הטרדה מאיימת

חווית הטרדה מאיימת ? אדם אחר מטריד אותך? הגעת למקום הנכון. מאמר זה כולל הסברים מקצועיים בעניין הנושא המשפטי שמכונה בשפה המקצועית הטרדה .

כפי שיוסבר להלן במאמר זה, המונח "הטרדה מאיימת" נוגע להליכים משפטיים שעניינם מתן צווי הרחקה שמטרתם להגן על הנפגע מפני הטרדה שהמשיב נוקט כלפיו.

אדם שמבקש את הרחקתו של אדם אחר הואיל ולכאורה הוא סובל מהטרדה נדרש להוכיח לבית המשפט כי ישנן נסיבות אשר מצדיקות את הוצאת הצו. ובמילים אחרות, אדם שמבקש להוציא נגד אדם אחר מחויב להוכיח לבית המשפט כי אכן התרחשה הטרדה שמצדיקה את הוצאת הצו.

יחד עם זאת, יצוין כבר עתה כי הרף הראייתי שהמבקש נדרש לעמוד בו בהליכים שעניינים הטרדה אינם גבוהים במיוחד. בהליכים אלו המבקש אינו נדרש להוכיח את טענותיו ברמת ההוכחה שנדרשת במשפט פלילי או אפילו במשפט אזרחי.

כלומר, די בכך שהמבקש יצביע על ראיות לכאורה שהמשיב אכן נקט כלפיו בהטרדה על מנת שבית המשפט יורה על הרחקה והגבלות נוספות שיחולו על המשיב.

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה הוא צו שכולל הגבלות ואיסורים שונים כאמור, הנושא המשפטי של הטרדה רלוונטי בעיקר בהקשר למתן צווי הרחקה וצווי הגנה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא צו הרחקה.

צו למניעת הטרדה כולל הגבלות שונות ומגוונות שבית המשפט רשאי להטיל במטרה להגן על מבקש הצו החל מאיסור להתקרב למקום מסוים ועד לאיסור על נשיאת נשק (גם במקרים שאותו אדם מחזיק ברישיון כדין).

החוק למניעת הטרדה מגדיר מספר רב של מעשים שעשויים להצדיק צו למניעת הטרדה. בין היתר, החוק קובע כי הטרדה בכל דרך שהיא לרבות איומים, שנותנת בסיס להניח כי המטריד עלול לפגוע בפרטיותו או חירותו של המוטרד הינה הטרדה.

דהיינו, מדובר במעין סעיף כללי שמאפשר לבית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה בגין מגוון רחב של סיטואציות והתנהגויות מטרידות.

כפי שציינתי קודם לכן, החוק למניעת הטרדה כולל מספר רב של סיטואציות שהתרחשותן מהוות אינדיקציה לכך שאכן מדובר בהטרדה. כאשר המבקש מוכיח לבית המשפט שאחד מאותן סיטואציות התרחשו אזי שברוב המקרים בית המשפט אכן יורה על צו למניעת הטרדה.

יובהר כבר עתה כי ההגבלות שבית המשפט רשאי להטיל על אזרחים במסגרת צו למניעת הטרדה הינן הגבלות שכרוכה בהן פגיעה קשה בזכויות הפרט של האדם שכנגדו הוצא הצו. לעיתים, הגבלות אלו פוגעות בחופש התנועה של המטריד ואף בחופש העיסוק שלו.

אולם, על פי המחוקק במקרים אלו החשיבות שבהגנה על המוטרד גוברת על הפגיעה בזכויות הפרט של המשיב (האדם שנגדו מוצא הצו). חשוב להזכיר בהקשר זה כי לעיתים קרובות התנהגות המשיב שמצדיקה את הוצאת הצו אף מגלמת עבירות פליליות נוספות כגון איומים, תקיפה והטרדה ומכאן ההצדקה להגביל את זכויותיו. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא תקיפה.

החוק למניעת הטרדה

כאמור, החוק למניעת הטרדה הוא המקור החוקי את הכללים המשפטיים והקריטריונים בנוגע להטרדה מאיימת והוצאת צווי הגנה וצווי הרחקה.

סעיף 2(ב) לחוק למניעת הטרדה מאיימת מייחס למספר פעולות שעשייתן מהווה אינדיקציה שאכן מדובר בהטרדה מאיימת.

כך לדוגמא, החוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי הטרדה מאיימת יכולה להתבטא בילוש, מארב או התחקות אחר אדם אחר.

לצד זאת, החוק למניעת הטרדה מאיימת אף קובע כי גם איומים נחשבים למעשים שמהווים הטרדה מאיימת. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא איומים.

סוגייה מעניינת בהקשר זה הינה כי החוק למניעת הטרדה קובע כי גם איומים של המאיים לפגוע בעצמו ייחשבו להטרדה . כלומר, אין הכרח שהאיומים יתייחסו לפגיעה במוטרד על מנת שייחשבו להטרדה.

בנוסף, החוק למניעת הטרדה קובע כי כל יצירת קשר בין בכתב ובין בעל פה עשויה להיחשב להטרדה שמצדיקה הוצאת צו הרחקה. סעיף זה מבטא את החשיבות שהמחוקק רואה באוטונומיה של הפרט ובזכותו להימנע מאינטראקציה עם אנשים שהוא אינו מעוניין בקרבתם.

בנוסף, החוק קובע כי גם בפגיעה ברכוש, בשם טוב או בחופש תנועה עלולה להיתפס כפגיעה שמצדיקה הוצאת צו הרחקה.

צו הטרדה מאיימת

כאמור, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לקבלת צו הטרדה מאיימת המבקש נדרש להוכיח כי אחד מהתנאים שקבועים בחוק התקיימו. במקרים שבהם בית המשפט בוחר ליתן צו הטרדה מאיימת, עליו לקבוע את התנאים שיחולו בצו.

החוק למניעת הטרדה מאיימת מגדיר באופן מפורש את ההגבלות ששופט רשאי להטיל במסגרת צו הטרדה מאיימת. במסגרת זו, בית המשפט רשאי לאסור על המשיב להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום.

מדובר בסעיף כוללני שבתי המשפט נוהגים לכלול בכל צו. מטרת הסעיף האמור הינה "ללכוד" בתוך הצו מספר רב של פעולות מטרידות מבלי להגדיר באופן מפורש כל פעולה בנפרד.

בנוסף, החוק למניעת הטרדה מתיר לבית המשפט לכלול בצו הטרדה איסור לאיים על הנפגע, לבלוש אחריו, לארוב לו, להתחקות אחריו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.

כפי שהזכרתי קודם לכן, צו הטרדה לרוב יכלול גם איסור יצירת קשר. איסור זה מונע מהאדם שלגביו הוצא הצו ליצור קשר עם הנפגע בכל דרך או אמצעי בין אם בעל פה או בכתב.

יתרה מכך, צו הטרדה מאיימת עשוי לכלול הרחקה פיזית ממקום מגוריו של הנפגע, רכבו, מקום עבודתו או מקומות אחרים שבהם הוא נוהג לשהות בהם דרך קבע.

הלכה למעשה, האיסורים האמורים שבית המשפט רשאי לקבוע במסגרת צו הטרדה דומים במהותם לתנאים שקצין משטרה רשאי להטיל על חשוד במסגרת שחרור בערובה. קראו עוד על תנאים מגבילים במאמר שכתבתי בנושא חקירה באזהרה.

ההבדל המהותי בין הגבלות שמוטלות על ידי קצין משטרה בהשוואה להגבלות שמוטלות במסגרת צו הטרדה מאיימת נוגע לתקופות שבהן ההגבלות יחולו. תוקף ההגבלות שבית המשפט רשאי להטיל הינו ארוך באופן משמעותי בהשוואה להגבלות שהמשטרה רשאית להטיל במסגרת חקירה משטרתית.

בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד

לא מעט מההליכים אלו מתחילים לאחר שהמבקש מגיש בקשה לצו מניעת הטרדה במעמד צד אחד.

חשוב להדגיש בהקשר זה כי בניגוד להליכים משפטיים אחרים שבמסגרתם בית המשפט מחויב לשמוע את שני הצדדים בטרם מתן ההחלטה, במסגרת הליך הטרדה מאיימת בית המשפט רשאי להוציא צו גם במעמד צד אחד.

יתרה מכך, לא זו בלבד שבית המשפט רשאי לקבל בקשה לצו מניעת הטרדה במעמד צד אחד, אלא שמדובר בפרקטיקה נפוצה במיוחד שמתקיימת ברוב המקרים.

לאחר שמוגשת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, בית המשפט נדרש להחליט האם ליתן צו זמני על בסיס הבקשה ודברי המבקש או שמא לדחות את הבקשה ולהחליט אודות הצו רק בדיון במעמד שני הצדדים.

כאמור, ברוב המקרים שבהם מוגשת בקשה לצו מניעת הטרדה במעמד צד אחד, בתי המשפט נוהגים ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת שתוקפו זמני, ולקבוע מועד לדיון במעמד שני הצדדים.

ראוי לציין בהקשר זה כי חלק מהשופטים קובעים במסגרת ההחלטה אודות הצו למניעת הטרדה כי ככל שהמשיב מסכים למתן הצו אזי שעליו להודיע לבית המשפט שהוא אינו עומד על קיום הדיון.

במקרים שהמשיב אכן מודיע על ויתור זכותו לדיון בית המשפט רשאי להאריך את הצו שניתן לאחר שהוגשה הבקשה למניעת הטרדה במעמד צד אחד. בסיטואציה זו הצו למניעת הטרדה שתוקפו היה זמני עד לקיום הדיון, הופך לקבוע (למשך מספר חודשים ועד לחצי שנה).

ביטול צו הטרדה מאיימת

במקרה שבו בקשה לצו מניעת הטרדה במעמד צד אחד התקבלה וניתן צו זמני, בית המשפט ייקבע מועד לדיון שאליו שני הצדדים יידרשו להתייצב ולהציג טענותיהם.

במסגרת הדיון במעמד שני הצדדים, למשיב ישנה הזדמנות לשכנע את בית המשפט מדוע מוצדק להורות על ביטול צו הטרדה ואף לחייב את המבקש בהוצאות משפט.

מטבע הדברים, על מנת שמשיב כלשהו ישכנע את בית המשפט להורות על ביטול צו הטרדה עליו להוכיח שטענותיו של המבקש ששכנעו את בית המשפט להוציא את הצו במעמד צד אחד הינן טענות שקריות כך שלמעשה לא התרחשה הטרדה.

במטרה להוכיח את טענותיו כי ראוי להורות על ביטול צו למניעת הטרדה המשיב רשאי על פי חוק לחקור את המבקש בחקירה נגדית. מטבע הדברים, מטרתה של החקירה הנגדית הינה לפעור פערים בגרסתו של המבקש והלכה למעשה להוכיח כי טענותיו של המבקש הינן שקריות. קראו עוד על חקירה נגדית במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום.

מטבע הדברים, גם למבקש (או לבא כוחו) מוקנית זכות לחקור את המשיב בחקירה נגדית על מנת להוכיח את אמיתות טענותיו. בתום שלב החקירות, כל צד יסכם את טענותיו ואז בית המשפט יידרש להחליט האם מוצדק להורות על ביטול צו הטרדה או שמא להאריך את הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד.

חשוב להדגיש כי במקרים רבים דיונים אלו אינם מגיעים לשלב החקירות הואיל ובית המשפט מציע לצדדים להתפשר בדרך זו או אחרת. לרוב, בית המשפט מציע לצדדים להסכים למתן צו הרחקה הדדי כך שאף צד לא יורשה לפנות למשנהו וכך יסתיים העניין.

ככל שהצדדים יסכימו להצעתו של בית המשפט אזי שזה יורה על מתן צו הדדי שמתוקפו כל פנייה של צד אחד לצד השני תיחשב להפרה של צו למניעת הטרדה מאיימת ואף עבירה פלילית.

צו הגנה הטרדה מאיימת

חשוב להדגיש כי המושגים צו הגנה וצו הטרדה מאיימת מתייחסים שניהם לצווי הרחקה אולם מבחינה משפטית צווים אלו ניתנים במסגרת הליכים שונים. צו הגנה ניתן במסגרת הליכים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ובין בני משפחה.

לעומת זאת, צו הטרדה מאיימת בדרך כלל ניתן בהליכים על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת ובעניינם של צדדים שאינם בני משפחה.

צו הטרדה מאיימת הפרה

כאשר אדם מבצע הפרה של צו למניעת הטרדה מאיימת אזי שלכאורה מדובר בעבירה פלילית לכל דבר ועניין מסוג הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על גופו של אדם. עונשה המקסימלי של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על גופו של אדם עומד על 4 שנות מאסר.