מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים כל המידע אודות סוגי מעצר שבטרם הגשת כתב האישום לבית המשפט נקרא "מעצר ימים" או "מעצר לצרכי חקירה". במעצר מסוג זה המשטרה מבקשת להאריך את מעצרו של החשוד לצורך מיצוי החקירה וגיבוש ראיות לצורך הגשת כתב אישום.
להרחבה במאמר שכתבתי קראו על מעצר ימים כאן.

לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט, בסמכות התביעה (פרקליטות/תביעה משטרתית) לבקש את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וזאת בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים).

יש לציין כי בדרך כלל השופט שדן במעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים לא יהיה אותו שופט שידון בשאלת אשמתו או חפותו. ברוב המקרים, הליך המעצר וההליך שנועד לברר את אשמתו של הנאשם (ההליך העיקרי) נידונים בפני שני שופטים שונים.

מהם התנאים למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים (עילות המעצר)?

כתנאי מקדמי למעצרו של נאשם עד תום ההליכים על התביעה מוטל הנטל להוכיח לבית המשפט כי קיימות "ראיות לכאורה" להוכחת העבירות שמיוחסות לנאשם בכתב האישום. "ראיות לכאורה" הינו מושג משפטי רחב שמשמעותו כי בכוחו של החומר הראייתי שקיים בידי התביעה להוביל להרשעתו של הנאשם בסופו של ההליך הפלילי.

ובמילים האחרות, הכלל הוא שלחומר הראייתי יש פוטנציאל להוביל להרשעתו של הנאשם לאחר שהוא יעמוד בכל שלבי המשפט הפלילי כמו הגשת ראיות, חקירת עדים וסיכומים. ראוי לציין כי בפרקטיקה המשפטית מדובר במשוכה מאוד נמוכה שעל התביעה לעמוד בה ודי בכך שהראיות ייקשרו את הנאשם למעשה המיוחס לו בצורה חלקית על מנת שבית המשפט ייקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה.

במקרים מעטים בלבד בתי המשפט קובעים כי התשתית הראייתית שמציגה התביעה היא כה חלשה עד שלא מתקיימות ראיות לכאורה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים בתי המשפט יכולים לקבוע כי מתקיימות ראיות לכאורה אך עוצמתן אינה ברמה גבוהה. קביעה כזו של בית המשפט יכולה במקרים מתאימים להשליך על תנאי המעצר ולהוביל לשחרורו של החשוד לחלופת מעצר (מעצר בית).

במידה ובית המשפט ייקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה עליו לבחון האם מתקיימת עילת מעצר. סעיף 21 לחוק מונה מספר עילות מעצר שביכולתן להצדיק את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים כאשר הוא ינהל את משפטו מאחורי סורג ובריח:

• קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם יוביל לשיבוש הליכי משפט על ידו או התחמקות מהליכי משפט, הימלטות או שיבוש הליכי משפט על ידי השפעה פסולה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
• קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, ביטחון הציבור או בטחון המדינה. עילה זו נקראת גם "עילת המסוכנות".
• מיוחסת לנאשם עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם (עבירות חמורות), עבירת ביטחון, עבירת סמים למעט החזקה סם לצריכה עצמית, עבירה שנעשתה באלימות חמורה או תוך שימוש בנשק חם או קר או עבירת אלימות במשפחה.

יש לציין כי העילות האמורות מגדירות את סמכותו של בית המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים אך אף בהתקיימותן הן אינן מחייבות כי הנאשם ייעצר עד תום ההליכים, שכן כל מקרה נבחן לגופו.

כאשר בית המשפט שוקל לשחרר את החשוד לחלופת מעצר (מעצר בית) נשקלים מספר גורמים רלוונטיים כגון עברו הפלילי, חומרת המעשים המיוחסים לו, קיומה של חלופת מעצר ראויה ומפקחים ראויים (בני משפחה שמסכימים לפקח על הנאשם במעצר בית), חוות דעת מטעם שירות המבחן, גילו ומצבו המשפחתי. השפעתם של הגורמים האמורים משתנה ממקרה למקרה ומאדם לאדם בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה. אולם חשוב לציין כי גם במקרים חמורים נאשם יכול להשתחרר לחלופת מעצר ולנהל את משפטו כאשר הוא שוהה במעצר בית.

כמה זמן נמשך מעצר עד תום ההליכים?

מעצר עד תום הליכים כשמו הוא מעצר עד לסיומם של ההליכים המשפטיים הפליליים שמתנהלים נגד הנאשם בבית המשפט. יחד עם זאת, לאחר שחולפים תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום התביעה צריכה לפנות בבקשה לבית המשפט העליון על מנת שיאריך את מעצרו של הנאשם פעם נוספת לתקופה של 90 ימים נוספים.

בסיומם של אותם 90 ימי מעצר נוספים על התביעה לפנות לבית המשפט העליון בבקשה נוספת להאריך את מעצרו של הנאשם ב-90 ימים נוספים. כך התביעה יכולה לפנות בבקשות נוספות ובסמכותו של בית המשפט העליון להאריך את המעצר מפעם לפעם ב-90 ימי מעצר נוספים. מטבע הדברים במידה וההליך הפלילי מסתיים בזיכוי של הנאשם או בהפסקת ההליכים המתנהלים נגדו המעצר יפקע והנאשם ישוחרר.  

האם החלטת בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים היא סופית?

בדומה לכל החלטה שיפוטית אחרת גם החלטה על מעצרו של אדם עד לתום ההליכים היא ברת ערעור. באפשרות הנאשם באמצעות עורך דינו להגיש ערר על ההחלטה לערכאה שיפוטית גבוהה יותר.

מה זה עיון חוזר במעצר עד תום ההליכים?

בהליך מעצר עד תום ההליכים קיים מסלול משפטי ייחודי שנקרא "בקשה לעיון חוזר". במסגרת בקשה לעיון חוזר, הנאשם יכול באמצעות עורך דינו לפנות בבקשה חדשה לבית המשפט שהורה על מעצרו ולבקש את שחרורו.

העילות להגשת בקשה לעיון היא חוזר הן התקיימותן של "חלוף זמן" מעת ההחלטה האחרונה או קיומן של שינוי נסיבות מעת ההחלטה האחרונה. בקשות לעיון חוזר רלוונטיות גם למקרים בהם בית המשפט קבע כי הנאשם ייעצר עד לתום ההליכים במסגרת של מעצר בית ולאחר פרק זמן מסוים הנאשם פונה בבקשה לאפשר לו לצאת ולעבוד במקביל לקיומו של ההליך הפלילי המתנהל נגדו.

מהו תסקיר שירות המבחן?

תסקיר שירות מבחן הינו כלי שמשמש את בתי המשפט בבואם להעריך מסוכנתו של הנאשם ואפשרות שחרורו למעצר בית תוך כדי ניהול ההליך נגדו. במסגרת זו בית המשפט מפנה את הנאשם לקבלת חוות דעת מטעם שירות המבחן שבשפה המקצועית מכונה "תסקיר מעצר".

קציני המבחן ייפגשו עם הנאשם ועם בני משפחתו שמסכימים לפקח עליו בעת מעצר הבית וייתנו את חוות דעתם בהקשר למסוכנותו וטיב חלופת המעצר שמוצעת לרבות רצינות המפקחים והבנתם את תפקידם. תסקיר מעצר חיובי הינו גורם משמעותי שישפיע על אפשרות שחרורו של הנאשם למעצר בית ועל כן ייעוץ מעורך דין פלילי בשלב זה של ההליך הוא חשוב ומהותי.

זומנת לחקירה? הוגש נגדך כתב אישום בעבירה חמורה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.