שחרור ממעצר בעבירות סמים
במערכת המשפט הפלילית הישראלית, עבירות סמים הן עבירות שמתקיימת לגביהן עילת מעצר סטטוטורית (כלומר מעוגנת בחוק). במילים פשוטות, המשמעות המשפטית היא שהחוק הישראלי קובע שכל עבירות הסמים (למעט החזקת סם לצריכה עצמית) הן עבירות שמקימות עילה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. קראו עוד אודות מעצר עד תום ההליכים במאמר הבא.
לשם השוואה, ראוי לציין שעבירות נוספות שמקימות עילת מעצר סטטוטורית הן עבירות שהעונש קבוע לצידן הוא מוות או מאסר עולם, עבירות אלימות במשפחה, עבירות ביטחון, עבירות אלימות חמורה או עבירה שנעברה באכזריות או עבירות שבוצעו תוך שימוש בנשק קר או חם. קראו עוד אודות עבירות אלימות חמורות במאמר על עבירת חבלה חמורה בכוונה מחמירה
כלומר, בכל הנוגע לסוגיית המעצר, עבירות הסמים ניצבות לצד העבירות החמורות ביותר בחוק הפלילי הישראלי, ובהתאמה לכך, היחס כלפיהן הוא המחמיר ביותר מבחינת המחוקק, הרשויות ובתי המשפט במדינת ישראל.
חשוב לציין שמבין עבירות הסמים, עבירת הסחר בסמים נחשבת לעבירה החמורה ביותר והבעייתית ביותר. בהתאם לכך, הנאשמים שעבירה זו מיוחסת להם צפויים להיתקל בניסיונות עיקשים מצד התביעה להשאירם במעצר עד לסיומו של ההליך המשפטי. קראו עוד אודות עבירות סחר בסמים במאמר הבא.
הדברים האמורים נכונים גם בהתייחס לעבירות של ייבוא או ייצוא סמים, וזאת הואיל וגם עבירות אלו נחשבות לעבירות סמים חמורות שהתביעה דורשת לעצור את הנאשמים בהן עד לתום ההליכים.
כפי שיפורט להלן במאמר זה, התוצאה הסופית של תיק פלילי בנוגע לעבירות סמים תלויה במידה רבה בסוגיית מעצרו של הנאשם או שחרורו למעצר בית עוד בשלביו הראשונים של ההליך.
ככלל, במקרים שבהם נאשם בעבירות סמים משתחרר ממעצר למעצר בית בשלב מוקדם של ההליך, אזי שיכולת התמרון וההשפעה של בא כוחו גוברת וסיכוייו לסיים את ההליך בתוצאה שמיטיבה עמו משתפרים.
מה ההבדל בין מעצר ימים למעצר עד תום ההליכים?
תחילה ראוי להסביר כי מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים הם שני הליכים שונים שמתקיימים בשלבים שונים של ההליך הפלילי. בשני ההליכים, המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של מבצע העבירה. אולם, הליך מעצר הימים מתקיים לפני הגשת כתב האישום ומעצר עד תום ההליכים נדון לאחר הגשת כתב האישום.
בשלב מעצר הימים מבצע העבירה הינו בסטאטוס של "חשוד" ובשלב מעצר עד תום ההליכים מבצע העבירה עובר לסטאטוס של "נאשם". הבדל נוסף בין שני ההליכים מתבטא בזהות של מייצגי המדינה. במעצר הימים המדינה מיוצגת על ידי המשטרה והיחידה החוקרת. מנגד, בשלב מעצר עד תום ההליכים המדינה מיוצגת על ידי אחד מגופי התביעה כלומר הפרקליטות או התביעה המשטרתית.
בשלב מעצר הימים, היחידה החוקרת מבקשת להאריך את המעצר לצורך השלמת החקירה וגיבוש ראיות שיספיקו להגשת כתב אישום נגד החשוד. בניגוד למעצר הימים, בשלב מעצר עד תום ההליכים לא מתבצעות פעולות חקירה, שכן הגשת כתב האישום מסמלת את סיומה של החקירה המשטרתית.
חקירה המשטרתית בעבירות סמים
בעבירות סחר בסמים פעולות חקירה רלוונטיות יהיו גביית הודעות מלקוחותיו של סוחר הסמים. אלו יתבקשו על ידי המשטרה להפליל את הסוחר בעסקאות קונקרטיות שביצע מולם, לרבות פירוט המועדים שבהם התבצעו העסקאות, המקומות שבהם התבצעו העסקאות, כמות הסם שנרכשה והתמורה שהועברה בתמורה לסם.
לצורך ביצוע פעולות אלו המשטרה תבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד במטרה שלא ישבש את החקירה וישפיע או יאיים על עדים שעלולים להפלילו. קראו עוד אודות עבירת הטרדת עד במאמר הבא.
חשוב לציין שבשלב מעצר הימים החשוד וסנגורו אינם מודעים לטיב הראיות שעומדות נגד החשוד באותו שלב. במעצר הימים החומר שנאסף על ידי היחידה החוקרת נחשף לעיני בית המשפט בלבד ונותר חסוי מהחשוד ובא כוחו (כך קובע החוק הישראלי). זכותו של מבצע העבירה (או אדם שהואשם לשווא בביצוע עבירה) לעיין בחומרי החקירה מתגבשת רק עם הגשת כתב האישום לבית המשפט.
מעבר ממעצר ימים למעצר עד תום ההליכים
במקרים לא מעטים, שלב מעצר הימים מסתיים בהגשת כתב האישום לבית המשפט כאשר האזרח עדיין נמצא במעצר. במקרה מסוג זה המדינה תגיש ביחד עם כתב האישום בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו על מנת לשמר את רצף המעצר.
שחרור במעצר ימים לפני הגשת כתב האישום
להתמשכות המעצר עד לאחר הגשת כתב האישום יש מספר משמעויות שהינן בעלות השפעה על התנהלותו של ההליך והדרך שבה הנאשם ייבחר לנהל את הגנתו.
ראשית, הנאשם כבר נמצא במעצר עוד משלב מעצר הימים שעלול להימשך מספר שבועות. שנית, לשכנע את בית המשפט לשחרר את הנאשם בשלב המעצר עד תום ההליכים הינה משימה מורכבת יותר בהשוואה לשחרור בשלב מעצר ימים. אחת הסיבות לכך היא שבשלב מעצר עד תום ההליכים בית המשפט רשאי להורות לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר אודות הנאשם ולחוות את דעתו בעניין האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. בשלב מעצר הימים לבית המשפט אין אפשרות לקבל את חוות דעתו של שירות המבחן.
ואכן הואיל והמשפט כבר נמצא בשלב מעצר עד תום ההליכים, ואפשרות לקבלת תסקיר קיימת, שופטים רבים יעדיפו לקבל תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם בטרם יורו על שחרורו של אותו עצור. חשוב להבין בהקשר זה כי המתנה לקבלת תסקיר שירות מבחן עלולה להימשך מספר שבועות כאשר בפרק הזמן האמור הנאשם עדיין שוהה במעצר.
בנוסף, במסגרת התסקיר עלולים לעלות נתונים שליליים אודות העצור שעלולים לסכל את שחרורו של הנאשם ולשכנע את בית המשפט שאין מדובר במקרה שבו ראוי לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר. כאמור, בשלב מעצר הימים לא מתקבלים תסקירים בעניין סוגיית שחרורו של העצור ועל כן ישנם נתונים שכלל לא יידונו בדיון אודות מעצרו של החשוד.
הגשת כתב האישום לאחר שהחשוד שוחרר במעצר הימים
במקרים מסוימים בית המשפט מורה על שחרורו של החשוד לחלופת מעצר (מעצר בית) בשלב מעצר הימים, כלומר, לפני שהמדינה הספיקה להגיש לבית המשפט את כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים.
במקרה של שחרור בהליך מעצר הימים בית המשפט בדרך כלל יורה על שהייה במעצר בית למשך תקופה מסוימת (למשל 5 ימים) שלאחריה החשוד יהיה חופשי וללא תנאים מגבילים. בחלק ניכר מהמקרים, במיוחד בעבירות סחר בסמים, המדינה תזדרז להגיש את כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים לפני שתקופת מעצר הבית תחלוף.
במצב מסוג זה המדינה תבקש מבית המשפט כי הנאשם ישהה במעצר עד תום ההליכים, אולם במעצר בית. מטבע הדברים, שהייה ממושכת במעצר בית טומנת בחובה הגבלת חירות קשה על חירותו של הנאשם, אך עדיין היא עדיפה משהייה מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליך.
חשוב לציין, שגם אם בית המשפט מקבל את בקשת התביעה ומורה שהנאשם ישהה במעצר בית עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, מדובר בהחלטה שאינה סופית וניתנת לשינוי.
באפשרות הנאשם ובא כוחו להגיש לבית המשפט "בקשה לעיון חוזר" ולבקש מבית המשפט כי יורה על ביטולו של מעצר הבית, יאפשר לנאשם חלונות התאווררות או יתיר לו לצאת ולעבוד בחלק מהיום כך שמעצר הבית יהיה "מעצר בית חלקי" או "מעצר בית לילי". התנאים לבחינת הבקשה לעיון חוזר תלויים במבחני סף שעניינם חלוף הזמן מעת ההחלטה האחרונה בעניינו של העצור או לחלופין "שינוי נסיבות" שחל מעת ההחלטה האחרונה.
חלוף זמן ושינוי נסיבות במעצר עד תום ההליכים
חלוף הזמן הוא מושג שאין לו הגדרה ברורה ומדויקת, שכן הוא תלוי במקרה ובנסיבותיו הפרטניות. ישנם מקרים שבהם שלושה חודשים של שהייה במעצר בית יספיקו על מנת לשכנע את בית המשפט שחלף די זמן על מנת להקל בתנאי המעצר וישנם מקרים שפרק זמן זה לא יספק את בית המשפט.
כפי שמרמז שמו, התנאי שעניינו שינוי נסיבות תלוי בנסיבות שהשתנו. למשל, כאשר מצבו הרפואי של הנאשם הורע עד שהחלופה הנוכחית אינה מתאימה לו או מניעות חדשה שנוצרה לאחד מהמפקחים להמשיך ולמלא את תפקידו של כמפקח. בדומה לחלוף הזמן, גם שינוי נסיבות אינו ניתן להגדרה מדויקת ותלוי בנסיבותיו הפרטניות של המקרה המדובר.
המשמעות שנלווית למעצר עד תום ההליכים
למעצר עד תום ההליכים של נאשם נלוות משמעויות משפטיות הרות גורל אשר חורגות משהותו הפיזית של הנאשם במעצר עד לתום משפטו. חשוב להבין כי ניהול ההליך פלילי כאשר הנאשם נמצא בסטאטוס של עצור עד תום ההליכים כרוכה גם במכשולים אסטרטגים וטקטיים, שכן עצם המעצר מקשה על הנאשם ובא כוחו לנהל את ההליך המשפטי ואת הגנת הנאשם בצורה האופטימלית עבורו.
דוגמא טובה לסוגייה זו מתבטאת בסוגיית חומרי החקירה שהתביעה מעבירה לנאשם ובא כוחו. בחלק מהתיקים, התביעה בוחרת שלא להעביר להגנה חומרי חקירה מסוימים בטענה שהם אינם רלוונטיים להגנתו המשפטית של הנאשם.
על מנת לקבל את החומרים מהתביעה בא כוחו של הנאשם צריך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט וזה ינהל דיון במעמד הצדדים בעניין חומרי החקירה. הישיבה במעצר במקביל לניהול המשפט מקשה על עורך דינו של הנאשם לפעול בלעומתיות (לוחמנות) מול התביעה בעניין ההליכים המקדמיים וקבלת כל חומרי החקירה הרלוונטיים לניהול הגנתו המשפטית. הקושי האמור נעוץ בעובדה שהליכים המקדמיים והתנגחות עם גופי התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית) במסגרת ההליכים המשפטיים אורכת זמן רב וכרוכה בלא מעט פרוצדורה משפטית.
כך לדוגמא, לאחר שסנגורו של הנאשם מגיש לבית המשפט בקשה לקבלת חומרי חקירה מהתביעה, ברוב המקרים, בית המשפט יבקש את תגובת המדינה ויקציב לתביעה מספר ימים להגיש את תגובתה. רק לאחר שתגובת התביעה תתקבל ותוגש, בית המשפט ייקבע מועד לדיון, שגם הוא ייקבע למועד מאוחר יותר.
בעת שהליכים אלו מתנהלים באיטיות, הנאשם יושב במעצר. בסופו של דבר התמשכות ההליכים עלולה להוביל למצב שתקופת המעצר שהנאשם מרצה במקביל לניהול התיק עלולה לעלות על העונש שייגזר עליו בסופו של ההליך.
יתרה מכך, כאשר הנאשם יושב במעצר עד תום ההליכים וסובל מתנאים קשים, סבלנותו פוקעת וגוברת נטיית ליבו לסיים את ההליך במהירות, לעיתים תוך הסכמה להודות במעשים שמעולם לא עשה ובלבד שההליך המשפטי יסתיים במהרה.
לכאורה, ההצדקה להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו נובעת מהמסוכנות שנשקפת ממנו לשלום לציבור במידה וימשיך להסתובב חופשי או ישהה בחלופת מעצר.
לדעתו של כותב המאמר, במציאות המשפטית הנוכחית, מעצר עד תום ההליכים משמש את התביעה ככלי אסטרטגי שמסייע לה לסיים את התיק בהודאה מהירה של הנאשם, בין היתר, נוכח הלחצים שהוא חווה כאשר הוא שוהה במעצר עד תום ההליכים. בלא מעט מקרים, מסוכנותו של הנאשם הינה אמתלה (תירוץ) שמשמשת את התביעה במטרה להוביל למעצרו של הנאשם ולהודאתו המהירה במיוחס לו מה שיוביל לסיומו המהיר של התיק.
(הערה: חלק זה של המאמר מייצג את דעותיו האישיות של כותב המאמר. מסקנות אלו הן תוצאה של עבודה וניסיון בתחום הפלילי, ייצוג נאשמים, עצורים וחשודים בעבירות סמים אך אינן מייצגות את עמדותיה הרשמית של המדינה, או חוקיה).
הנתונים הרלוונטיים בעניין שחרור ממעצר בעבירות סמים
מטבע הדברים, בדומה לעבירות אחרות, גם בעבירות סמים החלטת בית המשפט לעניין מעצר או שחרור, משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המעשה והעושה.
בעבירות סמים נתונים רלוונטיים בעניין ההחלטה על מעצר או שחרור יהיו סוג העבירה, כמות הסמים שנתפסה באותו מקרה, סוג הסמים, ועברו הפלילי או העדרו של הנאשם או החשוד. ראוי להבהיר שבעניין זה קיימת גם חשיבות לשאלה האם העבר הפלילי הקודם הינו בעבירות סמים או עבירות אחרות. ככל שלחשוד הנדון יש עבר רלוונטי בעבירות הסמים הדבר ייחשב לנסיבה שתיזקף לחובתו כאשר בית המשפט יבחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.
שחרור ממעצר בעבירות סחר בסמים
כאמור, בכל הנוגע לסוג העבירה, עבירת הסחר והעבירות שקרובות אליה (ייצוא, ייבוא, תיווך) נחשבות לעבירות החמורות ביותר מבין עבירות הסמים. על כן בתיקים שעניינם עבירות אלו נדרשים נימוקים כבדי משקל על מנת לשכנע את בית המשפט שיש לשחרר את האדם המעורב לחלופת מעצר.
בעבירת הסחר קיימת חשיבות לסוג הסמים, שנמכרו, מספר העסקאות וזהות הלקוחות. ככל שמדובר בסמים קשים כך מדובר לכאורה במקרה חמור יותר מה שעלול לשכנע את בית המשפט להשאיר את העצור במעצר.
לעניין סוג הסמים יש לציין שסמים מסוג הרואין וקוקאין נחשבים לסמים קשים שהשפעתם על המכורים היא הרסנית וקשה במיוחד. מנגד, סם הקנאביס נחשב לסם קל שהשפעותיו השליליות על המשתמשים אינן קשות בהשוואה להשפעות הסמים הקשים.
הדברים האמורים לעניין החומרה נכונים ורלוונטיים גם לעניין כמות העסקאות. ככל שהסמים נמכרו במספר רב יותר של הזדמנויות, כך מדובר במקרה חמור שעלול להיתפס בעיני בית המשפט כמקרה שמצדיק את הותרתו של העצור במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.
גם לזהות הלקוחות שקנו את הסמים עלולה להיות השפעה על סוגיית המעצר. לדוגמא, כאשר הסמים נמכרו לקטינים, הדבר נחשב לנסיבה מחמירה שעלולה להוביל למעצרו של העצור עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מנגד, כאשר הסמים נמכרו למכרים קרובים כחלק מבילוי חברתי משותף הדבר יכול בנסיבות מסוימות להיתפס כנסיבה מקלה.
שחרור ממעצר בעבירות החזקת סמים
כאשר מדובר בעבירת של החזקת סם ללא סחר או עבירות נלוות אחרות, מדובר במקרה שייחשב לקל באופן יחסי וכך גם נכונותו של בית המשפט לשחרר את העצור תהיה גבוהה יותר.
מטבע הדברים, בעבירות של החזקה בלבד קיימת חשיבות גם לכמות הסם שנתפסה, וככל שהכמות הינה גבוהה יותר כך המקרה ייחשב לחמור יותר וסיכוייו של העצור להשתחרר לחלופת מעצר יהיו נמוכים יותר. כפי שניתן להבין החזקת סמים בכמות של קילוגרם בודד אינה זהה בחומרתה להחזקת סמים בכמות של עשרות קילוגרמים. קראו עוד אודות מקרה שבו עורך דין אביב מזרחי ייצג חשוד שבביתו נתפסו מספר סוגי סמים שונים והצליח לשכנע את בית המשפט לשחררו כבר בהארכת המעצר הראשונה.
שחרור ממעצר בעבירות של גידול סמים
בעבירות גידול סמים קיימת חשיבות לכמות הסם שנתפסה ולאמצעים שבהם אותו אדם גידל את הסמים ולשאלה האם מדובר בצורת גידול חובבנית או מסחרית (למשל חממות). חשוב לציין שבשנים האחרונות קיימת מגמה של הקלה בכל הנוגע למדיניות בתי המשפט בעניין עבירות גידול הסמים. ביטוי לאותה מגמה ניתן לראות בשחרורים הרבים של נאשמים וחשודים שנתפסו מגדלים סמים בדירות מגורים ושוחררו ממעצר בשלבים מוקדמים יחסית של ההליך, לעיתים עוד במעצר הימים. קראו עוד אודות עבירות גידול סמים במאמר הבא.
בחירה באמצעי שפגיעתו בחירותו של העצור היא פחותה
חשוב לציין שחוק המעצרים קובע שבשעה שבית המשפט דן בבקשת המעצר של המדינה הוא אמור לבחון האם ניתן להגשים את מטרת המעצר בדרך שהיא פחות פוגענית בחירותו של העצור. כלומר, האם חלופת מעצר ושחרור בתנאים יכולה לאיין את מסוכנותו של העצור ולהבטיח כי לא יבצע עבירות נוספות. ככל שבית המשפט מתרשם שחלופת מעצר (למשל מעצר בית) מאיינת את המסוכנות הוא אמור להורות על שחרורו של החשוד. חשוב לציין שבדומה לדברים רבים בשיטת המשפט הישראלית, שאלת המסוכנות והתאמת חלופת המעצר תלויה בפרשנותו האישית ודעתו של השופט שדן באותו מקרה.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי במעצר בעבירות סמים?
כפי שתואר לאורך המאמר, למעצר עד תום ההליכים קיימות השלכות שחורגות מישיבתו הפיסית של הנאשם או החשוד במעצר. עצם הישיבה במעצר משליכה על יכולתם של העצור ובא כוחו לנהל את הגנתו בצורה מיטבית שתוביל לתוצאה הסופית הרצויה מבחינתם. הליכי המעצר דורשים ידע, ניסיון והבנה בהליכים הפליליים. לכן קיימת חשיבות גבוהה לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה ומנוסה בהליכי המעצר.
בחלק מהמקרים, עורך דין פלילי מקצועי לשכנע את בית המשפט לשחרר את החשוד כבר בהליך מעצר הימים לפני שחלילה יוגשו נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי בשלב החקירה שמתנהלת במקביל להליך מעצר הימים קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את ההבדל בין הגשת כתב אישום לבין סגירת התיק עוד בתחנת המשטרה.
מחפש עורך דין עבירות סמים ? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בנהריה? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? מחפש עורך דין פלילי בנשר? זומנת לחקירה בעבירה פלילית? הוגש נגדך כתב אישום בגין החזקת סמים? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה- מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
על כותב המאמר:
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.
