חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

צו הגנה – צווי הרחקה בין בני משפחה

צו הגנה
תוכן עניינים

צו הגנה הוא סעד משפטי שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה במטרה להגן על אדם מפני סכנה שנשקפת לו מבן משפחתו.

צו ההגנה מבטיח את הגנתו של מגיש הבקשה באמצעות הרחקתו של בן משפחתו שמהווה סיכון תוך קביעת תנאים מגבילים נוספים שיבטיחו את שלומו של המוגן.

יש לציין כי צו ההגנה הוא סעד משפטי שדומה במהותו לצו למניעת הטרדה מאיימת אולם להבדיל ממנו, צו ההגנה מוגדר בחוק נפרד, מתייחס לבני משפחה ורלוונטי במקרים של סכנה גופנית ממשית. (להרחבה על צו למניעת הטרדה מאיימת קראו במאמר בלינק הבא ).

חוק למניעת אלימות במשפחה

הנושא של צווי הגנה והסמכות לנתינתם קבועה בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. סעיף ההגדרות לחוק קובע כי בתי המשפט הרלוונטיים לחוק זה הם בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים לגבי צדדים שהוא מוסמך לדון בעניינם (בית דין רבני, בית דין נוצרי, בית דין דרוזי ובית דין שרעי). 

בנוסף, החוק קובע כי בני משפחה לעניין חוק זה כוללים גם ידועים בציבור, בני משפחה לשעבר שהם בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן הזוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.

התנאים למתן צו הגנה

סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר את התנאים לנתינתו של צו הגנה:  

"(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו…".

למעשה החוק מתייחס לשני סוגים של מקרים שיצדיקו את מתן הצו. סוג אחד של מקרים מתייחס למעשה שכבר בוצע על ידי המשיב (בן המשפחה שמבקשים את הרחקתו) והסוג השני מתייחס לאפשרות של פגיעה פוטנציאלית עתידית שטרם התרחשה אך נשקפת מהתנהגותו של המשיב.

המקרה הראשון שהחוק מתייחס אליו רלוונטי למקרים שבהם בית המשפט הגיע למסקנה כי בסמוך להגשת הבקשה המשיב נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירות מין או כלא אותו שלא כדין (להרחבה על עבירות אלימות במשפחה קראו במאמר נפרדבקישור).

בהקשר זה יש לציין כי כל עבירת אלימות שבוצעה על ידי המשיב יכולה להצדיק את מתן צו ההגנה ואת הרחקתו מהמוגן בתנאים. כך לדוגמא, גם מקרה של תקיפה שלא גרמה לחבלות או אפילו איומים יכולים להצדיק את מתן צו ההגנה.

המקרה השני מתייחס למצב של סכנה פוטנציאלית עתידית וקיומו של  "בסיס סביר להניח" שאותו משיב עלול לבצע בבן משפחתו עבירת מין או שהוא מהווה עבורו סכנה גופנית ממשית. כלומר, בסעיף זה החוק מתייחס למקרים שנחשבים לחמורים באופן יחסי ומצביעים על סכנה ממשית שנשקפת מבן המשפחה לאור מעשה שכבר עשה או שהוא צפוי לעשות. המשמעות המשפטית היא כי לא כל הטרדה שבכוחה להצדיק צו למניעת הטרדה מאיימת תצדיק בהכרח גם מתן צו הגנה.

יחד עם זאת, הואיל ומדובר על סכנה עתידית ו-"בסיס סביר להניח" בית המשפט יכול להשתמש בסמכותו גם במקרים שבהם האינדיקציות שהוצגו על ידי מבקש ההרחקה אינן ברמה ראייתית גבוהה.

דהיינו, על אף שהחוק לכאורה מתייחס למקרים חמורים באופן יחסי, עדיין לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בנוגע להפעלת סמכותו ומתן צו ההגנה.

המקרה השלישי רלוונטי במצב שבו בית המשפט התרשם שהמשיב התעלל בבן משפחתו או התנהג אליו באופן שאינו מאפשר לו ניהול סביר ותקין של חייו. כפי שניתן להבין, המונח "ניהול סביר ותקין של חייו" הוא מונח נוסף שמאפשר לבית המשפט להפעיל פרשנות רחבה בעניין ההצדקה למתן הצו. כך לדוגמא, מעשים של בילוש, מעקב, גידופים וקללות עלולים להיחשב למעשים שפוגעים בניהול חייו של הנפגע ואין צורך בפגיעה פיזית של ממש.

מהם התנאים וההגבלות שייתנו בצו ההגנה?

סעיף 2 לחוק מגדיר את ההגבלות שבית המשפט מוסמך להטיל על המשיב במסגרת צו ההרחקה באופן הבא:

"בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן –  צו הגנה):

(1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;

(2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

(3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס". 

החוק למניעת אלימות במשפחה מעניק לבית המשפט מספר סעדים שבסמכותו להטיל על בן המשפחה שמהווה איום וביניהם קביעת איסור יצירת קשר בינו לבין המוטרד בכל דרך ובכל מקום. מדובר בהגבלות שפוגעות בזכויות הפרט של המורחק, בחופש תנועתו ולעיתים אף בקניינו ורכושו. 

חשוב לציין כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להטיל על הבן המשפחה איסור להיכנס לדירה או הבית שבו שוהה בן משפחתו ולהימצא במרחק מסוים ממנו וזאת גם במקרים שלאותו בן משפחה יש זכויות באותו הנכס.

המשמעות היא שגם אם האדם שמהווה איום הוא הבעלים של הנכס או הבעלים במשותף, בית המשפט רשאי לאסור עליו להיכנס לנכס. מדובר בסוגיה שעולה לעיתים קרובות במהלך סכסוך בין בני זוג שנמצאים בתחילתו של הליך גירושין. לסכסוכים אלו מתלוות לעיתים קרובות תלונות הדדיות בדבר אלימות וקיים צורך להרחיק בין בני הזוג על מנת להרגיע את הרוחות.

יתרה מכך, החוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי במקרה שבו ניתן צו הגנה ייאסר על המשיב להחזיק בנשק, וזאת גם במקרה שבו המטריד מחזיק נשק מתוקף עבודתו עבור אחת מרשויות המדינה כגון משטרת ישראל או צבא ההגנה לישראל. למעשה, החוק קובע כי האיסור בדבר נשיאת והחזקת נשק הוא ברירת המחדל שעה שבית המשפט מחליט להורות על מתן צו הגנה.

יחד עם זאת, גם במקרה שניתן צו הגנה בית המשפט רשאי להתיר למשיב (שנגדו ניתן הצו) אישור להמשיך לשאת בנשק אם הוא סבור כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן המשפחה ובמידה שהנשק דרוש לו להגנה עצמית, הוא משתמש בנשק לצורך עבודתו והאיסור יפגע בפרנסתו או שהוא נמנה על אחת מרשויות הביטחון. 

איך מתנהל הדיון בעניין צו הגנה?

במקרה של הגשת בקשה למתן צו הגנה בית המשפט רשאי לקיים דיון במעמד צד אחד, דהיינו שהמטריד איננו נוכח בבית המשפט ולהורות על צו הרחקה זמני שכולל הגבלות על בן המשפחה שמגיש הבקשה טוען כי הוא מהווה עבורו סכנה.

במקרה שבית המשפט החליט על מתן צו במעמד צד אחד הוא ייקבע מועד דיון במעמד שני הצדדים כך שגם למשיב תינתן זכות הטיעון. החוק קובע כי הדיון במעמד שני הצדדים יתקיים לא יאוחר מ-7 ימים לאחר שניתן צו ההגנה במעמד צד אחד.

יש לציין כי במידה וניתן צו במעמד צד אחד והמשיב לא התייצב לדיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט מוסמך להאריך את הצו מבלי לשמוע את טענותיו לאור העובדה שהוא לא התייצב.

דיון במעמד שני הצדדים יכול ויכלול חקירות נגדיות של הצדדים על ידי עורכי דין או הצדדים בעצמם. החקירות הנגדיות מסייעות לבית המשפט להכריע בעניין טענותיהם העובדתיות של הצדדים ובעניין הצורך במתן צו הגנה וההגבלות שיש להטיל במסגרתו.

ראוי להבהיר כי בלא מעט מקרים בית המשפט מציע לצדדים פשרה שכוללת הסכמה על מתן צו הגנה הדדי שאוסר שאוסר על שני הצדדים להתקרב או ליצור קשר עם הצד השני. ברוב המקרים, הסכמה מסוג זה תייתר חקירות נגדיות וייחסך מהצדדים דיון ארוך שמצריך החלטה שיפוטית בעניין טענות עובדתיות. לעיתים קרובות, צו הגנה הדדי שניתן בהסכמת הצדדים יכלול גם הבהרה כי כל צד מכחיש את הטענות שהועלו כלפיו על ידי הצד השני.

תוקפו של צו הגנה

סעיף 5 לחוק קובע כי תוקפו של צו הגנה לא ייעלה על שלושה חודשים אך בית המשפט רשאי להאריך את הצו מעת לעת ובלבד שהתקופה המצטברת של הצו לא תעלה על חצי שנה. בנוסף, החוק קובע כי במקרים מסוימים ומנימוקים מיוחדים בית המשפט מוסמך להאריך את הצו לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.

הפרת צו הגנה

הפרת צו הגנה או צו הרחקה בלשון העם היא עבירה פלילית שנקראת הפרת הוראה חוקית עבירה שנושאת לצדה עונש מאסר מרבי של 4 שנות מאסר. הפרת הצו עלולה להוביל להגשת כתב אישום נגד המפר ובמקרים מסוימים אף להטלת עונש מאסר.

הוצאות במקרה של דחיית בקשה למתן צו הגנה

החוק קובע כי במקרה שבית המשפט דחה בקשה למתן צו הגנה הוא רשאי להטיל על מגיש הבקשה פיצויים לטובת המדינה או אדם שנפגע מהגשת הבקשה (לרוב האדם שהבקשה הוגשה נגדו). יש לציין כי על פי החוק הטלת הפיצויים אפשרית במקרה שבית המשפט התרשם כי הגשת הבקשה הייתה קנטרנית.

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך פלילי בהליך שעניינו צו הגנה

הליך שעניינו צו הגנה טומן בחובו סיכונים משמעותיים לצדדים המעורבים. האדם שניתן נגדו צו הגנה יכול למצוא את עצמו במצב שבו בית המשפט הטיל עליו הגבלות אישיות קשות וחמורות. כפי שצוין, הפרת ההגבלות שהוטלו על ידי בית המשפט מהווה עבירה פלילית שעלולה להוביל להגשת כתב אישום והסתבכות של ממש בעתיד. בנוסף, גם מגיש הבקשה חשוף לעיצום כספי במקרה שבית המשפט ישתכנע כי מדובר בבקשה קנטרנית. עורך דין פלילי שבקיא בהליכים שעניינם צווי הגנה וצווי הרחקה יוכל לוודא כי זכויותיו של הלקוח נשמרות וטענותיו מובאות בפני בית המשפט בצורה המועילה ביותר.

מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי בקריות? הוגשה נגדך בקשה למתן צו הגנה? הוצא נגדך צו הרחקה? מעוניין להגיש בקשה למניעת הטרדה מאיימת? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.

שתפו את המאמר
Picture of אודות כותב המאמר אביב מזרחי

אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

נהיגה בקלות ראש
כל הפוסטים

נהיגה בקלות ראש

נהיגה בקלות ראש הינה עבירת תעבורה שמתבטאת במגוון רחב של מעשים המתבצעים על ידי נהגים בכבישי ישראל. יובהר כבר עתה כי עבירה של נהיגה בקלות

נקודות משרד הרישוי
כל הפוסטים

נקודות משרד הרישוי

כפי שידוע לרוב ציבור הנהגים בישראל, הדבר המרתיע ביותר ברישום דוח תנועה לחובת הנהג הוא לא הקנס הכספי, אלא דווקא רישום נקודות משרד הרישוי שנלוות

דילוג לתוכן