תרגילי חקירה הן פעולות מתוחכמות שמבוצעות על ידי חוקרי המשטרה במטרה לבלבל את החשודים ולהוציא אותם מאזור הנוחות שלהם ואגב כך לאסוף ראיות שיוכלו לחזק את החשד נגדם.
ישנם מספר סוגים שונים ומגוונים של תרגילי חקירה כאשר הפעלתם על ידי חוקרי המשטרה תלויה בנסיבות המקרה הספציפי ובצרכי החקירה שעולים באותו מקרה.
בין תרגילי החקירה הידועים ניתן למנות את שיחות המסדרון, שימוש במדובבים, עימותים משטרתיים, זריעת דיסאינפורמציה, מניעת שינה, השפלות, מניעת מזון, הפעלת איומים והפעלת לחץ נפשי על הנחקר.
ודוק, אזרח נורמטיבי שעבורו זוהי ההיתקלות הראשונה עם החוק והמשטרה עלול בקלות ליפול שולל אחר תרגילים אלו ואף להפליל את עצמו ביצוע עבירה פלילית. לאור פערי הכוחות הברורים בין חוקרי המשטרה לחשודים מומלץ תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי פרטי לצורך ליווי וייעוץ לפני החקירה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי אודות ליווי לחקירת משטרה.
מאמר זה כולל מידע משפטי אודות תרגילי חקירה משטרתיים וכן מבהיר את משקל הראיות שבתי המשפט מייחס לראיות שהופקו באמצעותם וכן את הכללים החוקיים בהקשר אליהם.
מהי מטרתה של החקירה הפלילית?
בית המשפט העליון הגדיר את מטרתה של החקירה המשטרתית במספר רב של פסקי דין שעסקו בתרגילי חקירה ובפסקי דין אלה אף התייחס למשקל הראייתי של הראיות שנאספו במסגרת אותם תרגילים.
ההלכה המשפטית קובעת כי מטרתה של חקירה פלילית הינה לאתר ראיות שיסייעו בחשיפת האמת ולא לחלץ כל מחיר הודאה מפיו של החשוד במעשה.
למרבה הצער, במקרים רבים חוקרי המשטרה חוטאים לכלל האמור ורואים בתרגילי חקירה ככלי להשגת ראיות שבכוחן להרשיע את החשוד להבדיל מראיות שמסייעות בגילוי האמת. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא חקירת משטרה.
האם למשטרה מותר לבצע תרגילי חקירה?
התשובה לשאלה זו הינה חיובית. תרגילי חקירה מותרים על פי חוק ולמשטרה אכן מותר לבצע תרגילי חקירה במסגרת חקירות פליליות. יחד עם זאת, ישנו גבול מסוים בעניין זה כך שתרגילים מסוימים ייחשבו ללגיטימיים וחוקיים ואחרים לתרגילים פסולים שאינם מותרים.
הגבול בין תרגיל חקירה מותר לאסור הוא לעיתים קרובות חמקמק ועמום ובכל מקרה שאלת הלגיטימיות נתונה להכרעתו של השופט שיושב בדין באותו תיק פלילי פרטני.
ככלל, ככל שבית המשפט ייקבע שהמשטרה ביצעה תרגילי חקירה בלתי חוקיים אזי שבית המשפט עשוי לפסול את הראיות שהושגו במסגרת אותם תרגילים.
מטבע הדברים, ככל שראיות שהושגו באמצעות תרגילי חקירה ייפסלו על ידי בית המשפט עשויה להיות לכך השפעה משמעותית על תוצאתו הסופית של התיק ושאלת זיכויו של הנאשם או הרשעתו. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על משפט פלילי.
מה המטרה של תרגילי חקירה?
באופן טבעי המטרה של תרגילי חקירה הינה "לפצח" את התיק ולהוציא מהנחקר (החשוד) הודאה או לחלופין לגרום לו להיכשל בלשונו באמירות שעלולות להפלילו.
חשוב להדגיש כי לא בכל תיק המשטרה נוקטת בתרגילי חקירה. לרוב, תרגילי חקירה מבוצעים בתיקים שנחשבים למורכבים ובהקשר לנחקרים שהמשטרה מתקשה להפלילם. מטבע הדברים, אין צורך לבצע תרגיל חקירה כנגד נחקר שכבר בחקירתו הראשונה מודה בכל המיוחס לו.
איזה תרגילי חקירה קיימים?
ישנם מספר רב של תרגילי חקירה שהמשטרה נוהגת לבצע. הבחירה בין תרגילי החקירה השונים נתונה לשיקול דעתם של החוקרים שמטפלים בתיק. ישנם תיקים שבהם המשטרה מבצעת מספר רב של תרגילים חקירה במקביל ולעומת זאת ישנם תיקים שבהם המשטרה לא מבצעת ולו תרגיל חקירה אחד.
כמו כן, ישנם תרגילי חקירה בוטים ופסולים כגון מניעת מזון, מניעת שינה ואף איומים ולעומת זאת תרגילי חקירה כגון זריעת דיסאינפורמציה או שימוש במדובבים הינם תרגילי חקירה שנחשבים למקובלים וכשרים.
מדובב משטרתי
תרגיל חקירה ידוע במיוחד הינו השימוש במדובב משטרתי. בשיטה זו המשטרה מפגישה בין החשוד לבין סוכן משטרתי (לרוב עבריין) במסגרת מתקן הכליאה או תא המעצר כאשר הסביבה כולה מרושתת במכשירי הקלטה או מצלמות.
מטרתו של המדובב המשטרתי הינה בראש ובראשונה לרכוש את אמונו של החשוד. לעיתים, יצירת האמון מתבצעת באמצעות החלפת סיפורים על עולם הפשע ולעיתים על ידי הבטחות לפרנסה או טובות הנאה שהמדובב מפזר כלפי החשוד.
לאחר שהמדובב המשטרתי מצליח לרכוש את אמונו של החשוד ולייצר עמו שיח חופשי הוא מנסה לגרום לו לדבר על המקרה שבו הוא נחשד ולהוציא מפיו הודאה במעשה.
כאמור, כל השיח בין השניים מוקלט וככל שהשיחה ביניהם תוביל להודאה אותן הקלטות ישמשו כראיות לחובתו של הנאשם ויוגשו על ידי התביעה לבית המשפט.
פרטים מוכמנים
פרטים מוכמנים הינם פרטים אודות העבירה שרק מבצע העבירה יכול היה לדעת. הודאה "איכותית" הינה הודאה שכלולים בה פרטים מוכמנים אודות המקרה.
אולם, במקרים רבים אותם פרטים מוכמנים שלגביהם המשטרה טוענת כי הם מוכיחים את אשמתו של החשוד, אינם באמת פרטים מוכמנים, אלא פרטים שנמסרו לחשוד כאשר המצלמה לא הופעלה או כאשר מכשיר ההקלטה לא פעל. באופן הזה, חוקרי משטרה מסוימים מטים את תוצאות הדיבוב על ידי מצגי שווא שמטרתם היחידה הינה להפליל את החשוד.
הסוגייה של פרטים מוכמנים נדונה באופן נרחב בפרשת רומן זדורוב. במסגרת פרשה זו, התביעה טענה נגד הנאשם כי ידע פרטים מוכמנים רבים שרק הרוצח יכול היה לדעת. מנגד, ההגנה טענה כי אותם "פרטים מוכמנים" לכאורה נמסרו לנאשם באופן מכוון על ידי חוקרי המשטרה.
הדחה לסמים על ידי מדובב
מקרה מפורסם במיוחד שנדון בבית המשפט העליון בהקשר להפעלת מדובב נגע לנאשם ברצח ובשוד אלישע חיבטוב.
אותו נאשם התוודא לכאורה בפני מדובב משטרתי כי הוא זה שביצע את הרצח שיוחס לו על ידי היחידה החוקרת.
בדיעבד התברר כי חוקרי המשטרה אפשרו למדובב להכניס לתא שהשניים חלקו סמים מסוג הרואין והחשיש וההודאה ברצח ניתנה כאשר הנאשם היה תחת השפעת סמים קשים שהמדובב סיפק לו.
בנוסף, התברר כי חוקרי המשטרה מנעו מהנאשם לפגוש בעורך דין מטעמו במשך כשלושה שבועות. כפי שציינתי במאמרים אחרים, זכות ההיוועצות (עם עורך דין) הינו זכות חוקית בסיסית וחשובה במיוחד שנתונה לחשוד שנמצא תחת חקירה פלילית והפרתה על ידי המשטרה נחשבת להפרה חמורה במיוחד. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי אודות ייעוץ לפני חקירה.
בסופו של דבר, נוכח השימוש הפסול במדובב והפרת זכות ההיוועצות בית המשפט העליון החליט לפסול את הודאתו של הנאשם ולא לקבל אותה כראיה. כתוצאה מכך, בית המשפט קבע כי הראיות האחרות שעומדות נגד הנאשם אינן מספיקות על מנת להרשיעו מעל לכל ספק סביר בעבירות המיוחסות לו.
לאור הנימוקים האמורים ובעיקר נוכח התנהלותה הנפסדת של המשטרה בית המשפט העליון החליט לזכות את הנאשם מכל המיוחס לו והוא שוחרר לחופשי. קראו כתבה אודות אותו מקרה בקישור הבא
חשוב להדגיש כי התוצאה האמורה של תיק זה הינה תוצאה חריגה למדי שנבעה מנסיבות החריגות (מאוד) שהתקיימו באותו מקרה. ברוב המכריע של התיקים בית המשפט יקבל ראיות שנאספו על ידי מדובב משטרתי לרבות הודאה מפיו של חשוד שנמסרה למדובב.
במקרים חריגים בלבד, בתי המשפט קובעים כי נפלו פגמים כה קשים באופן הפעלת המדובב עד כי הצדק מחייב לפסול את הראיות שהושגו במסגרת הדיבוב.
שיחות מסדרון עם חוקרי משטרה
אחד מתרגילי החקירה המפורסמים ביותר מכונה "שיחות מסדרון" או "שיחות סיגריה". חשוב לציין בהיבט זה כי בכל הנוגע לחקירה של פשעים חמורים החוק קובע כי כל החקירה אמורה להיות מוקלטת ומתועדת באמצעות וידאו.
המשמעות הינה שחדרי החקירה שבהם מתנהלות החקירות המשטרתיות מאובזרים באמצעי הקלטה כך שכל החקירה מתועדת. חשודים אשר נחקרים באזהרה מודעים לעובדה שכל הנאמר בחדר החקירה מוקלט ועל כן יכול לשמש נגדם כראיה ועל כן לרוב הם נזהרים במילותיהם בתוך חדרי החקירה.
לאור מודעות החשוד לעובדה שדבריו מוקלטים, ישנם חוקרים אשר נוהגים להוציא את החשודים מחדר החקירה המתועד אם זה לסיבוב בחצר או לשיחת מסדרון.
במסגרת אותם סיבובים או שיחות החוקרים ממשיכים לשוחח עם הנחקרים אודות העבירה הנחקרת אולם באופן פחות רשמי ולכאורה כבדרך אגב. שיחות אלו נעשות מתבצעות באופן האמור על מנת לגרום לחשוד להרגיש בנוח ואף להוציא מפיו הודאה שלא במתכוון.
חשוב להדגיש ברחל בתך הקטנה כי על אף ששיחות אלו מתבצעות מחוץ לחדר החקירות הן כולן מתועדות במזכרים שהחוקרים כותבים על אותן שיחות. ובמילים אחרות, כל אמירה שהחשוד ייאמר במסגרת אותן שיחות עלולה לשמש כנגדו כראיה קל וחומר אם יספק אמירות שמפלילות אותו בביצוע העבירה.
על כן לנחקר מומלץ בחום להימנע משיחות מסדרון כאלה ואחרות עם חוקרי המשטרה. קראו עוד על היבטים אלו במאמר שכתבתי על חקירה באזהרה.
מניעת שינה
תרגיל חקירה ידוע נוסף מתבטא במניעת שינה. באמצעות תרגיל חקירה זה, חוקרי המשטרה מנסים לייאש את החשוד ובמקביל להוציא אותו מריכוז כך שהסיכויים שימעד בלשונו או יפליל את עצמו מתגברים.
בית המשפט העליון קבע באחד מהתיקים כי פעולה חקירתית של מניעת שינה כאשר הדבר אינו "מתחייב" מצורכי החקירה הוא אמצעי חקירתי פסול. כאמור, שאלת חוקיותו או אי חוקיותו של אמצעי חקירה כזה או אחר נתונים לפרשנותו של בית המשפט שדן באותו התיק ובהתאם לנסיבותיו של המקרה.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי תרגיל חקירה של מניעת שינה נחשב כתרגיל חקירה קיצוני שאינו מוצדק בתיקים הרגילים והשכיחים.
מניעת מזון בחקירת משטרה
תרגיל חקירה נוסף, אם ניתן לקרוא לו כך, נוגע למניעת מזון מחשוד. תרגיל חקירה זה מתבצע על ידי המשטרה ממניעים זהים לתרגיל שעניינו מניעת שינה, דהיינו במטרה לייאש את החשוד ולהוציאו מריכוז.
גם תרגיל זה נחשב לתרגיל קיצוני למדי שספק אם יעמוד במבחן החוקיות של בית המשפט. אין זה מופרך להעריך כי ברוב המקרים תרגילי חקירה מסוג אלו ייחשבו לתרגילים לא חוקיים והתוצאה המשפטית תהיה כי בית המשפט יפסול ראיות שהושגו על ידי המשטרה באמצעות מניעת מזון מנחקר.
דיסאינפורמציה
תרגיל חקירה נודע נוסף הינו זריעת דיסאינפורמציה. כלומר, מדובר בסיטואציה שבה חוקרי המשטרה מטעים את החשוד או החשודים באופן מכוון על מנת לגרום להם להודות במעשיהם.
מטבע הדברים לתרגיל זה קיימות אפשריות בלתי סופיות הואיל וניתן להטעות חשוד לגבי כל פרט שניתן לחשוב עליו.
הטעיה נפוצה מסוג זה הינה לומר לחשוד כי טביעות אצבעותיו נמצאו בזירת הפשע למרות שהדבר אינו אמת. סיטואציה נפוצה נוספת נוהגת לתיקים שבהם ישנם מספר חשודים שהמשטרה חושדת שביצעו את העבירה בצוותא. פעולת חקירה נפוצה במקרים כאלו תתבטא בכך שחוקר המשטרה יגיד לכל אחד מהחשודים בנפרד כי החשוד השני הפליל אותו במעשה. המטרה של המשטרה בתרגיל חקירה זה הינה לגרום לחשודים לפנות זה נגד זה ולהפליל אחד את השני במעשה.
יש לציין כי כאשר שני חשודים מפלילים אחד את השני בביצוע העבירה, המדינה נוהגת להגיש נגדם כתבי אישום נפרדים שיתנהלו בפני שופטים שונים בהליכים משפטיים שונים.
במקביל, התביעה תכניס את כל אחד מהחשודים לכתב האישום של החשוד השני כעד תביעה על מנת ששני החשודים יעידו האחד נגד השני גם בבית המשפט. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על כתב אישום.
ליווי לחקירת משטרה
לאור התחכום של תרגילי החקירה והאפשרויות הבלתי מוגבלות שפתוחות בפני המשטרה בהקשר זה מומלץ לנחקר להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי פרטי כבר משלב החקירה המשטרתית.
עורך דין פלילי פרטי יכול להכין את הלקוח שלו לתרגילי החקירה השונים ועל ידי כך לצמצם את פערי הכוחות המובנים שקיימים בינו לבין חוקרי המשטרה המנוסים. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא ליווי לחקירת משטרה.
