מעשי פזיזות ורשלנות הן קבוצת עבירות פליליות שמוגדרות בסעיף עבירה אחד במסגרת סימן ד' לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 שעניינו סיכון החיים והבריאות.
יצוין כבר עתה כי מדובר בעבירות פליליות שאינן נחשבות לחמורות במיוחד בהשוואה לעבירות פליליות אחרות. כפי ששמן מרמז, מדובר בעבירות שמבוצעות מתוך יסוד נפשי של רשלנות ולא מתוך כוונה פלילית רגילה. בהתאם לכך, העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירות הרשלנות עומד על 3 שנות מאסר. חשוב להבהיר כי מדובר בעונש מקסימלי נמוך באופן יחסי לעבירות פליליות אחרות.
יתרה מכך, ברוב התיקים הפליליים שעניינם עבירות רשלנות העונשים שמוטלים על הנאשמים אינם כוללים מאסר בפועל.
מאמר זה נכתב במטרה לספק מידע משפטי אודות עבירות הרשלנות השונות, היסוד הנפשי בהן והעונשים שמוטלים בגינן.
מעשי פזיזות ורשלנות
החוק מונה מספר פעולות שביצוען ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים, ובדרך רשלנית, יהוו עבירה פלילית מסוג רשלנות.
סעיף 338(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 מגדיר את עבירות הפזיזות והרשלנות באופן הבא:
"(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1) נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית;
(2) מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;
(3) עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;
(4) עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;
(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;
(6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;
(7) נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;
(8) מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן;
(9) משתמש בחומר מרעיל או מסוכן או מחזיק בו או מפקירו, או מפקיר מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן".
מהי רשלנות על פי החוק?
ההגדרה המשפטית של רשלנות פלילית קבועה בסעיף 21 לחוק העונשין הישראלי. משמעותה הינה כי מבצע העבירה נטל סיכון בלתי סביר שאדם סביר מן היישוב לא היה נוקט בנסיבות העניין אילו היה בנעליו של מבצע העבירה.
נהיגה פוחזת ברכב
אחת מהעבירות הנפוצות בהקשר לסעיף עבירות הרשלנות קבועה בסעיף 338(א)(1) לחוק העונשין ומכונה בשפה המקצועית "נהיגה פוחזת ברכב". משמעות העבירה הינה כי מבצע העבירה נהג ברכבו בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום להם לחבלה.
יש לציין כי בלא מעט מקרים התביעה בוחרת לכלול עבירה זו במסגרת כתב אישום שמוגש נגד אדם שניסה להימלט משוטרים או לא ציית להוראותיהם לעצור את רכבו ואגב כך סיכן לכאורה את העוברים בדרך. בלא מעט מקרים המדינה מהסוג שתואר לעיל המדינה נוהגת לכלול בכתב האישום גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו הואיל ולשיטתה עצם הבריחה מהשוטרים באמצעות הרכב מהווה עבירה של הפרעה לשוטר. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות העבירה הפלילית של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
חשוב לציין כי העבירה הפלילית של נהיגה פוחזת ברכב הינה פחות רלוונטית למקרים של נסיעה במהירות מופרזת או אי ציות לתמרורים, שכן לסיטואציות אלו חוקקו עבירות תעבורה ספציפיות במסגרת פקודת התעבורה. יחד עם זאת, כפי שציינתי במאמרים אחרים, כאשר המדינה מגישה נגד הנאשם כתב אישום בגין עבירות פליליות היא רשאית להוסיף לכתב האישום גם עבירות תעבורה שלשיטתה בוצעו על ידי הנאשם באותו מקרה.
עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר נאשם שהואשם בעבירה הנהיגה הפוחזת לצד עבירות נוספות בעקבות אירוע שבו החזיק ברכבו קילוגרם סם מסוכן מסוג קנאביס וניסה להימלט מהשוטרים באמצעות רכבו. באותו מקרה יוחסו לנאשם עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נהיגה פוחזת ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה תחת השפעת סמים. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירת התעבורה של נהיגה תחת השפעת סמים.
אי נקיטת זהירות בחיה
עבירה רשלנות נפוצה נוספת מוגדרת בסעיף 338(א)(6) לחוק העונשין. עניינה של עבירה זו הינו באי נקיטת אמצעי זהירות בחיה שנמצאת בשליטתו של הנאשם. המקרים הנפוצים שבגינם מוגש כתב אישום בעבירה זו מתרחשים כאשר בעלים של כלב מתיר לו להסתובב באופן חופשי ללא רצועה וללא פיקוח, ולמרבה הצער, הכלב משוחרר נושך שכן או עובר אורח.
יש לציין כי חוק העונשין אינו מפרט את האמצעים שבהם בעל כלב חייב לנקוט על מנת "לשלוט" על החיה שבשליטתו באופן שמגן עליו מפני העמדה לדין. כלומר, מדובר באמצעי זהירות שנתונים לפרשנות רחבה ושיקול דעת שבית המשפט נדרש להפעיל בתיקים מסוג זה.
כך לדוגמא, החובה לקשור כלב ברצועה קבועה בסעיף 11 לחוק חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002. סעיף זה קובע כי המחזיק בכלב (בעליו) לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצרו אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו באמצעות רצועה.
בפועל, בעלי כלבים רבים אינם ממלאים אחר הוראות החוק ומאפשרים לכלביהם להסתובב חופשי ללא רצועה ובכך מבצעים במודע או שלא במודע עבירה פלילית.
יש לסייג את האמור לעיל ולציין כי לרוב כתב אישום בגין אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה מוגשים רק במקרים שבהם אותו כלב שהיה משוחרר אכן פגע באדם אחר. מטבע הדברים ברוב המקרים הפגיעה והנזק היא זו שגוררת אחריה תלונה ולבסוף אף אכיפה משטרתית שעלולה להסתיים בהגשת כתב אישום.
חשוב לציין שבעבירות מסוג רשלנות, לרבות אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, התביעה נוהגת להציע לחשודים הסדר מותנה בטרם הגשת כתב האישום. הסדר מותנה הוא הליך משפטי חלופי להליך הפלילי.
מדובר בהליך משפטי חדש באופן יחסי שהוכנס לחוק בשנים האחרונות. משמעותו כי המדינה סבורה שאכן החשוד ביצע עבירה פלילית, אולם בנסיבות המקרה ראוי לאכוף את הדין נגדו מחוץ לבית המשפט וללא הרשעה פלילית. קראו ולימדו פרטים נוספים בסוגיה זו במאמר שכתבתי אודות הסדר מותנה.
מעשה רשלנות באש או חומר לקיח
כפי שניתן להבין, חלופה זו של עבירת הרשלנות עוסקת במעשי רשלנות שעניינם התעסקות עם חומרים דליקים או נפיצים. דהיינו, מדובר בעבירת רשלנות שמקבילה לעבירת הפלילית החמורה של הצתה. להבדיל מעבירת ההצתה, בעבירת הרשלנות מבצע העבירה ביצע גרם להצתה ללא כוונת תחילה או זדון.
ראוי להבהיר כי עבירת ההצתה הינה עבירה פלילית חמורה למדי שעונש המאסר המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 15 שנות מאסר. מדובר בעונש מאסר מקסימלי גבוה במיוחד בהשוואה לעבירות פליליות חמורות אחרות. יתרה מכך, תיקים שעניינם עבירות הצתה מתנהלים בבתי המשפט המחוזיים וזאת נוכח חומרת העבירה והעונש הגבוה שקבוע לצדה. זאת ועוד, בתיקי הצתה המדינה נוהגת לבקש מבית המשפט לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירת ההצתה.
מה העונש בגין מעשי פזיזות ורשלנות
ראשית יש לציין כי סעיף 21 לחוק העונשין קובע כי עבירות הרשלנות הן עבירות שאינן מסוג פשע. המשמעות המשפטית הינה שמדובר בעבירות מעשי פזיזות ורשלנות שעונשן אינו עולה על 3 שנות מאסר. לרוב, מדובר בעבירות מסוג עוון כלומר שהעונש המקסימלי שקבוע לצידן בחוק עולה על שלושה חודשי מאסר אך אינו עולה על שלוש שנות מאסר. כפי שהובהר בפתח המאמר, הדברים האמורים נכונים גם לגבי העבירות נושא מאמר זה. סעיף 338 לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שיוטל על אדם שהורשע באחת מעבירות הרשלנות הינו 3 שנות מאסר.
בדומה לעבירות פליליות אחרות, מדובר בעונשים מקסימליים בלבד שאינם מחייבים את בית המשפט להטיל אותם על הנאשם בכל תיק ותיק. העונש הסופי שיוטל על המורשע בעבירה זו תלוי ומורכב ממספר גורמים ספציפיים לעבירת הרשלנות שהתבצעה באותו מקרה.
כאשר מדובר בעבירות מעשי פזיזות ורשלנות נתונים רלוונטיים בעניין העונש הינם טיב מעשה הרשלנות, עוצמת הרשלנות, מידת הסיכון שגלום במעשה, קיומם של נזקים כתוצאה מהמעשה ועבירות נלוות לעבירת הרשלנות.
לצד נתונים אלו בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם שאינן קשורות בעבירה שהתבצעה. בין נתונים אלו נהוג להתחשב בגילו של הנאשם, מצבו המשפחתי, מצבו הרפואי, עברו הפלילי, לקיחת האחריות, וחרטה שהביע בעניין המעשה שביצע.
ראוי לציין כי כאשר מדובר בעבירת רשלנות בלבד ללא עבירות נלוות אחרות, ברוב המקרים הענישה לא תסתיים במאסר בפועל אלא בנסיבות חריגות במיוחד. קראו עוד בנושא הענישה במאמר שכתבתי אודות ענישה בהליכים פליליים.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירות רשלנות?
בדומה לעבירות פליליות אחרות הרשעה בעבירות הרשלנות גוררת אחריה רישום פלילי שעלול להכתים את שמו של הנאשם לעד, לפגוע בעתידו ולהשליך על תחומים שונים בחייו. קראו דברים נוספים בסוגיה זו במאמר שכתבתי בנושא מחיקת רישום פלילי.
מעבר לסוגיית הרישום הפלילי, ראוי לציין שגם במקרים שבהם לא ייגזר על הנאשם מאסר בפועל הוא צפוי לעונשים משמעותיים כגון עבודות שירות וקנס כספי גבוה.
במקרים שבהם חומר הראיות מעלה ספק לעניין אשמתו של הנאשם עורך הדין הפלילי שמייצג אותו יוכל לנהל את ההליך המשפטי במטרה לשכנע את בית המשפט שראוי לזכותו מכל המיוחס לו.
במקרים אחרים, עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע לסגור את התיק בהסדר טיעון שיטיב עם הנאשם ויבטיח כי העונש שיוטל עליו יהיה מינימלי ובנסיבות מסוימות יוכל לשכנע את בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם על אף שביצע את המעשה, וזאת על מנת שלא לפגוע בעתידו.
גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות להוביל לסגירת התיק בהינתן קשיים ראייתיים כאלו ואחרים.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? הוגש נגדך כתב אישום בגין הבאת אדם לידי מעשה זנות? הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת סרסרות? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
על כותב המאמר:
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים, הליכים משמעתיים ותיקי תעבורה. בין היתר המשרד מייצג נאשמים וחשודים בעבירות סמים, נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, עבירות כלכליות, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, עבירות תעבורה, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, צווי הגנה, ערעורים, ועדות שחרורים, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.
