עבירות המתה

עבירות המתה הן עבירות חמורות במיוחד שנמצאות ברף הגבוה ביותר של העבירות הפליליות בחוק העונשין הישראלי מבחינת מאפייניהן ועונשי המאסר שמוטלים בגינן. כפי שידוע לכל, תיקים פליליים שעניינם עבירות המתה הם תיקים חמורים במיוחד והמורשעים בעבירות אלו צפויים לעונשי מאסר כבדים וממושכים. קראו עוד בנושא במאמר שכתבתי על תיק פלילי.

בשנת 2019 נכנס לתוקף תיקון 137 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שהוביל שינוי משמעותי בנושא עבירות ההמתה על ידי הוספת עבירות ושינוי חלק מעונשי המאסר שקבועים לצד העבירות.

המצב לפני תיקון 137 לחוק העונשין

לפני הרפורמה בעבירות המתה והתיקון לחוק היו קיימות רק שלוש עבירות המתה שהן גרימת מוות ברשלנות, הריגה ורצח בכוונת תחילה. במסגרת התיקון לחוק, עבירת ההריגה בוטלה לחלוטין ובמקומה נוספו עבירות המתה חדשות שמכונות "המתה בקלות דעת" והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. בנוסף, עבירת הרצח פוצלה לעבירת הרצח הבסיסית, רצח בנסיבות מחמירות והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת.

עבירת הרצח הבסיסית

סעיף 300 לחוק העונשין מגדיר את עבירת הרצח הבסיסית באופן הבא: 

" (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם.

   (ב) מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1950, דינו – מיתה".

החידוש שתיקון 137 לחוק הביא עמו בהקשר לעבירת הרצח נעוץ ביסוד הנפשי שנדרש לצורך הרשעה ובעונשים שבית המשפט יכול להטיל בעבירה זו. במצב המשפטי שהיה קיים לפני התיקון לצורך ההרשעה התביעה הייתה חייבת להוכיח כוונת תחילה שהתקיימה אצל מבצע העבירה.

אולם, כעת גם אדם שגרם באדישות למותו של אדם דינו להיות מורשע ברצח ואין הכרח כי יסוד הכוונת תחילה התקיים.

על פי סעיף 20 לחוק העונשין משמעותה של אדישות הינה שוויון נפש באשר לאפשרות גרימת התוצאה שבמקרה של עבירת הרצח היא מותו של הקורבן. כלומר, במקרה שבו מבצע העבירה לא התכוון לגרום למותו של הקורבן אך מנגד הוא היה אדיש לכך שמעשיו יסתיימו במוות, הוא צפוי להיות מורשע בעבירת הרצח הבסיסית.

מטבע הדברים, כוונתו של המבצע והמצב הנפשי שבו היה נתון בעת ביצוע העבירה נבחנים על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה וממצאי החקירה המשטרתית. חשוב לציין שבעבירות מסוג אלו חלק נכבד מחקירת המשטרה מוקדש לבירור כוונתו של העושה והמניע מאחורי ביצוע העבירה. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי אודות חקירת משטרה.

מה העונש בגין עבירת הרצח הבסיסית?

חידוש נוסף שהביא עמו תיקון 137 מתקשר לעונש הקבוע לצד עבירת הרצח שהשתנה ממאסר עולם חובה למאסר עולם כעונש מרבי. ההבדל הוא שבעבר בית המשפט היה מחויב להטיל על נאשם בעבירת רצח מאסר עולם ולא הייתה לו ברירה עונשית אחרת.

כעת, וכתוצאה מהתיקון, מאסר העולם הוא העונש מקסימלי כך שבית המשפט יכול להטיל על המורשע ברצח עונש חמור פחות. בית המשפט יקבע את עונשו של הנאשם לאחר שייקבע מתחם עונש הולם למעשיו ויקבע את עונשו בתוך מתחם העונש ההולם בדומה לכל עבירה אחרת.

ראוי להבהיר כי גם לאחר השינוי בחוק, בעבירת הרצח בתי המשפט נוהגים להטיל על הנאשמים עונשי מאסר ממושכים שעלולים להגיע גם לעשרות שנים מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, השינוי בחוק התיר לבית המשפט שיקול דעת להטיל עונש ממאסר עולם בהתקיים נסיבות מסוימות ובמקרים שמתאימים לכך.

רצח בנסיבות מחמירות

מדובר בעבירה חדשה שמוגדרת בסעיף 301(א) לחוק העונשין ולא הייתה קיימת טרם תיקון 137. לפי לשון החוק כאשר אדם גרם למותו של אדם בכוונה או באדישות בהתקיימותן של אחת מהנסיבות שמפורטות בסעיף עונשו יהיה מאסר עולם ועונש זה בלבד. כלומר, עונש מאסר עולם הוא עונש חובה בעבירה זו ואין לבית המשפט סמכות להטיל עליו עונש אחר.

ואלו הן הנסיבות המחמירות הקבועות בחוק:

1. המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית.
2. המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר. כהמחשה לעניין זה ניתן לתת כדוגמא מקרה שבו אדם ביצע שוד ותוך כדי ההימלטות הרג אדם אחר שניסה למנוע ממנו להימלט מהמקום. במצב מסוג זה השודד ככל הנראה ימצא את עצמו עומד בפני כתב אישום שמייחס לו עבירת רצח בנסיבות מחמירות וזאת על אף שבראשית תיכנן לבצע שוד ולא רצח. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי על עבירת השוד.
3. הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי. קראו עוד על עבירות נגד עדים במאמר שכתבתי על הטרדת עד.
4. המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו (עבירות ממניע גזעני).
5. המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור.
6. הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית.
7. המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן.  
8. הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור.
9. המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן.
10. המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;
11. המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –

"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.

כאמור, בהתקיים אחת מהנסיבות המחמירות שפורטו לעיל, בית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירת רצח בנסיבות מחמירות ויגזור עליו מאסר עולם כעונש חובה וזאת מבלי להפעיל שיקול דעת בעניין הענישה.

נסיבות מיוחדות בעבירת רצח

סעיף 301(ב) לחוק העונשין קובע כי גם בהתקיימותן של אחת הנסיבות המחמירות בית המשפט מוסמך לקבוע (מנימוקים מיוחדים) כי באותו מקרה מתקיימות נסיבות מיוחדות שבגינן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד.

במצב מסוג זה בית המשפט רשאי להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח הבסיסית שהעונש הקבוע לצדה הוא מאסר עולם כעונש מקסימלי (ולא כעונש חובה).

המתה בקלות דעת

סעיף 301ג לחוק העונשין קובע כי הגורם למותו של אדם בקלות דינו מאסר 12 שנה. קלות דעת מוגדרת בסעיף 20 לחוק העונשין כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה מתוך תקווה להצליח למנען. בהקשר לעבירת ההמתה המשמעות היא שהנאשם ביצע מעשה שהוא ידע שעלול להוביל לגרום למותו של אדם אך הוא קיווה כי תוצאה זו לא תתממש והוא יוכל למנוע אותה. יסוד נפשי זה שונה מאדישות בכך שהאדיש פועל בשוויון נפש והתוצאה אינה רלוונטית מבחינתו.

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת

סעיף 301ב(א) לחוק העונשין קובע עבירה של אחריות מופחתת שעונשה המרבי עומד על 15 שנות מאסר. עבירה זו מתרחשת כאשר הנאשם גרם למותו של אדם בכוונה או באדישות אולם המעשה נעשה שהנאשם היה במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת שהוא או בן משפחתו ספגו מקורבן העבירה (האדם שאותו הוא הרג). כהמחשה לסעיף זה ניתן לתת כדוגמא מקרה שבו קורבן עבירת מין שספג מידי אדם אחר התעללות מתמשכת וקשה לבסוף הורג את האדם שפגע בו. במצב מסוג זה קיימת אפשרות שבית המשפט ירשיע אותו בעבירה של המתה באחריות מופחתת נוכח ההתעללות שספג בעבר מידי האדם שאותו הרג. קראו עוד על עבירות מין במאמר שכתבתי אודות עבירת האינוס.

סעיף 301ב(ב)(1) לחוק העונשין קובע חלופה נוספת לעבירה של אחריות מופחתת שעונשה המרבי עומד על 20 שנות מאסר. התנאים להתקיימותה של העבירה היא המתה בכוונה או באדישות, כאשר המעשה בוצע בסמיכות לאחר התגרות כלפי הנאשם. התנאי הנוסף הוא שבעקבות ההתגרות הנאשם התקשה לשלוט בעצמו ויש בכך כדי למתן את אשמתו בשים לב לנסיבות העניין.

סעיף 301ב(ב)(2) לחוק העונשין קובע חלופה נוספת לעבירה של אחריות מופחתת שעונשה המרבי עומד על 20 שנות מאסר. חלופה זו רלוונטית כאשר בשל הפרעה נפשית חמורה או ליקוי בכושרו הנפשי של הנאשם, הוא התקשה להבין את אשר הוא עושה או את הפסול במעשהו או להימנע מעשיית המעשה. מדובר בחלופה שמתייחסת לנאשם שקרוב לסייג של אי כשרות נפשית לפי סעיף 34ח אך לא במידה שמספיקה על מנת לפטור אותו מאחריות למעשיו.

סעיף 301ב(ב)(3) לחוק העונשין קובע חלופה נוספת לעבירה של אחריות מופחתת שעונשה המרבי עומד על 20 שנות מאסר שמתקיימת כאשר מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג האחריות הפלילית מסוג הגנה עצמית, צורך או כורח ובנסיבות העניין יש כדי למתן את אשמתו. קראו עוד על סייגים לאחריות פלילית במאמר שכתבתי בנושא הגנה עצמית.

חשיבות לייצוג מקצועי בעבירות המתה

כפי שפורט במאמר זה, עבירות אלו נכללות בעבירות החמורות ביותר במשפט הפלילי הישראלי ובתי המשפט נוהגים להטיל בגינן עונשי מאסר חמורים וממושכים. לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט יכול להטיל על הנאשם בעבירות אלו, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות המתה.

בהתקיים נסיבות מסוימות עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה מינימלי. קראו עוד על הסדרי טיעון במאמר שכתבתי על כתב אישום בהליך פלילי.

מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.