כפי שידוע לכל, עמידה בפני חקירה באזהרה משטרתית עלולה להיות קשה ומלחיצה עבור אזרחים שמוצאים את עצמם במעמד זה. חקירה באזהרה היא הכינוי המשפטי לחקירה המשטרתית שהמשטרה מבצעת מול האזרח שבעניינו נפתחה החקירה. מאמר זה נכתב על מנת לספק מעט מידע משפטי בסיסי אודות הנושא הכללי של חקירות משטרה וחקירה באזהרה בפרט. קראו על היבטים נוספים של עבודת המשטרה במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.
מה זה חקירה באזהרה?
חקירה באזהרה היא המונח המקצועי לחקירת משטרת שנערכת מול אזרח שהמשטרה חושדת שביצע פשע כזה או אחר. כפי שיפורט להלן, ה-"אזהרה" היא נוסח מקובל שאותו חוקרי המשטרה נדרשים להקריא לנחקר בטרם תחילת החקירה. מטרת האזהרה הינה להזהיר את האזרח בדבר המשמעויות של החקירה הפלילית וכן ליידע אותו אודות זכויותיו.
מהו הנוסח המקובל של אזהרה לפני חקירה?
כפי שציינתי בחלק הקודם, בתחילת החקירה חוקר המשטרה נדרש להקריא לנחקר (שהוא חשוד) את האזהרה המשטרתית הנהוגה.
קראו להלן דוגמא לאזהרה משטרתית שנאמרת לחשוד בתחילת חקירתו באזהרה:
"אני פקד פלוני אלמוני איש משטרה מודיע לך כי הנך חשוד בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש כך שבתאריך 08/12/2022 תקפת את השכן שלך. זכותך שלא לומר דבר, דבריך יתועדו ועשויים לשמש כראיה בבית המשפט ואולם דע כי בית המשפט יוכל להביא בחשבון שתיקתך. זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק".
כפי שניתן להבין, מדובר בדוגמא פרי יצירתו של כותב המאמר, ברם, תוכן האזהרה שהובא לעיל זהה לאזהרה שניתנת בחקירות משטרה אמיתיות.
חשיבות האזהרה נעוצה בכך שהיא מאפשרת לאזרח להיות מודע לזכויותיו כנחקר לצד הסיכונים שהחקירה המשטרתית מסבה לו. כך למשל חוקר המשטרה מיידע את האזרח הנחקר שזכותו שלא לומר דבר אולם עליו להיות מודע לכך שבית המשפט עלול לקחת בחשבון את שתיקתו. כפי שיוסבר בהמשך, מדובר למעשה ביידוע של החשוד אודות זכות השתיקה.
מה זה זכות ההיוועצות?
חשוב לציין בהקשר לחקירה באזהרה, כי בין היתר, חוקר המשטרה מחויב להודיע לאזרח על זכותו להתייעץ עם עורך דין מטעמו בטרם החקירה ואף לאפשר לו לממש את זכותו להיוועצות ככל שהוא מעוניין בכך. כפי שציינתי בהזדמנויות אחרות, זכות ההיוועצות היא אחת מהזכויות המהותיות והחשובות ביותר שניתנת לחשודים שעומדים בפני חקירה פלילית.
למרבה ההפתעה, אזרחים נורמטיביים רבים מעדיפים לוותר על זכותם להתייעץ עם עורך דין נוכח מחשבה שגויה כי התייעצות עם עורך דין תגרום להם להיראות אשמים בעיני החוקר.
ראוי להבהיר ברחל בתך הקטנה כי מדובר בתפיסה שגויה, מוטעית ולא נבונה. חוקרי המשטרה הם אנשי מקצוע מנוסים שתכלית עבודתם הינה לאסוף די ראיות שיובילו להגשת כתב אישום נגד האדם שאותו הם חוקרים. ברוב המקרים, חוקרי המשטרה יעדיפו שהחשוד יימנע מלהתייעץ עם עורך דין לפני חקירתו, שכן כך עבודתם ויכולתם להשיג את הודאה של החשוד באשמה הופכת לקלה יותר.
עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בחקירות משטרה יכול ואמור לספק ללקוח שלו עצות חשובות ובעלות ערך בהקשר לחקירתו באזהרה. במקרים רבים, התייעצות עם עורך דין פלילי מקצועי לפני החקירה עושה את ההבדל בין סגירת התיק כבר בתחנת המשטרה ובין המשך ההליכים והגשת כתב אישום. קראו עוד על זכות ההיוועצות במאמר שכתבתי על ייעוץ לפני חקירה.
מהי זכות השתיקה?
כאמור, במסגרת האזהרה שמושמעת לחשוד בטרם חקירתו חוקר המשטרה נדרש גם להבהיר לו שזכותו שלא לומר דבר, דהיינו זכות לממש את "זכות השתיקה". זכות זו נועדה לאפשר לאזרח להימנע מהפללה עצמית על ידי כך שיימנע מלהשיב לחשדות שמופנים אליו על ידי המשטרה.
חשוב לציין בהקשר זה כי זכות זו נועדה למנוע הפללה עצמית ולא נועדה כדי לחפות על פשעים שאדם אחר ביצע. כלומר, על פי החוק אין להשתמש בזכות השתיקה כאשר הנחקר מתושאל אודות פשע שלא בוצע על ידו והוא היה עד לביצועו. ודוק, זכות השתיקה אינה זכות ייחודית למדינת ישראל. מדובר בזכות משפטית מוכרת ומפורסמת שקיימת במדינות מערביות רבות כגון ארצות הברית ואנגליה.
האם זכות השתיקה מזיקה לחשוד?
התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות המקרה ובאופן שבו החשוד משתמש בזכות השתיקה. חשוב להבהיר בהקשר זה כי החוק הישראלי קובע כי הימנעות החשוד מלענות לשאלות במסגרת החקירה המשטרתית עלולה לחזק את הראיות נגדו.
יחד עם זאת, כפי שניתן להבין, אין מדובר בקביעה וודאית שנכונה לכל מקרה ומקרה, שכן החוק קובע למעשה כי השתיקה "עלולה" לחזק את הראיות נגד החשוד אך אין הכרח כי בכל מקרה ומקרה בית המשפט יראה בשתיקתו של החשוד כראיה שמחייבת את הרשעתו.
זאת ועוד, במקרים מסוימים דווקא שתיקתו של החשוד היא זו שתסייע לו לצלוח את החקירה הפלילית מבלי שיוגש נגדו כתב אישום. כאשר הראיות שהמשטרה מחזיקה לחובתו של החשוד אינן בעלות עוצמה ממשית ומכרעת אזי ששתיקתו עלולה להוביל לסגירת התיק. מנגד, אם ייבחר לדבר בחקירתו ו-"לפטפט" הוא עלול להפליל את עצמו ולחזק את החשדות בהם נחשד. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא של כתב אישום.
מה ההבדל בין עדות פתוחה לבין חקירה באזהרה?
בנקודה זו חשוב לציין כי לא כל זימון לתחנת משטרה נעשה לצורך חקירה באזהרה בגין חשדות שמיוחסות לאותו אזרח שזומן לתחנה. להפך, במקרים רבים אזרחים מוצאים את עצמם מוזמנים לתחנת המשטרה על מנת למסור הצהרה בנוגע לעבירה שהם היו עדים לה אך אינם נחשבים לחשודים בביצועה. כאשר עד אינו נחקר באזהרה ואינו נחשב לחשוד המשטרה תגבה ממנו "עדות פתוחה".
כאמור, במסגרת העדות הפתוחה העד מוסר עדות אודות דברים שראה, שמע או ידע בהקשר לעבירה שהתבצעה לכאורה על ידי אדם אחר. חשוב לציין שעדות פתוחה שונה מחקירה באזהרה במובן זה שהעד אינו מוזהר בטרם חקירתו.
הבדל נוסף, נוגע לשימוש בזכות השתיקה. בעוד אדם שנחקר באזהרה כחשוד רשאי לשמור על זכות השתיקה, עד שמגיע על מנת למסור עדות אינו רשאי להשתמש בזכות זו ועל פי החוק הוא מחויב למסור עדות. אולם, חשוב לציין בהקשר זה כי בפרקטיקה המעשית לחוקרי המשטרה קשה מאוד להכריח עד להעיד לחובתו של אדם אחר כאשר הוא אינו מעוניין בך.
טיפים להתמודדות נכונה בחקירה באזהרה
ישנן מספר עצות שעשויות לסייע לאזרח שנמצא לפני חקירה באזהרה.
- התייעצות עם עורך דין לפני החקירה- כפי שציינתי בהזדמנויות אחרות חשוב מאוד לקבל ייעוץ מעורך דין פלילי לפני החקירה. כאמור, חוקרי המשטרה בקיאים בעבודתם ומנוסים בפעולות חקירה. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי שיסייע לחשוד להתמצא במרחב שבו הוא נמצא ולהבין את המשמעויות שנלוות לחקירה המשטרתית. תיק פלילי הוא אינו דבר שראוי או ניתן להקל בו ראש וזאת לאור ההשפעות הקשות שהוא עלול להסב לחייו של האזרח ועתידו.
- הגיעו מוכנים- ברוב המקרים כאשר חוקר המשטרה יתקשר לזמן את החשוד לחקירה באזהרה הוא לא יודיע לו מראש במה מדובר ועל מה הוא הולך להיחקר. יחד עם זאת, רוב האנשים יבינו על מה מדובר כאשר יקבלו את שיחת הזימון לחקירה. במקרים אלו, מומלץ להגיע מוכנים לחקירה וככל שקיימות ברשותכם ראיות שבכוחן להפריך את החשדות נגדן מומלץ אף להכינן מראש ולדאוג שיש ברשותכם עותק שניתן למסור אותו ליחידה החוקרת.
- ענו לתשובות בזהירות ולאחר מחשבה- בחקירה באזהרה כל מילה חשובה. לעיתים, גורלו של תיק פלילי נקבע בהתאם למילה אחת או משפט אחד שהחשוד ייאמר. לכן, מומלץ בחום לשמוע את שאלת החוקר ולענות עליה רק לאחר מחשבה ושקילה של הדברים.
- לענות לשאלות החוקר רק כאשר החקירה מתועדת- מומלץ לשוחח עם החוקר ולענות על שאלותיו רק בחדר החקירות ולא חלילה ב-"שיחות מסדרון" או "שיחות סיגריה". יובהר בהקשר זה כי לא מעט חוקרים משתמשים בטקטיקה חקירתית של הוצאת הנחקר מחדר החקירות וניסיון להוציא ממנו הודאה באשמה תוך כדי שיחת חולין כזו אחרת. מדובר בטעות קשה וגורלית שכן ככל שהחשוד יודה במיוחס לו או יספק אמירות מפלילות מחוץ לחדר החקירות אזי שהחוקר צפוי לתעד את אותן אמירות באמצעות מזכר ולהצהיר אודות אמיתיותן. כפי שניתן להבין, על אף שהדברים לא נאמרו במסגרת החקירה, ככל שיש באותן אמירות כדי להפליל את החשוד, הן בהחלט יכולות להוביל לבסוף להרשעתו בבית המשפט.
- קראו טוב את הדברים שנרשמו מפיכם- כאן המקום לציין כי בכל חקירה פלילית מתנהל מעין פרוטוקול שבמסגרתו החוקר מקליד את שאלותיו ואת תשובות הנחקר. המסמך שמתעד את החקירה מהווה ראיה משפטית לכל דבר ועניין. בתום החקירה, החוקר אמור לתת לחשוד לקרוא את החקירה ולחתום עליה. על כן, על מנת שדבריכם לא יוצאו מהקשרם מומלץ לקרוא היטב את הפרוטוקול בסוף החקירה ורק לאחר קריאה מדוקדקת לחתום עליה. ככל שהדברים שנרשמו על ידי החוקר אינם משקפים את הנאמר בחקירה מומלץ לסרב לחתום על הפרוטוקול ואף להבהיר לחוקר את הסיבה לסירוב לחתום ואף להתעקש על כך שהוא יתעד בכתב את הסיבה לסירוב.
- 6. מוטב להימנע מהתפתות להודות באשמה- במקרים רבים חוקרי המשטרה מציגים בפני החשוד מצג שווא שעיקרו כי אם יודה באשמה מצבו המשפטי יוטב והוא ישוחרר לאלתר. ברוב המכריע של המקרים מדובר בשקר מוחלט, שכן לרוב מצבו המשפטי של הנחקר יורע כאשר הוא יודה במיוחס לו.
מה קורה לאחר חקירה באזהרה?
בתום החקירה באזהרה המשטרה צריכה להחליט האם לשחרר את החשוד (בתנאים או ללא תנאים) או לחלופין לעצור אותו ולמחרת להביאו לבית המשפט במטרה לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו.
חשוב לציין שהחלטת בדבר מעצר חשוד או שחרור בתנאים מגבילים נתונה לקצין התורן שנמצא באותה העת ולאו דווקא לחוקר שחקר את החשוד.
הליך המעצר הראשוני שמתקיים במקביל לחקירה המשטרתית נקרא מעצר ימים. המעצר שמתנהל לאחר הגשת כתב האישום נקרא מעצר עד תום ההליכים. קראו עוד על סוגיות בדיני מעצרים במאמר שכתבתי על עורך דין מעצר.
חשוב להבהיר ששאלת המעצר או השחרור בערובה משתנה ממקרה למקרה ובעיקר תלויה בחומרת העבירות המיוחסות ועברו הפלילי של החשוד. כאשר מדובר בעבירות שנחשבות לקלות באופן יחסי אזי שקיימת אפשרות סבירה שהמשטרה תחליט לשחררו בתום החקירה.
מנגד, כאשר החשדות מתייחסים לעבירות פליליות חמורות אזי שקיימת אפשרות גבוהה שהמשטרה תחליט לעצור את החשוד ולהביאו לבית המשפט ביום שלמחרת. כך לדוגמא, עבירות של אלימות במשפחה נחשבות לעבירות חמורות שמקימות עילה למעצרו של החשוד. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על עבירות אלימות במשפחה.
מה זה שחרור בתנאים מגבילים?
כאמור, כאשר החקירה באזהרה מסתיימת המשטרה יכולה לבחור לעצור את החשוד או לחלופין לשחררו בערובה, דהיינו בתנאים מגבילים. המשמעות המשפטית הינה שהמשטרה בוחרת לשחרר את החשוד, אולם תחת תנאים מסוימים שיחולו עליו לתקופה מסוימת. ככל שהחשוד יפר את אותם תנאים אזי שהמשטרה עלולה לראות בהפרה כהצדקה לעצור אותו ואף לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו.
באשר לטיבם של התנאים המגבילים יש לציין כי המשטרה רשאית להטיל על החשוד הרחקה ממקום מסוים (למשל מעיר כלשהי), מעצר בית, הרחקה מאדם מסוים (למשל מהמתלונן), איסור יצירת קשר ותנאים מגבילים נוספים.
מה המטרה של חקירה באזהרה?
כל תיק פלילי במדינת ישראל מתחיל בחקירת משטרה. יש לציין בהקשר זה כי על פי חוק סדר הדין הפלילי המשטרה מחויבת לפתוח בחקירה פלילית כאשר מוגשת תלונה וגם כאשר נודע לה על ביצוע עבירה בדרך אחרת.
בית המשפט העליון קבע במספר רב של תיקים כי מטרתה של החקירה הפלילית הינה לרדת לחקר האמת. כלומר, על פי בית המשפט העליון, המשטרה מחויבת לאסוף ראיות שיגלו את האמת אודות מה שהתרחש גם אם המשמעות המעשית הינה שהראיות שיאספו יצביעו על חפותו של החשוד.
לדעת כותב המאמר, דברים אלו יפים ונכונים בתיאוריה המשפטית ורלוונטיים בעיקר ובעולם אוטופי שאינו בהכרח תואם למציאות העכשווית במדינת ישראל. אולם, במציאות המשטרה רואה בחקירה המשטרתית כאמצעי לאיסוף ראיות שיובילו להגשת כתב אישום נגד החשוד ובבוא היום גם להרשעתו של הנאשם בבית המשפט. יתרה מכך, לעיתים קרובות, משרדנו נתקל בחוקרי משטרה ואנשי אכיפת החוק שמוכנים לכופף את החוקים על מנת להשיג את מטרתם אגב פגיעה בזכויות נאשמים וחשודים.
מה ההשלכות של חקירה באזהרה?
כאמור, המשטרה מנהלת חקירות פליליות וחוקרת את החשוד באזהרה על מנת לאסוף ראיות שיספיקו להעמדתו לדין והגשת כתב אישום. ובמילים אחרות, חקירה באזהרה יכולה להסתיים בהגשת כתב אישום או לחלופין להסתיים בלא כלום וגניזת התיק. ככל שיוגש כתב אישום נגד החשוד אזי שההליכים הפליליים צפויים להימשך בבית המשפט ואולי אף יסתיימו בהרשעת הנאשם.
חשוב לציין כי גם כאשר התיק נגנז ונסגר ללא כתב אישום אזי שלחשוד נשאר רישום פלילי מסוג רישום משטרתי. המשמעות עבור האזרח שבעניינו קיים הרישום הינה כי קיים בעניינו רישום משטרתי שחשוף לגופים שונים שרשאים על פי חוק לקבל מידע מהמרשם הפלילי של המשטרה. רישום זה עלול לפגוע בעתידו של האזרח ולסכל אפשרויות העסקה עתידית במשרות שדורשות עבר פלילי "נקי".
יחד עם זאת, לכלל זה קיים חריג והוא מתקיים כאשר התיק המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה פלילית. כאשר תיק פלילי נסגר בעילה זו קיומו של התיק נמחק לחלוטין כך שאף גוף לא יידע על קיומו של התיק. חשוב לציין כי ברוב המכריע של התיקים המשטרה סוגרת את התיק בעילה של "חוסר ראיות" כך שסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה מצריכה פעולה אקטיבית מצד החשוד או בא כוחו של בקשה לשינוי עילת סגירה. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על שינוי עילת סגירה של תיק פלילי.
ייעוץ עם עורך דין לפני חקירה
כפי שציינתי קודם לכן, הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה הפלילית הינה זכות אזרחית חשובה ומהותית. מדובר בזכות שממוקמת במדרג הגבוה של זכויות האזרח בהתמודדות עם מערכות האכיפה ומשטרת ישראל. יתרה מכך, מדובר בזכות שקשה להפריז בחשיבותה, שכן ניצול נכון וחכם של הזכות עושה לא פעם את ההבדל בין הגשת כתב אישום והמשך ההליכים הפליליים לעומת גניזת התיק וסגירתו.
לכן בסיטואציה של חקירה משטרתית יותר ממומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני החקירה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר באזרחים נורמטיביים שאינם מעורים בהליכים פליליים ומוצאים את עצמם תחת חקירה משטרתית בפעם הראשונה והיחידה.
מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה.
התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר באופן שלשמו האזרח זומן על ידי המשטרה לחקירה פלילית.
כאשר המשטרה רואה באזרח כחשוד אזי שהיא צפויה לזמן אותו לחקירה פלילית בתחנת המשטרה, שם הוא גם צפוי להיחקר באזהרה. מנגד, כאשר המשטרה רואה באדם שזומן לתחנה כעד בלבד אזי שחוקר המשטרה צפוי לגבות מאותו אדם "עדות". עד שמוסר עדות בנוגע לאירוע פלילי לא נחקר באזהרה אלא שנגבית ממנו עדות שמכונה "עדות פתוחה".
הבדל חשוב בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה מתבטא בעובדה שלעדים שמגיעים למסור עדויות פתוחות אינם זכאים לזכויות שניתנות לחשודים שנחקרים באזהרה. כך לדוגמא, אדם שנחקר באזהרה רשאי להתייעץ עם עורך דין מטעמו בטרם החקירה הפלילית. להבדיל ממנו, לעד שמגיע לתחנה על מנת למסור עדות פתוחה אין זכות מוקנית להתייעץ עם עורך דין מטעמו.
ההפך הוא הנכון, במקרים מסוימים, התייעצות של עד (שאינו חשוד בדבר) עם עורך דין בטרם החקירה הפלילית עשויה להיתפס בעיני המשטרה כצעד שעלול לשבש את החקירה הפלילית.
חשודים שנחקרו באזהרה תוהים לעצמם מה קורה אחרי חקירה באזהרה. התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר בנסיבות המקרה ובראיות שנאספו על ידי היחידה החוקרת במהלך החקירה הפלילית. במקרים שבהם החקירה הניבה די ראיות נגד החשוד אזי שישנם סיכויים לא מבוטלים שהתיק יתקדם להעמדה לדין והגשת כתב אישום נגד החשוד. מנגד, כאשר הראיות שנאספו לחובתו של החשוד אינן בעוצמה גבוהה אזי שרוב הסיכויים שהתיק נגדו ייגנז.
כך או כך, לא ניתן לדעת מראש מה קורה אחרי חקירה באזהרה, שכן שאלה זו תלויה גם בהתפתחות החקירה ובהשתלשלות האירועים הדינמית.
האם חקירה זה רישום פלילי? התשובה לשאלה חיובית. לאחר חקירה באזהרה, נותר לאזרח החשוד רישום משטרתי שמכונה רישום "מב"ד" (ממתין לבירור דין). כלומר, כל עוד היחידה החוקרת או אחד מגופי התביעה טרם הגיעו להחלטה בעניינו של התיק אזי שהתיק יוגדר בסטאטוס של תיק פתוח. חשוב להדגיש בהקשר זה כי חקירה מותירה רישום פלילי גם כאשר התיק הפלילי נסגרת ללא העמדה לדין. מדובר ברישום משטרתי של תיק סגור שיישמר במחשבי המשטרה ויהיה חשוף לגופים מסוימים שחוק המרשם הפלילי מותיר להם גישה למרשם.
