חבלה חמורה היא עבירה פלילית חמורה במיוחד מתחום עבירות האלימות. חשוב להדגיש כי עבירה של גרימת חבלה חמורה נחשבת לעבירת אלימות חמורה במיוחד בהשוואה לעבירות אלימות אחרות שנחשבות לחמורות פחות, וזאת לאור התוצאה שנלווית אליה והפגיעה הגופנית החמורה בגופו של הקורבן.
כפי שניתן להבין משמה של העבירה, מדובר בעבירה שעניינה פעולה אלימה כלשהי (ואין חשיבות לסוג הפעולה) שגרמה לנפגע העבירה לפגיעות גופניות קשות. יצוין כבר עתה כי לרוב מדובר במקרים שהסתיימו בשברים או חבלות שסיכנו את חייו של הקורבן או פגעו בגופו או בריאותו לצמיתות (למשל גרמו לצלקות קבועות).
נוכח הפגיעות האמורות וההשלכות על המשך חייו ובריאותו של נפגע העבירה המחוקק ראה לנכון לקבוע לעבירה זו עונש מקסימלי גבוה וחמור במיוחד לעומת עבירות אלימות אחרות. כך לדוגמא, העונש המקסימלי שניתן להשית על נאשם שהורשע בעבירת הפציעה (שגם היא נחשבת לעבירת אלימות חמורה) עומד על 3 שנות מאסר.
מנגד, העונש המקסימלי שניתן להשית על נאשם שהורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה הינו 7 שנות מאסר, דהיינו, יותר מכפול מהעונש המקסימלי שקבוע לצד עבירת הפציעה. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירת הפציעה.
כפי שניתן להבין, עבירת החבלה חמורה הינה עבירה חמורה שאין להקל בה ראש ושהמורשעים בה נמצאים בסכנה מוחשית ואמיתית שבתום ההליך הפלילי יוטל עליהם מאסר של ממש לריצוי מאחורי סורג ובריח.
המאמר הנוכחי נכתב במטרה לספק מידע משפטי בסיסי בהקשר לעבירות אלימות ככלל ועבירת החבלה חמורה בפרט, לרבות יסודות העבירה והענישה שבתי המשפט בישראל נוהגים להטיל על המורשעים בעבירה זו.
מהי חבלה חמורה?
על מנת לעמוד על טיבה של עבירת החבלה חמורה ולהבין את משמעותה, נדרש תחילה להבין מהי המשמעות הרפואית או המעשית אליה מתייחס חוק העונשין בהקשר למושג "חבלה חמורה".
ראו בהקשר זה את לשונו של סעיף 34כד לחוק העונשין, תשל"ז-1977:
"חבלה חמורה" – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.
כפי שניתן לקרוא מההגדרה שקבועה בחוק "חבלה חמורה" הינה כל פגיעה בגופו של אדם שפגעה בגופו של נפגע העבירה לצמיתות או השאירה בו מום לשארית חייו ובלתי חולף.
כפי שציינתי בחלק הקודם של המאמר, בפרקטיקה המשפטית ההגדרה של חבלה חמורה כוללת שברים, פגיעות באברים הפנימיים, חתכים שהותירו צלקות קבועות או כל פגיעה שגרמה לקורבן למום קבוע ובלתי חולף לשארית חייו. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי על העבירה של גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה.
מהי חבלה מסוכנת?
כפי שצוין בחלק הקודם, חוק העונשין קובע כי אחת מהחלופות לחבלה חמורה נוגעת לחבלה מסכנת חיים כלומר מדובר על חבלה או פגיעה שסיכנה או עלולה הייתה לסכן את חייו של נפגע העבירה.
בניגוד לחלופות האחרות של העבירה, לגביהן ניתן לומר שהן ברורות ומובנות (למשל שברים או מומים), חלופה זו הינה חלופה עמומה שניתנת לפרשנות רחבה ולמחלוקת משפטית.
במקרים מסוג זה הצדדים צפויים להיות חלוקים באשר לשאלה האם אכן מדובר בחבלה מסכנת חיים שמצדיקה לייחס למבצע העבירה עבירה של חבלה החמורה לעומת עבירת אלימות אחרת וחמורה פחות.
חשוב להבין בהקשרים אלו כי כאשר המקרה הסתיים בפגיעה גופנית קשה במיוחד ובסכנה מוחשית לחייו של הקורבן, אזי שהעבירות שצפויות להיות מיוחסות למבצעי העבירה הן שונות וחמורות יותר כגון עבירה של גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה או ניסיון רצח.
מה ההבדל בין חבלה חמורה לחבלה חמורה בכוונה מחמירה?
חשוב להבהיר שסוג העבירה הרלוונטי במקרה פלוני תלוי גם בנסיבותיו הפרטניות של האירוע ובין היתר בדרך ובאמצעים ששימשו את מבצע העבירה לפגוע בקורבן. מטבע הדברים, גרימת חבלה חמורה באמצעות ירי מאקדח או דקירה מסכין הינו שונה מגרימת חבלה חמורה במהלך עימות פיזי בידיים חשופות.
יודגש כי לרוב במקרי ירי הפרקליטות תטה לייחס לנאשם עבירה של גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה. כפי שצוין קודם לכן מדובר בעבירת אלימות חמורה במיוחד שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה בחוק העונשין עומד על 20 שנות מאסר (עונש שזהה לעונש על עבירת ניסיון רצח).
ראוי להבהיר כי גם בין עבירת החבלה חמורה בכוונה מחמירה לעבירה של ניסיון רצח קיים גבול דק ולעיתים אף חמקמק. ככלל, ניתן לומר כי הסיווג בין העבירות נקבע בהתאם לנסיבות שמלמדות על כווננתיו של מבצע העבירה ונוגעות לשאלה האם התכוון לרצוח את הקורבן או שמא לפגוע בו באופן קשה ולהטיל בו מום.
למשל, כאשר אדם יורה לכיוונו של אדם אחר ומנסה לפגוע בראשו או מרכז גופו (חזה או בטן) אזי שברוב המקרים הפרקליטות תייחס לו עבירה של ניסיון רצח, שכן הנסיבות מצביעות על כך שהוא התכוון לחסל ולהרוג את הקורבן.
מנגד, כאשר אדם יורה בנפגע העבירה באחת הגפיים (רגל או יד) אז קיימת אפשרות שאותו אדם התכוון לפגוע בקורבן באופן קשה אך לא להרוג אותו. בהתאם לכך, במקרים מסוג זה המדינה צפויה לייחס לנאשם עבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה.
עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר נאשם שירה ברגלו של אדם אחר ובהקשר לאותו מקרה הוגש בעניינו כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה חמורה בכוונה מחמירה לבית המשפט המחוזי בחיפה. קראו כתבה שפורסמה בתקשורת בהקשר לאותו מקרה.
העבירה הבסיסית של חבלה חמורה
בהמשך יובהר כי עבירת החבלה החמורה מתחלקת לשתי חלופות שונות מאוד בחומרתן ובעונשים שקבועים לצדן. מלבד העבירה של גרימת חבלה חמורה הרגילה, החוק מגדיר גם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. עונש שקבוע לצד העבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות הינו כפול מהעונש שקבוע לצד העבירה הרגילה.
החלופה הרגילה של עבירת החבלה חמורה מתייחסת למצב שבו אדם פגע באדם אחר וגרם לו לחלופה חמורה אולם הוא עשה זאת ללא שימוש בנשק כלשהו (חם או קר) וכאשר הוא תקף את האדם כאשר הוא לבדו.
כלומר, ככל שמדובר בתקיפה שגרמה לחבלה חמורה שהתבצעה באמצעות שימוש בנשק כלשהו אזי שהעבירה הרלוונטית הינה עבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הדברים נכונים גם לגבי מקרה שבו שניים או יותר חברו לביצוע העבירה וגרמו לקורבן לחבלה חמורה. דהיינו, גם במקרה מסוג זה העבירה שתיוחס לנאשם הינה עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
מה העונש על גרימת חבלה חמורה?
כפי שציינתי לעבירת החבלה חמורה קיימות שתי חלופות שהחוק מתייחס אליהן. כאשר מדובר בעבירה של חבלה חמורה בצורתה הבסיסית (ולא בנסיבות מחמירות) אזי שהעונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה ובית המשפט רשאי להטיל על הנאשם עומד על 7 שנות מאסר.
חשוב להדגיש כי מדובר בעונש מקסימלי גבוה למדי בהשוואה לעבירות אלימות אחרות שנחשבות לחמורות פחות. כאמור, הסיבה שהמחוקק ראה לנכון לקבוע עונש גבוה וחמור לעבירה זו נעוצה בפגיעות הגופניות שהעבירה מסבה לקורבן העבירה, בין אם מדובר בשברים, צלקות או פגיעות שסיכנו את חייו.
לצורך ההשוואה ניתן לציין כי העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש הינה עבירה שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 3 שנות מאסר בלבד. כלומר העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה של חבלה חמורה למעלה מכפול בהשוואה לעונש שקבוע לצד העבירה של תקיפה שגרמה לחבלה של ממש. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי על תקיפה שגרמה לחבלה של ממש.
מזה מתחם העונש ההולם?
כפי שכתבתי בהקשר לעבירות פליליות אחרות, במדינת ישראל, חוק העונשין מנחה את בתי המשפט כיצד לגזור את עונשם של נאשמים שהורשעו בעבירות פליליות. ניתן לציין באופן כללי שהחוק מורה לבית המשפט להתחשב בנסיבות שקשורות בביצוע העבירה, הערכים שנפגעו מביצוע העבירה ומתחם הענישה הנהוג במקרים מסוג זה. קריטריונים אלו קובעים את מתחם העונש ההולם. כלומר את טווח הענישה שראוי וניתן להטיל על הנאשם באותו מקרה.
בכל הנוגע לקביעת עונשו של הנאשם במסגרת המתחם בית המשפט מונחה על ידי החוק לשקול את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. דהיינו עונשם של נאשמים נקבעים לאחר שבית המשפט מאזן בין הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה והענישה במקרים דומים לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם.
העבירות שקשורות בביצוע העבירה הינן נסיבות ספציפיות שהתקיימו באותו מקרה והן אלו שקובעות את "מתחם הענישה" לצד הענישה הנוהגת. כלומר, נסיבות ביצוע העבירה משפיעות באופן ניכר על טווח העונשים שניתן להטיל על הנאשם. לדוגמא, בית המשפט רשאי לקבוע בהקשר לעבירה זו כי הענישה הראויה בהתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה הינו בין מספר חודשי עבודות שירות ל-4 שנות מאסר בפועל.
כאשר עסקינן בעבירה של גרימת חבלה חמורה שיקולים רלוונטיים בעניין נסיבות העבירה יהיו טיב הפגיעה, חומרת הפגיעה, קיומן או העדרן של עבירות נלוות (למשל איומים) היחסים בין הקורבן העבירה לאדם שביצע אותה ונסיבות נוספות. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על עבירת האיומים.
ראוי לציין בהקשר זה כי כאשר מדובר באירוע אלימות הדדי, דהיינו כאשר גם מבצע העבירה הותקף על ידי מבצע העבירה וסבל מפגיעות גופניות ונזקים אזי שמדובר בנסיבות שצפויות להיזקף לזכותו של הנאשם בעת גזירת עונשו.
לדעת כותב המאמר, אירוע אלימות שבו אדם אחר תוקף אדם אחר ללא התגרות או תגובה אינו דומה בחומרתו לאירוע אלימות הדדי שמהלכו שני הצדדים תקפו והותקפו. ברוב המקרים הדברים אף באים בחשבון גם במסגרת הענישה וגזר הדין שיוטל על הנאשם.
כאמור, לצד נסיבות העבירה הספציפית שהתרחשה בית המשפט מביא בחשבון גם את מדיניות הענישה הנוהגת. המשמעות המעשית הינה שבית המשפט בוחן גזרי דין שבתי המשפט הטילו בתיקים אחרים שנסיבותיהן דומות לתיק שבפניו.
לאחר מכן בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם למקרה הנדון תוך שהוא מתחשב גם בנסיבות העבירה, במדיניות הענישה ובמידת הפגיעה בערכים המוגנים שיש באותה עבירה.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
כפי שציינתי קודם לכן, בקביעת עונשו של הנאשם הספציפי בגדרי מתחם העונש ההולם, בית המשפט נדרש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, דהיינו נסיבותיו האישיות של הנאשם.
במסגרת זו בתי המשפט נוהגים להתחשב בעברו הפלילי של הנאשם או העדרו, מידת הפגיעה שהעונש צפוי להסב לו ולמשפחתו, חרטה שהביע אודות העבירה, האופן שבו התנהל בהליך המשפטי, מצבו הרפואי, גילו, מצבו המשפחתי ותרומתו לחברה בטרם ביצוע העבירה.
חשוב לציין בהקשר זה כי אין מדובר ברשימה סגורה של קריטריונים ובית המשפט יכול להתחשב בנסיבות אישיות נוספות שמובאות בפניו.
מה העונש על חבלה חמורה בנסיבות מחמירות?
כפי שציינתי בחלק הקודם של המאמר העונש שקבוע לצד העבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות הינו כפול מהעונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה הרגילה של חבלה חמורה (7 שנות מאסר). דהיינו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בית המשפט רשאי להטיל על הנאשם 14 שנות מאסר. כפי שניתן להבין, מדובר בעונש מקסימלי גבוה וחמור במיוחד אפילו בהשוואה לעבירות אלימות אחרות.
כפי שהסברתי קודם לכן, בקביעת מתחם העונש ההולם בית המשפט נדרש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנוהגת. כאמור, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות הינה עבירה שהתבצעה באמצעות נשק או לחלופין כאשר התקיפה על הקורבן התבצעה על ידי שני אנשים או יותר (תקיפה בחבורה).
חשוב לציין בהקשר זה כי לרוב החלופה של גרימת חבלה בנסיבות מחמירות שהתבצעה באמצעות נשק נחשבת לחמורה יותר בהשוואה לחבלה חמורה שנגרמה על ידי מספר אנשים באמצעות ידיים חשופות.
עוד ניתן לציין בהקשר זה כי בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות שגרימת החבלה לקורבן התבצעה באמצעות נשק כרוכה גם בעבירות נלוות נוספות כגון החזקת נשק או החזקת סכין. קיומן של עבירות נלוות, וקל וחומר עבירות אלו ועצם החזקת הנשק משפיעות באופן ניכר על חומרת העבירה ומגדילות את מתחם העונש ההולם (כלומר את טווח הענישה). קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על עבירות נשק.
בהקשר לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בקביעת מתחם העונש ההולם בית המשפט צפוי להתחשב בחומרת הפגיעה שנגרמה לקורבן, באמצעים שבהם בוצעה (נשק לעומת חבורה), קיומן של עבירות נלוות, מהות היחסים בין הקורבן למבצע העבירה ועוד.
לאחר מכן בית המשפט צפוי לקבוע את עונשו של הנאשם בתחומי טווח הענישה שקבע ובמסגרת זו להתחשב בנסיבותיו האישיות בהתאם לקריטריונים שציינתי בחלק הקודם של המאמר.
הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה
רוב רובם של התיקים הפליליים במדינת ישראל נסגרים ומסתיימים בהסדרי טיעון בין התביעה לנאשם. ראוי להבהיר בהקשר זה כי קיימים מספר סוגים שונים של הסדרי טיעון ובפני הצדדים מונחות מספר אפשרויות מגוונות באשר לסיום התיק בהסכמה.
כך לדוגמא, התביעה וההגנה יכולים לסכם ביניהם על הסדר טיעון "סגור". דהיינו, שבמסגרת ההסדר כל פרטי הענישה לרבות נסגרים על ידי הצדדים. בתיקים מסוימים, הצדדים יסכימו ביניהם על ענישה שאינה כוללת מאסר בפועל, אלא מאסר מותנה וקנס. ובתיקים אחרים שנסגרים בהסדר טיעון סגור הצדדים יסכמו ביניהם את כל רכיבי הענישה לרבות מספר החודשים שהנאשם ירצה במאסר בפועל.
להבדיל מהסדר טיעון "סגור" הצדדים יכולים שלא להסכים ביניהם אודות רכיב הענישה שיוטל על הנאשם ולהשאיר את קביעת העונש לשיקולו של בית המשפט. לרוב, מדובר בהסדרים שיכללו את תיקון כתב האישום ושינוי העבירות שמיוחסות לו בתמורה להודאתו בכתב האישום מתוקן..
בהקשר לעבירה של חבלה חמורה הסדר טיעון שמטיב עם הנאשם יהיה שינוי העבירות שמיוחסות לו לעבירות אלימות שנחשבות לקלות יותר ושלצידן קבועים עונשים מקסימליים נמוכים יותר בהשוואה לעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. כך לדוגמא, אם מדובר על כתב אישום שייחס לנאשם עבירה של חבלה חמורה אזי שהישג משמעותי להגנה יתבטא בתיקון כתב האישום לעבירה שגורמת חבלה של ממש. כאמור, בין העונשים שקבועים לצד העבירות קיים הבדל משמעותי.
לעומת זאת, כאשר מדובר בכתב אישום שייחס לנאשם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות אז הסדר שכולל את שינוי העבירה לעבירה של חבלה חמורה (רגילה) יהווה הישג משמעותי עבור הנאשם ושצפוי להוביל להקלה ניכרת בעונשו. כאמור, ההבדל העונש המקסימלי בגין העבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות הינו כפול מהעונש שניתן להטיל בגין העבירה הרגילה של חבלה חמורה.
מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין בעבירה של חבלה חמורה?
כפי שניסיתי להבהיר לאורך המאמר, עבירת החבלה חמורה הינה עבירת אלימות חמורה במיוחד. בתי המשפט אינם מקלים ראש בעבירות אלו, אלא להפך, הם נוהגים במורשעים בהן ביד קשה וברוב המקרים מטילים עליהם ענישה קשה ומרתיעה שכוללת מאסר בפועל.
בדומה לכל עבירות האלימות, גם בעבירות אלו קיימת השפעה וחשיבות משמעותית לייצוג על ידי עורך שמתמחה בעבירות אלימות חמורות ומתמחה בתיקים פליליים מסוג זה.
בתיקים מסוימים, עורך דין פלילי שבקיא בתחום עבירות האלימות יצליח לשכנע את התביעה לתקן את כתב האישום באופן משמעותי כך שהעבירות שבהן הנאשם יורשע לבסוף יהיו קלות בצורה ניכרת מהעבירות המקוריות שיוחסו לו בתחילת התיק.
בתיקים אחרים שבהם חומר החקירה שעליו מתבססת התביעה הינו חלש ורעוע, עורך דינו של הנאשם יוכל לנהל את התיק במטרה לזכותו מכל אשמה ולהוכיח את חפותו.
זאת ועוד, גם לייעוץ לפני חקירה עוד בטרם הגשת כתב האישום ישנה חשיבות משמעותית שיכול להועיל לנאשם ובמקרים מסוימים אף לסייע לסגירת התיק לאחר חקירה וללא הגשת כתב אישום.
מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת אלימות? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
