לקוחת המשרד הינה אישה מבוגרת עולה חדשה מאחת ממדינות ברית המועצות לשעבר ואינה דוברת עברית. תמימותה של לקוחת המשרד נוצלה על ידי החשודה שפנתה אליה כמזימת עוקץ שעבירות מסוגה כונו בתקשורת "עוקץ הקשישים".
החשודה הציגה בפני הגברת מצג שווא כי היא מוכרת לה מוצרים שונים ובכך הצליחה לקבל ממנה את פרטי האשראי שלה ופרטים מזהים נוספים. באמצעות פרטי האשראי והפרטים המזהים החשודה נטלה בשם המתלוננת הלוואות רבות מבנקים וכן מחברות שנותנות הלוואות חוץ בנקאיות.
יודגש בעניין זה כי לא זו בלבד שהחשודה נטלה מהמתלוננת כספים במרמה אלא שהיא גם ביצעה שלל עבירות זיוף והתחזות אגב לקיחת ההלוואות. בין היתר התחזתה ללקוחת המשרד בשיחות עם נציגי הבנקים וזייפה את חתימתה. קראו עוד על עבירות אלו במאמר שכתבתי על עבירת ההתחזות.
לאחר שהכספים הגיעו לחשבונה של לקוחת המשרד החשודה הפעילה עליה לחצים למשוך את הכספים. לקוחת המשרד שאינה דוברת עברית נפלה קורבן לעוקץ והעבירה לחשודה סכומי כסף גדולים במזומן. חשוב לציין שכל ההתקשרות בין השתיים נעשתה ברשתות החברתיות ובאמצעות הטלפון הנייד כך שהשתיים מעולם לא נפגשו באופן פרונטלי.
בסיכומו של הדבר החשודה הצליחה להוציא מלקוחת המשרד עשרות אלפי שקלים במרמה והכניסה אותה לחובות כבדים. ההלוואות שהחשודה נטלה בשם לקוחת המשרד הובילה אותה לפשיטת רגל. למרבה הצער, חברות האשראי והבנקים סירבו לקבל את הכחשת העסקה של הלקוחה הואיל ובהוראת החשודה היא משכה את הכספים שהתקבלו מההלוואות ומסרה אותם במזומן לחשודה.
לקוחת המשרד הגישה תלונה במשטרה ואף הגישה ליחידה החוקרת הקלטות של שיחות שהתנהלו בינה לבין החשודה וכן מסרה אסמכתאות לדבריה. לאחר טיפול קצר, המשטרה סגרה את התיק בעילה של "עבריין לא ידוע". מדובר בעילת סגירה שמשמעותה כי המשטרה אינה יכולה לאתר את החשוד בעבירה כי היא אינה מודעת לזהותו.
לאחר סגירת התיק המתלוננת פנתה לעורך דין אביב מזרחי לצורך הגשת ערר. יודגש כי לכל נפגע העבירה מוקנית זכות להגיש ערר על החלטה המשטרה לסגור את התיק נגד החשוד.
זכות זו קבועה בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. יש לציין כי מדובר בזכות שמוגבלת בזמן כך שמתלונן שמעוניין לממש את זכותו להגשת ערר רשאי לעשות כן בתוך 60 ימים מהיום שקיבל את הודעת המשטרה בדבר סגירת התיק.
עוד יצוין כי לצורך הגשת הערר המשטרה מאפשרת למתלונן או לבא כוחו להעתיק את חומרי החקירה. יודגש בעניין זה כי מומלץ לצלם את חומר החקירה בטרם הגשת הערר שכן הסוגייה של פתיחת התיק מחדש תלויה במידה רבה בראיות שהמשטרה אספה במסגרת החקירה. השאלה הרלוונטית שנשאלת במסגרת עררים על סגירת תיק הינה האם יש בתיק פוטנציאל להגשת כתב אישום נגד החשוד ואם לאו.
חשוב להדגיש כי לשכנע את המשטרה לקבל את הערר ולפתוח תיק חקירה מחדש לאחר שכבר נסגר איננה משימה פשוטה. מדובר בערר שנשען על נימוקים משפטיים כך שבהליך מסוג זה מומלץ תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי פרטי שינסח את הערר ויתנהל מול רשויות האכיפה.
לאחר קבלת ייפוי הכוח של הלקוחה עורך דין אביב מזרחי צילם את חומרי החקירה וניסח את הערר. במקביל, עורך דין אביב מזרחי סייע ללקוחת המשרד לשכור חוקר פרטי שאיתר את פרטי החשודה המלאים לרבות כתובתה ותעודת הזהות שלה.
עורך דין אביב מזרחי הגיש את המסמכים למשטרה ביחד עם הערר ובין היתר טען כי ראוי היה שהמשטרה תבצע את המינימום הנדרש ותאתר את החשודה. בסופו של דבר המשטרה החליטה לקבל את הערר ונגד החשודה הוגש כתב אישום בגין עבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה והתחזות. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא הגשת ערר על סגירת תיק חקירה.
