עבירת פציעה בנסיבות מחמירות הינה עבירת פלילית ששייכת למשפחת העבירות האלימות. יצוין כבר עתה כי לעבירה זו קיימת שתי חלופות שנבדלות ביניהן בחומרת העבירה, מאפייניהן והעונשים שקבועים לצדן בחוק העונשין. ההבדל בין שתי העבירות הוא תהומי מבחינת ההשלכות האפשריות על חייו של הנאשם ועל העונש שיוטל עליו בתום ההליך הפלילי.
עבירת הפציעה החמורה פחות היא עבירת הפציעה הבסיסית שהעונש שקבוע לצידה עומד על 3 שנות מאסר, כך שלמעשה מדובר בעבירה מסוג עוון. כפי שציינתי במאמרים אחרים, עבירות פליליות מסוג "עוון" נחשבות לעבירות פליליות חמורות פחות בהשוואה לעבירות מסוג "פשע". קראו עוד על הבדלים בין עבירות במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.
החלופה השנייה לעבירת הפציעה היא "פציעה בנסיבות מחמירות". בניגוד לעבירה הפציעה הרגילה, פציעה בנסיבות מחמירות נחשבת לעבירת אלימות חמורה למדי. בהתאם לכך, נאשמים שמורשעים בעבירה זו נמצאים בסכנה מוחשית שבית המשפט יטיל עליהם עונש מאסר ממושך. נוכח חומרת העבירה ומנעד העונשים הרחב שבית המשפט רשאי להטיל על נאשמים שמורשעים בה מוטב לנאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין לעבירות אלימות שמנוסה בעבירות מסוג זה.
כפי שיוסבר להלן במאמר זה, ההבדל בין שתי העבירות קשור לאמצעים שבאמצעותם בוצעה העבירה (למשל נשק) ולשאלה האם התוקף פעל לבדו או ביחד שמא תקף את קורבן העבירה בצוותא עם אנשים נוספים.
חשוב לציין שההבחנה האמורה בין העבירה הרגילה לבין העבירה כאשר היא מבוצעת "בנסיבות מחמירות" קיימת גם לגבי עבירות אלימות נוספות כגון חבלה חמורה ותקיפה. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.
מאמר זה נכתב על מנת לספק תובנות משפטיות בהקשר לעבירות הפציעה, העונשים שמוטלים בגינן וההבדלים בין שתי חלופות העבירה.
מהי פציעה?
על מנת להבין ולהעמיק בעבירה פלילית מסוימת ראוי תחילה להבין כיצד היא מוגדרת בחוק העונשין, תשל"ז-1977. בהקשר למאמר הנוכחי נדרש לעמוד על הגדרת המונח "פצע" כפי שהוא קבוע בחוק. קראו בהקשר זה את הקבוע בסעיף 34כד לחוק:
"פצע" – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום".
כפי שניתן לקרוא, לשון החוק מתייחסת "לפצע" כחתך או דקירה. כפי שניתן להבין, עבירות הפציעה מתייחסות בעיקר לתקיפות שגרמו לנפגע העבירה לדקירות או חתכים.
עוד יצוין כי ברוב המקרים עבירות הפציעה מתייחסות לפגיעות בעור שלא פגעו באיברים פנימיים או גרמו לשברים בגופו של קורבן העבירה. ככל שמדובר בדקירה שגרמה לקורבן העבירה לשבר אזי שמדובר בפגיעה שמוגדרת בחוק כ-"חבלה חמורה". לעבירה הפלילית של גרימת חבלה חמורה מתייחס סעיף חוק אחר ששונה מסעיף העבירה של עבירת הפציעה. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על חבלה חמורה בכוונה מחמירה.
חשוב להבהיר בהקשר זה כי עבירות הפציעה הינן עבירות תוצאתיות. המשמעות המשפטית הינה שבעבירות אלו התביעה חייבת להוכיח לבית המשפט כי התקיפה גרמה לפציעה, דהיינו גרמה לקורבן את הנזקים שמוגדרים בחוק כפציעה. ככל שהתביעה לא תוכח שאכן התקיפה גרמה לנזקים האמורים אזי שבית המשפט לא יוכל להרשיע את הנאשם בעבירה זו.
יובהר כי בדומה לכל עבירת אלימות אחרת, גם בעבירה זו, הנזקים שנגרמו לקורבן העבירה מוכחים באמצעות מסמכים רפואיים או ראיות אחרות כגון תמונות או תיעודים אחרים.
מטבע הדברים, במקרים שבהם התביעה תתקשה להוכיח את תוצאת התקיפה ואת התקיימותה של הפציעה, עורך דינו של הנאשם יוכל לשכנעה לסגור את התיק בהסדר טיעון שמקל ואולי אף לתקן את כתב האישום לעבירות חמורות פחות כגון תקיפה "סתם".
עבירת הפציעה הרגילה
כפי שציינתי קודם לכן, עבירת הפציעה היא עבירה שבמסגרתה אדם תוקף אדם אחר וגורם לפציעתו. ראו להלן כיצד עבירת הפציעה מוגדרת בחוק העונשין:
"הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים".
כפי שניתן לראות אין מדובר בעבירה מורכבת במיוחד. עבירה זו מתבטאת בפעולה פיזית כלשהי שגרמה לאדם אחר לפצע כלשהו. חשוב לציין בהקשר זה שאין חשיבות לאופן שבו נגרמה הפציעה אלא לכך שהיא אכן התרחשה.
מה העונש על פציעה?
העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירת הפציעה "הרגילה" עומד על 3 שנות מאסר. כפי שצוין מדובר בעבירה מסוג עוון שנחשבת לעבירה ממדרג חמורה נמוך באופן יחסי לעבירות פליליות אחרות.
חשוב להבהיר בהקשר זה כי העונש קבוע לצד העבירה בחוק העונשין אינו מהווה עונש חובה, אלא רף ענישה עליון בלבד. דהיינו, זהו הסמן העליון של הענישה שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם בעבירה זו, אך אין מדובר בעונש שחובה עליו להטיל. יתרה מכך, ברוב התיקים שעניינם עבירות עוון, ובכלל זה גם עבירת הפציעה הרגילה, השופטים אינם נוהגים להטיל על הנאשמים את העונשים המקסימליים שקבועים בחוק. קל וחומר כאשר מדובר בעבירת פציעה ברף חומרה נמוך ובנאשם נטול עבר פלילי קודם.
בדומה לכל עבירה פלילית אחרת, העונש הקבועה שיוטל על הנאשם בעבירת הפציעה תלוי ומשתנה בהתאם למספר גורמים שרלוונטיים באותו תיק וביניהם נסיבות ביצוע העבירה לצד נסיבותיו האישיות של העושה (הנאשם).
בהקשר לעבירה עצמה בית המשפט צפוי להתייחס לטיב הפציעה (קשה לעומת קלה), אופן הפציעה והאמצעים שבהם בוצעה, היחסים שבין הנאשם לבין קורבן העבירה ועוד. לצד נסיבות העבירה בית המשפט נדרש גם לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם וביניהן את גילו, מצבו המשפחתי, עברו הפלילי, עמדתו כלפי העבירה (קבלת אחריות לעומת הכחשה), מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי ונסיבות אישיות נוספות. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על ענישה בהליכים פליליים.
מה זה פציעה בנסיבות מחמירות?
פציעה בנסיבות מחמירות היא עבירה פלילית נוספת שכוללת שתי חלופות שונות. החלופה הראשונה מתבצעת כאשר הפוצע ביצע את העבירה וגרם לפציעה באמצעות נשק קר או חם. חלופה זו של עבירת הפציעה מכונה בשפה המקצועית "פציעה שעבריין מזוין".
חשוב להבהיר שמבחינת החוק אין חשיבות לסוג הנשק שמבצע העבירה החזיק עליו והשתמש בו על מנת לפגוע את הקורבן. דהיינו, מבחינה משפטית כל עצם שבאמצעותו בוצעה העבירה יכול להיחשב לנשק בין אם מדובר בסכין, מברג, דוקרן או כל חפץ חד אחר. להרחבה בעניין נשק קר קראו גם את המאמר שכתבתי על עבירת החזקת סכין.
החלופה השנייה של עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות מתקיימת כאשר שניים או יותר חברו לביצוע המעשה ופצעו את הקורבן. ראוי לחדד ולהבהיר כי בחלופה זו אינה חשיבות למספר האנשים שהותקפו באותו מקרה. כלומר, גם אם הפצוע היה חלק מחבורה שהותקפה והתוקפים גם הם היו חלק מחבורה אזי שעל פי החוק מדובר בפציעה בנסיבות מחמירות הואיל ושני אנשים או יותר גרמו לפציעה.
מה העונש על פציעה בנסיבות מחמירות?
סעיף 335 לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות יהיה כפול מהעונש שקבוע לצד עבירת הפציעה הרגילה. כאמור, העונש בגין עבירת הפציעה הרגילה עומד על 3 שנות מאסר ועל כן העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות עומד על 6 שנות מאסר.
כללי הענישה שחלים על העבירות הפליליות האחרות חלים גם על עבירת הפציעה. חוק העונשין קובע כי בעת גזירת עונשו של הנאשם בית המשפט יתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ובנתונים הרלוונטיים לאותו מקרה והם אלו שייקבעו את מתחם העונש ההולם כלומר את טווח הענישה שראוי באותו מקרה. לצד זאת, בית המשפט יתחשב גם בנתוניו האישיים של הנאשם שאינם קשורים לביצוע העבירה. חוק העונשין קובע כי נתונים אלו ינחו את בית המשפט בקביעת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.
כאשר מדובר בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות הנתונים הרלוונטיים לביצוע העבירה הינם חומרת הפציעה, סוג הפציעה, האמצעים שבהם התבצעה (למשל סכין), היותה עבירה מתוכננת או ספונטנית, מספר האנשים שתקפו את הקורבן ועוד. כאמור, נתונים אלו ייקבעו את טווח הענישה שראוי באותו מקרה. לשם המחשת סוגיית מתחם העונש ההולם, ניתן לציין שבעבירה מסוג זה בית המשפט רשאי לקבוע כי באותו מקרה ובהתאם לנסיבותיו מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר.
לאחר קביעת מתחם העונש ההולם, בית המשפט יידרש לגזור את עונשו של הנאשם במסגרת טווח הענישה שקבע בהתאם לנסיבותיו האישיות של מבצע העבירה. במקרים מסוימים, שבהם בית המשפט התרשם כי הנאשם עבר שיקום משמעותי, או קיימים סיכויים משמעותיים כי ישתקם בעתיד, הוא רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם לגזור על הנאשם עונש קל יותר מהעונש שנמצא ברף הנמוך ביותר של המתחם שהוא עצמו קבע. למשל, להטיל על נאשם עונש של שירות לתועלת הציבור על אף שלדעתו מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר. כאמור, במקרה מסוג זה בית המשפט נמנע מלהטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל נוכח שיקולים שיקומיים ותוך חריגה ממתחם העונש ההולם.
כאמור, לצד נסיבות העבירה, בית המשפט מחויב גם לשקול את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. לרוב, מונח זה מתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם. בין היתר, החוק מורה לבית המשפט להתחשב בעברו הפלילי של הנאשם (או העדרו), החרטה שהביע אודות ביצוע העבירה, נסיבות חייו הקשות, התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה, נטילת האחריות של הנאשם, הפגיעה בו ובמשפחתו, גילו, שיקום שעבר או העדרו ונתונים נוספים.
תופעת הסכינאות
חשוב להדגיש ברחל בתך הקטנה כי בניגוד לעבירת הפציעה הרגילה, עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות נחשבת לעבירת אלימות חמורה למדי שבתי המשפט נוהגים להטיל על המורשעים בה עונשים קשים ומרתיעים. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן בחלופה של "פציעה שעבריין מסוכן", שכן בלא מעט מקרים מסוג זה פציעת הקורבן התבצעה תוך כדי שימוש בסכין ומתקשרת לתופעת ה-"סכינאות". בפסקי דין רבים, בית המשפט העליון הוקיע את תופעת הסכינאות וקבע כי אנשים שתקפו אדם אחר באמצעות סכין ראויים לעונש מחמיר וקשה.
מה ההבדל בין עבירת הפציעה לפציעה בנסיבות מחמירות?
כפי שצוין קודם לכן, ההבדל בין העבירות אינו מורכב. כאשר מדובר בפציעה שהתבצעה ללא שימוש בנשק וכאשר התוקף ביצע את העבירה לבדו אזי שמדובר בעבירת הפציעה הרגילה. מנגד, כאשר התוקף השתמש בחפץ חד או כל נשק אחר מדובר בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות מסוג "פציעה שעבריין מזויין". בנוסף, כאשר שניים או יותר חברו יחדיו לביצוע העבירה ופצעו את הקורבן (ללא קשר לאמצעים ששימשו אותם) אזי שגם כן מדובר בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.
מה זה תסקיר לעונש?
בתיקים פליליים רבים, בית המשפט "שולח" את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן לעניין העונש, וזאת בטרם קביעת עונשו וחתימת גזר דינו. כפי שציינתי במאמרים אחרים, תסקיר שירות המבחן מהווה מעין חוות דעת מטעם גורם מקצועי שמטרתה להמליץ לבית המשפט בדבר העונש שראוי להטיל על הנאשם באותו מקרה.
לצורך הכנת התסקיר, קצין מבחן נפגש עם הנאשם, מקבל את עמדתו לעניין העונש, סוקר את תולדות חייו של הנאשם וכן בודק היתכנות של הליך טיפולי/שיקומי. כאשר עסקינן בעבירות אלימות קציני המבחן אף נוהגים לשוחח עם נפגעי העבירה ולקבל את עמדתם לעניין עונשו של הנאשם.
ככל ששירות המבחן יתרשם באופן חיובי מהנאשם וסיכוייו להשתקם וימסור לבית המשפט תסקיר חיובי אזי שמדובר בנסיבה משמעותית שצפויה להיזקף לזכותו בעת גזר הדין.
הסדר טיעון בעבירת פציעה
מדינת ישראל היא מדינה שבה אחוזי ההרשעה בהליכים הפליליים הם מהגבוהים במדינות המערב. בהתאמה לכך, הרוב המכריע של התיקים הפליליים במדינת ישראל מסתיימים בהסדרי טיעון ובהודאת הנאשם והדבר נכון גם לגבי עבירות אלימות ככלל ועבירת הפציעה בפרט.
בלא מעט מקרים, הסדר טיעון עם התביעה יכול להטיב עם הנאשם ולסייע לו לסיים את התיק בתוצאה טובה ובעונש קל באופן יחסי. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר המצב הראייתי בתיק והראיות שנאספו לחובתו הינן מכריעות לעניין אשמתו. במקרים מסוג אלה, דווקא הודאה של הנאשם בכתב אישום "מרוכך" במסגרת הסדר טיעון צפוי להוביל להקלה בעונשו לעומת בחירה בנתיב של ניהול משפט והרשעה על ידי בית המשפט בכל העבירות.
עורך דין לעבירות אלימות שבקיא בעבירות מסוג זה יכול לשכנע את התביעה לתקן את כתב האישום כך שתיוחס לנאשם עבירה חמורה פחות מזו שיוחסה לו בכתב האישום המקורי. כאשר עסקינן בעבירות פציעה, הסדר טיעון שמקל עם הנאשם יתבטא בתיקון כתב האישום מעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לעבירת הפציעה הרגילה. כאמור, ההבדל בין העבירות הוא משמעותי, שכן העונש שקבוע לצד עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות הינו כפול ביחס לעונש המקסימלי שקבוע לצד עבירת הפציעה הרגילה.
ודוק, הודאה בהזדמנות הראשונה אינה בהכרח אומרת שהנאשם צריך להודות בכל העבירות שמיוחסות לו בכתב האישום וההפך הוא הנכון. הסדר טיעון שמיטיב עם הנאשם בדרך כלל יכלול תיקונים בכתב האישום, ניסוח "מעודן" של כתב האישום, הסרת עבירות מסוימות ואף שינוי סעיפי העבירה לסעיפים קלים יותר שהעונש שקבוע לצידם הינו נמוך יותר מהעבירות המקוריות שיוחסו לו. עורך דין שמתמחה בעבירות אלימות שבקיא בעבירות אלו יכול וצריך לשכנע את התביעה לתקן את כתב האישום ומקרים מסוימים אף לסכם עמה על הסדר "סגור" שכולל גם את העונש המוסכם וכזה שאינו כולל רכיב של מאסר בפועל.
ייצוג על עורך דין לעבירות אלימות
כפי שצוין לאורך המאמר, עבירות הפציעה, ובמיוחד עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות, הינן עבירות אלימות שנחשבות לחמורות למדי קל וחומר כאשר הפציעה התבצעה באמצעות סכין או חפץ חד אחר. נוכח חומרת העבירה והאפשרות הממשית שבית המשפט יחליט להטיל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל, ייצוג של מקצועי על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות אלימות יכול לסייע לנאשם לסיים את התיק הפלילי בתוצאה טובה ושאינה כוללת מאסר בפועל.
יתרה מכך, ייעוץ וייצוג על ידי עורך דין פלילי כבר בשלב החקירה המשטרתית יכול להועיל לחשוד ובמקרים מסוימים אף להוות את ההבדל בין המשך ההליכים המשפטיים לבין סגירת התיק ללא הגשת כתב אישום. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.
מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין עבירות אלימות? מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? הוגש נגדך כתב אישום? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
