הטרדה מאיימת מהווה נושא משפטי רלוונטי וחשוב ללא מעט אזרחים במדינת ישראל וראוי להכירו את משמעויותיו המשפטיות. סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק") מגדיר את המעשה המטריד או המאיים באופן הבא:
"(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.
(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין".
ניתן לראות כי לשון החוק מגדירה את המעשה המטריד באופן רחב למדי שיכול להתבטא בכל דרך או צורה של הטרדה. המשמעות המשפטית בעניין זה היא כי לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב לבצע פרשנויות בעניין המעשים או ההטרדות שהוצגו בפניו כאשר הוא נאלץ לקבוע האם אכן מדובר בהטרדה שמצדיקה מתן צו נגד המטריד. כך לדוגמא ההטרדה איננה חייבת להתבצע מול המוטרד באופן ישיר וגם העברת מסרים מטרידים באמצעות צד ג' יכולה להיחשב להטרדה על פי חוק. יתרה מכך, על פי החוק אותה הטרדה איננה חייבת להיות באופן מפורש על מנת שתצדיק את הוצאת הצו, שכן החוק קובע במפורש כי גם הטרדות ואיומים מרומזים יכולים להיחשב להטרדה. לצד ההגדרה המרחיבה החוק נוקט גם במעשים ספציפיים שעלולים להיחשב להטרדה שמצדיקה מתן צו הרחקה וביניהם איומים, בילוש, מעקב, יצירת קשר, פגיעה בשם הטוב ופגיעה ברכוש.
מעבר למעשה המטריד עצמו נדרש כי אותו מעשה מעלה "בסיס סביר להניח" כי המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. כלומר, מדובר על הנחה כי אותם מעשים מטרידים או התנהגות מטרידה תימשך ואולי אף תסלים. על מבקש הצו להוכיח לבית המשפט כי הוצאת הצו נדרשת על מנת למנוע מהמטריד פגיעה פוטנציאלית נוספת בחייו אולם אין צורך באיום ממשי וגם הפרעת לשלוותו נחשבת להפרעה שמצדיקה מתן צו הרחקה. ראוי להבהיר כי משמעותו של המונח "בסיס סביר להניח" היא כי בסמכותו של בית המשפט להסתפק ברף ראייתי נמוך יחסית באשר להטרדה העתידית או הסכנה שהמטריד עלול להוות עבור המוטרד.
בנוסף להגדרות שהוזכרו לעיל החוק מתייחס גם למקרים חמורים ומובהקים יותר שבהם יינתן צו הרחקה. מדובר במקרים בהם בית המשפט התרשם כי התנהגותו של המטריד נותנת יסוד סביר להניח כי מהווה סכנה גופנית ממשית עבור אדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין כלומר מדובר בפגיעה פוטנציאלית בדרגת חומרה גבוהה יותר. מקרים נוספים שהחוק מתייחס אליהם הינם כאשר בית המשפט התרשם כי לפני הגשת הבקשה המטריד כבר ביצע מעשה חמור של פגיעה גופנית באדם אחר, ביצע עבירות מין או כלא אדם אחר. אולם יש לציין כי מדובר במקרים חריגים יחסית ולא מעט מהליכי ההטרדה המאיימת קשורים לסכסוכי שכנים או מכרים.
סעיף 5 (א) לחוק מגדיר את ההגבלות שבית המשפט מוסמך להטיל על המטרד במסגרת צו ההרחקה באופן הבא:
"צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות סעיף 4, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים:
1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
(2) לאיים על הנפגע;
(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
(5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
(6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה…"
כפי שניתן לקרוא בקטע החוק שצורף, לבית המשפט קיימות סמכויות רחבות בעניין ההגבלות שביכולתו להטיל על המטרד וביניהן איסור יצירת כל קשר בינו לבין המוטרד בין אם בכתב ובין אם בעל פה. יתרה מכך, לבית המשפט קיימת סמכות להרחיק את המטריד ממקומות מסוימים שקשורים למוטרד ולקבוע כי ייאסר עליו להימצא במרחק מסוים מאותו מקום שבו נוהג המוטרד להיות, בין אם מדובר במקום מגוריו, מקום עבודתו או כל מקום אחר שהוא נמצא שם בקביעות. מדובר בהגבלות שטומנות בחובן פגיעה בזכויות הפרט של המטריד ובחופש תנועתו אולם החוק אולם במקרה זה החשיבות להגן על המוטרד גוברת על זכויות הפרט של המטריד.
יתרה מזו, במסגרת הצו למניעת הרחקה בית המשפט רשאי להטיל על המטריד איסור לנשיאת או החזקת נשק, וזאת גם במקרה שבו המטריד מחזיק נשק מתוקף עבודתו עבור אחת מרשויות המדינה כגון משטרת ישראל או צבא ההגנה לישראל. במקרה שמוטל איסור על נשיאת נשק, בית המשפט אף מוסמך לקבוע כי נשקו של המטריד יילקח ממנו לאלתר. בדומה להגבלות שפורטו קודם לכן, ניתן לראות כי במקרה של מתן צו בית המשפט מוסמך לפגוע בזכויותיו של המטריד לשם ההגנה על המוטרד, אפילו במחיר של פגיעה בפרנסתו. לדוגמא איסור נשיאת נשק לאדם שנושא נשק כדרך קבע במסגרת עבודתו עלולה להוביל גם לפיטוריו או השעייתו ממקום העבודה. החוק קובע כי במקרה של הטלת איסור לנשיאת נשק בית המשפט יעביר את החלטתו לאגף הרישוי לכלי ירייה, משטרת ישראל או צה"ל (במקרה שהמטריד משרת במילואים או נשקו ניתן לו על ידי הצבא).
במקרה של הגשת בקשה למניעת הטרדה בית המשפט רשאי לקיים דיון במעמד צד אחד, דהיינו שהמטריד איננו נוכח בבית המשפט ולהורות על צו הרחקה זמני שכולל הגבלות על המטריד.
במקרה שניתן צו במעמד צו אחד בית המשפט ייקבע מועד דיון אליו יזומנו ויתייצבו שני הצדדים ובמהלכו יתבררו טענות המוטרד והמטריד ולשני הצדדים תינתן זכות הטיעון. החוק קובע כי הדיון במעמד שני הצדדים יתקיים לכל המאוחר 7 ימים לאחר מתן הצו במעמד צד אחד. ראוי להבהיר כי השתלשלות ההליכים שתוארה לעיל שכוללת דיון במעמד צד אחד, מתן צו זמני ללא נוכחות המטריד וקביעת דיון במעמד שני הצדדים למועד מאוחר יותר הינה פרקטיקה נפוצה ומקובלת בהליכים של מניעת הטרדה מאיימת. יש לציין כי במידה וניתן צו במעמד צד אחד והמטריד לא התייצב לדיון במעמד שני הצדדים בית המשפט מוסמך להאריך את הצו אף מבלי לקיים דיון במעמד שני הצדדים.
דיון במעמד שני הצדדים יכול ויכלול חקירות נגדיות של הצדדים על ידי עורכי דין או הצדדים בעצמם. אותן חקירות מסייעות לבית המשפט לקבוע הכרעה עובדתית באשר לטענות הצדדים וההגבלות או הצעדים שנדרש להטיל על המטריד. כאן המקום להעיר כי בלא מעט מקרים בית המשפט מציע לצדדים פשרה שמייתרת קיום חקירות ודיון ארוך שמצריך החלטה שיפוטית בעניין טענות עובדתיות. כך למשל בית המשפט מוסמך להציע לצדדים כי יינתן צו הגנה הדדי שאוסר על מי מהצדדים להתקרב או ליצור קשר עם הצד השני וזאת לצד הכרזה כי כל צד עומד על טענותיו ומכחיש את טענות הצד השני שנטענו כלפיו.
סעיף 6 לחוק קובע כי תוקפו של הצו למניעת הרחקה מאיימת לא ייעלה על ששה חודשים אולם בית המשפט רשאי להאריך את הצו מעת לעת ובלבד שהתקופה המצטברת של הצו לא תעלה על שנה.
החוק מסייג קביעה זו וקובע כי במקרים מיוחדים ומנימוקים מיוחדים שבית המשפט יפרט בהחלטתו ניתן לחזור ולהאריך את הצו בתקופות שיצטברו לשנתיים. יצוין כי מועדים אלו אינם מונעים מבית המשפט לקבוע כי הצו יעמוד בתוקף לתקופות קצרות יותר למשל שלושה חודשים או אפילו חודשיים והדבר נתון לשיקול דעתו בהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו.
הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת או צו הרחקה בלשון העם הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין שביצועה עלולה להוביל להגשת כתב אישום נגד המפר ובמקרים מסוימים אף להטלת עונש מאסר. עבירה זו נקראת הפרת הוראה חוקית שקבועה בסעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והיא נושאת בצדה עונש מאסר מרבי של 4 שנות מאסר. יש לציין כי מדובר על סעיף עבירה ספציפי שמתייחס להפרת צו שניתן לשם הגנה על אדם, כאשר לאותו סעיף עבירה קיימת חלופה מחמירה פחות של הפרת הוראה חוקית שאינה מתייחסת להגנה על אדם.
במקרה שבית המשפט דחה בקשה למתן צו הרחקה, בין היתר משום שהתרשם כי הדברים שנטענו בבקשה אינם נכונים או שמדובר בבקשה קנטרנית הוא רשאי להטיל על מבקש הצו פיצויים לטובת המדינה או אדם שנפגע מהגשת הבקשה. המשמעות היא שגם אנשים שטוענים שהוטרדו וזקוקים להגנת בית המשפט עלולים לשקול את צעדיהם בטרם יגישו בקשה למניעת הטרדה שאיננה מקיימת את דרישות החוק.
כפי שצוין הליך מניעת הטרדה מאיימת טומן בחובו סיכונים משמעותיים לצדדים המעורבים. סיכונים אלו מתבטאים בראש ובראשונה בהגבלות אישיות חמורות שבית המשפט יכול להטיל עליהם וסנקציה כספית במקרה של הגשת בקשה כוזבת. כמו כן, הפרת ההגבלות מהווה עבירה פלילית שעלולה להוביל להגשת כתב אישום והסתבכות של ממש בעתיד. עורך דין פלילי שבקיא בהליכים מסוג זה יוכל לוודא כי זכויותיו של הלקוח נשמרות וטענותיו העובדתיות מובאות בפני בית המשפט בצורה הנכונה והטובה ביותר.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.
כפי שפורט לאורך המאמר, צו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו שיפוטי שנועד להגן על שלוותו של אדם, חירותו, פגיעה בגופו, פגיעה בשגרת חייו או פגיעה בכל דרך שהיא. הצו למניעת הטרדה מאיימת כולל תנאים מגבילים שניתנים בהתאם לשיקול דעתו של השופט שהוציא את הצו.
צו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו שניתן לבקשו מבית המשפט בכל עת ובכל זמן. יחד עם זאת, מבקש הצו צריך להוכיח לבית המשפט שאכן קיימים טעמים שמצדיקים את הוצאת הצו. חשוב להבהיר בהקשר זה כי לא בכל מקרה שבו יתבקש הצו בית המשפט ייעתר לבקשה ויוציא צו הרחקה.
התנאים שמצדיקים מתן צו למניעת הטרדה מאיימת קבועים בסעיף 2 בחוק והם פורטו בתחילת המאמר. באופן כללי ניתן לומר כי בית המשפט ייעתר לבקשה למניעת הטרדה מאיימת ויוציא נגד המטריד צו הרחקה כל אימת שיוכח בפניו שהתרחשה הטרדה או עלולה להתרחש כזו בעתיד בין אם מדובר באיומים, פגיעה פיזית כלשהי או כל סוג של הטרדה או פגיעה באוטונומיה או החירות האישית.
התשובה לשאלה זו הינה חיובית בהחלט. החוק מאפשר לכל אדם להיות מיוצג במסגרת הליכים של צו למניעת הטרדה מאיימת או הליכים שעניינם צו הגנה. לא זו בלבד שכל אדם רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, אלא שמקרים מסוימים אף רצוי להיות מיוצג. במסגרת צווי הרחקה, לא מעט אנשים נוטים להיתפס לתפל במקום לעיקר, וזאת לאור רגשותיהם והעניין האישי שיש להם באותו עניין. להבדיל מאדם שמייצג את עצמו, עורך דין מקצועי שאינו מחובר למקרה באופן אישי יכול להציג בפני בית המשפט את הדברים הרלוונטיים להכרעה המשפטית באותו מקרה.
התשובה לשאלה זו הינה שאין הבדל מהותי בין שני הביטויים האמורים. המונח של "צו הרחקה" הינו ביטוי שגור בלשון העם בעוד המונח המקצועי והמשפטי שנהוג על ידי אנשי המקצוע הינו "צו למניעת הטרדה מאיימת". במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת בית המשפט רשאי גם להורות על הרחקתו של המשיב מהמבקש אולם בלשון המקצועית אין מדובר בצו הרחקה, אלא בהוראה שכלולה בתוך הצו למניעת הטרדה מאיימת.
מדובר בשני הליכים שונים שמתנהלים בהתאם לשני חוקים שונים. לכל חוק כללי יסוד ותנאים שונים בהקשר למתן צו הרחקה. הליכים של צו הרחקה מתנהלים בעיקר בין בני משפחה. בנוסף, חלק מהתנאים למתן צו הגנה קשורים במקרים חמורים וקשים יותר מאשר המקרים שאותם מונה החוק למניעת הטרדה מאיימת. כך לדוגמא, אחד מהקריטריונים למתן צו הגנה מתייחס למצב שבו בן משפחתו של המבקש ביצע כלפיו עבירת מין.
בהחלט כן! החוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי גם יצירת קשר בכל אמצעי שהוא לרבות בעל פה או בכתב עלולים להצדיק מתן צו הרחקה. יתרה מכך, בפרקטיקה המשפטית אכן בתי המשפט מתייחסים להטרדות טלפוניות כפעולה שמצדיקה מתן צו למניעת הטרדה מאיימת. במסגרת הצו שיינתן בית המשפט יאסור על המטריד ליצור קשר עם המבקש בכל אמצעי שהוא לרבות קשר טלפוני.
התשובה לשאלה זו הינה חיובית. הליכים שעניינים מניעת הטרדה מאיימת נפוצים במיוחד בין שכנים. לעיתים, מתן צו שיפוטי שכולל הגבלות על יצירת קשר בין הצדדים עשוי דווקא לסייע בהרגעת הרוחות והורדת החיכוך.
כאשר אדם מפר צו למניעת הפרדה מאיימת הרי שהוא מבצע עבירה פלילית לכל דבר ועניין. מדובר בעבירה פלילית מסוג הפרת הוראה חוקית. יש לציין בהקשר זה כי על אף שמדובר בעבירה פלילית שאינה נחשבת לחמורה למדי, במקרים מסוימים הפרת הצו מעידה על אובססיביות שעלולה להוביל את התביעה לבקש לעצור את המפר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו מפאת מסוכנותו.
התשובה לשאלה זו הינה שלילית. בכל ההליכים שעניינים צווי הרחקה אין צורך לשלם אגרה וזאת בין אם מדובר בבקשה למניעת הטרדה מאיימת או בקשה לצו הגנה. הרציונל שניצב מאחורי הפטור לאגרה הינו שמגישים הבקשה הינם לכאורה אנשים שנתונים בסיכון מסוים ועל כן אין זה ראוי לחסום את גישתם לקבלת סעד מערכאה שיפוטית מטעמים כלכליים.
התשובה לשאלה זו הינה חיובית באופן חלקי בלבד. לאחר חקירה משטרה הקצין התורן יכול להורות על הרחקתו של החשוד לזמן מוגבל שלא יעלה על 30 ימים. סמכות זו הינה מוגבלת בהשוואה לתנאים שבית המשפט רשאי להטיל על משיב שהוגשה נגדו בקשה למניעת הטרדה מאיימת.
תקופת הזמן המקסימלית שבית המשפט רשאי להורות על תנאים מגבילים כאלו ואחרים שיחולו על המטריד עומדת על חצי שנה. כלומר, גם ההרחקה שבית המשפט מטיל במסגרת הצו למניעת הטרדה מאיימת הינה הרחקה שמוגבלת בזמן. יחד עם זאת, בסיומו של הצו ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש להאריכו לתקופה נוספת.
בקשה למתן צו הרחקה מוגשת במזכירות בית המשפט השלום שבו מבקש הצו בוחר להגישה. חשוב לציין בהקשר זה כי המבקש יכול לבחור להגיש את הבקשה באחד מבתי משפט השלום שבמסגרתו התרחשה ההטרדה או התקיימה העילה להוצאת הצו. כך לדוגמא, אם ההטרדה התבצעה באחד מהיישובים במחוז חיפה אזי שהמבקש יכול להגיש את הבקשה בבית המשפט השלום במחוז חיפה.
הבקשה למניעת הטרדה מאיימת כוללת פירוט מלא של העובדות שמצדיקות את הוצאת הצו. בנוסף, אדם שמבקש מבית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת צריך למלא טופס מובנה שנגיש במזכירות בית המשפט השלום. בין היתר, מבקש הצו נדרש להבהיר את מהות יחסיו עם המשיב (האדם שלגביו מתבקש הצו) ולחתום על תצהיר לעניין אימות העובדות שנרשמות בבקשה. המשמעות של תצהיר הינה שמבקש הצו שהוא מודע לעבודה שחובה עליו לומר אמת וככל שהוא לא יעשה כן קיימת אפשרות שיוטלו עליו העונשים שקבועים בחוק.
התשובה הפורמאלית לשאלה זו הינה שמדובר בהליך אזרחי. יחד עם זאת, בהליכים מסוג זה לעיתים קרובות מועלות טענות שנוגעות לעבירות פליליות כאלה ואחרות. יתרה מכך, ככל שהמשטרה וגופי התביעה יקבלו תלונה רשמית בגין אותם מעשים ויחשבו שיש בהם מן האמת אזי שקיימת אפשרות שנגד המטריד יוגש כתב אישום ויינקטו נגדו הליכים פליליים.
התשובה לשאלה זו הינה שלילית. צו למניעת הטרדה מאיימת אינו נושא עמו רישום פלילי מהסיבה הפשוטה שאין מדובר בהליך פלילי שתוצאתו הסופית הינה הרשעה פלילית. יחד עם זאת, מתן צו הרחקה עלול לפגוע באדם שלגביו הוצא צו ההרחקה וזאת במגוון רחב של תחומים ונושאים.
עורך דין פלילי אביב מזרחי הינו בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ואת התמחותו עבר בפרקליטות הפלילית במחוז חיפה שם לקח חלק כמתמחה בתיקים של פשיעה חמורה ועבירות חמורות
© כל הזכויות שמורות לעורך דין אביב מזרחי