פעם מוכרעות על ידי "גרסה מול גרסה" ובחינת אמינות. כתוצאה מכך לעיתים קרובות הצד שהואשם בביצוע העבירה יתקשה להוכיח את חפותו.

לא פעם תלונות אלו שאין בין הנטען בהן ובין המציאות כל קשר מוגשות מתוך מחשבה כי תלונה ופתיחת תיק במשטרה לבן הזוג תוביל ליתרונות לבן הזוג המתלונן במסגרת ההליך המקביל שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או ההליך שעתיד להתנהל.

כך לדוגמא יצוין כי בשעה שמוגשת תלונה בין אלימות בין בני זוג ומתבצעת חקירה, כחלק מתנאי השחרור של החשוד היחידה החוקרת תטיל עליו הרחקה מביתו. במקרים מסוג זה צפויה גם להיות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למניעת הטרדה מאיימת או בקשה למתן צו הגנה. בקשות אלו מוכרות לציבור בשם כבקשות למתן צו הרחקה. קראו עוד על בקשה למניעת הטרדה מאיימת במאמר הבא.

גם כאן על מנת להפחית סיכונים בתי המשפט לענייני משפחה לרוב יעדיפו להרחיק את אחד מבני הזוג מביתם המשותף. משרדנו טיפל בלא מעט מקרים בהם לתלונות היה "נינוח" של תלונת שווא שהמניע מאחוריהן היה השגת יתרונות בהליך המשפטי שמתנהל בין בני הזוג בבית המשפט לענייני משפחה. 

אלימות במשפחה היא בעיה חברתית. ההתעללות יכולה לנוע בין התעללות רגשית, פיזית או מינית להתנהגות שליטה. חשוב לציין שלא רק גברים מתעללים; נשים גם אשמות בהתעללות במשפחה.

עורך דין לאלימות במשפחה מייצג לקוחות בבית המשפט שהואשמו בעבירות של התעללות במשפחה. עורכי דין אלו מתמחים לרוב בדיני משפחה ובמשפט פלילי.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירות מסוג זה?

החשיבות בייצוג בהליך זה נגזרת מהשלכותיו האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם וכן לאור העובדה כי בתי המשפט ויחידות התביעה נוהגות בעבירות אלו בנאשמים ביד קשה. יצוין כי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות אלימות במשפחה ומכיר את רזי התחום יצליח להגיע להסדר טיעון עם התביעה או הפרקליטות שאינו כולל עונש של מאסר בפועל. גם לייעוץ לפני חקירה קיימת חשיבות מכרעת בעבירות אלו. במקרים מסוימים התייעצות לפני חקירה יכולה לעשות את ההבדל בין סגירת התיק במשטרה ובין הגשת כתב אישום ועמידה לדין פלילי על כל המשתמע מכך. קראו עוד על ייעוץ לפני חקירה במאמר הבא.

עבירות אלימות במשפחה התשובות לכל השאלות

האם תקיפת בת זוג נחשבת לעבירת אלימות במשפחה?

בהחלט כן. תקיפות אלימות שמתרחשות בין בני זוג נחשבות לעבירות פליליות מתחום האלימות במשפחה. חשוב לציין בהקשר זה כי אין הכרח שיהיה מדובר בזוג נשוי או במשפחה במובנה המסורתי על מנת שהנאשם יואשם או יורשע בעבירה של אלימות במשפחה. חוק העונשין קובע בהקשר זה כי גם בני זוג נחשבים לבני משפחה בהקשר לעבירות אלו לרבות ידועים בציבור. 

מה העונש על תקיפת בן זוג?

העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירות שעניינן תקיפת בן או בת זוג תלוי בעיקר בנזקים שנגרמו לקורבן העבירה. סוג החבלות שנגרמו לבן הזוג המותקף וחומרתן הם אלו שקובעים את סוג העבירה שתיוחס לנאשם. חשוב לציין בהקשר זה כי לצד כל עבירה קבוע עונש מקסימלי אחר. יתרה מכך, העונש שקבוע לצד כל עבירה של תקיפת בן זוג הינו כפול מהעונש שקבוע לצד אותה עבירה כאשר אין מדובר בבני זוג. כך לדוגמא, העבירה של תקיפה סתם הינה עבירה שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על שנתיים מאסר. מנגד, כאשר האדם שהותקף הינו בן זוגו של התוקף אז העונש המקסימלי שניתן להטיל עליו עומד על 4 שנות מאסר. 

האם כאשר המתלוננת מבטלת את התלונה המשטרה סוגרת את התיק?

התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות המקרה. ישנם מקרים מסוימים שבהם המתלוננת תבקש לחזור בה מתלונתה והיחידה החוקרת תיעתר לבקשתה ותסגור את התיק. מניסיונו של כותב המאמר, במקרים שבהם המשטרה אכן סוגרת את התיק מדובר בתיקים שהמצב הראייתי בהם אינו חד משמעי בעניין החשדות שמיוחסים לחשוד. כך שבקשתה של המתלוננת מתווספת לחולשה הראייתית הכללית של אותו תיק ולכן המשטרה מוכנה לסגור את התיק. 

חשוב לציי בהקשר זה שאין שום חוק, כלל או נוהל משטרתי שמורה למשטרה כי לבקשת מתלוננת יש לסגור את התיק. ההפך הוא הנכון, במקרים רבים המשטרה מתעלמת מבקשותיה של המתלוננת וההליך הפלילי ממשיך כסדרו לרבות מעצר של החשוד או הנאשם. 

מה זה תסמונת האישה המוכה?

תסמונת האישה הינו מונח מוכר בתחום עבירות האלימות במשפחה. הוא מתייחס לתופעה מסוימת שמתבטאת בכך שלעיתים קרובות נשים מוכות שחוות התעללות מבן זוגן אינן פונות לקבלת עזרה, מסרבות להגיש תלונה בגין האלימות ואינן משתפות פעולה עם המשטרה וגופי האכיפה. לעיתים, אותן נשים אף מכחישות את האלימות ומנסות לגונן על בן זוגן. תסמונת האישה המוכה הינה אחת הסיבות שהמשטרה לעיתים מסרבת לסגור תיק אלימות במשפחה גם לבקשת המתלוננת וגם לאחר שהיא מכחישה את האלימות. 

האם ניתן להשתחרר למעצר בית בעבירות אלימות במשפחה?

בהחלט כן. על אף שעבירות האלימות במשפחה נחשבות לעבירות קשות שמתקיימת לגביהן עילת מעצר סטטוטורית ולעבירות שהמדינה נוהגת לבקש בגינן לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים. למרות זאת, בתיקים רבים בתי המשפט בוחרים לשחרר את הנאשמים למעצר בית. 

על בסיס מה בית המשפט מחליט אם לשחרר למעצר בית או לא?

בדומה להחלטות רבות שבית המשפט נדרש לקבל מדובר בהחלטה שנקבעת בהתאם לנסיבות המקרה. בעבירות אלימות במשפחה בתי המשפט בוחנים את מסוכנותו של הנאשם וזו נקבעת לא פעם על בסיס עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. ככל שמדובר בנאשם שלחובתו כבר רשומות מספר הרשעות בעבירות דומות אזי שהסיכויים שבית המשפט ישחררו לחלופת מעצר אינם גבוהים. מנגד, כאשר מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי מדובר בנסיבה שנזקפת לזכותו ועשויה להכריע את הכף לעבר שחרורו. 

בנוסף, בתיקים שעניינם תקיפה בין בני זוג בתי המשפט נוטים להעדיף לשחרר נאשמים לחלופת מעצר ראויה ומרוחקת ממקום מגורי המתלוננת. יתרה מכך, ככל שבית המשפט יחליט לשחרר את הנאשם הוא צפוי לקבוע איסור יצירת קשר בינו לבין המתלוננת.  

איזה סוגים של עבירות אלימות במשפחה יש?

עבירות האלימות במשפחה העיקריות הן עבירות התקיפה על צורותיהן השונות. בין היתר ניתן למנות את העבירה של תקיפת "סתם" בת זוג. מדובר בתקיפה שלא גרמה לנפגעת לחבלות כלשהן שניתן לראותן בעין ומכאן המונח "תקיפה סתם". העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירה זו עומד על 4 שנות מאסר. כמו כן, ניתן לציין את העבירה של תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה של ממש. מונח זה מתייחס לחבלות קלות באופן יחסי כגון שריטות או סימנים כחולים. העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה זו עומד על 6 שנות מאסר. יש לציין כי גם איומים שמושמעים כלפי בת זוג נחשבים לעבירה של אלימות במשפחה.  

כיצד מוציאים צו הרחקה נגד בן משפחה אלים?

ההליכים המשפטיים שקשורים בצווי הרחקה בין בני משפחה מתנהלים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ובדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה. אדם שמרגיש מאוים או מוטרד על ידי בן משפחתו רשאי להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו הגנה. ככל שבית המשפט אכן יתרשם שהנסיבות מצדיקות זאת הוא רשאי להוציא כנגד בן המשפחה המטריד צו הגנה. צו מסוג זה לרוב יכלול הרחקה פיזית ואיסור על יצירת קשר בכל אמצעי שהוא (לרבות טלפונים הודעות וכך הלאה). 

מדוע קיים יחס מחמיר כלפי עבירות אלימות במשפחה?

כפי שציינתי במאמרים אחרים עבירות מסוג אלימות במשפחה נחשבות לעבירות פליליות חמורות למדי. יתרה מכך, בשנים האחרונות מקרים חמורים וקשים של עבירות אלימות במשפחה זכו לסיקור תקשורתי רחב. לאור הסלידה הציבורית מעבירות אלו והסיקור התקשורתי הנרחב שהן מקבלות הרשויות וביניהן המשטרה שמו להן למשטרה להילחם בתופעה. כתוצאה מכך, התביעה המשטרתית והפרקליטות נוהגות בנאשמים בעבירות אלו ביד קשה ועותרות להטיל עליהם עונשי מאסר קשים וממושכים. לדעת גופי האכיפה ענישה קשה מסייעת להרתיע את הציבור ויכולה לסייע בהפחתת כמות המקרים של אלימות במשפחה. 

האם הליך שיקומי יכול לסייע בהקלה בעונש?

התשובה חיובית. הליך שיקומי וטיפולי שהנאשם עובר במקביל להליך המשפטי עשוי לסייע לו ללא קשר לעבירה שבה הוא הנאשם. בעבירות אלימות במשפחה ישנה חשיבות מוגברת להליך שיקומי שבמסגרתה הנאשם לומד להכיר בכשליו ולווסת את כעסיו. שופטים רבים מעדיפים לנקוט כלפי נאשמים בענישה שיקומית במידה והמאמצים שהם עשו והדרך השיקומית שהם עוברים באמת מצדיקים זאת. חשוב לציין בהקשר זה כי במקרים רבים שירות המבחן הוא זה שאמון על בניית תוכנית טיפולית עבור הנאשם. כמו כן, בתיקים מסוג זה בית המשפט יבקש לקבל את חוות דעתו של שירות המבחן לעניין העונש המתאים לנאשם. ככל שהנאשם ישתף פעולה עם שירות המבחן ויביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי שיפחית את הסיכויים להישנות העבירות כך גוברים הסיכויים שהתסקיר בעניינו חיובי ובית המשפט יקל בעונשו. 

מדוע מוגשות תלונות שווא על אלימות במשפחה?

למרבה הצער זוגות רבים שיחסיהם עולים על שרטון מסיימים את הזוגיות בטונים צורמים ובמלחמות של ממש. לעיתים, מלחמות אלו מלוות בהליכים משפטיים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה. בלא מעט מקרים, הליכים אלו הופכים למכוערים במיוחד ואפילו כוללים הכפשות הדדיות של הצדדים לרבות הגשת תלונות שווא שקריות. משרדנו נתקל במקרים רבים שבמסגרתם תלונות השווא הוגשו במטרה להשיג יתרונות כאלה ואחרים בהליכים המשפטיים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה.

שתפו את המאמר
אודות כותב המאמר אביב מזרחי

אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

נקודות לנהג חדש
כל הפוסטים

נקודות לנהג חדש

צבירת נקודות לנהג חדש עלולה להוביל לפסילת רישיון הנהיגה שלו על ידי משרד הרישוי. כידוע, שיטת הניקוד של משרד הרישוי מכוונת להטלת סנקציות על נהגים

דילוג לתוכן