שימוע פלילי הוא הליך משפטי המאפשר לחשוד להשמיע את טענותיו בפני התביעה, טרם הגשת כתב אישום. זוהי זכות יסוד המוקנית לחשוד בחוק סדר הדין הפלילי. מטרת השימוע היא לאפשר לחשוד להציג את צדו של הסיפור, ולנסות לשכנע את התביעה שאין הצדקה להגיש נגדו כתב אישום.
שימוע פלילי הינו הליך משפטי שנערך לחשוד שנחשד בביצוע עבירה פלילית בטרם הגשת כתב אישום. הלכה למעשה, במסגרת שימוע פלילי, מדינת ישראל מאפשרת לחשוד להגיש לה נימוקים כתובים שישכנעו אותה מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ומדוע מוצדק לגנוז את התיק בעניינו.
כל הליך של שימוע פלילי נפתח כאשר התביעה ממציאה לחשוד (מוסרת באמצעות הדואר) מכתב יידוע לחשוד. במכתב זה, המדינה באמצעות גוף התביעה הרלוונטי, מודיעה לחשוד כי לאחר שחומר החקירה הרלוונטי בעניינו נבדק על ידה ישנה אפשרות שיוגש נגדו כתב אישום.
מבחינה פורמאלית, מכתב זה מהווה הודעה בדבר זכותו של החשוד לקיים מול המדינה שימוע פלילי. אולם, מבחינה מעשית כאשר המדינה טורחת לשלוח לחשוד את ההודעה האמורה, המשמעות הינה כי ישנן ראיות משמעותיות שמחזקות את החשד נגדו ומאפשרות לה להגיש נגדו כתב אישום.
חשוב להבהיר כי סגירת התיק בשלב זה אינה משימה פשוטה. כאשר ישנן ראיות משמעותיות שעומדות לחובתו של החשוד, נדרשים נימוקים יצירתיים וכבדי משקל על מנת לשכנע את התביעה לסגור את התיק.
הלכה למעשה, בסיטואציות האמורות שבהן החומר הראייתי שעומד לחובתו של החשוד הינו משמעותי ומוצק, השימוע הפלילי הינו בבחינת הזדמנות אחרונה עבורו להימנע ממשפט פלילי על כל המשמע מכך. אזרח נבון שמקבל מכתב מסוג זה יפנה לעורך דין פלילי ויעשה ככל שביכולותיו על מנת לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
בקשה לעיון בחומרי חקירה
בקשה לעיון בחומרי חקירה הינה בקשה שמוגשת בשלבים שונים של ההליך הפלילי. בהקשר לנושא המאמר יש לציין כי נהוג להגיש בקשה לעיון בחומרי חקירה כחלק מהליך של שימוע פלילי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שתוצאות השימוע והשיקולים שהתביעה שוקלת בהליך זה מתבססים בעיקר על המצב הראייתי בתיק.
הואיל ותוצאות השימוע תלוית במידה רבה במצב הראייתי בתיק מומלץ לא לנהל שימוע מבלי להגיש תחילה בקשה לעיון בחומרי החקירה. יחד עם זאת, יש לציין כי הזכות לעיון בחומרי החקירה אינה זכות מוחלטת בשלב מקדמי זה. בניגוד למה שקורה אחרי הגשת כתב אישום, בשלב השימוע, התביעה אינה מחויבת להעביר לעיון ההגנה את כל חומרי החקירה בהם היא מחזיקה.
בשלב זה, התביעה יכולה לקבל את הבקשה לעיון בחומרי החקירה באופן חלקי כך שהיא תבחר איזה חומרים להעביר להגנה ואיזה חומרים לא לחשוף בשלב זה (ככל שיש טעם מהותי בכך). אולם, על אף שיש לתביעה זכות לחסות חלק מהחומרים בשלב זה, אכן נהוג כי לצורך השימוע היא מאפשרת להגנה לעיין בכל חומרי החקירה. כאמור, רק במקרים נדירים ויש טעם ממשי בכך התביעה תחסה חלק מהחומרים ולא תעביר אותם לעיון ההגנה.
כמה זמן נמשכת חקירה משטרתית?
השאלה כמה זמן נמשכת חקירה משטרתית הינה שאלה שתלויה בנסיבות המקרה. ישנן חקירות שנמשכות על פני תקופות קצרות בלבד שלאחריהן התיק נגנז בתחנת המשטרה ולעומתן ישנן חקירות שעורכות חודשים ארוכים ואף שנים. מטבע הדברים שהשאלה כמה זמן נמשכת חקירה משטרתית משליכה גם על סוגיית השימוע הפלילי.
כאשר החקירה טרם הסתיימה הליך השימוע הפלילי לא יחל להתנהל. הסיבה לכך הינה שרק בסיום החקירה התביעה מגבשת דעה אודות התיק ורק אז תחליט אם לקיים שימוע או לגנוז את התיק.
פרוצדורה של סגירת התיק תוך זמן קצר נפוצה במיוחד בתלונות שעוסקות באירועים בעלי רמת חומרת נמוכה ושמתייחסות לעבירות קלות כגון איומים או הסגת גבול פלילית. בתיקים אלו, שנוגעים לאירועים קלים פעולות החקירה הדרושות הינן מצומצמות בהשוואה לתיקים מורכבים, ובהתאם לכך גם משך החקירה המשטרתית מתקצר. מנגד, בתיקים מורכבים שכוללים מעורבים ועדים רבים, החקירה המשטרתית עלולה להימתח על פני תקופה ארוכה.
כך או כך, התשובה לשאלה כמה זמן נמשכת חקירה משטרתית תלויה בתיק הספציפי בעבירות הנחקרות ובראיות שהגיעו לידי החוקרת עם פתיחת החקירה. כך לדוגמא, במקרים שבסמוך לביצוע העבירה הגיעה ליחידה החוקרת סרטונים שמתעדים את העבירה ומבצעה באופן בירור אזי שסביר להניח שהחקירה תסתיים תוך זמן קצר. מנגד, כאשר היחידה החוקרת נתקלת במבוי סתום מבחינה ראייתית ישנה אפשרות שהחקירה לא יסתיים והתיק יישאר פתוח במשך תקופה ארוכה.
השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום
השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום הינה פעולה שמתבצעת על ידי היחידה החוקרת בהוראה של הגוף התובע. הליך זה אינו רלוונטי להליך של שימוע פלילי כי הוא מתרחש במקביל לתיק הפלילי שמתנהל בבית המשפט. כלומר, לאחר שכבר התנהל (או לא התנהל מסיבה כזו אחרת) שימוע והוחלט על הגשת כתב אישום.
חשוב לציין כי השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום הינה פעולה חריגה יחסית שהתביעה נוקטת בה רק במקרים נדירים. על פי החוק, פעולה זו מצריכה אישור של פרקליט מחוז או ראש שלוחת תביעות.
הנחיות פרקליט המדינה מפרטות את הנסיבות שבגינן תתבצע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום. ככלל, גם הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי מדובר בצעד שיינקט על ידי התביעה במקרים מיוחדים וחריגים ולא כדבר שבשגרה.
שימוע בכתב
שימוע בכתב מתקיים לאחר שבא כוחו של החשוד מעתיק את חומרי החקירה לצורך השימוע הפלילי. כאמור, בשנים האחרונות, הדרך הנפוצה ביותר לעריכת שימוע פלילי הינה באמצעות שימוע בכתב. במקרים מיוחדים, ובתיקים מורכבים מאוד, המדינה וההגנה יכולים לסכם על השמעת טיעונים בעל פה כחלק מהשימוע.
כך לדוגמא היה במקרה של התיק הפלילי בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי הפרסומים בתקשורת, בתיקים אלו ההגנה השמיעה בפני הפרקליטות טיעונים בעל פה כחלק מהשימוע הפלילי שנערך בעניינו של ראש הממשלה. חשוב להבין כי המקרה האמור הינו מקרה חריג במיוחד. הרוב המוחלט של השימועים הפליליים מתנהלים באמצעות שימוע בכתב.
הסיבה המרכזית לקיום השימוע באופן האמור נוגעת לשיקולים של יעילות. נוכח ריבוי התיקים, אין לתביעה המשטרתית או הפרקליטות לקיים שימוע בעל פה בכל תיק ותיק. באמצעות שימוע בכתב, התביעה יכולה לשקול את טענותיו של החשוד ולהחליט על בסיס הכתוב האם להגיש כתב אישום או לגנוז את התיק.
חשוב לציין בהקשר זה כי במסגרת שימוע פלילית להגנה יש קונפליקט האם לחשוף את כל הקלפים שבידה במסגרת השימוע במטרה לשכנע את התביעה לסגור את התיק או שמא ישנן ראיות או טענות שמוטב לשמור להליך העיקרי.
הקונפליקט האמור נובע מהאופן שבו ההליך הפלילי מתנהל מהפן הפרוצדוראלי. בישראל, התביעה מחויבת לחשוף בפני ההגנה את כל חומרי החקירה והקו המשפטי שלה בתחילת ההליך. מנגד, ההגנה רשאית לחשוף ראיות שהיא מחזיקה והתביעה לא נחשפה אליהן עמוק בתוך שלב שמיעת הראיות. באופן האמור, בא כוחו של הנאשם יכול להפתיע את התביעה באמצעות ראיות חדשות תוך כדי שהמשפט הפלילי מתנהל.
לכן, כאשר ההגנה חושפת את כל ראיותיה בשלב של שימוע בכתב היא מוותרת על מרכיב ההפתעה שעשוי לשמש אותה במהלך המשפט הפלילי. מדובר בסוגייה מורכבת שתלויה בנסיבות המקרה. ככלל ניתן לומר כי כאשר בא כוחו של הנאשם מעריך שהתביעה בכל מקרה תגיש נגד החשוד כתב אישום אזי שמוטב שלא יחשוף את כל קלפיו במסגרת שימוע בכתב ויפתיע את התביעה בשלב מאוחר יותר.
כפי שניתן להבין, שימוע פלילי הינו הליך משפטי מורכב שדורש הבנה משפטית וניסיון במשפט הפלילי. לכן, מומלץ לכל חשוד שעומד בפני שימוע מסוג זה ליצור קשר עם עורך דין פלילי לצורך ייצוג מול התביעה בהליך זה.
