שוקל הוצאת צו הרחקה? רוצה להתייעץ עם עורך דין צו הרחקה? הגעת למקום הנכון. עורך דין אביב מזרחי מייצג לקוחות בהליכים השונים שקשורים בצווי הרחקה והטרדה.
צו הרחקה הינו ביטוי שגור (סלנג) לשני הליכים משפטיים שונים שבמסגרתם בית המשפט רשאי להורות על הרחקתו של המשיב ממבקש הצו. ההליכים המשפטיים הרלוונטיים הם הליך למניעת הטרדה מאיימת והליך של צו הגנה. קראו עוד על הליכים אלו במאמר שכתבתי על צו הגנה.
מדובר בהליכים משפטיים דומים למדי שתוצאתם הינה זהה ומתבטאת בהרחקתו של המטריד והחלת תנאים מגבילים שנועדו להצר את צעדיו ולהגן על המוטרד באמצעות צו ההרחקה. ההבדל בין שני ההליכים של צו למניעת הטרדה מאיימת וצו הגנה נוגעת לחומרת ההטרדה ולזהות המטריד.
ההליכים שעניינם צו הגנה מתנהלים בעיקר בבית המשפט לענייני משפחה בהקשר להטרדות ואלימות בין בני משפחה. מנגד, הליכים שעניינם צו למניעת הטרדה מאיימת רלוונטיים לכל אדם ללא תלות בין סוג הקשר בין המוטרד למטריד.
התוצאה המשפטית הסופית של שני ההליכים האמורים הינה זהה. בית המשפט ייתן או יסרב לתת צו הרחקה נגד המטריד. צו זה מלווה תמיד בתנאים מגבילים כאלה ואחרים שמטרתם להגן על המוטרד שהגיש את הבקשה לבית המשפט.
חשוב לציין שהפרת צו הרחקה מהווה עבירה פלילית מסוג הפרת הוראה חוקית. מדובר בעבירה פלילית מסוג פשע שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 4 שנות מאסר.
במאמר זה נסביר כמה זמן לוקח להוציא צו הרחקה, מהם התנאים להוצאת צו הרחקה ומהם הצווים השונים שניתנים בהליכים אלו.
מה זה צו למניעת הטרדה מאיימת?
הליך למניעת הטרדה מאיימת הוא ההליך המשפטי במסגרתו בית המשפט רשאי להורות על צו הרחקה לבקשת אדם שטוען שהוא מוטרד על ידי המשיב.
הנושא המשפטי של הטרדה מאיימת נדון בבתי המשפט השונים בהתאם להוראותיו של החוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001. החוק האמור כולל את השיקולים שבית המשפט נדרש לשקול בהליך מסוג זה וכן את התנאים שהוא רשאי להשית על המטריד במסגרת צו ההרחקה.
על פי החוק הטרדה למאיימת פעולות שעלולות להצדיק צו הרחקה היא הטרדתו של אדם בכל דרך שהיא, לרבות איומים, והכל בנסיבות שמקימות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לפגוע בשלוות חייו בפרטיותו או בחירותו של האדם שמבקש את צו ההרחקה. קראו עוד בהקשר לאיומים במאמר שכתבתי על עבירת האיומים.
מה מצדיק לתת צו הרחקה?
כאמור, מבחינת התנאים למתן צו הרחקה נדרש להבחין בין שני ההליכים הרלוונטיים של צו למניעת הטרדה מאיימת וצו הגנה. חשוב להבהיר כי לא זו בלבד שמדובר בהליכים משפטיים שונים שמתנהלים בהתאם לחוקים שונים, אלא שגם התנאים לנתינתם של צווי הרחקה במסגרתם הינם שונים.
בכל הנוגע לצו הרחקה שניתן מתוקף החוק למניעת הטרדה מאיימת, החוק נוקב באופן מפורש במספר מעשים שעלולים להצדיק את נתינתו של הצו ההרחקה.
ראשית, החוק מגדיר פעולה של הטרדה מאיימת כהטרדה בכל דרך שהיא בנסיבות שבהן ניתן להניח כי המטריד עלול לחזור ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם שמבקש את הצו.
מדובר ב-"סעיף סל" שהגדרתו הכללית נועדה לקלוט לתוכו מספר של מעשים שעלולים להיחשב על ידי בית המשפט כהטרדה.
הלכה למעשה, סעיף החוק האמור נועד לספק לבית המשפט שיקול דעת רחב לעניין מתן צו וקביעת תנאים מגבילים שיחולו על המטריד. לצד סעיף זה, החוק נוקב באופן מפורש באיומים כמעשים שמצדיקים את מתן צו ההרחקה במסגרת החוק.
האם מעקבים ובילוש מצדיקים צו הרחקה?
התשובה לשאלה זו הינה חיובית בהחלט. לצו הסעיף הכללי שמתיר לבית המשפט ליתן צו הרחקה על בסיס הטרדה ואיומים, החוק למניעת הטרדה מאיימת נוקב בפעולות של מעקב ובילוש ככאלו שמצדיקות מתן צו למניעת הטרדה מאיימת הגנה.
משרדנו ייצג בעבר גבר שהוטרד והיה תחת מעקב קבוע של גרושתו. זו הייתה ממתינה לו ליד ביתו ואף עוקבת אחריו באמצעות רכבה לאורך נסיעות ארוכות. המעקבים וההטרדות היו חלק מסכסוך גירושין קשה שלווה בתלונות הדדיות במשטרה ובהזדמנות אחת אף הוביל למעצרם של כל בני המשפחה.
עורך דין אביב מזרחי ייצג את האב בהליך מעצר הימים והצליח לשכנע את בית המשפט לשחררו בהארכת המעצר הראשונה. לאחר מכן התיק נגנז ללא הגשת כתב אישום. קראו עוד אודות הליכי מעצר במאמר שכתבתי על מעצר ימים.
האם יצירת קשר יכולה להצדיק מתן צו הרחקה?
התשובה לשאלה זו הינה חיובית. כל יצירת קשר בין בכתב ובין בעל פה עלולה להוות פעולה שמצדיקה מתן צו הרחקה.
החוק למניעת הטרדה מאיימת נוקב במפורש בפעולות של יצירת קשר (ללא קשר לאמצעי יצירת הקשר) כפעולה שעלולה להצדיק מתן צו הרחקה. כך לדוגמא גם מסרונים, הודעות או טלפונים עלולים להיתפס על ידי בית המשפט כיצירת קשר שמצדיקה להטיל על הפונה הגבלות כאלה ואחרות.
לדעת כותב המאמר, סעיף החוק האמור מבטא את החשיבות שהמחוקק ייחס לאוטונומיה של הפרט ולזכותו הבסיסית לנהל קשרים עם מי שיחפוץ ולהימנע מקשר עם אדם שאינו חפץ בעיקרו.
האם לשון הרע מצדיק מתן צו הרחקה?
באופן מפתיע, התשובה לשאלה זו הינה חיובית. החוק למניעת הטרדה מאיימת נוקב במעשים שמהווים פגיעה בשם הטוב כמעשים שעלולים להצדיק מתן צו הרחקה.
יחד עם זאת, בפרקטיקה המשפטית הנפוצה והמקובלת בתי המשפט נהוגים להימנע ממתן צו הרחקה כאשר מדובר על הוצאת דיבה ולשון הרע כפעולה יחידה שנטענת על ידי מבקש הצו.
הרציונל שניצבת מאחורי המדיניות האמרוה נוגעת לעובדה כי עניינים של הוצאת דיבה ולשון הרע ראוי שיתבררו במסגרת הליכים אזרחיים ותביעות אזרחיות בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ולא במסגרת של החוק למניעת הטרדה מאיימת.
לדעת כותב המאמר, מדובר במדיניות נכונה, שכן הרחבה של גבולות החוק למניעת הטרדה מאיימת לעניינים של הוצאת דיבה איננה ראויה. בין היתר לאור המשמעויות הפוגעניות שצווים אלו נושאים עמם לזכויות הפרט ובמקרה זה חופש הביטוי של המשיבים והאנשים שלגביהם ניתנים הצווים.
אילו הגבלות צו הרחקה יכול לכלול?
החוק למניעת הטרדה מאיימת קובע אילו תנאים בית המשפט מוסמך לקבוע במסגרת צו ההרחקה. ראו להלן תמצות של ההגבלות האפשריות שהחוק מתיר לבית המשפט להטיל על המטריד.
איסור על נשיאת או החזקת נשק במסגרת צו הרחקה
במסגרת צו הרחקה, בית המשפט רשאי להטיל הגבלה על נשיאת נשק גם לאדם שעובד עם נשק ופרנסתו תלויה בהחזקתו. דהיינו, ההגבלה האמורה יכולה לחול גם על שוטרים, חיילים בשירות סדיר, חיילים בצבא קבע או מאבטחים.
הרחקה ממקום במסגרת צו הרחקה
החוק למניעת הטרדה מאיימת מאפשר לבית המשפט לאסור על המשיב (דהיינו המטריד) להימצא במרחק מסוים ממקומות שבהם מבקש הצו נוהג לשהות בהם.
החוק מתייחס באופן מפורש למקום מגוריו של המבקש ומקום עבודתו אך מציין כי בית המשפט רשאי להחיל את ההגבלה האמורה גם על מקומות שבהם המבקש נוהג להימצא בהם דרך קבע. כפי שניתן להבין, צו הרחקה שכולל תנאים מהסוג האמור כרוך גם בפגיעה בזכויות הפרט ובחופש התנועה של המטריד.
איסור יצירת קשר במסגרת צו הרחקה
במסגרת צו הרחקה בית המשפט רשאי לאסור על המשיב ליצור עם הנפגע כל קשר לרבות בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר. חשוב לציין כי מדובר בתנאי שגם המשטרה רשאית ליתן במסגרת צו הרחקה משטרתי.
אולם, ההבדל העיקרי בין שתי הסמכויות נוגע לתוקף המקסימלי של ההגבלה. בעוד בית המשפט רשאי לקבוע כי תוקפו של צו הרחקה ואיסור יצירת הקשר יעמוד על חצי שנה קצין משטרה יכול לאסור על יצירת קשר ל-30 ימים בלבד.
איסור על מעקבים ובילוש
החוק למניעת הטרדה מאיימת קובע במפורש כי במסגרת צו ההרחקה בית המשפט רשאי לאסור על המשיב לארוב למבקש, להתחקות אחריו, לבלוש אחריו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך שהיא.
איסור מסוג זה יימנע מהמשיב לעקוב אחר המבקש ואף לצלם אותו לצרכים כאלה ואחרים. ככל שהמשיב יפר את אחד מהתנאים האמורים הוא עלול למצוא את עצמו ניצב בפני העמדה לדין והגשת כתב אישום בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית. דהיינו, ההפרה של הצו מהווה עבירה פלילית בפני עצמה.
צו הרחקה נגד איומים
מדובר בכלל שהינו מובן מאליו שכן בכל מקרה איומים הינה עבירה פלילית ולכן ממילא אסור לאיים על אף אדם. בכל זאת, החוק למניעת הטרדה מאיימת כולל סעיף שקובע כי בית המשפט רשאי לאסור על המשיב לאיים על הנפגע. דהיינו, בית המשפט רשאי לקבוע במסגרת צו ההרחקה כי על המשיב ייאסר לאיים על המבקש.
צו הרחקה נגד הטרדות
במסגרת צו הרחקה, בית המשפט רשאי לאסור על המשיב להטריד את הנפגע בכל מקום שהוא ובכל דרך שהיא. מדובר בסעיף שאמור לכלול את כל ההתנהגויות האפשריות בין אם מדובר במעקבים, איומים, קללות או יצירת קשר בכל דרך אפשרית. איסור מסוג זה אמור לכסות את כל האמצעים שבאמצעותם המשיב יכול לשוב ולהטריד את המבקש. חשוב לציין כי כמעט כל צו הרחקה שניתן על ידי בית המשפט כולל סעיף מסוג זה.
הוצאת צו הרחקה
הוצאת צו הרחקה נעשית באמצעות הגשת בקשה למזכירות בית המשפט שלו הסמכות העניינית לדון בעניין. ככלל הסמכות לדון בהוצאת צו הרחקה נתונה לבית המשפט שבמסגרתו המעשים שמצדיקים את הוצאת הצו התבצעו.
במסגרת הבקשה להוצאת צו הרחקה המבקש צריך לכתוב את כל הנסיבות והאירועים שלטענתו מצדיקים את הוצאת צו ההרחקה. לאימות הצהרותיו המבקש נדרש לחתום על תצהיר שאומת על ידי עורך דין. במסגרת הבקשה שעניינה הוצאת צו הרחקה המבקש מצהיר שהוא מודע לחובתו לומר את האמת.
בבקשה להוצאת צו הרחקה נהוג לצרף ראיות שבכוחן לחזק את טענותיו העובדתיות של המבקש. ככל שהמבקש מחזיק בסרטונים, הודעות או כל ראיה אחרת שמוכיחה את טענותיו מומלץ לצרפן לבית המשפט.
במסגרת הבקשה ניתן לבקש מבית המשפט ליתן צו הרחקה זמני עד שיעמוד בתוקפו עד שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
כמה זמן לוקח להוציא צו הרחקה?
השאלה כמה זמן לוקח צו הרחקה תלויה בנסיבות המקרה. ככלל, הליכים שעניינם צו הרחקה הינם הליכים מהירים וזריזים. כאמור, לאחר הבקשה להוצאת צו הרחקה במעמד צד אחד, בית המשפט מחליט האם ליתן צו הרחקה או לדחות את הבקשה.
לאחר מכן, בית המשפט קובע דיון במעמד שני הצדדים שייערך לא יאוחר מ-7 ימים לאחר הגשת הבקשה. ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה צו ההרחקה הזמני יהפוך לקבוע לאחר הדיון במעמד הצדדים. דהיינו, ברוב המקרים, הזמן שלוקח להוציא צו הרחקה מגיע לכדי מספר ימים בודדים ועד לשבוע.
מה קורה לאחר הגשת בקשה להוצאת צו הרחקה?
לאחר שאדם מגיש בקשה להוצאת צו הרחקה, המזכירות תנתב את הבקשה לשופט תורן. השופט יקרא את הבקשה ויעיין במסמכים שצורפו אליה.
לאחר מכן השופט רשאי לקיים דיון במעמד צד אחד ולשמוע את טענותיו של המבקש מבלי שהמשיב נוכח באולם. לאחר שבית המשפט שמע את טענותיו של המבקש הוא רשאי לקבל את הבקשה להוצאת צו הרחקה וליתן צו זמני שיעמוד בתוקפו עד שיתקיים דיון במעמד הצדדים.
חשוב לציין בהקשר זה כי החוק מעניק סמכות לבית המשפט ליתן צו זמני גם מבלי לשמוע את טענותיו של המבקש בדיון בעל פה, וזאת על בסיס הבקשה הכתובה והנספחים.
מה תוקפו של צו הרחקה זמני?
החוק קובע כי במקרה של הוצאת צו הרחקה זמני בית המשפט ייקבע מועד לדיון שאליו יוזמנו שני הצדדים. במסגרת דיון זה המשיב יוכל להשמיע את טענותיו ולהסביר לבית המשפט מדוע לשיטתו אין הצדקה ליתן צו באותה מקרה. החוק קובע כי דיון במעמד שני הצדדים יתנהל שבוע לכל המאוחר לאחר שניתן הצו במעמד המבקש בלבד.
כיצד אדם יודע שהוצא נגדו צו הרחקה במעמד צד אחד?
במקרים שבהם ניתן צו הרחקה במעמד צד אחד בית המשפט נותן הוראות בדבר דרך המסירה למשיב. לעיתים, בית המשפט ירשום בפרוטוקול כי משטרת ישראל תמסור את הצו למשיב ויורה למבקש למסור את הצו למשטרה.
לעיתים, בית המשפט יטיל את מלאכת המסירה למשיב על המבקש מבלי לערב את המשטרה. הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ובהתאם לנסיבות העניין.
מה קורה כאשר אדם לא מתייצב לדיון של צו הרחקה?
במקרה שבו המשיב לא מתייצב לדיון במעמד שני הצדדים בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של צו ההרחקה הזמני למשך חצי שנה (זהו משך הזמן המקסימלי שצו למניעת הטרדה מאיימת יכול לעמוד בתוקף).
מה קורה בדיון במעמד שני הצדדים?
בדיון במעמד שני הצדדים כל צד רשאי להשמיע את טענותיו במטרה לשכנע את בית המשפט בצדקתו. בתום הדיון, בית המשפט נדרש להכריע בין טענות הצדדים ולהחליט האם לתת צו הרחקה או לא.
יש לציין כי במקרים רבים בית המשפט מציע לצדדים פשרה שמאפשרת לסיים את הדיון בזמן קצר מבלי להכריע בטענות העובדתיות של מי מהצדדים. לרוב, בית המשפט יציע לצדדים להסכים על צו הרחקה הדדי שחל באופן דו כיווני על המבקש והמשיב ולמעשה מונע מהם ליצור קשר זה עם זה.
יש לציין כי בדיון במעמד שני הצדדים לכל אחד מהצדדים ישנה זכות לעמוד על חקירתו הנגדית של הצד הנגדי. חקירה זו יכולה להיערך על ידי בעל הדין בעצמו או על ידי עורך דינו. הואיל וחקירה נגדית היא פעולה שמצריכה ניסיון והבנה משפטית מומלץ להיות מיוצג בדיונים אלו על ידי עורך דין פלילי.
מה תוקפו המקסימלי של צו הרחקה?
החוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי התוקף המקסימלי של צו הרחקה הינו 6 חודשים. אולם, בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה נוספת כל עוד שמשך הזמן המצטבר של הצו לא יעלה על שנה. יש לציין כי בית המשפט רשאי גם לקבוע את תוקפו של הצו לתקופה קצרה יותר והדבר נתון לשיקול דעתו של השופט שדן בהליך.
הפרת צו הרחקה
הפרת צו הרחקה או צו הגנה היא פעולה שמהווה עבירה פלילית מסוג הפרת הוראה חוקית. מדובר בעבירה פלילית שקבוע בסעיף 287(ב) לחוק העונשין. העונש המקסימלי שניתן להטיל על אדם שהורשע בהפרת צו הרחקה עומד על 4 שנות מאסר.
במקרים מסוימים הפרת צו הרחקה אף עלולה להוביל למעצרו של המפר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מדובר בסיטואציה שרלוונטית בעיקר באלימות בין בני זוג או בני זוג לשעבר כאשר הפרת צו ההרחקה מצביעה על מסוכנות ואובססיביות. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על עבירות אלימות במשפחה.
הוצאות בהליך של צו הרחקה
החוק קובע כי במקרה שבית המשפט התרשם שהבקשה לצו הרחקה הינה בקשה קנטרנית או משוללת יסוד הוא רשאי לחייב את מגיש הבקשה בתשלום הוצאות למשיב או לחלופין לאוצר המדינה. על כן, מומלץ להתנהל בזהירות בנוגע להגשת בקשות לקבלת צווי הרחקה שכן בקשה שמוגשת ללא בסיס או ללא תמיכה ראייתית עלולה להסתיים בהטלת הוצאות על המבקש.
צו הרחקה משטרתי
צו הרחקה משטרתי הינו צו שניתן על ידי המשטרה ולא על ידי בית המשפט. ברוב המקרים, צו ההרחקה המשטרתי ניתן על ידי קצין משטרה בעת שהוא בוחר לשחרר חשוד בעבירה פלילית בערובה (דהיינו למעצר בית).
מה תוקפו של צו הרחקה משטרתי?
שוני בולט בין צו הרחקה משטרתי לבין צו הרחקה שיפוטי נוגע למשך הזמן של הצו. כאמור, צו הרחקה משפטי הינו צו שתוקפו המקסימלי הינו ששה חודשים (בהתאם להחלטת השופט).
מנגד, התוקף המקסימלי שקצין משטרה רשאי לקבוע במסגרת של צו הרחקה משטרתי עומד על 30 ימים בלבד. לכן, במקרים של איום של ממש מוטב שלא להסתפק בצו הרחקה משטרתי ולגשת לבית המשפט ולבקש להוציא נגד המטריד צו למניעת הטרדה מאיימת.
ואכן במקרים רבים, לאחר מתן צו ההרחקה המשטרתי, המשטרה ממליצה למתלונן לגשת לבית המשפט ולהאריך את הצו לתקופה המקסימלית שקבועה בחוק.
מה המשמעות של הפרת צו הרחקה משטרתי?
בדומה להפרת צו שיפוטי גם הפרת צו הרחקה משטרתי מהווה עבירה פלילית ברת עונשין. דהיינו, אדם שיפר צו הרחקה משטרתי עלול למצוא את עצמו מועמד לדין בגין עבירה של הפרת צו שנועד להגן על שלומו של אדם.
עלות צו הרחקה
ראשית, חשוב לציין כי ככלל אין עלות לצו הרחקה. דהיינו, אדם שמבקש הוצאת צו הרחקה אינו נדרש לשלם דבר בעת הגשת הבקשה כך שאין עלות לצו ההרחקה בפני עצמו. יחד עם זאת, בדומה לעניינים אחרים, עלות צו הרחקה תלויה גם בשאלה אם מבקש הצו מעוניין בייצוג של עורך דין או מעוניין לייצג את עצמו.
מטבע הדברים, כאשר אדם מייצג את עצמו במסגרת הליכים אלו אזי שעלות צו ההרחקה הינה אפסית. מנגד, כאשר מבקש הצו (או לחלופין המשיב לצו) שוכר את שירותיו של עורך דין אזי שהייצוג במסגרת צו ההרחקה כרוך בעלות כספית מסוימת שמשתנה מעורך דין לעורך דין.
לדעת כותב המאמר, עלות צו ההרחקה אינה צריכה להוות שיקול באם להגיש את הבקשה או לא. השיקול המרכזי בעניין זה אמור להתמקד בנחיצותו של הצו להגנה על המבקש.
עורך דין צו הרחקה
הליכים שעניינם צווי הרחקה אינם הליכים שראוי להקל בהם ראש. מדובר בהליכים שבמסגרתם לבית המשפט ישנה סמכות מרחיקת לכת להטיל על המשיב הגבלות קשות שנוגעות לזכויות הפרט, חופש הביטוי וחופש התנועה.
יתרה מכך, הפרת צו הרחקה מהווה עבירה פלילית בפני עצמה ולכן עצם הוצאת צו עלולה בעתיד להוביל להסתבכות פלילית. לאור ההשלכות של ההליכים האמורים מומלץ תמיד להיות מיוצג ולהיעזר בשירותיו של עורך דין לצו הרחקה.
הטרדה מאיימת מהווה נושא משפטי רלוונטי וחשוב ללא מעט אזרחים במדינת ישראל וראוי להכירו את משמעויותיו המשפטיות. סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק") מגדיר את המעשה המטריד או המאיים באופן הבא:
"(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.
(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין".
מהם התנאים למתן צו הרחקה?
ניתן לראות כי לשון החוק מגדירה את המעשה המטריד באופן רחב למדי שיכול להתבטא בכל דרך או צורה של הטרדה. המשמעות המשפטית בעניין זה היא כי לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב לבצע פרשנויות בעניין המעשים או ההטרדות שהוצגו בפניו כאשר הוא נאלץ לקבוע האם אכן מדובר בהטרדה שמצדיקה מתן צו נגד המטריד. כך לדוגמא ההטרדה איננה חייבת להתבצע מול המוטרד באופן ישיר וגם העברת מסרים מטרידים באמצעות צד ג' יכולה להיחשב להטרדה על פי חוק. יתרה מכך, על פי החוק אותה הטרדה איננה חייבת להיות באופן מפורש על מנת שתצדיק את הוצאת הצו, שכן החוק קובע במפורש כי גם הטרדות ואיומים מרומזים יכולים להיחשב להטרדה. לצד ההגדרה המרחיבה החוק נוקט גם במעשים ספציפיים שעלולים להיחשב להטרדה שמצדיקה מתן צו הרחקה וביניהם איומים, בילוש, מעקב, יצירת קשר, פגיעה בשם הטוב ופגיעה ברכוש.
מעבר למעשה המטריד עצמו נדרש כי אותו מעשה מעלה "בסיס סביר להניח" כי המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. כלומר, מדובר על הנחה כי אותם מעשים מטרידים או התנהגות מטרידה תימשך ואולי אף תסלים. על מבקש הצו להוכיח לבית המשפט כי הוצאת הצו נדרשת על מנת למנוע מהמטריד פגיעה פוטנציאלית נוספת בחייו אולם אין צורך באיום ממשי וגם הפרעת לשלוותו נחשבת להפרעה שמצדיקה מתן צו הרחקה. ראוי להבהיר כי משמעותו של המונח "בסיס סביר להניח" היא כי בסמכותו של בית המשפט להסתפק ברף ראייתי נמוך יחסית באשר להטרדה העתידית או הסכנה שהמטריד עלול להוות עבור המוטרד.
בנוסף להגדרות שהוזכרו לעיל החוק מתייחס גם למקרים חמורים ומובהקים יותר שבהם יינתן צו הרחקה. מדובר במקרים בהם בית המשפט התרשם כי התנהגותו של המטריד נותנת יסוד סביר להניח כי מהווה סכנה גופנית ממשית עבור אדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין כלומר מדובר בפגיעה פוטנציאלית בדרגת חומרה גבוהה יותר. מקרים נוספים שהחוק מתייחס אליהם הינם כאשר בית המשפט התרשם כי לפני הגשת הבקשה המטריד כבר ביצע מעשה חמור של פגיעה גופנית באדם אחר, ביצע עבירות מין או כלא אדם אחר. אולם יש לציין כי מדובר במקרים חריגים יחסית ולא מעט מהליכי ההטרדה המאיימת קשורים לסכסוכי שכנים או מכרים.
מהם התנאים וההגבלות שייתנו בצו ההרחקה?
סעיף 5 (א) לחוק מגדיר את ההגבלות שבית המשפט מוסמך להטיל על המטרד במסגרת צו ההרחקה באופן הבא:
"צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות סעיף 4, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים:
1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
(2) לאיים על הנפגע;
(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
(5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
(6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה…"
כפי שניתן לקרוא בקטע החוק שצורף, לבית המשפט קיימות סמכויות רחבות בעניין ההגבלות שביכולתו להטיל על המטרד וביניהן איסור יצירת כל קשר בינו לבין המוטרד בין אם בכתב ובין אם בעל פה. יתרה מכך, לבית המשפט קיימת סמכות להרחיק את המטריד ממקומות מסוימים שקשורים למוטרד ולקבוע כי ייאסר עליו להימצא במרחק מסוים מאותו מקום שבו נוהג המוטרד להיות, בין אם מדובר במקום מגוריו, מקום עבודתו או כל מקום אחר שהוא נמצא שם בקביעות. מדובר בהגבלות שטומנות בחובן פגיעה בזכויות הפרט של המטריד ובחופש תנועתו אולם החוק אולם במקרה זה החשיבות להגן על המוטרד גוברת על זכויות הפרט של המטריד.
יתרה מזו, במסגרת הצו למניעת הרחקה בית המשפט רשאי להטיל על המטריד איסור לנשיאת או החזקת נשק, וזאת גם במקרה שבו המטריד מחזיק נשק מתוקף עבודתו עבור אחת מרשויות המדינה כגון משטרת ישראל או צבא ההגנה לישראל. במקרה שמוטל איסור על נשיאת נשק, בית המשפט אף מוסמך לקבוע כי נשקו של המטריד יילקח ממנו לאלתר. בדומה להגבלות שפורטו קודם לכן, ניתן לראות כי במקרה של מתן צו בית המשפט מוסמך לפגוע בזכויותיו של המטריד לשם ההגנה על המוטרד, אפילו במחיר של פגיעה בפרנסתו. לדוגמא איסור נשיאת נשק לאדם שנושא נשק כדרך קבע במסגרת עבודתו עלולה להוביל גם לפיטוריו או השעייתו ממקום העבודה. החוק קובע כי במקרה של הטלת איסור לנשיאת נשק בית המשפט יעביר את החלטתו לאגף הרישוי לכלי ירייה, משטרת ישראל או צה"ל (במקרה שהמטריד משרת במילואים או נשקו ניתן לו על ידי הצבא).
איך מתנהל הדיון של מניעת הטרדה מאיימת?
במקרה של הגשת בקשה למניעת הטרדה בית המשפט רשאי לקיים דיון במעמד צד אחד, דהיינו שהמטריד איננו נוכח בבית המשפט ולהורות על צו הרחקה זמני שכולל הגבלות על המטריד.
במקרה שניתן צו במעמד צו אחד בית המשפט ייקבע מועד דיון אליו יזומנו ויתייצבו שני הצדדים ובמהלכו יתבררו טענות המוטרד והמטריד ולשני הצדדים תינתן זכות הטיעון. החוק קובע כי הדיון במעמד שני הצדדים יתקיים לכל המאוחר 7 ימים לאחר מתן הצו במעמד צד אחד. ראוי להבהיר כי השתלשלות ההליכים שתוארה לעיל שכוללת דיון במעמד צד אחד, מתן צו זמני ללא נוכחות המטריד וקביעת דיון במעמד שני הצדדים למועד מאוחר יותר הינה פרקטיקה נפוצה ומקובלת בהליכים של מניעת הטרדה מאיימת. יש לציין כי במידה וניתן צו במעמד צד אחד והמטריד לא התייצב לדיון במעמד שני הצדדים בית המשפט מוסמך להאריך את הצו אף מבלי לקיים דיון במעמד שני הצדדים.
דיון במעמד שני הצדדים יכול ויכלול חקירות נגדיות של הצדדים על ידי עורכי דין או הצדדים בעצמם. אותן חקירות מסייעות לבית המשפט לקבוע הכרעה עובדתית באשר לטענות הצדדים וההגבלות או הצעדים שנדרש להטיל על המטריד. כאן המקום להעיר כי בלא מעט מקרים בית המשפט מציע לצדדים פשרה שמייתרת קיום חקירות ודיון ארוך שמצריך החלטה שיפוטית בעניין טענות עובדתיות. כך למשל בית המשפט מוסמך להציע לצדדים כי יינתן צו הגנה הדדי שאוסר על מי מהצדדים להתקרב או ליצור קשר עם הצד השני וזאת לצד הכרזה כי כל צד עומד על טענותיו ומכחיש את טענות הצד השני שנטענו כלפיו.
מה תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת?
סעיף 6 לחוק קובע כי תוקפו של הצו למניעת הרחקה מאיימת לא ייעלה על ששה חודשים אולם בית המשפט רשאי להאריך את הצו מעת לעת ובלבד שהתקופה המצטברת של הצו לא תעלה על שנה.
החוק מסייג קביעה זו וקובע כי במקרים מיוחדים ומנימוקים מיוחדים שבית המשפט יפרט בהחלטתו ניתן לחזור ולהאריך את הצו בתקופות שיצטברו לשנתיים. יצוין כי מועדים אלו אינם מונעים מבית המשפט לקבוע כי הצו יעמוד בתוקף לתקופות קצרות יותר למשל שלושה חודשים או אפילו חודשיים והדבר נתון לשיקול דעתו בהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו.
מהן ההשלכות של הפרת צו למניעת הרחקה מאיימת
הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת או צו הרחקה בלשון העם הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין שביצועה עלולה להוביל להגשת כתב אישום נגד המפר ובמקרים מסוימים אף להטלת עונש מאסר. עבירה זו נקראת הפרת הוראה חוקית שקבועה בסעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והיא נושאת בצדה עונש מאסר מרבי של 4 שנות מאסר. יש לציין כי מדובר על סעיף עבירה ספציפי שמתייחס להפרת צו שניתן לשם הגנה על אדם, כאשר לאותו סעיף עבירה קיימת חלופה מחמירה פחות של הפרת הוראה חוקית שאינה מתייחסת להגנה על אדם.
הגשת בקשה קנטרנית למניעת הטרדה מאיימת
במקרה שבית המשפט דחה בקשה למתן צו הרחקה, בין היתר משום שהתרשם כי הדברים שנטענו בבקשה אינם נכונים או שמדובר בבקשה קנטרנית הוא רשאי להטיל על מבקש הצו פיצויים לטובת המדינה או אדם שנפגע מהגשת הבקשה. המשמעות היא שגם אנשים שטוענים שהוטרדו וזקוקים להגנת בית המשפט עלולים לשקול את צעדיהם בטרם יגישו בקשה למניעת הטרדה שאיננה מקיימת את דרישות החוק.
מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך פלילי בהליך למניעת הטרדה מאיימת?
כפי שצוין הליך מניעת הטרדה מאיימת טומן בחובו סיכונים משמעותיים לצדדים המעורבים. סיכונים אלו מתבטאים בראש ובראשונה בהגבלות אישיות חמורות שבית המשפט יכול להטיל עליהם וסנקציה כספית במקרה של הגשת בקשה כוזבת. כמו כן, הפרת ההגבלות מהווה עבירה פלילית שעלולה להוביל להגשת כתב אישום והסתבכות של ממש בעתיד. עורך דין פלילי שבקיא בהליכים מסוג זה יוכל לוודא כי זכויותיו של הלקוח נשמרות וטענותיו העובדתיות מובאות בפני בית המשפט בצורה הנכונה והטובה ביותר.
איך מוציאים צו הרחקה
אזרחים שמעוניינים בהוצאת צו הרחקה יכולים לעשות זאת בסיוע עורך דין אולם גם בכוחות עצמם. הבקשה להוצאת צו הרחקה מוגשת למזכירות בית המשפט שלו יש את הסמכות המקומית לדון בבקשה בהתאם לכללי הסמכות המקומית. בעניינים שקשורים בצווי הרחקה וצווי הגנה הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט שבמחוז מגוריהם של הצדדים או במחוז שבו התבצע ההטרדה.
כאמור, על אף שאזרח רשאי לבקש את הוצאת הצו בעצמו, מדובר בפעולה משפטית ולכן מומלץ להיות מיוצג בהליך על ידי עורך דין. באמצעות ייצוג משפטי המבקש יכול להגדיל את הסיכויים לקבל את הצו ולצמצם את האפשרות שבקשתו תידחה ויוטלו עליו הוצאות בגין הגשת בקשה קנטרנית.
הפרת צו הרחקה משטרתי
הפרת צו הרחקה משטרתי גם היא עבירה פלילית בדומה להפרה של צו הרחקה שיפוטי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי ישנו הבדל משפטי שמתבטא בסוג העבירה הפלילית בין שוני סוגי הצווים.
מבחינה משפטית, הפרת צו הרחקה משפטית נחשבת לעבירה פלילית מסוג הפרת הוראה חוקית בהתאם לסעיף 287(ב) לחוק העונשין שהעונש המקסימלי שניתן להטיל בגינה הינו 4 שנות מאסר. סעיף עבירה זה מתייחס באופן ספציפי להוראה חוקית שניתנה על ידי בית המשפט לצורך הגנה על חייו או שלומו של אדם מפני אדם אחר. ובמילים אחרות, מדובר על הפרת צו הרחקה שניתן בבית המשפט.
מנגד, סעיף העבירה שמותאם לעבירה של הפרת צו הרחקה משטרתי מוגדר בסעיף 287(א) לחוק העונשין. עניינו של סעיף זה בהפרת צו שניתן על ידי בית המשפט, פקיד או אדם שפועל בתפקיד רשמי שפועל לאותו עניין. כלומר, מדובר בסעיף שמתייחס לצווים בכללותם וכן להוראות שהופרו לאחר ניתנו על ידי בעלי תפקידים במדינה. במסגרת זו נכלל גם הפרת צו הרחקה שניתן על ידי קצין משטרה.
להבדיל מהפרת צו הרחקה שיפוטי, הפרת צו הרחקה משטרתי הינה עבירה שהעונש המירבי שניתן להטיל בגינה עומד על שנתיים של מאסר בפועל. כפי שציינתי במאמרים אחרים, ברוב המכריע של המקרים העונש שמוטל על ידי בית המשפט אינו מתקרב לעונש המקסימלי שהחוק מאפשר להטיל על מבצע העבירה.
הוצאת צו הרחקה
הוצאת צו הרחקה הינה פעולה משפטית לכל דבר ועניין. בניגוד לצווים משפטיים אחרים, מדובר בפעולה שניתן להוציאה תוך פרק זמן קצר הואיל והיא נועדה ליתן הגנה דחופה לאדם שמרגיש מטריד או מאוים מאדם אחר.
בטרם הוצאת צו הרחקה בית המשפט נדרש לשקול האם הנסיבות המפורטות בבקשה שהוגשה על ידי המבקש אכן מניחות יסוד סביר לחשש כי הוא מוטרד או נמצא בסכנה כלשהי. חשוב לציין בהקשר זה כי החוקים השונים מאפשרים לבתי המשפט מקום רחב לשיקול דעת בכל הנוגע להוצאת צו הרחקה והטלת תנאים מגבילים על המטריד.
יתרה מכך, הדיונים בהוצאת צו הרחקה מתנהלים באופן גמיש יותר וכך גם הרף הראייתי שנדרש בהליכים אלו הינו נמוך ומקל יותר בהשוואה להליכים אחרים. בהליכים אלו בתי המשפט רשאים לקבל ולהתחשב בראיות שלא בהכרח יהיו כבילות בהליכים רגילים בין אם מדובר בהליכים פליליים ובין אם מדובר בהליכים אזרחיים.
צו הרחקה מהבית
צו הרחקה מהבית הינו סעד נפוץ במיוחד כאשר מדובר בהליכי קשורה שמתנהלים בין בני זוג בבית המשפט לענייני משפחה. במקרים שבהם בית המשפט מתרשם כי נשקפת סכנה למבקש (או המבקשת) הוא עלול ליתן צו הרחקה מהבית נגד המשיב.
כידוע לכל, צו הרחקה מהבית כרוך בפגיעה משמעותית במשיב ובזכויותיו הבסיסיות. יתרה מכך, פעמים רבות בית המשפט מורה על צו מסוג זה על אף שלמשיב (האדם שנגדו מוצא הצו) הינו בעל זכויות קנייניות בבית.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי צו הרחקה מהבית אינו מכריע את המחלוקות הקנייניות בבית (למשל כאשר יש מחלוקת בין בני זוג). צו ההרחקה מהווה סעד זמני בלבד שנועד להפחית את הסכנה ואת הסיכויים לחיכוך שיוביל לאלימות חלילה. אין בצווים האמורים משום הכרעה שיפוטית באשר לזכויות בבית או בנכס.
מה ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה
מה ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה הינה שאלה שהופנה אלינו מספר רב של פעמים בעבר. חשוב להדגיש בהקשר זה כי אין הבדל ממשי בין השניים הואיל וצו הרחקה הינו ביטוי שגור (דהיינו סלנג) ולעומתו צו הגנה הינו מונח משפטי מקצועי שבעלי המקצוע עושים בו שימוש.
יחד עם זאת, חשוב להבין כי לא כל צו הרחקה הינו צו הגנה. ישנם צווי הרחקה שניתנים מתוקף החוק למניעת הטרדה מאיימת. מנגד, צווי הגנה ניתנים בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה. על אף שמדובר בחוקים דומים למדי ובעילות דומות למדי, צו הגנה אינו זהה לצו למניעת הטרדה מאיימת.
באופן כללי (ובלתי ממצה) ניתן לומר כי צווי הגנה שמורים למקרים אקוטיים וחמורים יותר בהשוואה לצווים למניעת הטרדה מאיימת. בנוסף, צווי הגנה ניתנים בדרך כלל כאשר בעלי הדין הינם בני משפחה.
צו הרחקה קבוע
הטלת צו הרחקה קבוע איננה החלטה שבית המשפט מוסמך לקבל במסגרת החוקים שעוסקים בצווי ההרחקה השונים. אכן, לכאורה ישנם מקרים שבהם צו הרחקה קבוע נראה כמו תוצאה אפשרית, הגיונית ואף מתחייבת. הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר על מסכת ארוכה של הטרדות ואיומים שננקטים על ידי מטריד מעורער בנפשו.
אולם, למרבה הצער החוקים השונים שמקנים לבתי המשפט את הסמכות ליתן צווי הרחקה אינם מאפשרים להם לקבוע צו הרחקה קבוע, אפילו כאשר מדובר במקרים קיצוניים במיוחד. יצוין בהקשר זה כי החוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי התוקף המקסימלי של צו הרחקה לפי חוק זה יעמוד על ששה חודשים ולבית המשפט סמכות להאריך את הצו לתקופות שלא יעלו על שנה.
בנוסף, החוק קובע כי במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו, בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו עד לתקופה מקסימלית של שנתיים. דהיינו, החוק אינו מאפשר לבית המשפט להורות על צו הרחקה קבוע אלא לתקופה מקסימלית של שנתיים במקרים חריגים במיוחד.
ביטול צו הרחקה
ביטול צו הרחקה הינה פעולה אפשרית אולם מהותה תלוי בשלב של ההליך המשפטי. כפי שתואר קודם לכן, במקרים רבים צו הרחקה זמני ניתן לבקשת המוטרד במעמד צד אחד ללא שהמשיב (האדם שנגדו ניתן הצו) נוכח בדיון.
במקרים אלו בית המשפט מחויב לקבוע דיון במעמד שני הצדדים, שבמסגרתו תינתן למשיב זכות להעלות את טענותיו והתנגדותו למתן צו ההרחקה. בדיון במעמד שני הצדדים המשיב רשאי להעלות את טענותיו ולשכנע את בית המשפט מדוע ראוי ומוצדק להורות על ביטול צו ההרחקה.
מטבע הדברים, הסיכויים שבית המשפט יורה על ביטול צו הרחקה תלויים בנסיבות המקרה הפרטניות. ככלל, על מנת לשכנע את בית המשפט כי ראוי להורות על ביטול צו ההרחקה המשיב נדרש להוכיח כי הבקשה למתן הצו הייתה מבוססת על הצהרות כוזבות ושקרים. כמו כן, המשיב נדרש לשכנע את בית המשפט כי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות שמצדיקה להשאיר את הצו על כנו.
מנגד, ביטול צו הרחקה שניתן במעמד שני הצדדים הינה משימה מורכבת יותר לביצוע. היא כרוכה בהגשת ערעור לבית המשפט המחוזי. ככל שהערעור של האדם שמבקש את ביטול הצו יידחה בית המשפט המחוזי אף צפוי להטיל עליו הוצאות כספיות משמעותיות. לכן, בטרם הגשת ערעור במטרה להוביל לביטול צו הרחקה מוטב להתייעץ עם עורך דין ולשקול היטב את הסיכויים והסיכונים בטרם ההגשה.
הסדרי ראיה צו הרחקה
הסוגייה של הסדרי ראיה במסגרת צו הרחקה הינה סוגייה מורכבת ומעניינת. מדובר במסלול משפטי שמתנהל באופן בלעדי במסגרת צווי הגנה שניתנים בבתי המשפט לענייני משפחה. כפי שציינתי קודם לכן, הסמכות לדון בצווי הרחקה בין בני זוג ובין בני משפחה נדונה באופן בלעדי לבתי המשפט לענייני משפחה.
במקרים רבים שבהם הדיון בצו ההרחקה מתנהל בין בני זוג שנמצאים בהליכי גירושין ופרידה, ולהם ילדים משותפים, סוגיית הסדרי הראייה עולים במסגרת צו ההרחקה. במקרים אלו, בית המשפט נדרש ליתן החלטות משפטיות גם לעניין הסדרי הראייה וצו ההרחקה שיחול במקביל לאותם הסדרים.
כותב המאמר מבקש להעיד מניסיונו כי במקרים אלו בתי המשפט לענייני משפחה מנסים לאזן בין זכויות הצדדים, טובת הילדים והשיקולים המנחים בעניין הסדרי ראיה ומתן צו הרחקה והכל במקביל תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים לעניין.