חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

גישור פלילי

גישור פלילי
תוכן עניינים

גישור פלילי הינו מסלול הידברות ומשא ומתן שמתקיים בין צדדים להליך הפלילי. יודגש כבר עתה כי מדובר בהליך אופציונאלי במובן זה שהוא לא מתנהל בכל הליך פלילי אלא בתיקים מסוימים בלבד.

יתרה מכך, גישור פלילי הינו הליך ווולונטרי במובן זה שההשתתפות בו נתונה לבחירת הצדדים ותלויה ברצונם הטוב להידבר עם הצד השני. דהיינו, איש לא יכול לכפות על צדדים להליך הפלילי להשתתף בהליך של גישור פלילי אם הם לא חפצים בכך.

יצוין בהקשר זה כי גם השופט שדן באותו התיק, על אף שהשפעתו רבה, לא יכול לכפות על הצדדים להסכים לגישור פלילי. קראו על היבטים נוספים במאמר שכתבתי בנושא משפט פלילי.

יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי על אף שגישור פלילי הינו הליך התנדבותי שתלוי ברצון הטוב של הצדדים, מדובר בהליך יעיל במיוחד. במקרים רבים הליך זה מסייע לצדדים לפתור מחלוקות מורכבות ולהגיע לפשרה ולהסדר טיעון גם בתיקים שהפערים בין הצדדים הם גדולים.

במסגרת גישור פלילי, הצדדים מופנים לקיים דיוני גישור בפני שופט שאינו דן באותו התיק. כלומר, בהליך זה הצדדים מופנים לקיים את הגישור בפני שופט אחר וההליכים בתיק עצמו מושהים עד שיסתיים הגישור. כפי שיוסבר במאמר זה, לאור מהותו של הליך הגישור, והדרך שבה הוא מתנהל, ישנה חשיבות שהשופט שדן בתיק לא יהיה זה שינסה לגשר בין הצדדים.

מאמר זה כולל הסברים אודות הליך של גישור פלילי, האופן שבו הוא מתנהל והתועלת שעשויה לצמוח ממנו.

הליך פלילי

כאמור נושא המאמר מתייחס לגישור שמתנהל בהליך פלילי. תחילה, חשוב להבין כי רוב ההליכים האמורים (למעט הליך של קובלנה פלילית) מתנהלים בין מדינת ישראל לבין האזרח שמואשם בביצוע עבירה פלילית. הליך פלילי נפתח תמיד בהגשת כתב אישום ומסתיים בהכרעת דין מרשיעה או מזכה.

בהליך הפלילי, המדינה מיוצגת על ידי אחד מגופי התביעה כגון התביעה המשטרתית או הפרקליטות. עורכי הדין שעובדים בגופי התביעה מכונים "תובעים". תפקידם להעמיד לדין את הנאשמים ולנהל את ההליך הפלילי בשם מדינת ישראל. ככל שבאותו תיק יתנהל הליך של גישור פלילי אזי שאותו תובע שמונה לנהל את אותו תיק יהיה גם זה שייצג את המדינה במסגרת הליך הגישור.

כאמור, הצד השני להליך הינו הנאשם שמועמד לדין על ידי המדינה. הנאשם הוא אזרח פרטי שברוב המקרים יהיה מיוצג לאורך ההליך על ידי סנגור פלילי. במקרים נדירים בלבד, נאשם בוחר לייצג את עצמו וברוב המקרים הייצוג העצמי פוגע בהגנתו של הנאשם ומקפח אותו.

חשוב להדגיש בהקשר זה כי הליך פלילי הינו הליך משפטי מורכב שהגעה להישגים בו דורשת הבנה וניסיון משפטי. ייצוג עצמי בעניינים פליליים הינו מסלול שכותב המאמר ממליץ בחום להימנע ממנו.

עורך דין שמייצג את הנאשם יכול לסייע לו להשיג את התוצאה הטובה ביותר שניתן להגיע אליה באותו הליך וכן יוכל לנהל מול המדינה הליך גישור פלילי בצורה מקצועית ואחראית.

מה זה גישור פלילי?

כאמור, גישור פלילי הינו הליך אופציונלי שהאפשרות להשתתף בו נתונה לבחירת הצדדים. ככלל, ההפניה להליך גישור יכולה להיות יזומה על ידי השופט שדן בתיק ויציע זאת ולצדדים אולם גם אחד הצדדים רשאי ויכול לבקש מבית המשפט להפנות את הצדדים לגישור.

ככל שהצד השני יסכים לבחון את האפשרות להסדר במסגרת הסדר אזי שהשופט שמכהן בתיק יפנה את התיק לשופט מגשר. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.

מטרת העל של הגישור הפלילי הינה כי הצדדים יגיעו להסכמות ביניהם בנוגע להמשך ההליך ובייחוד להסדר טיעון שמסיים את המשפט הפלילי. קראו עוד על כך במאמר שכתבתי בנושא הסדר טיעון.

המטרה של השופט שמנהל את הליך הגישור הינה לגשר בין הצדדים ולגרום לכל צד להבין את החולשות והחוזקות של עמדתו ועל ידי כך לקרב בין עמדות הצדדים ולהוביל אותם להסכמות. חשוב להבין בהקשר זה כי הסוגייה המרכזית שמשפיעה על עמדות הצדדים וכן על נכונותם להגיע להסדר טיעון בהליך הפלילי הינה הסוגייה הראייתית.

הסדר טיעון במשפט פלילי

הסדר טיעון במשפט פלילי הוא הסכם שמסיים את ההליך המשפטי בתוצאה שמוסכמת על ידי שני הצדדים. המטרה המרכזית של גישור פלילי הינה כי הצדדים יגיעו להסדר טיעון והמשפט הפלילי יסתיים.

הראיות שנאספות במסגרת החקירה המשטרתית הן אלו שמשפיעות על עמדת המדינה בהליך הפלילי ועל התנאים שהיא מוכנה ליתן לנאשם ספציפי במסגרת הסדר טיעון. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על חקירה באזהרה.

ככלל, כאשר הראיות שעומדות לחובתו של הנאשם הן רעועות יותר כך המדינה תהיה מוכנה ליתן לנאשם תנאים טובים יותר במסגרת הסדר הטיעון.

במקרים שהראיות שעומדות לחובתו של הנאשם אינן בעוצמה גבוהה, התביעה חוששת מהאפשרות שבית המשפט יזכה אותו הואיל והעבירה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר במידה והמשפט הפלילי יתנהל עד תום.

על כן על מנת שהנאשם יודה בעבירה במסגרת הסדר טיעון, וכך המדינה לא תסתכן בזיכוי, היא מוכנה ליתן לו "טובות הנאה משפטיות" כאלה ואחרות.

הכלל האמור עובד גם באופן הפוך. דהיינו, כאשר הראיות שעומדות לחובתו של הנאשם הן חזקות ומכריעות יותר, כך נכונותה של התביעה ליתן לנאשם הסדר טיעון מקל הולכת ופוחתת. עמדת המדינה במקרים אלו הינה מובנת.

לשיטתה, במקרים אלו שהראיות שעומדות נגד הנאשם הינן מכריעות וברורות, התעקשותו של הנאשם לנהל את המשפט עד תום רק תגרום להחמרה בעונשו ככל שיורשע.

הסדר טיעון סגור

הסדר טיעון במשפט פלילי יכול להתבטא בהסכמה מלאה של הצדדים אודות סיום ההליך הפלילי, כלומר הסכמה שכוללת גם את העונש הסופי שהצדדים יבקשו מבית המשפט להטיל על הנאשם. בהגה המקצועית של העוסקים במשפט פלילי הסדר מסוג זה מכונה "הסדר סגור". גישור פלילי מוצלח הינו גישור שבסיומו הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם אודות הסדר טיעון סגור.

בהסדר סגור, הצדדים סיכמו ביניהם על האופן המלא שבו המשפט הפלילי הספציפי הולך להסתיים, לרבות התיקונים שיכללו בכתב האישום וכן העונש שיוטל על הנאשם בתום ההליך. חשוב לציין בהקשר זה כי גם כאשר מדובר בהסדר טיעון "סגור" בית המשפט רשאי לסטות מהסכמת הצדדים ולהטיל על הנאשם עונש שונה מהעונש שעליו סוכם.

יחד עם זאת, בתי המשפט סוטים מהסדרי טיעון לעיתים נדירות בלבד ומטעמים חריגים. ההלכה המשפטית העכשווית קובעת כי ראוי שבתי המשפט יאמצו הסדרי טיעון על מנת לעודד את הצדדים להגיע להסכמות ביניהם. מטבע הדברים, ריבוי מקרים שבהם בית המשפט נמנע מלכבד הסדרי טיעון יפחית את מספר התיקים שמסתיימים בהסדרי טיעון ויגביר את העומס על בתי המשפט.

הסדר טיעון פתוח

מנגד, הסדר טיעון וגם גישור פלילי יכול להתבטא בהסכמה של הצדדים על תיקונים בכתב האישום ועתירה חופשית של כל אחד מהצדדים לעונש שנראה בעיניו כראוי.

בניגוד להסדר טיעון סגור בהסדר טיעון פתוח הצדדים לא מגיעים להסכמה כוללת על העונש שיבקשו מבית המשפט להטיל על בית המשפט. על אף שאין מדובר בהסכמה מלאה, הליך גישור פלילי מוצלח עשוי לכלול גם הסדר טיעון פתוח הואיל והסדר מסוג זה מביא לסיום של ההליך הפלילי.

קונסטלציה נוספת של הסדר טיעון פתוח כוללת הסכמה בנוגע לתיקונים בכתב האישום וכן טווח ענישה שמוסכם על הצדדים. כלומר, שהתביעה וההגנה מסכימים על מספר מקסימלי ומינימלי של חודשי מאסר או שנות מאסר שיבקשו מבית המשפט לקבוע את עונשו של הנאשם במסגרתו.

בהסדר מסוג זה התביעה תבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם את העונש המקסימלי שבטווח הענישה המוסכם ומנגד ההגנה תבקש להטיל על הנאשם את העונש שנמצא בתחתית הטווח המוסכם. להרחבה קראו גם על ענישה בהליכים פליליים.

שתפו את המאמר
Picture of אודות כותב המאמר אביב מזרחי

אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

בירור מצב חקירה במשטרה
כל הפוסטים

בירור מצב חקירה במשטרה

בירור מצב חקירה במשטרה הינו בירור פרוצדורלי שנערך לגבי תיק משטרתי שטרם התקבלה בעניינו הודעה אודות גניזת התיק או לחלופין העמדה לדין והגשת כתב אישום

קיפוח זכות
כל הפוסטים

קיפוח זכות

קיפוח זכות הינה עבירת תעבורה מסוג ברירת משפט הנושאת לצדה קנס כספי ללא סנקציה של נקודות משרד הרישוי. המשמעות הינה כי עיקר הסנקציה לנהג שנרשם

דילוג לתוכן