מתעניין סגירת תיק חקירה ? פתחו נגדך בחקירה? תוהה מה צריך לעשות בשביל שהמשטרה תחליט על סגירת תיק החקירה? הגעת למקום הנכון. מאמר זה כולל הסברים משפטיים אודות תיקי חקירה פתוחים והסבר אודות דרכי פעולה אפשריות שניתן לנקוט לצורך סגירת תיק החקירה.
ההודעה אודות סגירת תיק חקירה הינה בשורה משמחת במיוחד עבור חשוד שנחשד בעבירה פלילית ועננה פלילית ריחפה מעל ראשו. יחד עם זאת, בישראל משך הטיפול בתיקים פליליים מעת הפתיחה בחקירה ועד קבלת ההחלטה על סגירת תיק החקירה עשוי להימשך זמן מה ולעיתים אפילו שנים.
כפי שאזרחים רבים גילו מניסיון, העובדה שתיק חקירה נותר ללא הכרעה ומוגדר כפתוח במשך חודשים ארוכים, עלולה לגרום לאזרח לנזקים משמעותיים ולהצר את צעדיו במגוון רחב של תחומי חיים.
במקרים שבהם ישנו צורך מהותי בסגירת התיק בהקדם מוטב לפנות ליחידה החוקרת או לגוף התביעה הרלוונטי ולבקש את סגירת תיק החקירה. במקרים המתאימים, בקשות אלו עשויות לקצר את משך הטיפול בתיק ולזרז את סגירת תיק החקירה. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא מחיקת רישום משטרתי.
מתי נפתח תיק חקירה?
הגוף שאמון על חקירות פליליות במדינת ישראל הינו משטרת ישראל. זו מחויבת לפתוח בחקירה כל אימת שנודע לה על ביצוע עבירה בין אם אותו מידע הגיעה אליה בהגשת תלונה ובין אם בדרך אחרת (רשת חברתית, עיתונאות).
ברוב המקרים, בטרם שמתקבלת החלטה בדבר סגירת תיק חקירה, המשטרה מבצעת פעולות חקירה כאלה ואחרות שמטרתן אמורה להיות גילוי עבירות וירידה לחקר האמת. קראו עוד על פעולות חקירה במאמר שכתבתי בנושא חקירת משטרה.
כפי שיפורט בהמשך, בעבירות מסוימות (חטא או עוון) מוקנית סמכות לקצין משטרה להורות על סגירת תיק חקירה וזאת מבלי שבוצעו פעולות חקירה כלשהן. הסמכות האמורה שמורה לעבירות קלות באופן יחסי כאשר עילת הסגירה של אותם תיקים הינה חוסר עניין לציבור.
סגירת תיק חקירה על ידי קצין
הסמכות להורות על סגירת תיק חקירה כאשר עסקינן בעבירות פשע נתונה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית. מנגד, כאשר מדובר בעבירות מסוג חטא או עוון גם לקצין משטרה מדרגת פקד ומעלה ישנה סמכות להורות על סגירת תיק חקירה מחמת העדר עניין לציבור.
כאמור, סמכות זו אמורה להיות מופעלת רק בהקשר לאירועים קלי ערך ובהקשר לעבירות פליליות שנחשבות לקלות. דהיינו, לקצין משטרה אין סמכות להורות על סגירת תיק חקירה כאשר מדובר בעבירות פליליות חמורות וקשות.
יחד עם זאת, בפרקטיקה ישנם לא מעט מקרים שבהם קציני משטרה חורגים מסמכותם וסוגרים תיקי חקירה גם בעבירות שאינן מאפשרות להם להורות על סגירת תיק החקירה. כך לדוגמא, עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר מתלונן שבוצעה נגדו עבירה של חבלה חמורה והמשטרה החליטה על סגירת התיק ללא ביצוע חקירה.
באותו עניין ההוראה על סגירת תיק החקירה נעשתה בחוסר סמכות הואיל והעבירה המדוברת הינה עבירה מסוג חבלה חמורה שעונשה המירבי עומד על 7 שנות מאסר. כלומר, מדובר על עבירה פלילית חמורה מסוג פשע שאין לקצין משטרה סמכות לסגור בתחנת המשטרה. קראו עוד על כך במאמר שכתבתי בנושא חבלה חמורה.
באותו מקרה, עורך דין אביב מזרחי הגיש ערר על סגירת תיק החקירה והתיק נפתח מחדש ואף הסתיים בהגשת כתב אישום נגד התוקף.
בקשה לסגירת תיק
כאמור, תיק חקירה שנותר פתוח במשך תקופה ארוכה נושא עמו השלכות קשות על חייו של האזרח. קל וחומר כאשר מדובר באזרח נורמטיבי שאותו התיק מהווה את הרישום הפלילי הראשון והיחיד בחייו.
במקרים המתאימים, כאשר ישנה דחיפות מסוימת לסגירת תיק החקירה ניתן להגיש למשטרה בקשה לסגירת תיק. חשוב לציין כי אין מקור חוקי או הליך מוסדר בהקשר לבקשות מסוג זה. יתרה מכך, אין כל מקור חוקי שמקנה לאזרח זכות להגיש למשטרה בקשה לסגירת תיק חקירה.
אולם, מדובר בפרקטיקה מקובלת שהשתרשה במשך שנים ארוכות כך בלא מעט מקרים היחידה החוקרת אכן מתייחסת לבקשות אלו ונותנת להן משקל במסגרת ההחלטה על סגירת תיק החקירה.
מה כותבים בבקשה לסגירת תיק?
בשונה מהליכים משפטיים פורמאליים שמתנהלים בבתי המשפט השונים, ההתנהלות מול היחידה החוקרת בשלבים המוקדמים של החקירה אינה מחייבת הקפדה על כללים פורמאליים. המשמעות הינה שבבקשה לסגירת תיק חקירה בא כוחו של החשוד יכול לכלול כל נימוק שנראה לו רלוונטי.
לרוב, נוהגים לכלול בבקשה לסגירת תיק חקירה נימוקים משפטיים וראייתיים שיש בהם כדי להצדיק את סגירת תיק החקירה. כך למשל, נהוג להפנות לראיות שיש בהן כדי להפריך את החשדות שהועלו נגד החשוד ולהחליש את אמינות התלונה.
כמו כן, ניתן לפרט בבקשה נסיבות אישיות של החשוד כגון עברו הנקי, תרומתו לחברה, מצבו הכלכלי וכך הלאה. כאמור, הואיל ובקשות אלו אינן כרוכות בעמידה בכללים מסוימים ניתן להעלות בהן מגוון רחב של טענות.
יחד עם זאת, מומלץ להגיש בקשות תמציתיות וענייניות שמתייחסות לעיקר ולא לטפל. בלא מעט מקרים, חוקרי המשטרה יימנעו מקריאת בקשות ארוכות ומסורבלות וידחו אותן על הסף אפילו ללא מענה.
ערר על סגירת תיק חקירה
כאמור, עבור חשוד ההודעה על סגירת תיק חקירה הינה הודעה משמחת ושנושאת עמה הקלה. אולם, לא כך הם פני הדברים כאשר המתלונן או המתלוננת הם אלו שמקבלים את ההודעה אודות סגירת תיק החקירה.
למתלונן שהגיש תלונה והמשטרה או אחד מגופי התביעה סגרו את התיק ישנה זכות להגשת ערר על סגירת תיק חקירה. המטרה בהגשת ערר מסוג זה הינה לשכנע כי ההחלטה בדבר סגירת תיק החקירה הייתה לא מוצדקת כך שראוי לפתוח את התיק מחדש ואולי אף להגיש נגד החשוד כתב אישום. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא ערר על סגירת תיק משטרה.
מה כותבים בערר על סגירת תיק חקירה?
השיקול הרלוונטי שנשקל במסגרת ערר על סגירת תיק החקירה הינו השיקול הראייתי. הגורם שנדרש להכריע בערר בוחן בראש ובראשונה את הראיות שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית והאם יש בהן כדי להצדיק הגשת כתב אישום.
במקרים שבהם הראיות שנאספו אינן צפויות להספיק על מנת להרשיע את החשוד בבית המשפט המדינה לא תגיש נגדו כתב אישום גם במקרים של הגשת ערר.
מסיבות אלו, ערר על סגירת תיק חקירה אמור להתמקד בסוגיות הראייתיות והמשפטיות שרלוונטיות לאותו מקרה.
צילום תיק חקירה
בטרם הגשת ערר על סגירת תיק חקירה מומלץ לצלם את תיק החקירה. כאמור, עררים אלו נבחנים בעיקר בהתאם לראיות ואלו נמצאות בתיק החקירה. צילום תיק חקירה מתאפשר לאחר פנייה ליחידה החוקרת ומילוי טפסים רלוונטיים.
חשוב לציין כי הזכות לצילום תיק חקירה איננה זכות שמוקנית לאזרח על פי חוק. בדומה לזכויות אחרות, הזכות לצילום התיק הינה זכות שהתפתחה מתוקף נוהג שהשתרש במשך מספר רב של שנים.
הואיל ואין מדובר בזכות חוקית (אלא מתוקף נוהג) בחלק מהמקרים המדינה רשאית לסרב לאפשר את צילום תיק החקירה או לאפשר לצלם את חלקו בלבד.
