עורך דין אלימות במשפחה

עורך דין אלימות במשפחה אביב מזרחי מייצג חשודים בעבירות אלימות לרבות ייצוג קורבנות. ליווי מלא בכל ההליך הפלילי מתן מענה וסיוע מיידי 24/7 בכל שאלה.

מהן עבירות אלימות במשפחה?

עבירות אלימות במשפחה כשמן הן עבירות שמבוצעות בתוך התא המשפחתי בין חברי המשפחה בין אם מדובר בעבירות אלימות, מין או הזנחה. כפי שיפורט במאמר זה, מדובר בעבירות שנחשבות לעבירות חמורות שבתי המשפט ורשויות האכיפה נוהגות כלפי מבצעי העבירה (חשודים/נאשמים) ביד קשה הן לעניין סוגיית המעצר והן בעניין סוגיית העונש.

חשוב להבהיר כי כאשר מתייחסים לעבירות אלימות במשפחה כגון תקיפה וגרימת חבלה חמורה, בן המשפחה מוגדר על ידי סעיף 382(ב) לחוק העונשין כבן זוגו או בן זוגו לשעבר (לרבות ידוע בציבור) או קטין/חסר ישע שעובר העבירה היה אחראי עליו.

מה העונש על עבירות אלימות במשפחה?

על מנת להילחם באלימות בתוך המשפחה, ולשם ההרתעה המחוקק יצר מדרג חומרה מחמיר יותר בעבירות אלו. נאשם שהורשע בעבירת אלימות כלפי בן משפחתו צפוי לעונש חמור יותר ולעיתים אף כפול מנאשם שביצע את אותן עבירות אלימות כאשר נפגע העבירה לא היה בן משפחתו.

כך לדוגמא לצד עבירה של תקיפה "סתם"  לפי סעיף 379 לחוק העונשין קבוע עונש מקסימאלי הכולל שנתיים של מאסר בפועל. מנגד, בגין אותה תקיפה שבוצעה נגד אדם שהוא לא קרוב משפחה יהיה העונש המרבי כפול, כלומר ארבע שנות מאסר. יובהר כי המונח שקבוע בחוק תקיפה "סתם" מתייחס לתקיפה שלא גרמה לנפגע לחבלות. קראו עוד על עבירת התקיפה במאמר הבא.

דוגמא נוספת להבדלי הענישה כאשר עסקינן בעבירות בתוך המשפחה היא עבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין. העונש המרבי הקבוע לצד התקיפה בצורתה הרגילה, כלומר שאינה מתבצעת נגד בן משפחה הינו 3 שנות מאסר. מנגד כאשר הנפגע הוא בן זוגו של התוקף העונש המרבי עומד על כפל העונש הרגיל כלומר 6 שנות מאסר.

יש לציין ולהרגיע כי מדובר בעונשים מקסימליים בלבד ובדרך כלל כאשר מדובר בעבירה יחידה וראשונה שביצע הנאשם בית המשפט לא יטיל על הנאשם את העונש המקסימלי שניתן להטיל עליו על פי החוק. העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים למקרה הנדון.

מטבע הדברים, שעה שמדובר באלימות במשפחת קיימת חשיבות לעוצמת האלימות, משכה, הנזקים שנגרמו לקורבן ומספר האירועים. כמו כן בגזירת עונשו של הנאשם בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות לרבות עברו הפלילי או העדרו, טיפול שיקומי שעבר, סיכויו להשתקם, גילו ומצבו הרפואי.

בעבירות אלו קיימת גם חשיבות מהותית לעמדתו או עמדתה של נפגע או נפגעת העבירה. ברוב המקרים בית המשפט יתחשב בעמדתו של בן המשפחה שנפגע מביצוע העבירה וכלפיו הופעלה האלימות. ככל שבן המשפחה הנפגע יביע עמדה חיובית כלפי מבצע העבירה בית המשפט ייטה לראות בכך כנסיבה מקלה לעניין עונשו של הנאשם. מנגד, כאשר נפגע העבירה יביע עמדה שלילית כלפי מבצע העבירה בית המשפט קרוב לוודאי יראה בכך כנסיבה מחמירה והדבר עלול להחמיר את עונשו של מבצע העבירה. קראו עוד על עונשים בהליכים פליליים במאמר הבא.

מאפיינים ייחודיים לתחום אלימות במשפחה

מאפיין ייחודי ראשון לעבירות אלו מתבטא ברמת האמוציות של הנוגעים בדבר שלרוב אינה מתקיימת בעבירות שאינן בתחומי התא המשפחתי. רגשות כגון נקמה, קנאה ושנאה לעיתים מתערבבים ומקבלים ביטוי בתוך ההליך הפלילי בעבירות אלו.

בנוסף, כאשר מדובר בעבירות אלימות שהתרחשו במסגרת התא המשפחתי קיימת רגישות והתייחסות מיוחדת של כל המערכות והנוגעים לדבר וביניהם גם בתי המשפט. כידוע, גם המשטרה ומוסדות התביעה שמו להם מטרה מוצהרת להילחם בעבירות אלימות בתוך המשפחה ככלל ועבירות נגד נשים בפרט.

כתוצאה מכך, החשודים בעבירות אלימות במשפחה נתקלים לא פעם ביחס מחמיר וקשה במיוחד מצד מערכות אכיפת החוק, ועל כן בעבירות אלה קיימת חשיבות מהותית לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בתחום.

מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלימות במשפחה

עוד יצוין כי בעבירות אלו התביעה נוהגת לבקש את מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדם. קראו עוד על מעצר עד תום ההליכים במאמר הבא.

הלכה למעשה, בהתאם לסעיף 21(א)(5) לחוק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 עבירות האלימות במשפחה נחשבות לעבירות בעלות עילת מעצר "סטטוטורית". המשמעות היא שעצם ביצוע עבירת אלימות משפחה, ללא קשר לחומרת העבירה או תוצאותיה מהווה עילה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לא פעם בטרם בית המשפט ישקול את שחרורו של נאשם בעבירות אלימות במשפחה לחלופת מעצר (מעצר בית) הוא יבקש את חוות דעתו של שירות המבחן בקבלת תסקיר.

תסקיר שירות מבחן הינו כלי שמשמש את בתי המשפט בבואם להעריך מסוכנותו של הנאשם ואפשרות שחרורו למעצר בית תוך כדי ניהול ההליך נגדו. קציני המבחן ייפגשו עם הנאשם ועם בני משפחתו שמסכימים לפקח עליו בעת מעצר הבית וייתנו את חוות דעתם בהקשר למסוכנותו וטיב חלופת המעצר שמוצעת לרבות רצינות המפקחים והבנתם את תפקידם.

תסקיר מעצר חיובי הינו גורם משמעותי שישפיע על אפשרות שחרורו של הנאשם למעצר בית ועל כן ייעוץ מעורך דין פלילי בשלב זה של ההליך הוא חשוב ומהותי.

עובדות אלו ונטיית בתי המשפט לעצור עד לתום ההליכים נאשמים שמואשמים בעבירות מסוג זה הופך את הייצוג בעבירות אלו למורכב במיוחד.

תלונות שווא בגין אלימות בתחום המשפחה

בשנים האחרונות התופעה של תלונות שווא בני זוג שיחסיהם עלו על שרטון והם נמצאים בהליכי גירושין הפכה לרווחת ומטרידה במיוחד. תופעה זו בעייתית במיוחד לאור העובדה כי לרוב מדובר בעבירות שמתבצעות בתוך התא המשפחתי והן לא פעם מוכרעות על ידי "גרסה מול גרסה" ובחינת אמינות. כתוצאה מכך לעיתים קרובות הצד שהואשם בביצוע העבירה יתקשה להוכיח את חפותו.

לא פעם תלונות אלו שאין בין הנטען בהן ובין המציאות כל קשר מוגשות מתוך מחשבה כי תלונה ופתיחת תיק במשטרה לבן הזוג תוביל ליתרונות לבן הזוג המתלונן במסגרת ההליך המקביל שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או ההליך שעתיד להתנהל.

כך לדוגמא יצוין כי בשעה שמוגשת תלונה בין אלימות בין בני זוג ומתבצעת חקירה, כחלק מתנאי השחרור של החשוד היחידה החוקרת תטיל עליו הרחקה מביתו. במקרים מסוג זה צפויה גם להיות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למניעת הטרדה מאיימת או בקשה למתן צו הגנה. בקשות אלו מוכרות לציבור בשם כבקשות למתן צו הרחקה. קראו עוד על בקשה למניעת הטרדה מאיימת במאמר הבא.

גם כאן על מנת להפחית סיכונים בתי המשפט לענייני משפחה לרוב יעדיפו להרחיק את אחד מבני הזוג מביתם המשותף. משרדנו טיפל בלא מעט מקרים בהם לתלונות היה "נינוח" של תלונת שווא שהמניע מאחוריהן היה השגת יתרונות בהליך המשפטי שמתנהל בין בני הזוג בבית המשפט לענייני משפחה. 

אלימות במשפחה היא בעיה חברתית. ההתעללות יכולה לנוע בין התעללות רגשית, פיזית או מינית להתנהגות שליטה. חשוב לציין שלא רק גברים מתעללים; נשים גם אשמות בהתעללות במשפחה.

עורך דין לאלימות במשפחה מייצג לקוחות בבית המשפט שהואשמו בעבירות של התעללות במשפחה. עורכי דין אלו מתמחים לרוב בדיני משפחה ובמשפט פלילי.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירות מסוג זה?

החשיבות בייצוג בהליך זה נגזרת מהשלכותיו האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם וכן לאור העובדה כי בתי המשפט ויחידות התביעה נוהגות בעבירות אלו בנאשמים ביד קשה. יצוין כי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות אלימות במשפחה ומכיר את רזי התחום יצליח להגיע להסדר טיעון עם התביעה או הפרקליטות שאינו כולל עונש של מאסר בפועל. גם לייעוץ לפני חקירה קיימת חשיבות מכרעת בעבירות אלו. במקרים מסוימים התייעצות לפני חקירה יכולה לעשות את ההבדל בין סגירת התיק במשטרה ובין הגשת כתב אישום ועמידה לדין פלילי על כל המשתמע מכך. קראו עוד על ייעוץ לפני חקירה במאמר הבא.

עבירות אלימות במשפחה התשובות לכל השאלות

האם תקיפת בת זוג נחשבת לעבירת אלימות במשפחה?

בהחלט כן. תקיפות אלימות שמתרחשות בין בני זוג נחשבות לעבירות פליליות מתחום האלימות במשפחה. חשוב לציין בהקשר זה כי אין הכרח שיהיה מדובר בזוג נשוי או במשפחה במובנה המסורתי על מנת שהנאשם יואשם או יורשע בעבירה של אלימות במשפחה. חוק העונשין קובע בהקשר זה כי גם בני זוג נחשבים לבני משפחה בהקשר לעבירות אלו לרבות ידועים בציבור. 

מה העונש על תקיפת בן זוג?

העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירות שעניינן תקיפת בן או בת זוג תלוי בעיקר בנזקים שנגרמו לקורבן העבירה. סוג החבלות שנגרמו לבן הזוג המותקף וחומרתן הם אלו שקובעים את סוג העבירה שתיוחס לנאשם. חשוב לציין בהקשר זה כי לצד כל עבירה קבוע עונש מקסימלי אחר. יתרה מכך, העונש שקבוע לצד כל עבירה של תקיפת בן זוג הינו כפול מהעונש שקבוע לצד אותה עבירה כאשר אין מדובר בבני זוג. כך לדוגמא, העבירה של תקיפה סתם הינה עבירה שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על שנתיים מאסר. מנגד, כאשר האדם שהותקף הינו בן זוגו של התוקף אז העונש המקסימלי שניתן להטיל עליו עומד על 4 שנות מאסר. 

האם כאשר המתלוננת מבטלת את התלונה המשטרה סוגרת את התיק?

התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות המקרה. ישנם מקרים מסוימים שבהם המתלוננת תבקש לחזור בה מתלונתה והיחידה החוקרת תיעתר לבקשתה ותסגור את התיק. מניסיונו של כותב המאמר, במקרים שבהם המשטרה אכן סוגרת את התיק מדובר בתיקים שהמצב הראייתי בהם אינו חד משמעי בעניין החשדות שמיוחסים לחשוד. כך שבקשתה של המתלוננת מתווספת לחולשה הראייתית הכללית של אותו תיק ולכן המשטרה מוכנה לסגור את התיק. 

חשוב לציי בהקשר זה שאין שום חוק, כלל או נוהל משטרתי שמורה למשטרה כי לבקשת מתלוננת יש לסגור את התיק. ההפך הוא הנכון, במקרים רבים המשטרה מתעלמת מבקשותיה של המתלוננת וההליך הפלילי ממשיך כסדרו לרבות מעצר של החשוד או הנאשם. 

מה זה תסמונת האישה המוכה?

תסמונת האישה הינו מונח מוכר בתחום עבירות האלימות במשפחה. הוא מתייחס לתופעה מסוימת שמתבטאת בכך שלעיתים קרובות נשים מוכות שחוות התעללות מבן זוגן אינן פונות לקבלת עזרה, מסרבות להגיש תלונה בגין האלימות ואינן משתפות פעולה עם המשטרה וגופי האכיפה. לעיתים, אותן נשים אף מכחישות את האלימות ומנסות לגונן על בן זוגן. תסמונת האישה המוכה הינה אחת הסיבות שהמשטרה לעיתים מסרבת לסגור תיק אלימות במשפחה גם לבקשת המתלוננת וגם לאחר שהיא מכחישה את האלימות. 

האם ניתן להשתחרר למעצר בית בעבירות אלימות במשפחה?

בהחלט כן. על אף שעבירות האלימות במשפחה נחשבות לעבירות קשות שמתקיימת לגביהן עילת מעצר סטטוטורית ולעבירות שהמדינה נוהגת לבקש בגינן לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים. למרות זאת, בתיקים רבים בתי המשפט בוחרים לשחרר את הנאשמים למעצר בית. 

על בסיס מה בית המשפט מחליט אם לשחרר למעצר בית או לא?

בדומה להחלטות רבות שבית המשפט נדרש לקבל מדובר בהחלטה שנקבעת בהתאם לנסיבות המקרה. בעבירות אלימות במשפחה בתי המשפט בוחנים את מסוכנותו של הנאשם וזו נקבעת לא פעם על בסיס עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. ככל שמדובר בנאשם שלחובתו כבר רשומות מספר הרשעות בעבירות דומות אזי שהסיכויים שבית המשפט ישחררו לחלופת מעצר אינם גבוהים. מנגד, כאשר מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי מדובר בנסיבה שנזקפת לזכותו ועשויה להכריע את הכף לעבר שחרורו. 

בנוסף, בתיקים שעניינם תקיפה בין בני זוג בתי המשפט נוטים להעדיף לשחרר נאשמים לחלופת מעצר ראויה ומרוחקת ממקום מגורי המתלוננת. יתרה מכך, ככל שבית המשפט יחליט לשחרר את הנאשם הוא צפוי לקבוע איסור יצירת קשר בינו לבין המתלוננת.  

איזה סוגים של עבירות אלימות במשפחה יש?

עבירות האלימות במשפחה העיקריות הן עבירות התקיפה על צורותיהן השונות. בין היתר ניתן למנות את העבירה של תקיפת "סתם" בת זוג. מדובר בתקיפה שלא גרמה לנפגעת לחבלות כלשהן שניתן לראותן בעין ומכאן המונח "תקיפה סתם". העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירה זו עומד על 4 שנות מאסר. כמו כן, ניתן לציין את העבירה של תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה של ממש. מונח זה מתייחס לחבלות קלות באופן יחסי כגון שריטות או סימנים כחולים. העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה זו עומד על 6 שנות מאסר. יש לציין כי גם איומים שמושמעים כלפי בת זוג נחשבים לעבירה של אלימות במשפחה.  

כיצד מוציאים צו הרחקה נגד בן משפחה אלים?

ההליכים המשפטיים שקשורים בצווי הרחקה בין בני משפחה מתנהלים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ובדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה. אדם שמרגיש מאוים או מוטרד על ידי בן משפחתו רשאי להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו הגנה. ככל שבית המשפט אכן יתרשם שהנסיבות מצדיקות זאת הוא רשאי להוציא כנגד בן המשפחה המטריד צו הגנה. צו מסוג זה לרוב יכלול הרחקה פיזית ואיסור על יצירת קשר בכל אמצעי שהוא (לרבות טלפונים הודעות וכך הלאה). 

מדוע קיים יחס מחמיר כלפי עבירות אלימות במשפחה?

כפי שציינתי במאמרים אחרים עבירות מסוג אלימות במשפחה נחשבות לעבירות פליליות חמורות למדי. יתרה מכך, בשנים האחרונות מקרים חמורים וקשים של עבירות אלימות במשפחה זכו לסיקור תקשורתי רחב. לאור הסלידה הציבורית מעבירות אלו והסיקור התקשורתי הנרחב שהן מקבלות הרשויות וביניהן המשטרה שמו להן למשטרה להילחם בתופעה. כתוצאה מכך, התביעה המשטרתית והפרקליטות נוהגות בנאשמים בעבירות אלו ביד קשה ועותרות להטיל עליהם עונשי מאסר קשים וממושכים. לדעת גופי האכיפה ענישה קשה מסייעת להרתיע את הציבור ויכולה לסייע בהפחתת כמות המקרים של אלימות במשפחה. 

האם הליך שיקומי יכול לסייע בהקלה בעונש?

התשובה חיובית. הליך שיקומי וטיפולי שהנאשם עובר במקביל להליך המשפטי עשוי לסייע לו ללא קשר לעבירה שבה הוא הנאשם. בעבירות אלימות במשפחה ישנה חשיבות מוגברת להליך שיקומי שבמסגרתה הנאשם לומד להכיר בכשליו ולווסת את כעסיו. שופטים רבים מעדיפים לנקוט כלפי נאשמים בענישה שיקומית במידה והמאמצים שהם עשו והדרך השיקומית שהם עוברים באמת מצדיקים זאת. חשוב לציין בהקשר זה כי במקרים רבים שירות המבחן הוא זה שאמון על בניית תוכנית טיפולית עבור הנאשם. כמו כן, בתיקים מסוג זה בית המשפט יבקש לקבל את חוות דעתו של שירות המבחן לעניין העונש המתאים לנאשם. ככל שהנאשם ישתף פעולה עם שירות המבחן ויביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי שיפחית את הסיכויים להישנות העבירות כך גוברים הסיכויים שהתסקיר בעניינו חיובי ובית המשפט יקל בעונשו. 

מדוע מוגשות תלונות שווא על אלימות במשפחה?

למרבה הצער זוגות רבים שיחסיהם עולים על שרטון מסיימים את הזוגיות בטונים צורמים ובמלחמות של ממש. לעיתים, מלחמות אלו מלוות בהליכים משפטיים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה. בלא מעט מקרים, הליכים אלו הופכים למכוערים במיוחד ואפילו כוללים הכפשות הדדיות של הצדדים לרבות הגשת תלונות שווא שקריות. משרדנו נתקל במקרים רבים שבמסגרתם תלונות השווא הוגשו במטרה להשיג יתרונות כאלה ואחרים בהליכים המשפטיים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה.

שימוע אלימות במשפחה

אחד החריגים בעניין חובת היידוע מתקיים בעניין שימוע באלימות במשפחה. החוק בישראל, מחריג את העבירות האמורות וקובע באופן מפורש וברור כי המדינה לא מחויבת לקיים שימוע באלימות במשפחה.

כפי שציינתי במאמרים אחרים, מכתב יידוע לחשוד הינו מסמך שנשלח אל החשוד כאשר התביעה המשטרתית או הפרקליטות שוקלים להגיש נגדו כתב אישום. עם קבלת המכתב, לחשוד ישנם 30 ימים להגיש לתביעה מסמך מנומק שנועד לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום כך שהתיק נגדו ייסגר. חשוב לציין שחובת היידוע נוגעת אך ורק לעבירות פשע. דהיינו, לעבירות הפליליות החמורות שהעונש שקבוע לצדן עולה על 3 שנות מאסר. בעבירות הפליליות הקלות יותר אין חובת יידוע ועל כן לא מתקיים בעניינן שימוע.

כאמור, החריג בעניין זה נוגע לשימוע באלימות במשפחה. מסיבות שונות ומגוונות המחוקק החליט כי עבירות אלו יוחרגו כך שלא יתקיים בעניינן שימוע. המשמעות הפרקטית להעדר השימוע הינה כי האזרח יכול לקבל את כתב האישום בהפתעה גמורה מבלי לדעת כי ההליכים בעניינו הגיעו לשלב כה מתקדם של הגשת כתב אישום.

פעמים רבות, חשוד בעבירה פלילית נחקר באזהרה ולאחר החקירה משתחרר בתנאים ולאחר מכן במשך תקופה ארוכה לא שומע דבר מהמשטרה. כאשר מדובר בעבירות אלו, תקופת השקט עלולה להסתיים בהגשה מפתיעה של כתב אישום אלימות במשפחה.

לכן, מומלץ לכל אזרח שנחקר באזהרה בגין עבירה זו להיות מיוצג על ידי עורך דין כבר מתחילת ההליכים. עורך דינו של החשוד אמור לעקוב אחר סטאטוס התיק ובהתאם לנסיבות אף לשקול הגשת בקשה לסגירת תיק החקירה.

עורך דין אלימות במשפחה בצפון

עורך דין אלימות במשפחה בצפון הינו עורך דין פלילי שעוסק בעבירות אלו ומשרדו ממוקם באזור הצפון. משרדנו, ממוקם בעיר חיפה ומתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בשלל עבירות פליליות עם התמקדות באזור הצפון, חיפה והקריות.

כפי שצוין קודם לכן, עבירות אלו נחשבות לעבירות חמורות במיוחד שעלולות להוביל למעצרו של החשוד לתקופה ממושכת וארוכה גם בטרם שהורשע בדבר. לאור ההשלכות החמורות, מומלץ לכל חשוד שנחקר בעבירות אלו להתייעץ עם עורך דין בטרם החקירה.

עורך דין אלימות במשפחה בצפון אמור לסייע לחשוד להבין את המשמעויות של החקירה הפלילית וכן לייעץ לו בדבר הדרך הנכונה להשיב לחוקרי המשטרה בנוגע לחשדות שהופנו כלפיו.

יתרה מכך, גם לייצוג משפטי איכותי שניתן לנאשם במסגרת המשפט הפלילי שמתנהל בבית המשפט ישנה חשיבות משמעותית. עורך דין אלימות במשפחה בצפון שבקיא בעבירות הרלוונטיות אמור לייצג את הנאשם במטרה לסיים את התיק בתוצאה טובה.

כאמור, בתיקים פליליים התוצאה הסופית של ההליך נקבעת לא פעם בהתאם לייצוג המשפטי שהנאשם קיבל מעורך דינו. הדברים נכונים בקל וחומר בהקשר לעבירות אלו שנחשבות לעבירות חמורות למדי.

חקירה במשטרה אלימות במשפחה

חקירה במשטרה אלימות במשפחה הינה חקירה משמעותית שמוטב לכל חשוד שנקלע אליה שלא להקל בה בראש. כאמור, מדובר בעבירות שהרשויות לא נוטות להתייחס אליהן בקלות ראש, אלא להפך, חשודים שנפתחת בעניינם חקירה במשטרה באלימות במשפחה זוכים ליחס מחמיר הן מהיחידה החוקרת והן מהגוף התובע.

ברוב המקרים, כאשר מדובר בחקירה במשטרה אלימות במשפחה, הסוגיות הראייתיות מתמקדות לרוב באמינות המעורבים וגרסותיהם. חשוב להדגיש כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלרוב מדובר בתיקים שמתבססים על "גרסה מול גרסה" שאין בנמצא ראיות חיצוניות שבכוחן לאושש או להפריך את טענות המעורבים.

לכן, כאשר חשוד ניצב בפני חקירה במשטרה באלימות במשטרה מוטב כי ימסור את גרסתו באופן קוהרנטי וברור ושיסייע לו להפריך את החשדות שהופנו כלפיו. במקרים רבים, החקירה הראשונה של החשוד והתשובות שימסור לחוקר המשטרה הן שיכריעו את גורלו של התיק. גם בעניין העמדה לדין (למול סגירת התיק) והן בעניין הרשעה או זיכוי של הנאשם מחמת ספק סביר.

מה העונש על אלימות פיזית

מה העונש על אלימות פיזית הינה שאלה שתלויה בנסיבות הספציפיות של התיק הנדון. מטבע הדברים, עוצמת האלימות הפיזית שהופעלה צפויה להשפיע באופן משמעותי על גובה העונש שייגזר על הנאשם במקרה שיורשע בעבירות שיוחסו לו. דברים אלו נכונים לגבי כל עבירות האלימות וגם לגבי עבירות של אלימות במשפחה.

יתרה מכך, מלבד העוצמה שהופעלה, מרכיב נוסף שצפוי להשפיע על אלימות פיזית נוגע לנזקים שנגרמו לקורבן העבירה. זאת ועוד, הנזקים שנגרמו לקורבן העבירה כתוצאה מהאלימות שהופעלה עליו כחלק מביצוע העבירה מבחינים בין סוגי העבירות השונות.

מבחינה משפטית, כאשר לקורבן העבירה לא נגרמו נזקים פיזיים שניתן לראותם בעין אזי שהעבירה שתיוחס לו תהיה תקיפה סתם. מנגד, כאשר לקורבן העבירה נגמרו נזקים משמעותיים אזי שהעבירה שתיוחס לנאשם בכתב האישום תהיה תקיפה הגורמת חבלה של ממש או לחלופין חבלה חמורה.  

בכל מקרה, העונש על אלימות פיזית יהיה תלוי בגורמים נוספים מלבד סוג העבירה והנזק שנגרם לקורבן העבירה כתוצאה מהאלימות. בין היתר, בית המשפט צפוי להתחשב בעברו של הנאשם ובשאלה האם הורשע בעבר בעבירות דומות. בטרם גזירת העונש, בית המשפט יתחשב בכל הגורמים האמורים, יבצע את האיזון ביניהם ואז יגזור את עונשו של הנאשם.

אלימות במשפחה מעצר

כאשר עסקינן באלימות במשפחה מעצר אינו דבר חריג. ההפך מכך, המדיניות המוצהרת של גופי האכיפה והתביעה הינה לבקש מבית המשפט להאריך מעצר כאשר מדובר בעבירות של אלימות במשפחה. הדברים נכונים הן לשלב מעצר הימים והן לשלב מעצר הימים.

המדיניות האמור בנוגע לאלימות במשפחה ומעצר נעוצה בראש ובראשונה מהמסוכנות הגבוהה שרשויות האכיפה מייחסות לעבירות אלו. חשוב לציין בהקשר זה כי המדיניות האמורה מתבססת על מקרים רבים של אלימות במשפחה שהסתיימו בתוצאות טראגיות וקשות. כך שעל פניו ישנה הצדקה מסוימת למדיניות זו של אלימות במשפחה ומעצר של החשודים או הנאשמים.

יחד עם זאת, לדעת כותב המאמר, מדיניות התביעה אמורה להיות מופעלת באמצעות שיקול דעת של התביעה ובתי המשפט ולא באופן גורף. עורך דין אביב מזרחי סבור שבמקרים רבים היד הקשה שהתביעה מפעילה כלפי חשודים או נאשמים בעבירות אלו בסוגיית המעצר אינה מוצדקת. כאשר מדובר בנאשמים נורמטיביים ונטולי הרשעות קודמות שנחשדו בעבירות שמצויות ברף הנמוך ראוי להעדיף חלופת מעצר על פני מעצר מאחורי סורג ובריח. קראו עוד על כך במאמר שכתבתי בנושא עורך דין מעצר.

אלימות במשפחה ייעוץ

באלימות במשפחה יש לייעוץ משפטי חשיבות משמעותית. כפי שציינתי קודם לכן, מדובר בעבירות חמורות במיוחד שהרשויות אינן נוטות להתייחס אליהן בקלות ראש. אדם שמורשע בעבירות אלו צפוי להינזק בצורה משמעותית ובמקרים מסוימים אף לרצות עונש מאסר בפועל שיוטל עליו על ידי בית המשפט. לכן, מומלץ לכל אדם שמואשם או נחשד בעבירות אלו לקבל ייעוץ מוקדם של עורך אלימות במשפחה.

ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע לחשוד להימנע מהגשת כתב אישום והעמדה לדין. עורך דינו של החשוד אמור להסביר לו את המשמעות המשפטית של העבירות שבגינן הוא נחקר וכן את הדרך הנכונה המומלצת להתנהלות בחקירה המשטרתית.

עונש על תקיפת בת זוג

עונש על תקיפת בת זוג נקבע תמיד בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות ובעיקר בהתאם לסוג העבירה שבגינה הורשע הנאשם. כפי שציינתי קודם לכן, עבירות אלימות בכללותן, ובכלל זה גם עבירות במשפחה, נחלקות לעבירות בדרגת חומרה שונה מבחינת העונש שקבוע לצידן.

מבחינת העונשים שקבועים לצדן, עבירות האלימות השונות נבדלות האחת משנייה בהתאם לנזקים שנגרמו לקורבן העבירה כתוצאה מהעבירה. ככלל, כאשר מדובר בנזק חמור יותר שנגרם לקורבן העבירה כך גם העונש שקבוע לצד העבירה הינו חמור יותר. הדברים נכונים לגבי כל עבירות האלימות וגם לגבי עבירות של אלימות במשפחה.

אולם, חשוב להדגיש כי עבירות אלימות במשפחה הינן עבירות שהעונש המקסימלי שקבוע לצדן הינו כפול מהעונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה שהמעורבים בה אינם קרובי משפחה. דהיינו, העונש על תקיפת בת זוג הינו כפול מהעונש שיוטל על נאשם שהורשע בתקיפה שהנפגע בעבירה לא הוגדר כבן זוגו.

כתב אישום אלימות במשפחה

כתב אישום אלימות במשפחה הינו עניין שראוי שלא להקל בו ראש. חשוב לציין בהקשר זה כי גם כתב אישום שלא בהכרח ייחס לנאשם עבירות של אלימות פיזית ייחשב לעבירות לכתב אישום של אלימות במשפחה.

כך לדוגמא, כאשר נאשם מאיים על בן זוגו והתביעה בוחרת להגיש נגדו כתב אישום מבלי לייחס לו עבירות אלימות נוספות אזי שמדובר יהיה בכתב אישום אלימות במשפחה על אף שאין מדובר במקרה שכולל אלימות פיזית של ממש.

חשוב להדגיש בהקשר זה כי גם במקרים אלו, העובדה שמדובר בעבירת איומים שתיוחס לנאשם כחלק מכתב אישום אלימות במשפחה, עלולה להחמיר בעונשו של הנאשם. כאמור, על אף שאותו נאשם כלל לא נקט באלימות פיזית של ממש.