ערעור פלילי הוא הליך משפטי שבמסגרתו אחד הצדדים בהליך משפטי קודם מערער על הכרעתה של הערכאה המשפטית הקודמת. בהקשר לערעורים פליליים ישנם שני סוגי ערעורים עיקריים.
הסוג הראשון הינו ערעור על הכרעת הדין. המשמעות הינה שאחד מן הצדדים מערער על קביעתו של בית המשפט שנוגעת לסוגיית ההרשעה או הזיכוי. לדוגמא, נאשם שהורשע על ידי בית משפט השלום מגיש ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי בנוגע להרשעתו ועותר לזכותו. חשוב לציין כי ערעורים על הכרעת הדין הינם רלוונטיים במקרים שבהם ההליך הפלילי נוהל עד תומו עד להכרעת דין ומבלי שהצדדים סגרו את התיק בהסדר טיעון.
הסוג השני של הערעור הפלילי הינו ערעור על העונש. בהליך מסוג זה, אחד מן הצדדים מגיש ערעור שבמסגרתו הוא למעשה מבקש מבית המשפט לשנות את עונשו של הנאשם בין אם מדובר בעתירה להקלה בעונש ובין אם מדובר בבקשה להחמרה בעונש. סיטואציה נפוצה של ערעור מסוג זה נוגעת לתיק שהפרקליטות סבורה שהעונש שבית המשפט הטיל על הנאשם היה קל ביחס לעבירות שבהן הורשע ועל כן במסגרת הערעור היא מבקשת להחמיר בעונשו.
יש לציין כי ישנם ערעורים פליליים שמשיגים הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. כלומר, מדובר בערעור שהנאשם מגיש אודות עצם הכרעתו ולחלופין בערעור הוא משיג גם על חומרת העונש במידה והערעור על עצם הכרעת הדין יידחה.
חשוב לציין כבר עתה כי מעצם טבעו ומהותו של המשפט הישראלי הסיכויים לנצח בערעור פלילי אינם נוטים לטובתו של הצד המערער. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שערכאות הערעור אינן "להוטות" להתערב בהחלטתה של הערכאה השיפוטית הקודמת. לכן, מומלץ תמיד לנהל את ההליך שמתנהל בערכאה הראשונה על הצד הטוב ביותר ובמסגרתה לבחור את הבחירות המשפטיות הנכונות. קראו עוד על הליכים פליליים במאמר שכתבתי על תיק פלילי.
מאמר זה כולל מידע משפטי אודות הנושא של ערעורים פליליים, סוגי הערעורים וסיכויי ההצלחה התיאורטיים במקרה של הגשת ערעור.
כיצד מתקבלת הכרעת דין?
כפי שציינתי בפתח המאמר ישנם שני סוגי עיקריים של ערעורים פליליים כאשר הראשון שבהם מוגש בגין הכרעת הדין. דהיינו, ערעור שנוגע לשאלת החפות או האשמה של נאשם במשפט פלילי. יובהר ברחל בתך הקטנה כי הסיכויים לשנות הכרעת דין מרשיעה או מזכה הינו נמוך יותר מהסיכויים לשנות גזר דין מחמיר או מקל.
כפי שידוע לכל, הרמה הראייתית הנדרשת לצורך הרשעת נאשם במשפט פלילי הינה במידה של מעל לספק סביר. המשמעות של מעל לספק סביר הינה כי אין תרחיש הגיוני אחר שעולה מחומר הראיות שבכוחו להפריך את אשמתו של הנאשם. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי על תיק פלילי.
אשמתו או חפותו של נאשם נקבעת בהליך שמיעת ראיות. הליך זה מתחיל לאחר שהנאשם כופר באשמה. במאמר מוסגר ייאמר כי במקרים מסוג אלו מדובר בנאשם שסירב לסגור את התיק בהסדר טיעון עם התביעה. הסיבות לסירוב מסוג זה הן רבות החל מהצעה להסדר גרועה שהונחה על ידי התביעה ועד לאמונה אמיתית ואותנטית בחפותו.
במסגרת הליך שמיעת הראיות עדי התביעה מתייצבים לעדות. ההליך מתנהל כך שהתביעה חוקרת את עדי התביעה בחקירה ראשית שלאחריה הסנגור רשאי לחקור את העדים בחקירה נגדית. לאחר שהתביעה מסיימת להעיד את עדיה מתחילה פרשת ההגנה. במסגרת זו הנאשם מעיד להגנתו (או לחלופין נמנע מלהעיד) וכן ההגנה רשאית להעיד עדים נוספים שבכוחם לתמוך בגרסתו של הנאשם.
לאחר שמסתיים שלב שמיעת העדויות מתחיל שלב הסיכומים. בשלב זה כל צד מסכם את טענותיו בפני בית המשפט ומנסה לשכנע את השופט מדוע ראוי לפסוק בהתאם לעמדתו. מטבע הדברים, ההגנה מבקשת לזכות את הנאשם והתביעה מבקשת להרשיעו.
ככלל, בית המשפט שדן בהליך פלילי מגיע למסקנה בדבר אשמתו או חפותו של נאשם לאחר שבחן את הראיות שהונחו בפניו ושקל את משקלן. בין היתר, בית המשפט מתרשם מעדי התביעה (או הגנה) וראיות נוספות שמונחות בפניו לאורך הליך שמיעת הראיות כגון סרטונים, מסמכים, ראיות פורנזיות תמונות וראיות נוספות.
הערכת המהימנות (אמינות) של העדויות היא אחת המרכיבים החשובים ביותר במסגרת הכרעת הדין במשפט פלילי. לדעת כותב המאמר, מדובר בהערכה סובייקטיבית למדי שתלויה בעיקר בעמדותיו ודעותיו האישיות של השופט שיושב לדין. ובמילים אחרות, ישנם שופטים שיעריכו עדות מסוימת כאמינה מנגד ישנם שופטים אחרים שימצאו פערים באותה עדות ויקבעו כי מדובר בעדות שקר. קראו אודות תיק שעורך דין אביב מזרחי הצליח לזכות נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש בקישור הבא.
ערעור על הכרעת הדין
במסגרת הערעור על הכרעת הדין הצד שהפסיד בערכאה הראשונה מערער על החלטתה ומנסה לשכנע את הערכאה הגבוהה יותר להפוך אותה. חשוב לציין כי לשנות הכרעת דין במסגרת ערעור פלילי הינה משימה קשה במיוחד.
ההלכה המשפטית בישראל קובעת כי לא בנקל בית המשפט של הערעור יתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה שלמטה. אחת הסיבות להלכה האמורה נעוצה בעבודה כי השופט שמכהן בערכאה הראשונה שומע את העדים שמעידים בפניו באופן בלתי אמצעי ויכול להתרשם מהם באופן פרונטלי כאשר הם מעידים בפניו.
מנגד, שופטי הערעור אינם שומעים עדויות ואינם יכולים להתרשם מהעדים. הראיה המרכזית שעליה השופטים של ערכאת הערעור מתבססים עליה הינה פרוטוקול הדיון של בית המשפט שלמטה.
לכן, ההלכה המשפטית הרווחת הינה שלשופט הערכאה הראשונה ישנו יתרון משמעותי בהערכת העדויות שנשמעות בפניו בהשוואה לשופטי ערכאת הערעור שלא שמעו את העדים והתרשמו מהם באופן בלתי אמצעי באולם בית המשפט.
ובמילים אחרות, שופטי ערכאת הערעור יתערבו בקביעות עובדתיות של בית המשפט שהכריע במשפט המקורי לעיתים נדירות ורק במקרים חריגים. מטבע הדברים, המטרה הסופית של נאשם שמערער על הכרעת דין שהרשיעה אותו הינה לשכנע את בית המשפט של הערעור כי אכן קיים ספק סביר בנוגע לאשמתו ועל כן ראוי לזכותו במסגרת הערעור.
מהם הסיכויים שערעור על הכרעת דין יתקבל?
המטרה של הצד המערער בכל ערעור פלילי הינה לשכנע את ערכאת הערעור כי התקיימו טעויות בהכרעת דינה של ערכאת הערעור. המונח המשפטי המקובל והשגור בהקשר זה הינו "שגא בית משפט קמא" כאשר מונח זה מתייחס לערכאה השיפוטית התחתונה.
כפי שרמזתי קודם לכן, הסיכויים שערעור על הכרעת דין יתקבל וערכאת הערעור תהפוך את הכרעת הדין אינם גבוהים. למעשה, ההלכה המשפטית בעניין זה קובעת כי רק במקרים נדירים בית המשפט של הערעור יתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה.
על פי בית המשפט העליון, התערבות בממצאים עובדתיים במסגרת ערעור אפשרית כאשר בית המשפט למטה טעה בטעות מהותית בהערכת הראיות. כך למשל כאשר אי מהימנותו של העד הינה בולטת וברורה (למרות זאת בהכרעת הדין ייחסו לעדות אמינות).
ודוק, קבלת ערעור על הכרעת דין נעשית במקרים נדירים אולם אין מדובר במשימה בלתי אפשרית.
לעיתים, ערכאת הערעור אכן מתרשמת שבהכרעת הדין הראשונה נפלו טעויות יוצאות דופן שמצדיקות לשנותה. לכן, ששוקלים לערער על הכרעת דין מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי שיעריך את סיכויי הערעור להתקבל. במסגרת זו עורך הדין נדרש לקרוא את נימוקי הכרעת הדין ואף את הפרוטוקולים מהמשפט שהתנהל.
ערעור על גזר הדין
כאמור, במסגרת ערעור על גזר הדין הצד המערער משיג על העונש בלבד כך שאין פיו טענות לגבי הכרעת הדין. ערעור מסוג זה נפוץ במיוחד במקרים שבמסגרת הערכאה הראשונה הצדדים הגיעו להסדר טיעון שאינו "הסדר טיעון סגור". כלומר, מדובר בהסדר טיעון שכלל את תיקון כתב האישום כך שהעבירות המיוחסות לנאשם ועובדותיו של כתב האישום הוסכמו על ידי הצדדים אולם סוגיית העונש הושארה לשיקול דעתו של כתב האישום.
במסגרת הסדרים מסוג זה הצדדים לעיתים מסכמים ביניהם על טווח ענישה ולעיתים הם מסכימים כי כל צד יטען לעונש הראוי בעיניו מבלי להתחשב בעמדתו של הצד השני. קראו עוד על הסדרי טיעון במאמר שכתבתי על כתב אישום. כפי שניתן להבין, במסגרת הסדרים מסוג זה אחד הצדדים עשוי להתאכזב מהעונש הסופי שיוטל על ידי בית המשפט.
צד שסבור שהעונש שנגזר על ידי בית המשפט הינו מחמיר מדי או מקל מדי רשאי לערער על גזר הדין רשאי לערער עליו לערכאה גבוהה יותר. חשוב לציין בהקשר זה כי במקרים מסוג זה ערעור על הכרעת הדין אינו רלוונטי הואיל ובמסגרת הסדר הטיעון הנאשם מודה ומורשע בעבירות של כתב האישום המתוקן.
העונשים בהליכים פליליים במדינת ישראל נקבעים בהתאם לעקרונות שהותוו במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין. תיקון זה קובע כי בעת קביעת העונש על בית המשפט להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מדיניות הענישה הנוהגת, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ובנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
הנסיבות הרלוונטיות שקשורות בביצוע העבירה משתנות בהתאם לסוג העבירה שבוצעה ונסיבות המקרה הפרטני שבגינו הנאשם נשפט. כך לדוגמא כאשר מדובר בעבירה של סחר בסמים בתי המשפט נוהגים להתחשב במספר העסקאות, כמות הסם שנמכרה וסוג הסם שנמכר (ישנם הבדלים בענישה בהתאם לסוג הסם). קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על עבירת הסחר בסמים.
באשר למרכיב שעניינו מדיניות הענישה הנוהגת בתי המשפט מצווים להתחשב בעונשים שנגזרו בתיקים דומים לעניינו של הנאשם שאת דינו הם גוזרים.
בשלב הסופי של הענישה השופט נדרש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. דהיינו, בנסיבותיו האישיות של הנאשם וביניהן סיכויו להשתקם, חרטה שהביע, גילו, מצבו המשפחתי, מצבו הכלכלי, מצבו הרפואי ונסיבות אישיות נוספות.
מה הסיכויים שערעור על גזר הדין יתקבל?
הסיכויים שערעור על עונשו של הנאשם הינם גבוהים באופן משמעותי מהסיכויים שערעור פלילי על הכרעת הדין יתקבל. כאשר אחד מן הצדדים מוכיח לבית המשפט של הערעור כי הערכאה שלמטה התעלמה מאחד השיקולים שקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין הסיכויים שהערעור על גזר הדין יתקבל משתפרים.
עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר נאשם שבית משפט קמא (בית משפט השלום) גזר את עונשו לשלושה חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של אלימות במשפחה. דא עקא שבית המשפט השלום התעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם במסגרת גזר הדין. ערעור שעורך דין אביב מזרחי הגיש אודות גזר הדין התקבל ובית המשפט המחוזי המיר את עונשו של הנאשם ל-3 חודשי עבודות שירות. קראו עוד אודות מקרה זה בקישור הבא.
עיכוב ביצוע מאסר
לעיתים, גזר הדין שהנאשם מעוניין לערער עליו כולל רכיב של מאסר בפועל. חשוב לציין בהקשר זה כי הפרוצדורה של ערעור פלילי לוקחת זמן ועלולה להימשך על פני מספר חודשים.
במקרה והנאשם יחל בריצוי עונשו בטרם שמיעת הערעור אזי שמטרתו של הערעור ותכליתו תסוכל. דהיינו, מרגע שהנאשם מתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו התכלית מאחורי הערעור מאבדת את ערכה.
לכן, במקרים מסוג זה נהוג להגיש לבית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע מאסר. משמעותה של הבקשה הינה כי הנאשם מבקש מבית המשפט לעכב את תחילת המאסר עד להכרעה במסגרת הערעור.
את הבקשה לעיכוב ביצוע מאסר נהוג לבקש מבית המשפט שגזר את הדין מיד במעמד השמעת גזר דין. לרוב, הערכאה הדיונית שהטילה את העונש תעכב את ביצוע המאסר ב-45 ימים (זהו פרק הזמן שניתן להגיש במסגרתו ערעור). לאחר מכן, נהוג להגיש לבית המשפט של הערעור בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע מאסר וזאת במקביל להגשת הערעור.
חשוב לציין בהקשר זה כי בקשות מסוג זה אינן מתקבלות באופן אוטומטי. סוגיית עיכוב ביצוע עונש המאסר נבחנת בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. ההלכה מפי מבית המשפט העליון קובעת בהקשר זה כי ככל שעונש המאסר קצר יותר, והנאשם הינו נעדר עבר פלילי ומדובר בעבירה קלה יותר כך נטייתו של בית המשפט אמורה להיות לעבר עיכוב ביצוע עונש המאסר.
כאשר מדובר בעבירה חמורה ושבגינה הוטל עונש מאסר ארוך וממושך כך פוחתים בהתאמה הסיכויים כי בית המשפט יעכב את ביצוע עונש המאסר.
כיצד מערערים על בית משפט השלום?
כאשר פסק הדין המקורי ניתן בבית משפט השלום הערעור הפלילי מוגש לבית המשפט המחוזי שבאותו מחוז. בכל מחוז שיפוט ישנו בית משפט מחוזי אחד שמכהן כערכאת ערעור על כל בתי משפט השלום שנמצאים באותו המחוז. כך לדוגמא, כאשר מדובר בגזר דין של בית משפט השלום בקריות הערעור נגדו יוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה. קראו עוד אודות סמכות מקומית בהליכים פליליים במאמר שכתבתי על עורך דין פלילי בצפון.
כיצד מערערים על בית המשפט המחוזי?
ערעור פלילי שמשיג על פסק דין של בית המשפט המחוזי מוגש לבית המשפט העליון. חשוב לציין כי ישנם תיקי פשע חמור שנשמעים בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי. כך לדוגמא, תיקים שעניינם רצח או אונס נשמעים בפני הרכב של שלושה שופטים. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירת האינוס.
ערעור על פסק דין לא מנומק
חשוב לציין כי הסיכויים שערעור כלשהו יתקבל תלויים גם במידת ההנמקה של פסק הדין שעליו מוגש הערעור. ככל שפסק הדין מהערכאה הקודמת אינו מנומק ומוסבר כהלכה כך הסיכויים להפוך אותו במסגרת ערעור פלילי הינם גבוהים יותר.
כיצד מתנהל ערעור פלילי?
כאמור, בניגוד להליך שמיעת ראיות שמתנהל בערכאה השיפוטית הראשונה, במסגרת הערעור לא נשמעות עדויות. במסגרת ערעור פלילי כל צד שוטח את טענותיו בהקשר לפרוטוקול הדיון והכרעת הדין של הערכאה התחתונה. במסגרת זו כל צד רשאי לשכנע את ערכאת הערעור כי נפלו שגיאות בהחלטה הקודמת של בית המשפט או לחלופין כי ההחלטה הקודמת הינה נכונה וראוי לאמצה ולדחות את הערעור.
מבחינת סדרי הדין יש לציין כי מבחינה פורמאלית הצד שמערער טוען ושוטח את טענותיו ראשון ולאחר מכן הצד שמשיב לערעור (כלומר הצד שמרוצה מהתוצאה המשפטית בערכאה הראשונה) משיב לטענותיו של המערער.
באשר לפרקטיקה המשפטית, שופטי ערכאת הערעור נוהגים להקשות על הצדדים (לרוב על הצד המערער) להפנות אליו שאלות תוך כדי שהוא שוטח את טענותיו. לרוב, שאלות השופטים יתמקדו בנקודות שהם סבורים כי מצויות בנקודות המהותיות שראויות להכרעה במסגרת הערעור.
פשרה במסגרת הערעור הפלילי
במקרים לא מעטים שופטי הערעור שומעים את טענות הצדדים ובסופם מציעים לצדדים הצעת ביניים על מנת לסגור את התיק בפשרה. סיטואציות מסוג זה נפוצות במיוחד במצבים שבהם הנאשם מערער הן על הכרעת הדין והן על חומרתו של גזר הדין. בערעורים מסוג זה לא פעם שופטי הערעור מציעים לנאשם (המערער) לזנוח את הערעור על הכרעת הדין בתמורה להקלה מסוימת בעונשו במסגרת הערעור.
לא פעם, גם הפרקליטות מסכימה להצעתו של בית המשפט ונכונה להסכים על הקלה בעונש בתמורה לזניחת הערעור על הכרעת הדין. מסיבה זו, לעיתים הצעד האסטרטגי הנכון והחכם מבחינתו של נאשם יהיה לערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין גם במקרים שבהם ידוע להגנה כי הסיכויים שהערעור על הכרעת הדין יתקבל הינם נמוכים. במקרים אלו, ההגנה משתמשת בערעור על הכרעת הדין כאמצעי לקבלת הישגים בעניין עונשו של הנאשם.
ייצוג על ידי עורך דין פלילי בערעור פלילי
כפי שצוין לאורך המאמר הסוגייה של ערעורים פליליים הינה סוגיה משפטית מורכבת וסבוכה. על מנת להצליח בערעורים מסוג זה נדרש להכיר את סדרי הדין של ההליך וכן את הפסיקה הרלוונטית בעניין התערבות בהחלטותיה של הערכאה הקודמת. לכן, במקרה ששוקלים להגיש ערעור פלילי מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי שמנוסה ומכיר את תחום הערעורים.
