שחרור על תנאי הוא מצב שבו ועדת שחרורים (גוף מעין שיפוטי) מחליטה לשחרר את אסיר מבית הסוהר בטרם שריצה את תקופת המאסר שהוטלה עליו במסגרת גזר דינו של בית המשפט.
נושא השחרור המוקדם מוסדר בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001. במסגרת חוק זה מפורטות סמכויות ועדות השחרורים והקריטריונים שינחו אותן במסגרת החלטותיהן לגבי האסירים שמבקשים את השחרור המוקדם.
ועדות השחרורים מתכנסות בבתי הסוהר השונים בהתאם למחוז שבו נמצא מתקן הכליאה שבו שוהה האסיר. המדינה מיוצגת בהליך על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט מפרקליטות הפלילית של אותו מחוז) והאסיר מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
חשוב לציין כי ההליך בפני ועדת השחרורים מתנהל לאחר שהתיק הפלילי שהתנהל בבית המשפט הסתיים וניתן לומר שמדובר בהליך חיצוני להליך הפלילי. קראו עוד על הליכים פליליים במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.
תנאי הסף לשחרור מוקדם בועדת שחרורים רגילה
ועדות השחרורים הרגילות דנות בעניינם של אסירים שנושאים עונש מאסר שעולה על שנה ושסיימו לרצות שני שליש (לפחות) מתקופת מאסרם.
נוכח העובדה ששחרור על תנאי אפשרי רק לאחר ריצוי שני שליש מתקופת המאסר המקורית, חלק מהעם מכנה את השחרור המוקדם כ-"שחרור בניכוי שליש" או "שחרור שני שליש מנהלי".
יש לציין כי הועדות הרגילות דנות גם בעניינים של אסירים שנושאים עונש מאסר שאורכו גבוה מחצי שנה ושהם קטינים במועד תום תקופת שני השלישים. קראו עוד בעניין קטינים במאמר שכתבתי על ייצוג קטינים בהליכים פליליים.
בנוסף, ועדות אלו ידונו גם בעניינם של אסירים שנגזרה עליהם תקופת מאסר שעולה על חצי שנה וביצעו עבירות אלימות, זנות או מין כנגד אחד מבני משפחתם.
כמו כן, הועדות הרגילות ידונו גם בעניין שחרורם המוקדם של אסירים שתקופת מאסרם המקורית עולה על חצי שנה והם ביצעו עבירות מין (לאו דווקא נגד בן משפחתם) או שהם חולים במחלת נפש או סובלים מהפרעה נפשית. קראו עוד על עבירות מין במאמר שכתבתי על עבירת האונס.
החשיבות להבחנה זו היא שמלבד הסייגים שצוינו לעיל, אסירים שנגזרה עליהם תקופת מאסר שעולה על חצי שנה אך אינה עולה על שנה, נדונים במסגרת הועדה למאסרים קצרים ולא בועדת השחרורים הרגילה.
הרכב ועדת השחרורים הרגילה
ועדת השחרורים הרגילה היא מעין ועדה שיפוטית שהדיונים בה מתנהלים בדומה לבית המשפט לרבות ניהול פרוטוקול והקפדה נהלים דיוניים. בראש כל ועדת שחרורים רגילה מכהן שופט (בדרך כלל שופט בדימוס) שמינה שר המשפטים באישורו של נשיא בית המשפט העליון.
לצדו של השופט מכהנים בועדה שני בעלי מקצוע שלכל אחד מהם חמש שנות ניסיון לפחות בתחומי הקרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך. חברי ועדת השחרורים מתמנים לתקופה של שנתיים שניתנות להארכה לתקופות נוספות שאורכן שנתיים כל אחת.
בעבר הלא רחוק החוק קבע כי בנוסף לאותם 3 חברי ועדה היא תכלול גם נציג אחד של שירות בתי הסוהר שיהיה קצין בדרגת רב כלאי ומעלה שיוכל להשתתף בדיוני הועדה אולם לא תהיה לו זכות הצבעה. הוראת חוק זו בוטלה בשנת 2018 וכעת (על פי החוק) לא אמור לשבת בועדה קצין מטעם שירות בתי הסוהר.
ועדת שחרורים למאסרים קצרים
ועדת השחרורים למאסרים קצרים דנה בעניינם של אסירים שנושאים עונש מאסר שעולה על שלושה חודשים אך אינו עולה על שנה ושנשארו לפחות שני שליש מתקופת מאסרם. בנוסף, ועדה זו דנה בעניינם של כל האסירים שדינם נגזר לתקופה שעולה על שלושה חודשים ואינה עולה על ששה חודשים, וזאת ללא קשר לסוג העבירה שביצעו.
כפי שצוין בחלק הקודם, למרות תקופת המאסר הקצרה, ועדת השחרורים למאסרים קצרים לא תדון בעניינם של אסירים שנגזר עליהם מאסר שנע בין ששה חודשים לשנה אם הם ביצעו עבירות מין או אלימות נגד בני משפחתם, ביצעו עבירות מין או שהם סובלים ממחלת נפש או לקות נפשית. הסמכות לדון באסירים בעלי נתונים אלו נתונה לועדת השחרורים הרגילה.
יש לציין כי ועדת השחרורים למאסרים קצרים מתנהלת באופן שונה מועדת השחרורים הרגילה וניתן לומר שמדובר במעין ועדה פנימית של שירות בתי סוהר. הועדה מורכבת מסוהר בכיר שכשיר להיות שופט שלום, קצין שירות בתי הסוהר בעל תואר במשפטים וקצין שירות בתי הסוהר בעל חמש שנות ניסיון בעבודה סוציאלית, פסיכולוגיה או חינוך.
ועדת שחרורים מיוחדת
ועדת השחרורים המיוחדת דנה באסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר ממושכות או אסירי עולם. ועדת השחרורים המיוחדת רשאית לדון בשחרורו המוקדם של אסיר השוהה במאסר 25 שנים לפחות, גם אם טרם חלפו שני שלישים מתקופת מאסרו. כלל זה אינו חל בנוגע לאסירי עולם.
ועדת השחרורים המיוחדת רשאית לדון בעניינם של אסירים עולם שעונשם נקצב והוא נשא בלפחות שני שלישים מתקופת המאסר שנקצבה לו. הרכבה של ועדת השחרורים מיוחדת יכלול שופט של בית משפט מחוזי שיכהן כיושב ראש הועדה ושני שני בעלי מקצוע שלכל אחד מהם 5 שנות ניסיון בתחומי הפסיכולוגיה, פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה או חינוך. קראו עוד על מאסרי עולם במאמר שכתבתי על עבירות המתה.
העקרונות המנחים בסוגית שחרור על תנאי
התנאי העקרוני והשיקול המרכזי שמנחה את ועדת השחרורים בבואה לדון בעניין שחרורו המוקדם של אסיר היא שאלה מסוכנותו לציבור והיותו ראוי לשחרור. החוק קובע כי בכל מקרה הועדה לא תשחרר אסיר אלא לאחר ששוכנעה כי הוא אינו מסוכן לציבור.
סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי קובע כי כאשר הועדה נדרשת להחליט האם אסיר ראוי לשחרור על תנאי היא תשקול את הסיכון הצפוי משחרורו לשלום הציבור, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה. בנוסף, הועדה תשקול את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא.
השיקולים המנחים של הועדה
סעיף החוק האמור קובע מספר קריטריונים מנחים שאמורים לסייע לועדה בהחלטתה:
- העבירה שגינה הוטל על האסיר מאסר- בשיקול זה נבחן סוג העבירה, נסיבות ביצועה, היקפה, תוצאותיה, משך המאסר שנגזר עליו על ידי בית המשפט והקלה עונשית שניתנה לו על ידי נשיא המדינה (או לא ניתנה). במסגרת זו הועדה מתחשבת גם בקנס או פיצוי שבית המשפט הטיל על האסיר במסגרת גזר דין ובשאלה האם האסיר שילם אותם או לא. ככלל ניתן לומר שככל שמדובר בעבירה חמורה יותר שתוצאותיה קשות יותר כך תתקשה ועדת השחרורים להורות על שחרורו המוקדם של האסיר.
- כתבי אישום תלויים ועומדים נגד האסיר- מדובר בכתבי אישום שעניינם עדיין מתברר בבית המשפט והאסיר עדיין לא הורשע בביצוע העבירות שמיוחסות לו באותם כתבי אישום. במסגרת זו, הועדה נדרשת להתייחס לסוגי העבירות, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן. מטבע הדברים, כאשר מדובר באסיר שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום נוספים, והוא נמצא לגביהם בסכנת מאסר נוסף, הדבר ייזקף לחובתו במסגרת ועדת השחרורים. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על כתב אישום.
- הרשעותיו הקודמות של האסיר- מדובר בשיקול בעל משקל משמעותי. במסגרת זו, הועדה נדרשת להתייחס למספר ההרשעות הקודמות, תוצאותיהן, סוגי העבירות, חומרתן, נסיבות ביצוען, תכיפותן, היקפן ותקופות המאסר שהוטלו על האסיר בגינן.
- הליכים קודמים של האסיר בועדות השחרורים- במסגרת זו בוחנים החלטות קודמות שניתנו בעניינו של האסיר לרבות החלטות בעניין ביטול שחרורו על תנאי.
- הקלות בעונש שניתנו על ידי נשיא המדינה- הועדה תבחן האם במאסר קודמים נשיא המדינה הקל בעונשו של האסיר.
התנהגותו של האסיר במהלך המאסר
בנוסף לשיקולים שפורטו למעלה, סעיף 9 לחוק מורה כי על ועדת השחרורים לשקול את התנהגותו של האסיר בבית הסוהר במהלך מאסר ולבחון האם היא הייתה חיובית או שלילית.
במסגרת זו תישקל התנהגותו הטובה, יחסו החיובי לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו, שימוש בסם מסוכן (כמדד שלילי), גמילה מסם מסוכן (כמדד חיובי), עבירה פלילית שעבר האסיר בתקופת מאסרו, התנהגות שיש בה כדי לפגוע באסירים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר, מעורבות בפעילות עבריינית או בריחה מבית הסוהר. קראו עוד בנושא הסמים במאמר שכתבתי על גידול סמים.
בנוסף, החוק מורה כי על חברי הועדה לשקול גם את נתוניו האישיים של האסיר לרבות מצבו המשפחתי וגילו.
חוות הדעת שמוגשות לועדות השחרורים
בטרם התכנסות הועדה ושמיעת טיעוני הצדדים מוגשות לועדה מספר חוות דעת מגורמים שונים בעניינו של האסיר כאשר לחוות דעת אלו יש משקל משמעותי בהחלטת הועדה.
שירות בתי הסוהר מגיש דוחות משמעת ודוח מודיעיני בעניינו של האסיר וכן חוות דעת מטעם השירות הסוציאלי של שירות בתי הסוהר. בנוסף, משטרת ישראל מגישה את חוות דעתה בענייני מודיעין ובשאלת מעורבותו של האסיר בפשיעה מאורגנת או פעילות עבריינית מחוץ לכותלי בית הסוהר.
בנוסף, מוגשת בעניינו של האסיר חוות דעת מטעם הרשות לשיקום האסיר. במקרה שחוות הדעת תקבע שהאסיר אינו מתאים לשיקום הדבר ייזקף לחובתו במסגרת ועדת השחרורים.
במקרה שהרשות סבורה שהאסיר הוא בר שיקום וראוי לשחרור על תנאי במסגרת טיפולית היא תגיש בעניינו חוות דעת שתכלול תכנית טיפולית, התייחסות להשתלבותו בעבודה ומידת הפיקוח על התקדמותו בשיקום.
ראוי להדגיש כי לחוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר יש משקל משמעותי וגבוה במיוחד על החלטתה הסופית של הועדה בעניינו של האסיר. עוד יובהר כי לרשות לשיקום האסיר תקנים ומשאבים מוגבלים ולכן לרוב האסירים לא תיבנה תכנית טיפולית על ידה.
יש לציין כי גם במקרים שבהם הרשות לשיקום האסיר אינה מעוניינת לטפל באסיר מסוים ולבנות עבורו תכנית טיפולית, האסיר יכול לפנות למכון פרטי שיבנה עבורו תכנית טיפולית וזו תוגש לועדה שתשקול אותה כחלק מטיעוני האסיר.
תקופת התנאי
תקופת התנאי מתחילה ביום שבו האסיר שחרור עד לסיום תקופת המאסר המלאה שאותה היה אמור לשאת במידה ולא היה משתחרר בשחרור מוקדם. שעה שמדובר במאסרים ארוכים תקופה התנאי הינה ארוכה ועלולה להגיע למספר שנים לא מבוטל. להרחבה קראו גם את המאמר שכתבתי בנושא מאסר על תנאי.
תנאי השחרור המוקדם
התנאי הבסיסי שהחוק קובע לגבי אסיר משוחרר הוא איסור על ביצוע עבירה נוספת מסוג עוון (עבירה שעונשה המירבי עולה על 3 חודשים אך לא מגיע ל-3 שנים) או פשע בתקופת התנאי.
בנוסף, החוק מעניק לועדה סמכות לקבוע תנאים נוספים שעל האסיר המשוחרר לעמוד בהם בתקופת התנאי לרבות השתתפות בתכנית שיקומית וטיפולית. כמו כן, החוק קובע כי בתקופת התנאי יוטל על האסיר איסור יציאה מן הארץ.
יש לציין כי במקרה שהאסיר המשוחרר הפר את אחד מתנאי שחרורו או היה מעורב בביצוע עבירות במהלך תקופת התנאי הועדה מוסמכת לבטל את שחרורו. המשמעות הינה שהאסיר יחזור לבית הסוהר לרצות את יתרת מאסרו.
חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי בהליכים בפני ועדת השחרורים
ההליכים בפני ועדת השחרורים הם הליכים מורכבים ולשכנע את ועדת השחרורים להורות על שחרורו המוקדם של אסיר איננה משימה קלה.
מדובר בהליך שדורש, ידע, ניסיון קודם והבנה בעבודת הועדה והגורמים השונים שמעורבים בה. בהתאם לכך, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בהליכים שמתקיימים בפני ועדת השחרורים.
ניכוי שליש
ניכוי שליש הינו כינוי למצב שבו ועדת השחרורים מחליטה לשחרר אסיר בטרם שריצה את מאסרו. המונח האמור של "ניכוי שליש" נעוץ בעובדה כי האסיר שזוכה לשחרור מוקדם משתחרר לאחר שריצה שני שליש בלבד מהמאסר שבית המשפט גזר עליו במסגרת גזר דינו.
דהיינו, שליש מהעונש שנותר לאסיר לרצות מקוזז על ידי ועדת השחרורים כך שאותו אסיר משתחרר בטרם שריצה את כל המאסר שהוטל עליו.
חשוב להבהיר כי שחרור במסגרת של שחרור מוקדם או "ניכוי שליש" אינו שחרור מוחלט או מתנה שניתנת לאסיר. ההפך מכך, אסיר שזוכה לניכוי שליש מיתרת מאסרו נדרש לעמוד בתנאים שועדת השחרורים הטילו עליו כתנאי לקבלת השחרור המוקדם.
במקרים רבים, ועדת השחרורים מתנה את ניכוי השליש בשהייה של מספר חודשים בהוסטל ותחת פיקוח קפדני של הרשות לשיקום האסיר. אסיר משוחרר שלא יעמוד בתנאי השחרור שנקבעו לו צפוי להפקעת שליש והמשמעות המעשית הינה שיחזור לריצוי המאסר.
חוק שחרור על תנאי
חוק שחרור על תנאי הוא המקור החוקי שמסדיר את הנושא המשפטי של שחרור מוקדם של אסירים. בחוק זה ישנם מספר רב של הוראות שמטרתן להסדיר את ההליכים המשפטיים והסמכויות החוקיות של הגורמים שמעורבים בשחרור מוקדם של אסירים.
כך לדוגמא, חוק שחרור על תנאי מסווג את האסירים השונים וקובע איזו וועדה תדון בעניינם של איזה אסירים. כללים פרוצדורליים נוספים שקבועים בחוק מתייחסים להרכב הוועדה ולתנאים שהחברים בוועדה נדרשים לעמוד בהם על מנת לכהן בה.
באופן כללי, ניתן לומר כי החוק מסדיר את הנושא של שחרור מוקדם בהתאם לקריטריונים קבועים שאמורים להנחות את עבודת הוועדות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי חוק שחרור על תנאי משאיר לוועדה שיקול דעת מסוים כאשר היא נדרשת להחליט בעניינו של אסיר.
חוק שחרור על תנאי ממאסר
כאמור, חוק שחרור על תנאי ממאסר קובע את הקריטריונים שעל פיהם הוועדות אמורות לבחון את עניינו של האסיר שניצב בפני האפשרות של שחרור מוקדם. על פי החוק, עיקרון העל שאמור להנחות את הוועדות השונות נוגע למסוכנותו של האסיר למול הסיכויים כי ישתקם ויהפוך לאזרח נורמטיבי בחברה.
מעבר לעיקרון היסוד שצוין לעיל, חוק שחרור על תנאי ממאסר מפרט מספר תתי קריטריונים שאמורים לסייע לוועדה להחליט בדבר עניינו של אסיר מסוים. אחד התבחינים המרכזיים שהועדה אמורה לבחון מתייחס לסוג העבירה שבגינה הורשע האסיר והחומרה שיש בה.
מטבע הדברים, הסיכויים שאסיר שהורשע בעבירה חמורה יזכה לשחרור מוקדם הינם נמוכים יותר בהשוואה לסיכויים שאסיר שהורשע בעבירה קלה יזכה לשחרור מוקדם.
בנוסף, חוק שחרור על תנאי ממאסר אמורה להתחשב בהליכים נוספים שתלויים נגד האסיר, בשאלה האם קיבל שחרור מוקדם בעבר, מספר המאסרים שריצה, נסיבותיו האישיות והליכים שיקומיים שעבר (או לא עבר) בתקופת מאסרו.
שחרור מנהלי
שחרור מנהלי הינו מושג שמתייחס לשחרור מוקדם של אסיר שלא במסגרת שחרור על תנאי. מדובר בשחרור שנתון לשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר ונקבע בהתאם למספר האסירים שכלואים בזמן נתון בבתי הסוהר בישראל. חשוב להדגיש כי בניגוד לשחרור על תנאי, שחרור מנהלי אינו תלוי בטיפול שהאסיר עבר בתקופת מאסרו. מדובר בשחרור כולל שניתן לאסירים ללא תלות בגורמים שנבחנים במסגרת וועדות השחרורים.
יחד עם זאת, כאשר אסיר זוכה לשחרור מוקדם במסגרת שחרור על תנאי אזי שלתקופת השחרור שלו תתוסף גם תקופה של שחרור מנהלי. דהיינו, מדובר על מעין תקופת בונוס שניתנת לאסיר שזכה לשחרור מוקדם מתוקף החלטה של ועדת השחרורים.
עובדה נוספת שראוי לציין הינה כי השחרור המנהלי והתנאים לגביו משתנים מעת לעת על ידי השר לביטחון פנים ובהתאם לצרכים של שירות בתי הסוהר. כך לדוגמא, בתקופת הארוכה השחרור המנהלי נעצר לתקופות ארוכות עד שלבסוף חודש באמצע המגפה.
שחרור אסירים
כפי שצוין קודם לכן, שחרור אסירים במסגרת שחרור על תנאי הינה סוגיה משפטית מורכבת שתלויה במספר רב של גורמים. בראש ובראשונה, שחרור אסירים ברישיון תלויה בהליכים השיקומיים שהאסיר עבר בתקופת מאסרו.
ועדות השחרורים מייחסות משקל גבוה מאוד לסוגיית הטיפול השיקומי של האסיר בעת ההחלטה על שחרור אסירים. העדר טיפול או שיתוף פעולה עם תכניות שיקום תהווה עילה מרכזית שלא להורות על שחרורו המוקדם של האסיר הנדון.
לכל אסיר ששואף להשתחרר בשחרור מוקדם מומלץ להשתלב בתכנית שיקומית המוצעת על ידי מתקן הכליאה ולשתף פעולה עם הגורמים השיקומיים. כפי שצוין קודם לכן, הסיכויים שוועדת השחרורים תורה על שחרור אסירים שלא לקחו חלק בשום הליך טיפולי הינו נמוך במיוחד.
ייצוג סוהרים
ייצוג סוהרים הוא תחום משפטי מורכב שמצריך הבנה בכללים המשמעתיים והמשפטיים שנהוגים בשירות בתי סוהר. פעמים רבות, סוהרים זקוקים לייצוג משפטי בעקבות אירועים משמעתיים שקשורים לאירועי אלימות עם אסירים.
משרדנו, לקח בעבר חלק בייצוג אסירים בהליכים משפטיים וכן בהליכים של שימוע לפני כתב אישום בנוגע למעשים שנעשו במסגרת עבודתם של הסוהרים. מומלץ לכל סוהר שננקטים נגדו הליכים משפטיים לדאוג לייצוג משפטי איכותי.
