תקיפת עובד ציבור הינה עבירה פלילית ממשפחת עבירות האלימות. למרבה הצער, לעיתים מפגשים בין אזרחים לנותני שירות מהמגזר הציבורי מובילים לעימותים מילוליים קשים ולעיתים אף לאלימות פיזית של ממש.
לעיתים קרובות, מקרים שבמסגרתם צוותים רפואיים או נותני שירות אחרים הותקפו במסגרת עבודתם מתפרסמים וזוכים לתהודה תקשורתית רחבה. כפי שיוסבר להלן במאמר זה, תקיפה של צוותי חירום רפואיים היא אחת מהחלופות של תקיפת עובדי ציבור אולם היא נחשבת לחמורה יותר מהעבירה הרגילה ונושאת לצדה עונש מקסימלי גבוה יותר.
ריבוי במקרי האלימות ניכרת גם בהקשר לתקיפת עובדי חינוך ומורים במסגרות החינוך השונות בין אם מדובר בתקריות אלימות שבהן מעורבים הורים ובין אם מדובר בתקיפות על ידי תלמידים.
לאור החומרה היתרה שהמחוקק ראה בעבירות אלימות שמבוצעות נגד עובדי ציבור הוא מצא לנכון להחריגן מעבירות התקיפה הרגילות ולקבוע לצידן עונשי מאסר שונים. מאמר זה כולל מידע משפטי בהקשר לחלופות השונות של העבירה שעניינה תקיפת עובד ציבור, לרבות יסודות העבירה והעונשים שמוטלים בגינה. קראו עוד על עבירות דומות במאמר שכתבתי על תקיפת שוטרים.
מי נחשב לעובד ציבור?
שעוסקים בעבירות שמופנות כלפי עובדי ציבור כמגזר מיוחד ראוי תחילה לתהות את מי בידוק החוק מגדיר כעובדי ציבור. ההגדרה לעובד ציבור מצויה בסעיף 34כד לחוק העונשין. בין היתר עובדי ציבור הינם עובדי מדינה, חיילים, עובדי רשות מקומית, עובדי מועצה דתית, עובד של המוסד לביטוח לאומי, עובדי בנק ישראל, עובדי לשכת התעסוקה, עובדי הסוכנות היהודית, בוררים, נושאי משרה מתוקף חוק ודירקטורים של חברות ממשלתיות.
חוק העונשין מתייחס למונח "עובד ציבור" באמצעות רשימה מפורטת וארוכה של בעלי תפקידים שעבירות שמבוצעות כלפיהם נחשבות לעבירות כלפי עובדי ציבור. כאמור, בין היתר חיילים נחשבים לעובדי ציבור.
המשמעות המשפטית הינה שבמקרים שהעבירה מבוצעת כלפי נושא תפקיד שאינו נמצא ברשימה המפורטת שכלולה בחוק העונשין אזי שלכאורה אין מדובר בתקיפה של עובד ציבור. במקרים אלו העבירה שמותאמת יותר לנסיבות תהיה אחת מעבירות התקיפה האחרות כגון תקיפה סתם או תקיפה שגורמת לחבלה של ממש. קראו עוד על עבירות אלו במאמר שכתבתי על תקיפה שגורמת לחבלה ממשית.
מה נחשב לתקיפה?
המונח "תקיפה" מוגדר בסעיף 378 לחוק העונשין. ככלל, החוק קובע כי כל הפעלת כוח בניגוד לרצון הינה פעולה שעלולה להיחשב לתקיפה. כך לדוגמא, אגרופים סטירות ואפילו דחיפות או משיכות הינן פעולות שנכנסות בגדר ההגדרה של תקיפה. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.
תקיפה שקשורה לתפקידו של עובד הציבור
קראו להלן כיצד העבירה של תקיפת עובד ציבור מוגדרת בסעיף 382א לחוק העונשין, תשל"ז-1977:
"(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
(2) היה מזוין בנשק חם או קר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
(ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה – "עובד חירום" – רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון; "רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו"חדר מיון" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; "מד"א" – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950.
(ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, "עובד חינוך" – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור".
כפי שניתן לקרוא, על מנת שניתן יהיה לייחס לחשוד את העבירה של תקיפת עובד ציבור נדרש כי התקיפה הייתה קשורה לתפקידו של עובד הציבור או קשורה למילוי תפקידו של עובד הציבור. במובן זה העבירה של תקיפת עובד הציבור זהה ביסודותיה לעבירה של תקיפת שוטר שגם בעניינה נדרש כי התקיפה התרחשה בהקשר לתפקידו של השוטר.
ככל שהתקיפה נוגעת לענייניו הפרטיים של עובד הציבור (למשל אלימות בין בני זוג) אזי שלא ניתן לייחס לתוקף את העבירה האמורה. לכלל זה ישנה חשיבות הואיל והעבירה של עובד ציבור נחשבת לעבירת אלימות חמורה למדי שהעונשים שקבועים לצידה הינם שונים מעבירות האלימות האחרות כאשר המותקף אינו עובד ציבור.
כאמור, העבירות שקשורות באלימות כלפי עובדי הציבור מבטאות את החשיבות הרבה שהמחוקק ראה בהגנה שיש לספק לעובדי הציבור בעת מילוי תפקידם כמשרתי הציבור.
מה העונש בגין תקיפת עובד ציבור?
בית המשפט רשאי להטיל על נאשם שמורשע בעבירה של תקיפת עובד ציבור 3 שנות מאסר. חשוב להדגיש כי מדובר בעונש מקסימלי בלבד שמגדיר לבית המשפט את הרף העליון ביותר של הענישה האפשרית. כפי שהדגשתי במקרים אחרים, העונש שקבוע לצד העבירה אינו עונש מקסימום שמוטל בכל תיק ותיק. בדומה לכל העבירות הפליליות האחרות, העונש שמוטל על הנאשם תלוי בנסיבות המקרה ובנסיבותיו הפרטניות והאישיות של הנאשם.
בתקיפה של עובד ציבור בית המשפט צפוי לשקול את טיב התקיפה, תפקידו של עובד הציבור, הפגיעות שנגרמו לעובד הציבור וכן את קיומן של עבירות נלוות אחרות כגון איומים או העלבת עובד ציבור. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי על עבירת האיומים.
לצד זאת, בית המשפט יתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובין היתר במצבו המשפחתי, מצבו הרפואי, עברו הפלילי, חרטה שהביע אודות העבירה וחוות דעתו של שירות המבחן לגביו (ככל שהתבקש לגביו תסקיר).
תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות
כאמור, לצד העבירה הרגילה של תקיפת עובד ציבור המחוקק מצא לנכון להגדיר נסיבות שבהתקיימותן העבירה תיחשב לתקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות.
החלופה הראשונה של עבירה זו נוגעת למצב שבו התקיפה נועדה להכשיל את עובד הציבור או למנוע ממנו מלבצע את תפקידו. כך לדוגמא ניתן לחשוב על סיטואציה שבמהלכה אדם תוקף פקח של רשות מקומית במטרה למנוע ממנו לרשום לו דוח. הואיל והתקיפה נועדה למנוע מהפקח לבצע את תפקידו (מתן הדוח) מדובר בתקיפה שככל הנראה תיחשב לתקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות.
החלופה השנייה של עבירה זו מתרחשת כאשר התקיפה התבצעה בשעה שהתוקף היה חמוש בנשק חם או קר. כך לדוגמא, כאשר במהלך התקיפה החזיק סכין אזי שמדובר לכאורה בעבירה של תקיפת עובד בנסיבות מחמירות. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על החזקת סכין. בשולי הדברים ראוי להבהיר כי ככל שהתוקף דקר את עובד הציבור התביעה צפויה לייחס לו עבירות חמורות אחרות כגון פציעה שעבריין מזוין או גרימת חבלה חמורה. במקרה מסוג זה רוב הדגש צפוי להינתן לעבירות האחרות שנחשבות לעבירות אלימות חמורות במיוחד.
החלופה השלישית של עבירה זו רלוונטית כאשר עובד הציבור הותקף על ידי שני אנשים יותר. גם במקרה של תקיפה בחבורה התביעה צפויה לייחס לנאשם עבירה של תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות.
מה העונש על תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות?
חוק העונשין קובע כי דינו של אדם שתקף עובד ציבור בנסיבות מחמירות (באחת הנסיבות שפורטו קודם לכן) הינו 5 שנות מאסר. כאמור, מדובר בעונש מרבי בלבד ולצורך קביעת עונשו של הנאשם בית המשפט יתחשב בקריטריונים שהותוו בתיקון 113 לחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה). קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על ענישה בהליכים פליליים.
מה זה תקיפת עובד חירום?
לצד העבירות של תקיפת עובד ציבור ותקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות החוק קובע גם עבירה ספציפית שאוסרת על תקיפת עובד חירום כאשר הוא עובד בחדר מיון או מטפל באדם שנמצא בסכנת חיים. החוק מגדיר עובד חירום כרופא, מתמחה, אח, מיילד, חובש, עובד מד"א או אדם אחר שעובד בחדר מיון. כפי שניתן להבין, סעיף זה הותקן על ידי המחוקק על מנת לספק מענה והרתעה בהקשר לתקיפת אנשי צוותים רפואיים בבתי החולים ובמרפאות.
מה העונש על תקיפת איש צוות רפואי?
בדומה לעבירה של תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות העבירה של תקיפת עובד ציבור הינה עבירה שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 5 שנות מאסר.
תקיפת עובד חינוך
לצד עבירות אלו חוק העונשין מגדיר עבירה נוספת שעניינה תקיפת עובד חינוך. החוק מגדיר עובד חינוך כמי שעוסק בהוראה או מי שעוסק בפיקוח על הוראה. בכלל זה ניתן למצוא מורים, מנהלי בית ספר, עובדי משרד החינוך ובעלי תפקידים נוספים בתחום החינוך.
מה העונש על תקיפת עובד חינוך?
העונש המרבי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של תקיפת עובד חינוך (מורה וכדומה) עומד על 5 שנות מאסר.
ייצוג על ידי עורך דין פלילי בעבירה של תקיפת עובד ציבור
כפי שציינתי במאמר זה, עבירות שמבוצעות נגד עובדי ציבור נחשבות לעבירות אלימות חמורות שהתביעה ובתי המשפט רואים בחומרה ונוהגים כלפי מבצעיהן ביד קשה. יש לזכור בהקשר זה כי גם תובעי המשטרה או הפרקליטות הינם עובדי ציבור.
לאור חומרת העבירות מומלץ תמיד להיות מיוצג ולהיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי. במקרים שבהם עולה ספק לעניין אשמתו של הנאשם עורך דינו יוכל לנהל את המשפט במטרה לזכותו מכל אשמה. במקרים אחרים, עורך דינו של הנאשם יוכל לשכנע את התביעה לסגור את התיק בהסדר טיעון מקל. הסדר מסוג זה יכול להתבטא בשינוי סעיפי העבירה שמיוחסים לנאשם ואף בהסדר שכולל ענישה מוסכמת שאינה כולל רכיב של מאסר בפועל. קראו עוד על הסדרי טיעון במאמר שכתבתי על כתב אישום.
